פוייקה חברים

אני לא מכירה מישהו אחד שלא אוהב לעשות על האש עם חברים, בצורת מנגל או מדורה.
השבוע הרבה מאוד מדורות בערו ברחבי הארץ, בחלק שרפו תפוחי אדמה וחלק מרשמלו, או גם וגם. כל אחד עם ההעדפות שלו.

תמיד נחמד להיפגש עם חברים עם סיבה ספציפית לחגיגה או סתם ככה כי מתחשק קצת לצאת מהשגרה של פאב-מסעדה-בית קפה. לצאת קצת מהאזור המוכר לאיזה חוף או קמפינג ביער (שמותר להבעיר בו אש, כמובן), לקחת כמה מצרכים מהבית ולבשל בחיק הטבע. אחד הדברים האהובים עלי.

הפעם אני מביאה לכם מתכון לא שלי וגם לא אני אחראית על כל תהליך הבישול, אחותי וגיסי מקבלים את הקרדיט.

חצי דוד שמש ישן משמש ככלי קיבול לגחלים ולפוייקה

ביום העצמאות האחרון חוץ מהמנגל הקבוע הכנו גם שני סירי פוייקה- אחד לילדים (גם לאלו שברוחם) עם נקניקיות והשני למבוגרים עם עוף. סיר מלא בכל טוב- אורז,בשר והמון ירקות שורש.
אמנם פוקייה מצריך בישול יחסית ארוך אבל לא יותר מידי עבודה, לרוב זורקים את כל המרכיבים לסיר, מכסים בנוזלים, סוגרים ונותנים לזמן לעשות את שלו.

אמנם החג השנה כבר עבר, אבל תמיד אפשר לשמור את המתכון לשנה הבאה או למפגש חברים הבא.

כמה דגשים-
- פוייקה לא מערבבים! מכניסים את כל המרכיבים לסיר ומכסים.
- הרעיון הוא זהה לכל סוג בשר שרוצים. הנקניקיות יכולות להתחלף בכל בשר אחר שאוהבים- פולקע, קוביות של בשר לצלי וכו'...
- במתכון הזה טיגנו את כל המרכיבים קודם, כדי שיקבלו חריכה יפה. אבל לא חובה. אם אתם בשטח ויש לכם אפשרות להביא מחבת נוספת, כדאי להקפיץ את הנקניקיות לפחות כדי לקבל את הטעם המעושן.
- תוספת נחמדה אבל לא חובה- בשלב הסופי של הבישול, שבו הוספנו את הקופסא השניה של השעועית, הוספנו יחד איתה שקית של קרעפלעך קפואים. יצא מצויין!
- כן, אין במתכון מלח או פלפל. אין בהם צורך לדעתי.

פוקייה חברים
6-8 מנות

4 בצלים גדולים
שיניים מ- 4 ראשי שום
1/2 שקית תפוחי אדמה קטנים או 8 גדולים חתוכים לרבעים
2 בטטות גדולות
6 גזרים גדולים
7 ענפים יפים של סלרי עלים
1 חבילה קבנוס
1 חבילה צ'וריסו
2 קופסאות שימורי שעועית ברוטב
1 קופסא מטבוחה
1 בקבוק בירה שאוהבים
5-6 עלי כרוב גדולים
1 ליטר מים

מקלפים את הבצל, שום, גזר ובטטה וחותכים לקוביות בערך באותו הגודל, את הבטטה אפשר לחתוך יותר גדול.

חותכים את הקבנוס והצ'וריסו לחתיכות בגודל שרוצים, אפשר גם לא לחתוך, אנחנו השארנו חלק שלמים.

מטגנים את הנקניקיות רק עד שיקבלו חריכה יפה, אין צורך בשמן הן מוציאות ה-מ-ו-ן שמן מעצמן. 

מטגנים את כל הירקות טיגון קצר. אפשר בשמן שהנקניקיות הוציאו, הם יקבלו טעם מצויין.

