יום ראשון, 2 במרץ 2014

עוגיות פרג-לימון-וניל בשביל הקפה של הבוקר

כן, כבר עבר חודש מפוסט הערמונים, האתגר הקודם של מנטקה

החודש, כיאה לפורים הממשמש ובא (כן, לא ממש, אבל בערך) המרכיב החודשי הוא פרג.
אני אוהבת פרג. טעים ומתפצפץ בפה גם שעה אחרי שסיימתם לאכול אותו. הרי תמיד צץ לו איזה גרגר סורר ואז מנסים שעה לתפוס אותו עם השיניים והלשון.
אה זאת רק אני? אז לא משנה...

בכל מקרה, פרג. טעים.
אני חושבת שאפשר לשלב פרג כמעט בכל מתכון מוצלח שכבר קיים ברפרטואר שלכם, הוא מתקבל באהבה בכל מרקם של מאפה. פשוט צריך לשים לב אם המתכון יכול להשאר כמו שהוא או שכמות הפרג משפיעה על המרקם, אם הוא מייבש מידי ואז צריך להוריד מכמות הקמח, או להוסיף תיבול שיחמיא לו וידגיש את טעמו, מה שלימון עושה מצויין.

אז זה מה שעשיתי פה בעיקרון, יש לי מתכון לעוגיות חמאה מצויינות ופשוט החלטתי להוסיף את הפרג הטחון והלימון.

כמות הפרג הטחון במתכון גדולה יחסית (בעיקר כי קצת התחרפנתי בזמן ההכנה והחלטתי שלא מספיק 50 גר' לניסוי אז הוספתי עוד קצת, ככה זה עם חוסר שינה), אפשר להוריד קצת אם לא רוצים טעם חזק של פרג. אבל אני מאוד אהבתי וככה גם כל מי שטעם בעבודה.
כמובן שצריך להשתמש בפרג טרי (גם לטחון וגם לשלם) ואם נשאר משהו מהפרג שקניתם, כדאי לשמור בשקית\קופסא אטומה במקפיא. 
מניסיון, אפשר לשמור פרג טחון במקפיא (גם אם אומרים לכם שזה לא יחזיק מעמד והוא יתקלקל). האינדיקציה לפרג לא טוב הוא טעם מר, אז שימו לב. אם הוא סגור היטב הוא יכול להחזיק מעמד כמה חודשים טובים.
אבל בחייאת, אל תקנו פרג טחון מראש מהסופר בשקית אטומה. טרי זה לא...
תשקיעו כמה דקות הליכה לפיצוחיה\תבליניה הקרובה לביתכם, גם טרי וגם בדרך כלל יותר זול.

אם בא לכם עוד מתכוני פרג, אתם מוזמנים לקפוץ ולבדוק את שאר מתכוני האתגר
או את המתכונים האחרים בבלוג- עוגת פרג טריפל קפה (שפורסמה לכבוד אתגר הקפה! וגם מבוססת על העוגה הזאת->), עוגת פרג קלילה וכמובן איך אפשר בלי אוזני המן? (נכון "המן טאש" זה שם מצחיק? ביידיש יש לפעמים יציאות. כן אני עייפה, היום הוא יום שבת והשעה 23:30 יום לפני פרסום הפוסט ואני אחרי משמרת בעבודה אז הפעילות המוחית שלי שואפת לדג זהב. מזל שיש אפשרות לתזמן פרסום של פוסטים אחרת הייתי שוכחת לפרסם בזמן).

(טוב די)

ולמתכון.

עוגיות פרג לימוניות
200 גר' קמח לבן
100 גר' חמאה קרה קוביות
100 גר' אבקת סוכר
גרדה מלימון בינוני
קורט מלח
60 גר' פרג טרי טחון
מקל וניל
1 ביצה XL

חלבון ביצה
פרג שלם לקישוט

בקערת המיקסר שמים את הקמח, אבקת הסוכר, מלח וקוביות החמאה ומעבדים עד קבלת מרקם "חול".



מוסיפים את הפרג ומעבדים כמה שניות כדי לערבב את הפרג היטב בפירורי הבצק.



כשהפרג מעורבב היטב, מוציאים את גרגירי הוניל ומוסיפים לביצה, טורפים יחד היטב ומוסיפים לקערת המיקסר.


מעבדים כדקה עד קבלת בצק אחיד.


מקמחים את משטח העבודה קלות ומוציאים אליו את הבצק.


אוספים את הבצק לכדור ויוצרים ממנו צורת נחש, מגלגלים עד לעובי 4 ס"מ בערך.


מעבירים את הנחש בעדינות על נייר אפייה, מגלגלים אותו בתוך הנייר, מניחים על תבנית אפייה ומכניסים למקרר לשעה להתייצבות. 


