חרוסת תפוחים ותמרים

כל שנה כחלק מההכנות לפסח התפקיד של אבא שלי הוא להכין את החזרת ושלי הוא להכין את החרוסת. באמת אחד הדברים שאני הכי אוהבת להכין לקראת סדר פסח.
חלק כל כך קטן מכל הטקס הארוך והמייגע הזה, אבל החלק הכי טעים.
הרי גם ככה עד שמגיעים לאוכל האמיתי כולם כבר מפוצצים מכל נישנושי הסדר, בקושי אוכלים מהארוחה עצמה וכל שנה מחדש מבטיחים ששנה הבאה לא נכין כל כך הרבה אוכל ובשביל מה צריך את כל הבלאגן ובמשך כל השבוע אוכלים את מה שנשאר...
וכל שנה חוזר חלילה.

אבל לא משנה מה יהיה ומה נחליט להכין, החרוסת תמיד תהיה על שולחן החג.

אני בטוחה שבכל בית על שולחן החג יש את החרוסת בגרסא האהובה עליהם, אבל תמיד נחמד לשנות קצת ולנסות להכין משהו חדש.

המתכון שאני מביאה הוא משהו שאני כבר כמה שנים טובות מכינה ומאוד מרוצה מהתוצאה הסופית, מהטעם ומהמרקם.
כמובן שאתם יכולים לשחק עם הכמויות ועם הטעמים, לפי רצונכם וטעמכם האישי.
למרקם יציב יותר, תוסיפו עוד תמרים
למרקם רך ואחיד יותר, תורידו מכמות האגוזים או לחילופין תטחנו אותם יותר.
אני משתמשת באגוזי פקאן או אגוזי מלך אבל אתם מוזמנים להשתמש בסוג האגוז האהוב עליכם, גם אגוזי לוז הולכים פה מצויין.
גם כמות היין במתכון לא מוגדרת, אם אתם אוהבים את טעם היין חזק שימו בנדיבות, רק שימו לב שהתערובת לא הופכת רכה מידי. אני מאוד אוהבת את טעם היין ואני מוסיפה בערך כוס יין, אף פעם לא מדדתי באמת, פשוט שפכתי לתערובת ועירבבתי עד שהגעתי ליחס מרקם\טעם הרצוי.
אין צורך להשתגע עם סוג היין, יין קידוש או "פטישים" כמו שכולנו מכירים מתאים מצויין.

חרוסת תפוחים ותמרים

3 תפוחי סטאר קינג
10 תמרים
1-1.5 כוס אגוזים
קינמון
ציפורן
יין אדום מתוק

שוטפים היטב את התפוחים ומגרדים אל תוך קערה גדולה.

מוציאים את הגלעינים מהתמרים וביחד עם האגוזים קוצצים דק, אבל לא מידי. לא להגיע למחית, שעדיין ישארו חתיכות קראנצ'יות. אפשר לקצוץ ביד ואפשר בבלנדר.

מוסיפים את התערובת לקערת התפוחים ואליה מוסיפים קינמון וציפורן לפי הטעם.

לקערה מוסיפים את היין האדום ומערבבים היטב.

שומרים בכלי אטום במקרר עד להגשה.

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

אחרי שלושת חודשי שקט מהאתגר, חזרתי!
תרגיל ההיעלמות לא קרה בגלל שלא היו לי רעיונות, בדרך כלל יש לי רעיונות ולא רק בדקה התשעים (למרות שזה המצב ברוב המקרים) אלא בעיקר מחסור בזמן וכוחות.
העבודה היתה הגורם מספר אחד להיתכנות התרגיל.
אבל גם התקופה הזאת נגמרה לה ועם כל תקופה שנגמרת, מתחילה תקופה חדשה.

