צלי "שיכור" לארוחת החג

שוב חזרנו לתקופת החגים.
שוב יושבים סביב שולחן החג עם מטעמים מכל המינים והסוגים.
למרות שאני בדרך כלל מנסה להביא לכם דברים חדשים שאולי אתם לא מכירים, או שילובי טעמים שקצת יפתיעו אתכם ולא תמיד מצליחה ומביאה דברים די בנאלים, לחגים אני מנסה עוד יותר.

אז בגלל שכבר חודשיים לפני פסח, כל האינטרנט מלא במתכוני חגים ואיך להכין כל דבר אפשרי שאתם צריכים לסדר, לא אציק לכם גם אני, אלא רק אביא לכם מתכונים טעימים (לדעתי לפחות) שלא תצטרכו להשקיע ולחפש מרכיבים מיוחדים ויקרים במיוחד.

הפעם, מנה בשרית שזמן ההכנה שלה נטו הוא חצי שעה. שאר הזמן הוא בישול בלי להסתכל יותר מפעם אחת על הסיר.

קראתי למנה "צלי בשר שיכור" ולו רק בגלל שהנוזל היחיד שנכנס לסיר הוא יין אדום. אבל כמו שאתם בטח יודעים, האלכוהול מתאדה בזמן הבישול, אז למה שיכור? סתם, כי התחשק לי וזה נשמע טוב ככותרת...

המנה מזכירה בחלקה את הביף בורגיניון הידוע. כן, לא בדיוק אבל בערך.
טעמים מאוד עדינים של סלק, קינמון ויין אדום. המנה לא מתוקה ממש, אלא רק רמזים של מתוק בגלל המרכיבים הנ"ל והיא הולכת מצויין עם אורז לבן או פירה פשוט של תפוחי אדמה. כל מה שיכול לקבל באהבה את הרוטב האדום-סגול העז.

זה אחד הדברים שאני אוהבת בתבשילי יין אדום, הצבע והשילוב שלו עם הסלק רק מגביר את עזות הגוון.

אז יש לנו (לפחות) 4 כוסיות של יין וסלק. זה כבר 1/8 מהסדר, אז אנחנו מסודרים!

כמה דגשים-
בקשר ליין- לא צריך להשקיע ביין יקר להחריד! מה שאתם אוהבים לשתות מספיק טוב בשביל בישול, רק לא "יין לבישול", הוא לא משהו שכדאי לנסות. גם בקבוק בשלושים ש"ח מספיק טוב (ואני לא חובבת יין אדום והוא היה טעים לי).
בקשר לבשר- כל חלק שמתאים לבישול צלי\גולאש, לבישול ארוך יכול להתאים. אני השתמשתי בבשר כתף.
כדאי ואפילו רצוי להכין את הצלי יום לפני ההגשה, החימום שלו בפעם השניה מחזקת את הטעמים עוד יותר. ואם יש לכם זמן, אפשר אפילו לחמם אותו בתנור ולא על הכיריים. חום בינוני (170) לשעה לפחות יעשה את העבודה.
אם אתם מפחדים שכמות היין גדולה מידי והטעם יהיה חזק מידי (למרות שהוא מושלם כמו שהוא), אפשר לשים חצי מכמות הנוזלים ציר בקר\עוף\ירקות, רק לא מים.

צלי בקר "שיכור"

1 ק' בשר בקר- כתף או צוואר
4-6 בצלים בינוניים
שיניים שלמות מראש שום
4 גזרים גדולים
4 סלקים בינוניים
2 סלסלות פיטריות
1 בקבוק יין אדום
ענף רוזמרין
מלח גס
פלפל שחור גרוס
2 מקלות קינמון

מקלפים את הבצלים, הסלקים והגזרים, חותכים לרבעים. שכל הירקות יהיו בערך באותו הגודל.

חותכים את הבשר לקוביות בגודל 3-4 ס"מ בערך.
בסיר רחב, סוטאז' (למי שאין, גם סיר רגיל יכול להתאים), מטגנים את קוביות הבשר בשמן צימחי (סויה\קנולה\תירס) עד השחמה מכל הכיוונים ומוציאים לקערה בצד.