מרפדים את הסיר בעלי הכרוב- זה שלב חשוב שעוזר למנוע חריכה של תחתית הסיר ומעליו מתחילים למלא עם הירקות, תפוחי האדמה, בטטה ונקניקיות.

מעל מרוקנים קופסא אחת של שעועית ברוטב ואת המטבוחה.

מוזגים את הבירה ומשלימים עם מים רק עד כדי כיסוי.

מכסים ומביאים לרתיחה.
משתדלים שלא תהיה רתיחה חזקה, אני יודעת שמאוד קשה לשלוט באש אבל אפשר לפזר את הגחלים מסביב שלא יהיו קרובים מידי לסיר.

מבשלים כך כשעה וחצי. למקרה והרתיחה חזקה מידי, אפשר לעשות חריץ קטן במכסה כדי שהאדים יצאו, אבל להשתדל שהוא לא יהיה גדול מידי שלא כל הנוזלים יתאדו מהר והתבשיל יתייבש. כדאי מידי פעם לפתוח ולוודא שיש מספיק נוזלים.

לאחר שעה וחצי מוסיפים את קופסת השעועית השנייה ומוסיפים נוזלים אם רואים שצריך.
מבשלים עוד כעשרים דקות מכוסה.

קרעפלעך. טעים, טעם...

מגישים ואוכלים בהנאה לצד בירה קרה וחברים טובים.

מנת סלמון וירקות ירוקים עם די הרבה צ'ילי

זוכרים את מנת הסביצ'ה שהכנתי לפני כמה חודשים?
אז כשקניתי את הדג קניתי חתיכה די גדולה, חצי ממנו ביקשתי ממוכר הדגים שיוריד את העור בשביל הסביצ'ה והחצי נשאר עם העור. כי עוד לא החלטתי מה לעשות איתו.

באיזשהו שלב של השבוע נזכרתי שיש לי את הדג במקפיא והחלטתי להכין משהו.
אז הוצאתי את הדג יום קודם להפשרה במקרר ובערב החלטתי שאני מכינה משהו.
אבל עדיין לא ידעתי מה להכין.

דרך קבע אני מחזיקה במקפיא גם שקיות של ירקות קפואים- אפונה, ברוקולי, שעועית... דברים כאלה שהם לא תמיד בעונה וגם בעייתי למצוא טריים מאוד כשהם כן בעונה.
אני מאוד אוהבת ירקות ירוקים. הם מאוד טעימים וכשהם מבושלים נכון ולא חולטים אותם למות הם גם שומרים על הערכים התזונתיים שלהם.

במסעדה שאני עובדת בה יש מנה של סלמון עם שעועית ירוקה וזיתים מאוד טעימה וכאן הכנתי סוג של מחווה למנה. שילוב של טעמים שאני אוהבת- צ'ילי ועגבניות מיובשות ביתיות (אני בטוחה שכבר נמאס לכם לראות אותן בכל מנה שאני מכינה בזמן האחרון, לי עדיין לא נמאס. אבל מבטיחה שאני אעשה הפסקה. לפחות בקינוחים אני לא מכניסה אותן...) יחד עם הירקות הירוקים והסלמון הולך נהדר.

כמה דגשים-
- כמובן שעדיף להשתמש בדג טרי, אבל גם קפוא מסתדר.
- כנ"ל לגבי הירקות, אם אתם מוצאים אפונה טרייה, לכו על זה!
- לא חייבים להשתמש בשני סוגי הצ'ילי, אני מאוד אוהבת את השילוב ביניהם כי הצ'ילי המתוק לא מספיק חריף לפעמים וצריך חיזוק.