טוב, אני אפסיק לקשקש לכם על העבודה ואתחיל עם האתגר.
למרות ששלושת החודשים האחרונים היו מאוד מפתים מבחינת המרכיבים (קינמון, אגסים וענבים למי שלא הספיק להתעדכן) לא הצלחתי להכניס את עצמי למטבח הפרטי חוץ מהחובה, סוג של מחסום מנטלי שגרם לי לרצות להתנתק מהכל.
זה לא שהמחסום נעלם, פשוט החלטתי שהגיע הזמן לנסות לקפוץ מעליו. כל המטר ובמבה שאני.
זה מזכיר לי את "קפיצת החלון" בצופים. למי שלא יודע, בטקס אש ביום צופה כל שכבה צריכה לעבור משימה בשביל לקבל את העליה בדרגה ואת העניבה החדשה. 
ה"חלון" שנבנה הוא ארבע סנדות הכפותות בצורת מלבן שעומד בגובה צעד מהאדמה, בדרך כלל ברוחב אורך רגל של ילד בכיתה ו'. חלון כזה שעולים עליו, מעבירים יד ואת הגוף אחריה מעל החלק העליון של החלון, תופסים את הסנדה התחתונה באלכסון (זאת שעומדים עליה, יד ימין ליד רגל שמאל) ותוך כדי תנופה מעבירים את שאר הגוף מעל ונוחתים באלגנטיות של מתעמלת סובייטית על הקרקע.
בואו תחשבו רגע, אם עכשיו אני מטר ובוטן אז לפני כמה וכמה שנים עדיין הייתי נמוכה יותר משאר הקבוצה.
תמיד פחדתי מהרגע הזה שאני אצטרך לקפוץ את החלון. ואם היד שלי לא תגיע לסנדה התחתונה ולא אצליח לקפוץ? אז אני לא אקבל דרגה ועניבה חדשה?
אני אכן לא הגעתי לסנדה התחתונה כשעמדתי עליה, אבל כן נשענתי מספיק קדימה וניתקתי את הרגליים מהסנדה למספיק זמן כדי להספיק לתפוס את הסנדה לפני שאני נמרחת על האדמה באלגנטיות של "Road kill"...

טוב, זה היה סיפור צופים שלא קשור לכלום.
ונחזור לאתגר, אבל הפעם באמת.
קשיו.
אחד האגוזים האהובים עלי ואני מאוד אוהבת אגוזים! אבל בחיי שקשה למצוא משהו מספיק מתוחכם כדי לחדש איתו...
באיזשהו שלב נשברתי ואמרתי למה לחדש? למה לא להוסיף אותו למנה ככה שיוכל רק להוסיף ולהעשיר אותה בעצמו.
כשהתחלתי לחשוב על המתכון הזה, נורא רציתי לקחת את השימוש בקשיו קצת יותר רחוק ולהכין את החלב קשיו מהבלוג של פני, שהוא יהיה חלק מהנוזלים, אבל כמו תמיד תיכנונים לחוד וזיכרון לחוד.
בכל מקרה, החלטתי להכין פודינג לחם. קינוח ממלא ומחמם איך שלא תסתכלו עליו.
קצת בננות, נטיפי חמאת בוטנים וסירופ מייפל בשביל משחק בטעמים וכמובן שהכל יחד עם הקשיו רק הופך הרבה יותר טעים.

כדאי להשתמש בחלה ישנה, נגיד בת 4-5 ימים. ככה היא תספוג את הנוזלים יותר טוב, חוץ מזה שזה אחלה ניצול שאריות למי שלא אוהב טוסט.
יש עוד אפשרות שימוש בחלה טרייה יחסית, פשוט לפרוס את הכמות שצריך ולתת לפרוסות לעמוד באויר החדר שעתיים-שלוש.

וכמובן שאתם יותר ממוזמנים ללכת לבדוק את שאר מתכוני האתגר...

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

150 גר' חלה ישנה (בערך 1/3 חלה)

2 בננות

120 גר' קשיו לא קלוי

1/2 כוס נטיפי חמאת בוטנים

1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')
50 גר' חמאה מומסת

2 ביצים
4 כפות סירופ מייפל אמיתי
קינמון טחון לפי הטעם

חותכים את החלה לקוביות קטנות ומעבירים לקערה גדולה.
מקלפים את הבננות, פורסים לפרוסות דקות ומוסיפים לקערה.
קוצצים דק את הקשיו ומוסיפים אל הבננות יחד עם נטיפי חמאת הבוטנים.

בקערה בינונית מוזגים את השמנת, אליה מוסיפים את הביצים, חמאה, מייפל וקינמון. טורפים היטב ושופכים מעל קוביות החלה והתוספות.