באותו השמן שבו טיגנו את הבשר מטגנים את קוביות הבצל עד הזהבה. מוסיפים את שיני השום ומטגנים יחד עוד כחמש דקות.

מוסיפים את הגזר והסלק, מערבבים היטב ומטגנים עד שהירקות מתחילים "לתפוס צבע".

מחזירים את הבשר לסיר, מוסיפים את מקלות הקינמון, ענף הרוזמרין (אפשר לפרק את העלים או לשים את כל הענף ישר בסיר) ומתבלים במלח ופלפל שחור.

מערבבים היטב ומוסיפים את בקבוק היין בשלמותו.

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים על רתיחה עדינה למשך שעה וחצי כשהסיר מכוסה לגמרי.
לאחר כשעה וחצי, מוסיפים את הפיטריות ומערבבים. דואגים שהבשר כל הזמן יהיה מתחת לנוזלים, שלא יתייבש.

ממשיכים לבשל עוד כעשר דקות כשהסיר מכוסה לגמרי ואחר כך עושים חריץ קטן ומבשלים עוד כעשרים דקות, עדיין על רתיחה עדינה.

בסיום הזמן כדאי שהתבשיל יעמוד לפחות שעה ללא בישול, רצוי אפילו להכין את התבשיל יום לפני ההגשה כדי שהטעמים יהיו חזקים יותר.

תחתיות ארטישוק עם מנגולד וגבינות

בטח כבר הבנתם שאני אוהבת להסתובב אצל הירקן ולא תמיד אצל אותו אחד. בעיקרון יש שניים שאני קונה אצלם, מנסה לגוון ולראות אולי לאחד יש משהו מעניין יותר מהשני.

הפעם חזרתי עם מנגולד וארטישוקים.

החלטתי שאני רוצה למלא את התחתיות הארטישוק במנגולד. אבל מה, שוב זה יהיה עם בשר טחון?
לא, הפעם אני מהמרת ועושה ניסוי. החלטתי למלא בגבינות.
כן, עד כמה שאני אוכלת גבינות, זה גם בדרך כלל אותן הגבינות- קשקבל ופרמזן.
מה שיהיה, יהיה. אני מנסה.

נכון שבדרך כלל אני מתעצלת וקונה תחתיות ארטישוק קפואות, אבל הפעם החלטתי כן להשקיע ובזכות העובדה שעכשיו אנחנו בשיא עונת הארטישוקים, הם זמינים כמעט בכל מקום ובמחיר סביר.

אז לקחתי את את עצמי ואת הארטישוקים בידיים והתחלתי לקלף.
את האמת זה לא לקח כל כך הרבה זמן כמו שחשבתי. קצת סבלנות ויש תחתיות ארטישוק טריות ונקיות תוך עשרים דקות.

לניקוי הארטישוקים-
בעזרת סכין מסור (עם שיניים) מורידים את הגבעול ומעט מהחלק התחתון של הארטישוק ואת מירב העלים הירוקים.
בעזרת סכין חדה קטנה, רצוי חלקה, מתחילים לקלף את העלים החיצוניים שנמצאים מסביב לתחתית, ה- 1/3 התחתון של התפרחת, ממש כמו תפוח. ככה עד שמורידים את כל העלים ומגיעים ללב עצמו.
רק לא להוריד יותר מידי, בקלות אפשר להוריד יותר מידי ואחר כך לא נשאר כלום.
אם עדיין נשארו קצוות של עלים בחלק העליון של הלב, מורידים אותם בעזרת הסכין.
בעזרת כפית מוציאים את החלק הפנימי, "השערות", ממש מגרדים את תוך הלב עד שנוצר השקע הנקי.
לאחר שמנקים כל תחתית ארטישוק מעבירים אותה לקערה עם מים קרים ומיץ מחצי לימון, כדי שלא ישחירו.