סלט פסטה עם סלמון וירקות ירוקים
2 מנות

500 גר' פילה סלמון עם העור
4 שיני שום כתושות
מלח גס גרוס
פלפל שחור גרוס
צ'ילי גרוס
2 כפות שמן צמחי (סויה\קנולה...)
צ'ילי מתוק
סויה
1 כוס שעועית ירוקה קפואה
1/2 כוס אפונה קפואה
2 כפות עגבניות מיובשות
7 זיתי קלמטה מגולענים וחתוכים לרבעים

2 כוסות פסטה גדולה מבושלת מסוג שאוהבים

מתבלים את הסלמון בשמן, שום, פלפל שחור, צ'ילי מתוק וגרוס לפי הטעם ומעט מלח גס גרוס (מתבלים בהמשך בסויה אז לא צריך הרבה מלח) ונותנים לדג לעמוד כעשר דקות.

לאחר עשר דקות מורידים את השום הכתוש מהדג ושומרים בצד.
מחממים מחבת בינונית וכשהיא חמה מניחים את הדג כשצד העור למטה. מטגנים עד שהדג מחליף צבע כמעט עד לאמצע (אפשר לראות הכי טוב מהצד העבה של הפילה).

זה טיגון מאד מהיר, לא לוקח יותר מ 2-3 דקות, לאחר מכן הופכים את הדג בזהירות ומטגנים עוד כשתי דקות. מורידים מהמחבת את הדג לצלחת ומניחים בצד.

הדג לא צריך להיות מוכן לגמרי, הוא יכנס להקפצה אחרונה יחד עם הירקות.
מתחילים לבשל את הפסטה לפי הוראות היצרן.
חולטים את השעועית הירוקה במים רותחים כחמש דקות, מסננים מהמים ומעבירים לאותה מחבת שבה טיגנו את הסלמון יחד עם השום הכתוש מהמרינדה.

לאחר כשתי דקות מוסיפים את העגבניות המיובשות והאפונה הקפואה ומקפיצים יחד עוד כשלוש דקות.
מתבלים במעט סויה ומוסיפים את הזיתים. מערבבים היטב וטועמים אם צריך לתקן תיבול.
מורידים מהדג את העור (אפשר לאכול אותו ככה סתם, אבל למנה הוא לא נכנס), בעזרת מזלג מפוררים לחתיכות גדולות את הדג ומוסיפים אותו למחבת יחד עם הירקות.

מערבבים בעדינות כדי שלא לפורר אותו עוד יותר, ממש מחממים אותו כשתי דקות יחד עם הירקות שיתפוס את הטעמים אבל לא המשך בישול ארוך כדי שלא יתייבש.
מסננים את הפסטה מהמים ומזלפים מעט שמן על הפסטה שלא תדבק. מניחים אותה בקערת הגשה ומעליה את תערובת הירקות והדג.

פסטה בולונז

אחת האהבות שלי היא פסטה. לא משנה איזה צורה או באיזה רוטב.
טוב, כמובן כל עוד אין בה חצילים הכל הולך...

שילוב של בשר עם פסטה יוצר את הארוחה האולטימטיבית- פשוט פותר את הבעיה של מה להכין תוספת או לחילופין איזה מנה בשרית בא לי להכין.
בגלל זה אני בדרך כלל מחזיקה בשר טחון בבית. קונה כמות, מחלקת למנות ומקפיאה שיהיה למקרה שיתחשק לי להכין משהו בלי להצטרך לתכנן מראש וללכת במיוחד לקנות בסופר.

אני חושבת שזה המתכון הרביעי או אפילו יותר שאני מביאה לכם בשילוב עם העגבניות המיובשות תוצרת בית שהבאתי לכם מזמן.
הן פשוט הולכות מצויין עם כל כך הרבה מאכלים אני לא יכולה להפסיק לשלב אותן במנות. הן מוסיפות כל כך הרבה טעם וכמובן שכל עוד מכינים אותן בבית (ולא מתעצלים וקונים מוכנות מהסופר...) אתם יודעים בדיוק מה נכנס לצלחת ולגוף.