מערבבים היטב ומועכים בעדינות את החלה, ככה שתספוג את הנוזלים.

מעבירים את התערובת המוכנה לכלי המתאים לאפייה, נותנים לתערובת לעמוד כרבע שעה לספיגת הטעמים והנוזלים.

מחממים תנור לחום בינוני-גבוה (180) ומכניסים לאפייה לכ- 20 דקות, עד שהמאפה יציב והחלק העליון שחום.

כשהמאפה מוכן מוציאים מהתנור ונותנים לו לעמוד כרבע שעה להתייצבות.

מומלץ לטרוף חמים לצד כדור גלידה (אני מעדיפה וניל) ותוספת סירופ מייפל.

צימעס עם בצקיות

בהמשך לטור של שבוע שעבר, אני עדיין עם מאכלי ראש השנה.
אין כמו מאכלי עדות לדעתי ולמרות שאני יודעת שיש אנשים שיטענו שלפולנים אין מה להציע והכל אצלהם באותו הצבע והמרקם. אז בואו אני אגיד לכם דבר כזה, מי שחושב את זה כנראה שלא אכל אצל הפולני (או במקרה שלי הפולניה) הנכון!

אז נכון שאני מושפעת מהמון עדות וקהילות אחרות מבחינת מה שאני מכינה היום אבל האוכל שאני גדלתי עליו נתן את הבסיס.
כל זה בזכות אמא והסבתות משני הצדדים.

אחד המאכלים שאני הכי אוהבת לשחק איתו זה הבצקיות.
בצקיות, בצקניות, שפצלה, נוקדלי או כל שם אחד שתתנו לזה, זה עדיין אותו הדבר- "כדורי" בצק מבושל במים ושנכנסים אחר כך לרוטב. אפשר לטגן אותן אחרי הבישול וזה נותן עוד רובד טעמים ומרקם קצת שונה מבישול בלבד.

הבצקיות שאני גדלתי עליהן הוגשו עם רוטב פטריות לצידן, כזה מאבקה. בגלל זה יש לי חיבה סמויה לרטבי אינסטנט... זה הרי לא באמת רוטב פטריות, אבל זה היה טעים ביחד עם יחידות הבצק ששחו להן בצלחת.
הפעם החלטתי לשלב בין שני מאכלים שאני מאוד אוהבת- בצקיות וצימעס.
הבצקיות נכנסות לתוך סיר התבשיל יחד ומסיימות את הבישול הקצר שלהן בתוך הרוטב וכך גם מעט מסמיכות אותו.

את הצימעס כמובן שאפשר להכין עם גזר רגיל חתוך לחלקים בגודל הרצוי (אני מעדיפה כשני ס"מ אורך) אבל הפעם בגלל שרציתי להציג מנה חגיגית, הכנתי מגזר גמדי.

צימעס

400 גר' גזר גמדי
15 שזיפים מיובשים מגולענים
1/2 כוס חמוציות ללא סוכר
½ כוס יין לבן חצי יבש
1 כף דבש
1 מקל קינמון

שמים בסיר בינוני את כל המרכיבים ומביאים לרתיחה מכוסה.
לאחר שהנוזלים רותחים פותחים מעט את המכסה, מחלישים את הלהבה וממשיכים לבשל עוד כעשר דקות.

בצקיות

1.5 כוס קמח לבן
2 ביצים
1 כף מלח
1-1.5 כוס מים
1/3 כפית אבקת שום גבישי (לא חובה אבל מאוד מוסיף)

מרתיחים מים בסיר בינוני עם כף גדושה מלח גס.
בינתיים בקערה בינונית מערבבים את כל החומרים יחד. כמות המים קצת משתנה אז תוסיפו את חצי הכוס האחרונה בכמה פעמים, המרקם צריך להיות כמו בלילת פנקייק קשה יחסית.
כשהמים רותחים מעבירים בעזרת כפית כל פעם מנה מהקערה לסיר עם המים הרותחים.
חשוב מאוד לבשל את הבצקיות במים ברתיחה חזקה, אחרת הם פשוט יתפרקו או ידבקו לגמרי לתחתית הסיר.