לב הארטישוק

מי שלא רוצה להתחיל להתעסק עם ניקוי הארטישוקים, זה גם בסדר. פשוט להפשיר במקרר את כמות התחתיות הרצויה.

כמה דגשים-
כדאי לבחור את הארטישוקים כשעלי התפרחת כמה שיותר ירוקים וסגורים.
לא משנה אם הארטישוק גדול או קטן, רק שימו לב שאם אתם בוחרים ארטישוקים קטנים, כך יהיו גם התחתיות- קטנות. קחו בחשבון אם המנה היא להגשה במזנון ואז אולי תחתית קטנה יותר גם תתאים יותר לצורת ההגשה.
העגבניות המיובשות שבמנה הן אלו שאני מכינה לבד. אתם יכולים למצוא את המתכון בפוסט לסלט הפסטה עם הברוקולי והעגבניות המיובשות מלפני חצי שנה. אני מעדיפה אותן על הקנויות כי אז אני יודעת כמה הן מלוחות ואיזה תיבול יש בפנים.
לא הייתי מחליפה את הגבינות באחרות, הן מספיק עדינת כדי להשתלב מצויין עם הטעמים של המנגולד והארטישוק.
את המנגולד אפשר להמיר בתרד טרי.
אם חשבתם שהמתכון שלי פטריות ממולאות בגבינות טעים, כדאי לכם לנסות את המתכון הזה...

תחתיות ארטישוק ממלואות מנגולד וגבינות

8 תחתיות ארטישוק נקיות
1 בצל בינוני קצוץ דק
5 שיני שום כתושות
4-6 עגבניות מיובשות
200 גר' עלי מנגולד- רק החלק הירוק
120 גר' קשקבל מגורד
80 גר' פרמזן מגורד
מלח
פלפל שחור
אגוז מוסקט
פירורי לחם מתובלים\מוזהבים או קמח מצה
שומשום

אם משתמשים בארטישוק טרי- מנקים את תחתיות הארטישוק ושמים אותן בקערה עם מים וחצי לימון סחוט.

מרתיחים מים בסיר, מוסיפים כף מלח גס ומבשלים את תחתיות הארטישוק כ- 10 דקות. לאחר 10 דקות מוציאים אותן חזרה לקערה עם מי הלימון לעצירת הבישול.

כן, כן, אלו מי הבישול של הארטישוקים.

במחבת גדולה מטגנים את הבצל עד הזהבה, מוסיפים את השום הכתוש ומטגנים עוד כשתי דקות.
מוסיפים את העגבניות המיובשות ומטגנים הכל יחד כשתי דקות נספות, עד שהעגבניות הוציאו את הטעמים למחבת והתחילו להתפרק.

קוצצים גס את עלי המנגולד ומוסיפים למחבת. מטגנים הכל יחד עד שעלי המנגולד מתחילים לאבד מהנפח שלהם ומתכווצים לחצי אבל לא לטגן אותם עד שהם מאבדים את הצבע הירוק הכהה.
מוציאים את התערובת לקערה ולקרר מעט.
מוסיפים את הגבינות ומתבלים לפי הטעם, תזכרו שהעגבניות המיובשות מעט מלוחות אז בזהירות עם המלח.

מוציאים את תחתיות הארטישוק מהמים ומייבשים בעדינות.
ממלאים כל תחתית בכמות די גדולה של תערובת המלית ומהדקים חזק, כך שתיווצר כמעט צורה עגולה, כמו כדור.

מערבבים בקערה מעט פירורי לחם ושומשום ומגלגלים בהם את התחתיות הממולאות.

את התחתיות המצופות מעבירים לתבנית אפייה מתאימה ומכניסים לאפייה בחום גבוה (200) לכעשרים דקות, עד שהפירורים מוזהבים קלות.

כדאי להגיש כמה שיותר קרוב לזמן האפייה.

חגיגה אירית עם פאי רועים

עבר פורים וחזרנו לשיגרה.
עד פסח כמובן.
אז אחרי כל משלוחי המנות והמתוקים שהכנו ואכלנו צריך גם אוכל אמיתי. משביע.