כשהנחש התייצב וכבר לא כל כך רך למגע מוציאים מהמקרר ומעבירים למשטח העבודה.
מפזרים מעט מהפרג השלם על משטח העבודה, מורחים את הבצק היציב בחלבון הביצה ומגלגלים בפרג השלם.



מעבירים את הנחש לקרש חיתוך וחותכים אותו לפרוסות בעובי חצי ס"מ בערך. אם הבצק מתחיל לאבד את הצורה העגולה שלו, אפשר לסובב את הנחש מעט כדי שלא למעוך אותו ולא ליצור "בסיס" או אפילו להכניס למקרר להתייצבות נוספת.


מסדרים את הפרוסות בתבנית מעל נייר אפייה ברווחים של כס"מ.

כן, פה כבר לא היתה לי סבלנות אז יש לעוגיות קצת "בסיס"

מכניסים לאפייה בחום בינוני-גבוה (170) לכעשר דקות, עד שהעוגיות מרגישות יבשות ומתחילות להזהיב בשוליים.
כשהעוגיות מוכנות, להוציא מהתנור ולהעביר לרשת לקירור.


לקרר לחלוטין לפני איחסון ולשמור בכלי סגור עד שבועיים.


יום שבת, 1 במרץ 2014

"מרק אדום עם אורז"

לכבוד החורף שקפץ לביקור קצרצר בשבת האחרונה החלטתי לחזור למרקים שהבטחתי לכם.
נכון שהחורף לא חושב לחזור בקרוב עד כמה שהתחזית מראה, אבל מי באמת צריך תירוץ של חורף בשביל לאכול מרק עם טעם שמחזיר לילדות?

כשאחותי ואני היינו קטנות והיינו חוזרות מבית הספר בחורף, בדרך כלל כשהיה מרק בתפריט לארוחת הצהריים, הוא היה מחכה לנו בתרמוס על השיש כדי שישאר חם עד שנגיע הביתה.
כל פעם היה מרק אחר- מרק גריסים, מרק עוף, מרק ירקות או מרק עגבניות עם אורז.
מרק עגבניות עם אורז, או בעצם בשמו הרשמי "מרק אדום עם אורז", הוא אחד המרקים הקלים להכנה עם מספר המרכיבים הקטן ביותר, נראה לי.

אני די בטוחה שאני לא מכינה כמו אמא שלי או סבתא שלי (אני מוסיפה דברים בדרך כלל), אבל הוא תמיד יזכיר לי טעמים של בית.
לשכב על השטיח בסלון מול התנור גז ולאכול מרק חם.

המתכון המקורי הוא רק עם עגבניות רגילות אבל מרק זו אחלה סיבה להשתמש בירקות שקצת עברו את שלב האכילה בסלט בגלל זה עגבניות השרי נכנסו למרק.
לדעתי אין צורך בטעמים נוספים חוץ ממלח ופפריקה (וכמובן העגבניות), אבל אם אתם רגילים לטעם של אבקות המרק וחסר לכם משהו אתם יכולים לשים מעט רק בשביל להדגיש טעמים.

שימו לב שלא לשים יותר מידי אורז, כן אני יודעת שאורז במרק זה טעים אבל הוא גם לאט לאט ישתה לכם את כל הנוזלים מהמרק והמרק יהפוך לנזיד.

אני אגלה לכם סוד קטן, לפעמים אני חוטאת ומבשלת קצת יותר ממה שצריך את האורז, רק בשביל שהוא יתפצל בקצוות ויהיה כמו פעם...

מרק עגבניות ואורז
1 בצל בינוני
4 שיני שום כתושות
3 עגבניות גדולות בשלות
חופן עגבניות שרי
מלח
1 כפית פפריקה מתוקה
3 כוסות מים רותחים\ ציר ירקות
1/2 כוס אורז פרסי\בסמטי


קוצצים לא דק מידי את הבצל ומטגנים במעט שמן זית בסיר בינוני


בינתיים חותכים את העגבניות גס, לא צריך קטן מידי הן גם ככה יתרככו בבישול.
כשהבצל זהוב מוסיפים את השום ומטגנים עוד כדקה.
לאחר דקה מוסיפים את שני סוגי העגבניות, ממליחים מעט ומערבבים היטב. המלח יעזור לנוזלים לצאת מהעגבניות.


לאחר כחמש דקות הנוזלים של העגבניות כבר כמעט יכסו אותן, בשלב הזה מוסיפים את שאר הנוזלים לסיר ומערבבים היטב. מתבלים בפפריקה.


מכסים את הסיר ונותנים למרק להתבשל עד שהעגבניות רכות לגמרי, בערך כעשרים דקות על להבה בינונית כך שתמיד תהיה רתיחה עדינה.