בעזרת כף מערבבים מעט את המים ומשחררים את הבצקיות מתחתית הסיר במידה והן נדבקות. לאחר כשתי דקות בישול הן יתחילו לצוץ על פני המים.
מבשלים עוד כדקה, מוציאים אותן מהמים בעזרת מסננת ומעבירים בעדינות לסיר עם הצימעס.
מי שלא רוצה לבשל יחד עם הצימעס ורוצה להגיש בנפרד, פשוט להעביר לקערה אחרת ולשפוך מעט שמן זית מעל, כדי שהן לא ידבקו אחת לשניה.

כדורי בשר ברוטב דובדבנים מתובל

השנה עברה לה במהירות מטורפת בשבילי, איך כבר חזרנו לתקופת החגים?
טוב נו, תמיד כדאי למצוא סיבות לחגוג ואיך חוגגים בצורה הטובה ביותר? משפחה, חברים טובים ואוכל טוב, איך לא.

אני מאוד אוהבת את מאכלי ראש השנה, בעיקר בגלל שילובי הטעמים, הרי צריך קצת מתוק בשביל לפתוח את השנה כמו שצריך.
הפעם אני לוקחת מתכון מוכר וקצת משדרגת אותו. קצת יותר חגיגי, שיתאים לרוח העונה.
כדורי בשר ברוטב דובדבנים, שילוב מרכיבים מתוקים במנה עיקרית שגורם לבלוטות הטעם לחגוג.

אני השתמשתי בדובדבנים קפואים ומעט פירות יער, רק בשביל טיפה חמיצות, אבל אפשר להשתמש בכל הכמות בדובדבנים. כמובן שצריך להפשיר אותם היטב במקרר לפני השימוש ואם יש לכם גישה לדובדבנים טריים, עוד יותר טוב למרות שפער הטעמים לא כל כך גדול והקפואים עושים את העבודה מצויין. המשומרים פה פחות מתאימים, יש להם טעם לוואי.

מבחינת התיבול- מאוד כדאי להוסיף את שבבי הצ'ילי לתערובת הבשר, גם אם אתם לא מחובבי החריף. אפילו מעט מאוד יעשה את העבודה.
ברוטב כדאי מאוד להוסיף את כל תערובת התבלינים, היא מאוד מוסיפה.
שימו לב שאתם משתמשים בתבלינים השלמים ולא בטחונים, הטחונים יתנו מרקם חולי לרוטב ואת זה אנחנו לא רוצים.

כדורי בשר ברוטב דובדבנים ויין אדום

500 גר' בשר בקר טחון
1 בצל בינוני
1 קישוא בינוני
חופן אגוזי מלך
מלח
פלפל שחור גרוס
שבבי צ'ילי גרוס
2 כפות שמן זית

לרוטב
1.5 כוס יין אדום חצי יבש
¾ כוס דבש
2 מקלות קינמון
3 תרמילי הל
3 נעצי ציפורן
450 גר' דובדבנים

מכינים את תערובת כדורי הבשר- טוחנים את הקישוא הבצל דק, סוחטים היטב ומעבירים לקערה בינונית יחד עם הבשר הטחון.

קוצצים את אגוזי המלך דק ומוסיפים לתערובת.

מתבלים במלח, פלפל שחור, שבבי צ'ילי ושמן הזית, מערבבים היטב עד קבלת תערובת אחדה. מניחים בינתיים בצד להתייצבות.

להכנת הרוטב- בסיר רחב מביאים לרתיחה את היין יחד עם הדבש והתבלינים.

כשהיין רותח מוסיפים את הדובדבנים ומבשלים יחד עד שהרוטב מתחיל להצטמצם.

תוך כדי בישול הרוטב מתחילים בטיגון כדורי הבשר, מכינים כדורים בגודל כדור פינג פונג בערך ומטגנים במחבת חמה בשמן צמחי (תירס\סויה\קנולה).

מטגנים את הכדורים כשתי דקות מכל צד, מגלגלים את הכדורים שהטיגון יהיה אחיד מכל הכיוונים.

כשהכדורים מטוגנים מכל הכיוונים מעבירים לסיר עם הרוטב המצטמצם ומבשלים יחד עוד כעשר דקות, עד שהכדורים מזוגגים היטב וספגו את טעמי הרוטב.
כדאי להגיש לצד אורז לבן או בצקיות חמימות.