פסטה בולונז היא מנה שאני מכינה די הרבה. מנה שכל כך קלה להכנה ודי מהירה יחסית למנה בשרית כך שאפילו כשאין לי יותר מידי זמן פנוי אני משתדלת להכין כמות ממנה, ואז יש לי כבר כמה ארוחות בפעם אחת. כן, כן, גם רוטב מוכן כשאני מכינה יותר מידי אני מחלקת למנות ומקפיאה. פשוט מפשירים במקרר בלילה ויש לכם ארוחה חמה לערב למחרת כשאתם יודעים שאתם חוזרים מאוחר מהעבודה ולא יהיה כוח להכין משהו שלוקח יותר מעשר דקות.

כמה דגשים-
- אני משתמשת בבשר בקר אבל אפשר תמיד לערבב לפי מה שאוהבים- חצי בקר חצי עוף וכו'...
- לא חייבים עגבניות שרי, פשוט היו לי כמה כבר ממש בשלות במקרר אז החלטתי להכין איתן אבל אפשר להכין עם עגבניות רגילות, כמות של שתי עגבניות בינוניות יספיקו למתכון. למרות שאני מאוד אוהבת להשתמש בשרי בבולונז, הטעם הרבה יותר מרוכז מאשר עגבניות רגילות. ואתם גם לא חייבים להשתמש רק בשרי רגילות, אני שילבת בין השרי האדומות למנומרות, "ליקופן" הן נקראות בשוק\סופר.
- כן, כן, אתם קוראים נכון, שמתי כפית סחוג. החריפות העדינה שהסחוג נותן מאוד מוסיפה למנה. אבל אתם לא חייבים לשים את כל הכמות, או בכלל. למרות שכדאי.

פסטה בולונז
3-4 מנות

400 גר' בשר בקר טחון
1 בצל גדול קצץ דק
6-8 שיני שום קצוצות
2 כפות עגבניות מיובשות משומרות בשמן
10-12 עגבניות שרי בשלות וחצויות
1 כפית שטוחה סחוג (אפשר פחות)
מלח
פלפל שחור גרוס
אורגנו
טימין
פסטה גדולה בצורה שאוהבים

במחבת גדולה מטגנים במעט שמן זית את הבצל. אליו מוסיפים את העגבניות המיובשות ומערבבים היטב.

כשהבצל זהוב מוסיפים את השום מטגנים עוד כשתי דקות.
לאחר שהבצל והשום מטוגנים היטב מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים הכל יחד עד שהבשר מבהיר ומטוגן כמעט לגמרי.

בשלב הזה מוסיפים את עגבניות השרי, מתבלים במעט מלח ופלפל שחור ומערבבים היטב.

מכסים חלקית ומבשלים על אש בינונית עד שהעגבניות מתרככות.

מערבבים היטב ומתבלים בסחוג, אורגנו וטימין לפי הטעם.

מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן, מסננים מהמים ומגישים עם הרוטב.

תפריט הבריאות החדש של ספגטים -או- תמיד כדאי לשמור על קשר עם חברים ותיקים

כשגרתי בירושלים בזמן הלימודים יצא לי להזמין מידי פעם אוכל ממסעדות כשממש לא היה לי כוח להכין משהו לבד או ללכת לעשות קניות.

פעמיים הזמנתי מ"ספגטים".

הפעם הראשונה היתה ביום ההולדת שלי. התחשק לי פסטה.

את "ספגטים" הכרתי עוד קודם כשהייתי עם המשפחה כמה פעמים כשעוד היה סניף בראשל"צ ותמיד היה מאוד טעים.

הלכתי בהזמנה על מנה שאי אפשר לטעות בה יותר מידי, ספגטי ברוטב שמנת עם תרד וכנראה עוד משהו אבל אני לא זוכרת כרגע.

מה שאני כן זוכרת זה שהיו ארבעה עלי תרד בכל המנה.

4 עלים. 

קצת התאכזבתי כי אני יודעת שבמנה סטנדרטית במסעדה מגיעה כמות מכובדת של עלים.