לאחר כעשרים דקות בודקים את העגבניות ואם הן רכות מועכים אותן מעט עם המועך של הפירה (אם אתם רוצים אפשר גם לטחון מעט, אבל שעדיין ישאר מרקם של חתיכות עגבניות) אם הן עדיין לא מוכנות, בשלו עוד כעשר דקות ובידקו שוב.
בשלב הזה כדאי לטעום ולראות אם צריך לתקן תיבול.
לאחר שהעגבניות נמעכו להן, מוסיפים את האורז לסיר ומערבבים היטב שלא ידבק לתחתית הסיר.


מבשלים את האורז כרבע שעה, עד שהוא רך. מידי פעם מערבבים את המרק.


דלעת ערמונים ממולאת, מנה טבעונית

כבר די הרבה זמן שטרנד האוכל הצמחוני\טבעוני קופץ מכל פינה.
אם עוד לא הבנתם, אני ממש לא קרובה לנושא ולאוכל הזה אבל כן יש לי הרבה חברים צמחוניים או טבעוניים.

אתם לא צריכים לדאוג, אני לא אפציץ אתכם עכשיו במאגר מתכונים בנושא, יש מספיק כאלה ברשת גם בלעדי, אבל הפעם החלטתי להקדיש לחברים שאני יודעת שכן קוראים את הטור, משהו קטן שאולי ימצא חן בעיניהם.

לפני שבוע בערך, בקפיצה אל הירקן ראיתי אותן. יושבות ליד הקופה ומתחננות שאני אקח אותן הביתה.
תמיד ראיתי את הדלעת ערמונים כירק שאני לא באמת יודעת מה לעשות איתו.
אז אני אמלא אותן. ואז מה?
באמת שאני אוהבת ממולאים, אבל עוד פעם בשר טחון? והחלל שיוצרים בפנים לא ממש גדול, מה כבר יכול להכנס שם?!

החלטתי כן לקחת, רק שלוש. לניסיון.
לא עשיתי חיפוש באינטרנט לראות מה אחרים עושים. זה סתם יבלבל אותי ואני שוב אמלא אותן בדברים הרגילים.

חשבתי על הטעמים שאולי יכולים להשתלב איתה.
אז אפיתי אותן כדי לטעום את הבשר שלהן. הן באמת שילוב של דלעת וערמונים. לאט, לאט התפתח המתכון עם הטעמים שחשבתי שיתאימו.

תוך כדי ההכנה והטעימות הוספתי את המשמשים המיובשים והפיסטוקים. החלטתי שאני צריכה משהו מתקתק וקראנצ'י בביס.
גם הצבעים שלהם מאוד הוסיפו, הרי אנחנו אוכלים קודם כל עם העיניים.

המנה מאוד מתאימה, בעיקר בגלל הגודל שלה, להיות מנת פתיחה לארוחה חגיגית או כתוספת למנה בשרית.
אם אתם לא אוהבים בורגול, אפשר להמיר בקינואה או באורז מבושלים, אבל לדעתי הבורגול מאוד מתאים למרקם ולטעמים.

דלעת ערמונים ממולאת
6 דלעת ערמונים
1 בצל בינוני
5 שיני שום
1 גזר בינוני
4-6 פרחי כרובית בינוניים
1/2 כוס בורגול מושרה
1/2 כוס עדשים שחורים מבושלים
2 כפות פיסטוקים
5 משמשים מיובשים
פלפל שחור
מלח גס גרוס
טימין (לא משנה אם יבש או טרי)



שוטפים במים זורמים את הבורגול ומשרים במי ברז כחצי שעה.


שוטפים היטב את הדלועים, חותכים חתיכה קטנה בבסיס רק כדי שיוכלו לשבת ישר ולא להתנדנד, חותכים גם את החלק העליון, "המכסה", ומורחים במעט שמן זית.


מניחים בתבנית אפייה עם נייר אלומיניום\אפייה ואופים בתנור שחומם לחום גבוה (250) כ- 20 דקות, מוציאים את החלק העליון הקטן וממשיכים לאפות עוד כרבע שעה את החלק הגדול יותר, העיקרי. 


את הדלועים האפויים מרוקנים בעזרת כף בזהירות כדי שלא לעשות חור בחלק התחתון. את הבשר האפוי מוציאים לקערה בינונית ומפרידים ממנו את הגרעינים. מועכים קצת, רק שלא יהיו בחתיכה גדולה.



בינתיים קוצצים את הבצל, שום, גזר וכרובית לקוביות קטנות ובגודל שווה.


במחבת בינונית מחממים מעט שמן זית ומטגנים את הבצל. כשהבצל שחום מוסיפים את השום ומטגנים עוד כדקה.
לאחר מכן מוסיפים את הגזר ומטגנים כחמש דקות, עד שהגזר מתחיל להתרכך. 