פופקורן בקרמל מתובל שלא תצליחו להפסיק לאכול

אני לא נוהגת לבקר תדיר בבלוג של אנשים אחרים (חוץ משל חברים, אז אני אוהבת להתעדכן  במעלליהם), בעיקר כי אני מנסה לחשוב על דברים חדשים לבד. להביא משהו ממני ולא מאחרים.
אחד הבלוגים שאני לפעמים דווקא כן קופצת לבקר, הוא לא מקומי-   smittenkitchen.com
מידי פעם אני נכנסת לראות אם יש משהו חדש ומעניין, בדרך כלל אחרי שאני רואה בפייסבוק שהיא העלתה משהו שמוצא חן בעיניי.

מתכון אחד שתפס את עיניי והחלטתי שאני חייבת לנסות הוא לפופקורן בקרמל מתובל.
נשמע טוב, לא?
אז זהו, וואו! הדבר הזה ממכר בצורות שלא תאמינו כמה...

נכון, לא הכנתי בדיוק לפי הכמויות במתכון שלה וגם שיניתי קצת את התיבול (כי במתכון המקורי היא השתמשה בפלפל קאיין cayenne pepper ולא היה לי, ומה בעצם יזיק קצת קינמון?) אבל עדיין יצא מדהים.

בקיצור, אם בא לכם חטיף חדש (ולא, הוא לא דומה בכלל לפופקורן המתוק הקנוי!) וקצת שונה עם "קיק" שידהים את האורחים, זה המתכון בשבילכם.

כמה דגשים-
- אני השתמשתי בשבבי צ'ילי גרוס, שמתי בערך כפית שטוחה לכל הכמות וכמעט ולא מרגישים את החריפות, היא מהדהדת בסוף הביס. אז אם אתם הרפתקניים, או שתגדילו את הכמות, או שתנסו להשיג את הקאיין ולהשתמש בו, זה מה שאני מתכננת לעשות לפעם הבאה.
- קינמון לא היה במתכון המקורי, אבל בוטנים כן היו. ואם היו לי בוטנים מלוחים (כמו שהיא ממליצה) גם הייתי שמה אותם, בשלב ששמים את הפופקורן בקערה.
- אני יודעת שכמות הסוכר פה נראית פסיכית, אבל תזכרו שהיא הולכת לקערה ענקית של פופקורן. שדרך אגב, הכמות המקורית של גרעיני התירס היא רק חצי כוס ואני הכפלתי אותה כי היא נראתה לי מיניאטורית בשביל כמות הקרמל. אז הינה, זה כבר לא כל כך נורא!
- אם בא לכם לשדרג עם תיבול אחר שאתם אוהבים, אתם מוזמנים להכין ולספר איך יצא!
- כששוברים את הפופקורן לחתיכות קטנות, כדאי מאוד להיזהר מהחום של הקרמל. לפעמים נשארות חתיכות חמות מאוד.

פופקורן קרמל מתובל

3 כפות שמן צמחי
1 כוס גרעיני תירס

לקרמל מתובל-
3 כוסות סוכר
½ כוס מים
75 גר' חמאה
1 כף גדושה מלח גס
1 כפית קינמון טחון
שבבי צ'ילי גרוס
1/2 1 כפיות אבקת סודה לשתייה

בסיר גדול מחממים את השמן על להבה גבוהה ומוסיפים את גרעיני התירס. מכסים וממשיכים לחמם תוך כדי "עירבוב" הגרעינים בעדינות. תחזיקו את הסיר והמכסה עם מגבת, הוא מתחמם מאוד מהר.

לאט לאט תתחילו לשמוע את הגרעינים מתפצפצים.

כך מחממים עד שמפסיקים לשמוע את קולות הפופקורן המקפץ.
בשלב הזה משמנים בעדינות קערה גדולה ושני ניירות אפייה (כן, כן) שיושבים מעל תבניות.
מעבירים את הפופקורן המוכן לקערה המשומנת ומניחים בצד.
מכינים את הקרמל המתובל- בסיר בינוני שמים את הסוכר, מים, מלח וחמאה ומביאים לרתיחה על להבה בינונית. אין צורך לערבב כל הזמן.