שוב אני מביאה לכם מתכון שקצת מקצר תהליכים ו"הכל בסיר אחד", או בעצם הכל בפיירקס אחד (אבל יש גם מחבת וסיר קטן. אבל תסלחו לי עליהם.) ולתנור.

גם הפעם אני מביאה מתכון "חגיגי". לחג שהוא לא באמת חג שנחגג בארץ, לפחות לא חגיגות מקובלות,  ויסלחו לי כל הברים והפאבים השכונתיים שכן חוגגים אותו.

נכון שחג פטריק הקדוש לא חג שלנו, אבל האירים הביאו לנו את אחת הבירות הטעימות שיש וזהו כמובן חג הבירה (למי שלא באמת קשור לאירלנד, כמוני ואני לא חושבת שקעקוע התלתן שיש לי על העורף מקשר אותי באיזושהי דרך לאירלנד למרות כל חלומותיי על גבעות ירוקות, כבשים ולפרקונים) והמתכון הוא מתכון אירי במקור וכמובן שמכיל בירה, אז למה לא בעצם?

אגב, למרות שהטור מתפרסם יומיים לאחר החג, שורות אלו נכתבות בשעותיו האחרונות שלו, אז הפוסט נחשב עדיין חגיגי!

הוא אמנם לא מתכון אירי אמיתי אלא אדפטציה שלי, כך שניסיתי להתאים אותו למטבח הישראלי הממוצע, אבל הוא עדיין טעים...

במקור המתכון מכיל הרבה מוצרי חלב וגם כמה חלקי בע"ח לא כשרים במיוחד (אבל אין ספק שטעימים), אבל בגלל שהמטבח שלי בדירה כשר מפאת כבוד לחלק מהמשפחה שכן שומר כשרות נאלצתי לוותר על מרכיבים שרק היו מעשירים את המנה.

כמובן- הדגשים:
- אני השתמשתי במתכון בעשבי תיבול מיובשים- טימין ורוזמרין רק כי הם היו לי זמינים, אבל בהחלט אפשר להשתמש בטריים.
- אני השתמשתי בבירה בהירה, כי זה מה שהיה לי, אבל כל אחד יכול להשתמש במה שהוא אוהב.
- מה שנשאר מהבירה- שותים!
- גודל המאפה נכנס בתבנית פיירקס בקוטר 20 ס"מ ונותן מנה עם גובה מכובד.
- בשביל פיירקס לא צריך לחמם תנור גדול, אפשר לאפות גם בטוסטר אובן.

זה אמנם המאפה בין הפחות פוטוגניים שאני מכינה, אבל אחד הטעימים...

פאי רועים
כ- 4 מנות

400 גר' בשר בקר טחון
1 בצל בינוני
2 כרשות
2 גזרים
5 גבעולי פטרוזיליה קצוצים דק
½ כפית טימין מיובש
½ כפית רוזמרין מיובש
מלח
פלפל שחור גרוס
1 כוס בירה
5 כפות שמן זית

2 תפוחי אדמה בינוניים
1 חלמון
מלח
פלפל שחור גרוס
מעט שמן זית

מקלפים את תפוחי האדמה ומבשלים עד שהם רכים, כמו לפירה רגיל. כשמוכן מסננים מהמים ומניחים בצד.
קוצצים דק את הבצל, גזר וכרישה.

במחבת גדולה מטגנים את הבצל בשמן זית עד הזהבה ומוסיפים את הכרשה.

מטגנים את הכרשה עד שהיא מאבדת מהנפח שלה ומתחילה להזהיב. מוסיפים את הגזר ומטגנים עוד כחמש דקות עד שמתחיל להתרכך.

מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים הכל יחד עד שהבשר מוכן ומשנה את צבעו.

מתבלים את התערובת במלח, פלפל שחור, טימין, רוזמרין ופטרוזיליה ומוסיפים את הבירה.