טוב, אולי היה להם עומס ולא שמו לב כמה עלים נכנסו למחבת?

מילא.

כבר כמה שנים שלא יצא לי להגיע לאחת המסעדות שלהם כדי לראות אם משהו השתנה.

החלק בכותרת הפוסט של "תמיד כדאי לשמור על קשר עם חברים ותיקים" קפץ ונהיה אקטואלי לפני שבועיים כשחבר מתקופת ההתנדבות במד"א והיום מתפקד כסמנכ"ל השיווק של הרשת, שאל אם מתחשק לי לבדוק את תפריט הבריאות החדש של הרשת.

שאני אומר לא לאוכל ועוד בריא?
(תודה, ירום :) )

החלטתי שאני צריכה חוויה מתקנת!

כמובן שכשאין רכב ולכל מקום מגיעים באוטובוס אז הסיכוי לאחר גדול יותר, כי מי יודע אם האוטובוס יחליט לאחר או שברגע של חוסר תשומת לב מפספסים את התחנה ואז צריך ללכת כמעט חצי שעה ברגל כי האפליקציה המפגרת של האוטובוסים אמרה על קו אחד שמגיע הכי "קרוב" וכשאני אומרת קרוב, אני מתכוונת במרחק 10 דקות הליכה. שזה בעיקרון לא נורא, אבל מה אם נגיד למשל שיש עוד אוטובוס מאותה התחנה בדיוק שממנה יצאתי לכיוון שגם עוצר ליד הביניין אבל לא הופיע באפליקציה?!

לא נורא, לא היה חם כל כך.

נגיד את זה ככה, מזל שלקחתי זמן ספייר.

עם כל ההתברברויות עוד הגעתי 10 דקות לפני הזמן שבו נקבע לי השולחן.

ברגע שנכנסתי למסעדה כבר ידעו מי אני. הרגשה נחמדה ומשעשעת למדי בהתחשב בעובדה שאני סתם אדם מן הישוב\קונדיטרית\בלוגרית אוכל ובכמעט שעתיים מהרגע שנכנסתי כמעט שלא הפסקתי לאכול.

מזל שזה תפריט בריא, צחקקתי לעצמי...

אז לפני שאני מתחילה לפרט לכם מה אכלתי, אני אספר קצת על התפריט החדש.

התפריט נבנה בשיתוף עם רשת מכוני הכושר "הולמס פלייס" והדיאטנית הקלינית שלהם- מורן לופטין, בעזרת השפים של הרשת כדי לתת מענה לאנשים העוסקים בפעילות אירובית ורוצים לשמור על תפריט מאוזן ובריא.

כל המנות מכילות עד 6.5% שומן והתפריט בנוי כך שאפשר יהיה להרכיב ארוחה שלמה (ראשונה+עיקרית) עד 700 קלוריות.

המנות המוצעות בתפריט מבוססות על מנות מוכרות מתוך התפריט של המסעדה, תוך שמירה על הקו האיטלקי.

בכל המנות שבתפריט הבריאות אין שימוש בשמנת או חמאה, המנות מבוססות על שמן זית והפסטות הן מחיטה מלאה.

אז שנתחיל ברשימה?

הדבר הראשון שטעמתי היה השייק בריאות- מיץ תפוזים, מלפפון ותרד.

שוט קטן מלא בכל מה שהגוף צריך.

כן, גם אני קצת עשית לעצמי פרצופים כששמעתי את השילוב אבל אמרתי שאני פה כדי לטעום. אז טעמתי.

הטעמים המורגשים הם של מיץ התפוזים ושל המלפפון. התרד נמצא בעיקר בשביל הכלורופיל ושלל הויטמינים והסיבים למיניהם.

קצת מוזר בהתחלה אבל סבבה.

הוציאו לי מבחר מנות מתוך התפריט אחרי שהכרזתי על המגבלות- מתעבת חצילים ואלרגית לקינואה.