בקערה קטנה מערבבים את הקינמון, צ'ילי ואבקת סודה לשתייה.

ממשיכים לבשל את הקרמל עד הזהבה עדינה, מכבים את האש ומערבבים פנימה את תערובת התיבול. 

הקרמל יתחיל לתסוס ולבעבע.

קרמל ממשיך להתבשל מהחום של עצמו גם כשהלהבה כבוייה, אז שימו לב שלא לשרוף אותו.
כשהקרמל מתובל שופכים אותו על הפופקורן ומערבבים מיידית בעזרת שתי מריות סיליקון (רצוי מאוד, אחרת הקרמל יידבק ויהיה קשה לנקות). תזהרו מאוד בעבודה עם הקרמל, הוא גורם לכוויה קשה אם הוא נוגע בעור כשהוא רותח.

כשכל הפופקורן עטוף בשכבה אחידה של קרמל מעבירים אותו על נייר האפייה המשומן לקירור.

מפזרים בעדינות עם המרית ותוך כדי קירור מנסים להפריד ולשבור לחלקים קטנים, בגודל ביס.
כשהפופקורן מתקרר רצוי לארוז מיידית כדי שלא יתפוס לחות.
מחזיק מעמד עד שבועיים בכלי אטום.

דואט קרקרים שיבולת שועל

נחשו מה?

כן, כן, זה הזמן הזה בחודש!

אה, לא זה.. התכוונתי לאתגר החודשי של מנטקה, נו באמת.

כן, אני די מפשלת בזמן האחרון עם עינייני האתגר בעיקר בגלל העבודה, אבל גם בגלל שעד שכבר יש לי רעיון אני לא מספיקה לבצע אותו. 

או לפחות זה מה שקרה בשלושת(!) החודשים האחרונים, אז אם אתם רוצים לבדוק מה היה:

חודש שקדים

חודש תפוזים

וחודש אבוקדו! כן, אבוקדו! ואפילו היה לי רעיון מגניב אבל כמובן שלא הספקתי להכין בזמן.

אני מורידה את הכובע הוירטואלי שלי בפני חבריי לאתגר על ההתמדה!

כמה שאני רוצה להספיק הכל ובסוף כלום לא יוצא לפועל.

החודש המרכיב המאתגר הוא שיבולת שועל ובתור חובבת דגנים שכמותי לא יכולתי לוותר על ההזדמנות להכין הפעם משהו טעים. 

תהליך העבודה שלי מאוד ברור- לרשום שטויות על פתקים מרובעים קטנים בתקווה שיום אחד אני אגיע אליהם והם גם ייכנסו לתנור...

אז אתם רואים את הפוסט הקודם בבלוג, זה שהתפרסם בטור ב mynet לפני חודש בערך? על הצד האחורי של אותו הפתק היה מתכון של קרקרים שלקחתי מאמא שלי, מאיזה פעם שהיא הוציאה מתכון מהאינטרנט הזה שלה וגם הכינה אותו. 

זכרתי שהם ממש מצאו חן בעיני אבל לא זכרתי מה המרקם או הטעם שלהם...

גאון, כבר אמרתי?

נו מילא, מה יכול להיות רע בשיבולת שועל עם כמה דברים בפנים בשביל טעם?

הפעם הרעיון הגיע די מהר.

המתכון הבסיסי היה רק עם וניל, אני החלטתי שלא מספיק לי רק וניל אז הוספתי גם קינמון.

ממש במקרה ובלי להתכוון יצא לי חטיף נייצ'ר ואלי ביתי! והוא ממש טעים... קצת פחות קריספי מהמקור אבל עולה עליו בטעם.

את הקרקר המלוח החלטתי להכין בעיקר כי רציתי איזשהו ניגוד לטעמים המתוקים החזקים והשילוב של שום-שמיר ושיבולת שועל הוא נהדר. 

קצת גיוון במתכון רק מוסיף טעם בחיים...

ואם בא לכם לבדוק מה חבריי לאתגר הכינו, רוצו להקליק!

יש גם גלידה!