מערבבים היטב ומבשלים יחד כ- 5 דקות, עד שהבירה מעט מצטמצמת ומתקבל טעם מתקתק עדין.
טועמים ואם צריך מתקנים תיבול.
כשהתערובת מוכנה מכינים את הפירה שיישב מעל- מועכים את תפוחי האדמה ומתבלים. טועמים ואם צריך מתקנים תיבול. מוסיפים את החלמון ומערבבים היטב.

מעבירים את תערובת הבשר לכלי חסין חום ומיישרים בעדינות.מעל תערובת הבשר מעבירים את הפירה ומיישרים גם אותו.

אפשר להשאיר את הפירה כמו שהוא או לעשות דוגמא עם המזלג.

מכניסים לאפייה בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (180) לכ- 40 דקות, עד שהפירה מזהיב.

כשהמאפה מוכן מוציאים מהתנור ומניחים בצד להתייצבות.

פשוט לאכול מתוך הכלי, פחות כלים ללכלך...

יום הפאי 2014- פאי תפוחים קלאסי

שני חגים מתקרבים אלנו.
החג הראשון שכולם מכירים ואוהבים הוא כמובן פורים ואני די בטוחה שכבר מצאתם את כל המתכונים האפשריים שרצים כבר שבועיים ברשת לאוזני המן או לעוגיות שישתלבו מצויין בתוך משלוח המנות שאתם הולכים להביא למשפחה\חברים.

החג השני, שרק גיקים כמוני וכמו לא רבים אחרים (לצערי) מכירים הוא "יום הפאי".
אם אתם לא מכירים אותו או שלא מבינים בכלל על מה אני מדברת, "יום הפאי" נחגג בתאריך 14.3 בכל שנה ואם לא הבנתם מיד- הקבוע המתמטי פאי שערכו הוא 3.14 (בארה"ב כותבים את התאריכים הפוך אז זה קצת יותר ברור אצלהם) וכמובן שזהו גם יום הולדתו של אלברט איינשטיין. 

אני לא אלאה אתכם בפרטים היבשים או אספר איך חוגגים את היום ברחבי המחלקות המתמטיות באוניבסיטאות ברחבי העולם, אני רק אומר שאצל בלוגרי האוכל הוא גם כן חג, שבו מכינים כמובן- פאי!

הרי אנחנו רק מחפשים סיבה טובה להכין משהו טעים, אז הינה לכם סיבה מצויינת להכין פאי.
כי שילוב של בצק עם מלית מתוקה (במקרה הזה) תמיד עושה טוב.

היום אנחנו הולכים על הבנאלי.

בדרך כלל המתכונים שאני מביאה לכם באמת מנסים לחדש ולא להביא שוב משהו שכבר קיים וכולם כבר מכירים, אבל במקרה הזה, קלאסיקה טובה תמיד מנצחת.
כמובן שאני מתכוונת לפאי תפוחים.
אני בטוחה, שבדיוק כמו עוגת שוקולד, לכל אחד יש את פאי התפוחים הכי טוב.
אז אני לא מתכוונת להתווכח, רק להביא את המתכון שלי.

וכמובן הדגשים-
כמות המלית מתאימה בדיוק לתבנית 22 ס"מ, מהבצק נשאר קצת (כמו כל בצק) אז פשוט עוטפים בניילון נצמד ומכניסים להקפאה.
מי שלא אוהב קינמון (מוזרים שכמותכם) יכול להחליף במקל וניל. לדעתי שילוב של תפוחים וקינמון הוא מושלם אבל כל אחד עם ההעדפות שלו.
ברנדי. לא חייבים אבל שוב, מאוד מוסיף. כמות של פקק מספיקה לכמות המלית. אלא אם כן אתם אוהבי ברנדי כמוני ואז "נשפך" לכם בטעות קצת יותר.
אגוזים- אפשר לשים אגוזי מלך, פקאן, פקאן מסוכר או כל אגוז אחר שאוהבים.

אם אתם בכל זאת רוצים מתכונים לפורים אתם יכולים לקפוץ למתכון משנה שעברה לעוגת פרג וכמובן שבבלוג יש עוד כמה מתכוני פרג חגיגיים.    