מוסיפים את הכרובית הקצוצה ומערבבים היטב.
כשהתערובת מוכנה מוסיפים את הבורגול המושרה והעדשים המבושלים ומעבירים לקערה עם בשר הדלעת האפוי.
מתבלים במעט מלח, פלפל שחור וטימין לפי הטעם, מערבבים ומוסיפים את המשמשים והפיסטוקים הקצוצים.


מערבבים היטב וטועמים למקרה שצריך לתקן תיבול.


ממלאים את הדלעת במלית בעזרת כפית, לא לדחוס יותר מידי.


סוגרים עם ה"מכסה" ומכניסים לאפייה לתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (180) לכעשרים דקות.




פוקאצ'ה בסיסית וקלה להכנה

בצק זה אהבה שלי.
אף פעם לא הבנתי את הפחד מבצקים ומשמרים. כנראה השמרים מרגישים את הפחד מהאנשים. כמו כלב.


הבצק לא מצליח? לא מצליח. זורקים ועושים חדש.


שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא בעד לזרוק אוכל. אבל אם קורה שמנסים ולא מצליחים, חבל "להתבחבש" עם זה ופשוט לנסות שוב. רק ככה לומדים ומצליחים.

ההרגשה של הבצק בזמן הלישה בידיים או הרגע שהוא יוצא מהמיקסר ואתם כבר רואים שהוא הצליח וכמה הוא רך ויפה (כן, אפשר לומר על בצק שהוא יפה!) באותו הרגע אפשר להתאהב בבצק.
באמת שאפשר.
אני בטוחה שזו לא רק סטייה שלי, אחרת איך יש כל כך הרבה אופים בעולם?

הפעם אני לא מסבכת אתכם עם לחם בהכנה ארוכה כמו המחמצת, אלא פוקאצ'ה עם הכנה קצרה וקלה יחסית.
הפוקאצ'ה אצלנו בבית מוגשת כמעט כל יום שישי בגרסה שונה, פעם פוקאצ'ה רגילה עם שום ושמן זית ופעם כפיצה עם רוטב עגבניות ותוספות שגם הילדים יאכלו.


כמובן שכל אחד יכול לשים תספות שהוא רוצה ואוהב. ירקות קלויים מתקבלים בשמחה וגבינות גם כמובן.

פוקאצ'ה
600 גר' קמח לבן
1 כף שמרים יבשים או 25 גר' שמרים טריים (חצי קוביה)
1 כף סוכר
1 כף מלח
2 כפות שמן זית
2 כוסות מים

רעיונות לפיזור על הפוקאצ'ה-
- תערובת של שום כתוש, רוזמרין, שמן זית, מלח גס ופלפל שחור גרוס.
- רצועות פלפל אדום ובצל סגול מוקפצות עם חומץ בלסמי
- תוספות של פיצה גם מתקבלות בשמחה- רוטב עגבניות, זיתים וכו'...
- ירקות קלויים כמו: עגבניות שרי, פרוסות חציל, פרוסות קישואים, פרוסות בצל
- כמובן שתוספות של גבינה גם כן- מוצרלה, פטה, בולגרית ועוד.


בקערת המיקסר שמים את הקמח והשמרים היבשים. מערבבים מעט כדי שהשמרים לא יהיו חשופים לשאר החומרים.


אם אתם משתמשים בשמרים טריים כדאי להמיס אותם ברבע כוס מים לפני ההוספה לקמח.
מוסיפים את הסוכר, שמן זית ומלח.
מתחילים לעבד את הבצק עם וו לישה ותוך כדי מוסיפים את המים. הבצק הסופי צריך להיות יחסית נוזלי ודביק אבל אם הוא נראה לכם ממש נוזלי אפשר להוסיף מעט קמח.

לפני התפחה
מעבדים את הבצק כעשר דקות, גם אחרי שהבצק נראה אחיד ואין גושים של קמח.
בסיום הלישה מזלפים מעט שמן זית מעל, מכסים במגבת ומניחים בצד במקום חמים לכשעה, עד הכפלת הנפח.

אחרי התפחה
כשהבצק מגיע לנפח הרצוי מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה ובעזרת ידיים משומנות או מרית משטחים את הבצק על כל התבנית.


מניחים את התבנית בצד לעוד כ- 20 דקות להתפחה שניה.
בינתים מחממים תנור לחום גבוה (220).
לאחר ההתפחה השניה מפזרים על הפוקצ'ה איזה תוספת שרוצים.

שום, שמן זית, רוזמרין, מלח גס ופלפל שחור גרוסים

מכניסים לאפייה לכ- 20 דקות עד שהבצק אפוי.


בסיום האפייה מוציאים למגש\קרש חיתוך, מורחים במעט שמן זית ומגישים.