קרקר וניל-קינמון

110 גר' חמאה רכה
1/2 כוס סוכר חום

1 מקל וניל
קינמון לפי הטעם
קורט מלח

1 כוס קמח לבן

1.5 כוס שיבולת שועל שלמה

שמים בקערת המיקסר את החמאה, סוכר ותבלינים ומקרימים עם וו הגיטרה עד קבלת קרם רך ואחיד.

מוסיפים את הקמח ושיבולת השועל בכמה פעמים לחילופין, כשמסיימים עם הקמח.

מידי פעם עוצרים ומגרדים בעזרת מרית את הדפנות והתחתית כדי לקבל בצק אחיד, מעבדים רק עד קבלת מרקם אחיד.

מעבירים לנייר אפייה גדול, מניחים מעל נייר אפייה שני ומרדדים למשטח בעובי חצי ס"מ בערך.

מכניסים למקרר לכחצי שעה להתייצבות.

מוציאים מהמקרר, מפרידים את נייר האפייה העליון אך לא מורידים אותו, הופכים צד ומפרידים את הנייר שהיה התחתון ואותו כן מורידים (זה צעד מאוד חשוב, אחרת הקרקרים קצת יידבקו לנייר ויהיה קשה להפריד אותם ממנו לאחר האפייה) וכשהבצק המרודד מונח על משטח עבודה פנוי מסמנים בעזרת סכין גדולה או רולר של פיצה את גודל הקרקרים שרוצים לחתוך.

מורידים שאריות של בצק מהצדדים כדי שהמשטח המרודד יכנס לתבנית האפייה שטוח בלי קצוות מעוגלים.

מעבירים את נייר האפייה לתבנית גדולה ומכניסים לאפייה בחום בינוני (165) לכ-30 דקות עד הזהבה ובנגיעה הבצק התייצב ולא רך.

מוציאים את המשטח מהתנור ומניחים בצד לכמה דקות בודדות, רק כדי שיהיה נוח להעביר חזרה למשטח עבודה בלי התבנית.

לאחר כמה דקות מעבירים את נייר האפייה למשטח עבודה נקי ובעזרת הסכין הגדולה מהמערכה הקודמת עוברים על הסימונים ממקודם וחותכים את הקרקרים עד הסוף.

כדאי מאוד לעשות את כל הפעולות האחרונות בזהירות כי הקרקרים עדיין לא יציבים לגמרי ומאוד עדינים ושבירים מאוד.

את הקרקרים החתוכים משאירים באוויר הפתוח עד שהם מתייצבים ומקררים לגמרי. לאחר מכן שומרים בכלי אטום עד שבועיים.

אם ישאר מהם משהו...

קרקרים שום-שמיר

150 גר' חמאה רכה
1/2 כפית מלח
שום גבישי
חופן עלי שמיר מיובש (אפשר גם טרי)
1 כוס גבינת גאודה מגורדת
1 כוס קמח לבן
2 כוסות שיבולת שועל שלמה

שמים בקערת המיקסר את החמאה, תבלינים וגבינת הגאודה ומעבדים עם וו הגיטרה עד קבלת קרם אחיד.

מוסיפים את הקמח ושיבולת השועל לחילופין ומסיימים עם הקמח.

מעבדים את הבצק באותה הצורה של הקרקרים המתוקים.

הקרקרים המלוחים נאפים גם כן באותה הטמפרטורה (165) אך קצת יותר זמן מהמתוקים, שימו לב אם אתם מכינים את שני הסוגים יחד.

תפוחי עץ ממולאים בכבדים ברוטב יין אדום

לכל חג יש את המאכלים המסורתיים שלו. מסתבר שסוכות זה חג שנהוג להגיש בו ממולאים.
אז בגלל שאני הבאתי לכם כבר כמה מתכוני ממולאים וכמה כבר אפשר לחדש בתחום הממולאים, למרות שכל פעם מחדש אני מגלה דברים חדשים שאפשר למלא, החלטתי להתייעץ עם אמא שלי.

אחרי כמה הצעות של מנות שנראו לי רגילות ולא חגיגיות אמא שלי סיפרה שפעם מזמן, כשאחותי ואני היינו קטנות, היא הכינה מנה שגם היא וגם אבא שלי התלהבו ממנה.
היא לא זכרה מה היה בה בדיוק וגם המתכון שהיא הראתה לי היה מעורפל משהו, אז החלטתי לאלתר.