פאי תפוחים  תבנית 22 ס"מ

1.5 כוסות קמח לבן
150 גר' חמאה קרה
1/3 כוס סוכר
2 חלמונים
2 כפות מים

למלית-
3 תפוחי גרני סמית גדולים
2 מקלות קינמון
מיץ וגרדה מלימון בינוני
3 כפות סוכר
1 כף דבש
ברנדי
50 גר' חמאה רכה
5 פתי בר שבורים דק
חופן אגוזי מלך קצוצים

ביצה להברשה

להכנת הבצק-
בקערת המיקסר שמים את הקמח, סוכר וחמאה ומעבדים עם וו גיטרה עד קבלת מרקם של "חול".

בקערה טורפים את החלמונים והמים ומוסיפים לקערת המיקסר. מעבדים עד קבלת בצק אחיד. אם צריך מוסיפים עוד מעט מים.

מעבירים למשטח עבודה מקומח מעט, אוספים את הבצק לכדור, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים לקירור לכחצי שעה.

להכנת המלית-
מקלפים את התפוחים וחותכים לקוביות קטנות, בערך חצי ס"מ. מעבירים לסיר ומוסיפים סוכר, דבש, לימון ומקלות קינמון. מבשלים עד שכל הנוזלים מתאדים.

כשכל הנוזלים התאדו מכבים את האש ומוסיפים את החמאה והברנדי, מערבבים היטב עד שהחמאה נמסה.

מעבירים למגש ומכניסים למקרר לקירור מוחלט.
כשהמלית התקררה מוסיפים אליה את הפתי בר והאגוזים ומערבבים.

להרכבת הפאי-
משמנים במעט חמאה את התבנית שבה משתמשים. החמאה לא בשביל שהבצק לא ידבק לתבנית בזמן ההוצאה, בשביל זה יש מספיק חמאה בתוך הבצק עצמו, החמאה בעצם משמשת כדבק כדי שהבצק לא יפרד וייפול מהדפנות בזמן העבודה.

מחלקים את הבצק לשניים ומרדדים חלק אחד על משטח עבודה מקומח עד לעובי 3-4 מ"מ.
את הבצק המרודד מעבירים לתבנית בזהירות ומסדרים שישב בה צמוד לדפנות.

בודקים שהבצק יושב צמוד לכל חלקי התבנית ובעזרת סכין חדה מורידים עודפים מהשוליים, רצוי להשאיר מעט בצק בשוליים בשביל לתפוס את החלק העליון.

כשהבצק מוכן בתבנית מכניסים את המלית ודוחסים אותה בעדינות עד שכולה יושבת היטב בתוך הקלתית.

מרדדים את החלק השני של הבצק על משטח עבודה מקומח קלות לעובי 3-2 מ"מ ומעבירים אותו בזהירות על הקלתית המלאה במלית. מצמידים את הבצק הטב לשאריות הבצק בקצוות התבנית ובעזרת מערוך (פשוט מגלגלים את המערוך על השוליים) מורידים את שאריות הבצק וכך מצמידים את שני הקצוות יחד.

כדאי לעשות חור כלשהו בבצק המכסה כדי שיצאו האדים מתוך המלית, אפשר בעזרת חותכן של עוגיות לעשות חור במרכז הפאי או בעזרת סכין לחתוך עיטורים אחרים.

טורפים ביצה עם מעט מלח ומברישים את הבצק בעדינות.
מכניסים לאפייה בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (180) לכ 40 דקות, עד שהבצק שחום.

כדאי להגיש לאחר שהפאי התקרר מעט והתייצב וכמובן שכדור גלידה וניל הולך מצויין עם הפאי החמים.

מנת הבית- פסטה עם אפונה

אני בטוחה שעל כולם עוברים ימים שבהם חוזרים מהעבודה והדבר האחרון שרוצם לעשות זה להכנס למטבח וגם לעמוד מעל הכיריים בשביל להכין ארוחה למשפחה.
מה, שוב להזמין פיצה? 

שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד להזמין אוכל מבחוץ וגם אני מידי פעם כשאין לי כוח (או משהו במקרר לעבוד איתו) בדרך חזרה מהעבודה קונה משהו לאכול, בדרך כלל באותו המקום, אסייתית נחמדה ליד הדירה. רול סושי ומוקפץ. טעים.

אבל גם כשאין באמת במקרר משהו לעבוד איתו, אני מנסה בכל זאת למצוא מה להכין כי כמה כבר אפשר לאכול אותו הדבר.

אז במקרר יש גבינה, במקפיא יש אפונה ובארון יש פסטה. יאללה, נכין פסטה.
זו מנה שכבר די הרבה זמן אני מכינה לעצמי כשאין לי משהו רציני במקרר או קופסאות במקפיא.
ככה זה גם כשעובדים במטבח. כמות הכוח או הרצון לעבור בסופר\מכולת שכונתית לקנות משהו וגם אחר כך לבשל, שואף לאפס.

אבל צריך לאכול (ועד כמה שאני אוהבת את האוכל במסעדה, כמה כבר אפשר לאכול אותו הדבר. כן אני יודעת שאני חוזרת על עצמי!) וצריך גם לכתוב על האוכל אז אני משתדלת שיהיה מגוון.

אני מאוד אוהבת אפונה והסיכוי למצוא אותה טרייה במשך השנה די אפסי ככה שאני בדרך כלל מחזיקה במקפיא שקית של אפונה קפואה. למרות שהשבוע אצל הירקן הייתה אפונה טרייה! אבל לא נשאר ממנה יותר מידי ומה שכבר נשאר לא נראה משהו, אז ויתרתי. חוץ מזה, יותר מידי עבודה להוציא אותה מהתרמילים. כבר יותר משתלם לקנות את הקפואה.

פסטה יבשה תמיד יש לי בארון ובדרך כלל כמה שקיות בצורות שונות, הרי האיטלקים דוגלים ברוטב ספציפי לכל צורת פסטה כדי שתכיל אותה הכי טוב, אז מי אני שאטען אחרת?

במתכון הספיציפי הזה, אני משתמשת בגבינת שמנת הכי פשוטה שיש, 5% בטעם הטבעי, אבל גם  השום-שמיר הולך פה מצויין ואם יש לכם גבינה בטעם מסויים שאתם אוהבים וחושבים שהיא יכולה להשתלב פה, לכו על זה. זה העניין במנה הזאת- לשלב את מה שיש לכם במקרר עם הפסטה.
הגבינה פה גם נותנת פתרון יחסית דל קלוריות לעומת רוטב שמנת כבד עם אחוזי שומן גבוהים יותר (לא שרוטב שמנת לא טעים, הוא מאוד טעים).
הגבינה עדיין יוצרת מרקם קרמי עדין שעוטף את הפסטה. למקרה שתהיתם, גבינה לבנה לא יוצרת את אותו המרקם ולא מתאימה למנה, היא רכה וקלה מידי, צריך פה משהו קצת יותר יציב.

פסטה עם אפונה וגבינת שמנת
2 מנות

חצי חבילת פסטה פפרדלה (בערך 4 קבוצות פסטה מגולגלת) או כל צורה אחת שאוהבים
1 כוס אפונה קפואה
1/2 קופסת גבינת שמנת 5%
2 שיני שום כתושות
3 כפות שמן זית
פלפל שחור גרוס
פרמזן

מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן במים רותחים עם 2 כפות מלח גס

כשהפסטה מוכנה מסננים את המים מהסיר ומשאירים את הפסטה בפנים

מוסיפים את האפונה הקפואה ואת השמן זית ומערבבים היטב אבל בזהירות שלא לשבור את הפסטה
לאחר כשתי דקות מוסיפים את הגבינה, שום כתוש והפלפל השחור ומערבבים היטב עד שכל הגבינה נמסה ועוטפת את הפסטה והאפונה.

טועמים ואם צריך מוסיפים מעט מלח, אבל אם שמתם מספיק מלח במי הבישול אין צורך להוסיף.
מוציאים לכלי הגשה ומפזרים פרמזן מגורד מעל.