המנה היא תפוחי עץ ממולאים בכבדים ובצל מטוגן.

השילוב של תפוחי העץ יחד עם המנה הבשרית היא די מוכרת במחוזות אוכלי הלא כשר (השילוב של חזיר עם רוטב תפוחים מתקתק פשוט מושלם).
אז אמנם פה זה אילתור מושלם לרעיון של מנה, משהו שנבנה לי בראש עם הטעמים המוכרים של כבד ובצל מטוגן והשילוב של תפוחי עץ וטימין שכבר מזמן רציתי לנסות, הרגיש לי מתאים.

המנה עצמה שלמה גם בלי הרוטב יין אדום, אבל לדעתי הוא מאוד מוסיף.

שימו לב, כמות הרוטב שיוצאת מכוס יין אחת היא די מצחיקה. בסופו של דבר הוא מצטמצם לכמה כפות בלבד כך שאם אתם צריכים קצת יותר מכמה כפות, כדאי להכין מראש קצת יותר. ואל תדאגו, זה לא רוטב שאיתו מציפים את הצלחת, הוא בעיקר לקישוט ולהדגשת טעמי המנה.

תפוחי עץ ממולאים בכבדים
4-6 מנות

4 תפוחי עץ גרני סמית
500 גר' כבד עוף נקי
3 בצלים בינוניים
דבש
טימין
שמן זית
מלח
פלפל שחור גרוס
5 כפות שמן צמחי (תירס\קנולה\סויה)

רוטב יין אדום
1 כוס יין אדום חצי יבש
1 מקל קינמון
1 כפית דבש

חוצים את תפוחי העץ לאורך ובעזרת כפית מוציאים את רוב תוך התפוח, אבל משאירים בערך חצי ס"מ דופן כדי שהתפוח לא יתקווצ'ץ' לגמרי בזמן האפייה. את תוכן התפוח אפשר לנשנש תוך כדי ההכנה של המנה.

מזלפים מעט שמן זית ודבש מעל התפוחים, מתבלים בטימין ופלפל שחור ומכניסים לתנור שחומם מראש לחום גבוה (200) ל- 10 דקות.

לאחר 10 דקות מעבירים את התנור למצב גריל ואופים עוד כ- 7 דקות (אולי פחות, תלוי בתנור) עד שהתפוח משחים. מוציאים מהתנור ומניחים בצד.

אל תבהלו אם פנים התפוח מתנפח, בעזרת כפית תמעכו בעדינות את מה ש"תפח" חזרה פנימה.
את הבצלים מקלפים, חוצים לאורכם ופורסים לאורך כך שיווצרו רצועות ארוכות.

במחבת גדולה חממו את השמן הצמחי והכניסו את הבצל החתוך. מטגנים את הבצל עד הזהבה, מתבלים במעט מלח, פלפל שחור וכפית דבש. מערבבים היטב ומעבירים לקערה.

באותה המחבת מטגנים את הכבדים הנקיים. אם צריך מוסיפים מעט שמן.

מטגנים את הכבדים כמעט לגמרי, מוסיפים את הבצל המטוגן, טועמים תיבול ואם צריך מתקנים.

בעזרת כפית ממלאים את התפוחים בתערובת הבצל והכבדים ומכניסים שוב לתנור לאפייה קצרה יחד לכ- 5 דקות נספות בחום גבוה. בזהירות שלא לייבש את הכבדים.

בזמן הזה מכינים את רוטב היין האדום- במחבת בינונית שמים את היין ומקל הקינמון ומביאים לרתיחה.
מבשלים על להבה בינונית תוך כדי רתיחה עדינה עד שהיין מצטמצם לכדי סירופ. להיזהר מאוד שלא לשרוף את הרוטב ולשים לב במיוחד בדקות האחרונות כשהוא כבר ממש מצומצם.

כשהגעתם לסמיכות הרצויה (כמו של סירופ פטל סמיך) מכבים את האש, מוציאים את מקל הקינמון,  מוסיפים את כפית הדבש ומערבבים היטב.

מניחים את חצאי התפוחים על צלחת הגשה ובעזרת כף מזלפים את הרוטב עליהם ומסביבם.