(כבר ירדו 2 מנות אפשריות)

ראשונות

התחלתי עם מנת האנטיפסטי- סלק, קישואים, פלפל צהוב ואדום ושימו לב- חצילים!

די התעלמתי מהם מההתחלה. פשוט הזזתי הצידה ואכלתי את השאר.

מנת פתיחה נחמדה עם טעמים עדינים, הירקות צלויים בתנור עם מעט שמן זית ומעל הכל זילוף של חומץ בלסמי מצומצם.

בגלל שהגעתי רעבה והמנה היתה טעימה וקטנה כמו שמנת פתיחה צריכה להיות, סיימתי את כולה.

חוץ מהחצילים כמובן.

סלטים

המנה השניה שיצאה היתה סלט סלק טרי עם עדשים שחורים, גבינת פטה ותאנים מיובשות עם בצל ירוק, נענע, שמן זית וחומץ בלסמי מצומצם.

סלט מאוד טעים. שילוב הטעמים המתוקים של הסלק והתאנים עם הגבינה המלוחה והטריות של הנענע והבצל הירוק מאוד מרענן ושונה.

צילום- ספגטים

מגיעה מנה די מכובדת, היא מוצגת כאחת מאפשרויות הבחירה למנה עיקרית בארוחה העיסקית.

ממנה כבר נשאר קצת בצלחת. תארתי לעצמי שיגיעו עוד כמה ורציתי לשמור מקום.

פסטות

מנה שלישית- "פולו ספינצ'י"

ספגטי מחיטה מלאה עם רצועות חזה עוף, פטריות שמפיניון ועלי תרד.

תמיד היתה לי רתיעה מפסטה מחיטה מלאה. אף פעם היא לא יצאה טעימה בבית, המרקם שלה לא כוס התה שלי...

צילום- ספגטים

פה הפסטה עצמה היתה דווקא טעימה וגם השילוב של הפטריות עם התרד היה מוצלח אבל רצועות חזה העוף היו קצת יבשות בשבילי.

לעומת מנת הספגטי-תרד הקודמת, פה היו יותר מארבעה עלים לשמחתי...

הכמות שנשארה בצלחת גדלה עוד קצת.

עיקריות

מנה רביעית- חזה עוף ג‘נובזה על פירה דלעת ובטטה

מה שזה אומר זה חזה עוף מתובל ברוטב פסטו, צרוב על הגריל ומוגש לצד פירה דלעת ובטטה.

כל מה שכתבתי על חזה העוף מהמנה הקודמת פשוט לא תופס פה. החזה נשאר עסיסי והתיבול מהפסטו היה כמעט מושלם.

צילום- ספגטים

השילוב של המליחות של הפסטו יחד עם המתיקות של הפירה היה מצויין.

בשלב הזה כבר הייתי מפוצצת וכל כך הצטערתי שלא נשאר לי מקום לכל מה שנשאר על הצלחת...

במשך כל הזמן שהייתי במסעדה ליווה אותי השף מוטי שיים.

כולל סיור קצר במטבח, כי חייבים לראות איך אחרים עובדים, לא?

ובכן, לסיום סיומת (כן, צופיפניקית. מה לעשות...)

אכן חוויה מתקנת!

מבחר המנות יחסית קטן (2-4 מנות לבחירה בכל קטגוריה) אבל הטעמים העדינים אכן נשארים נאמנים לקו האיטלקי הבסיסי שאיתו הרשת הצליחה עד עכשיו.

למקרה ויצא לי לחזור לאחת ממסעדות הרשת, יש סיכוי טוב שאזמין שוב את אחת מהמנות שטעמתי, או שאנסה משהו חדש מהתפריט.

זאת אמנם ביקורת על תפריט בריאות ובתפריט עצמו שמוגש לשולחן אין קינוחים (כי רק מלהסתכל על התפריט קינוחים אפשר להעלות את כל מה שהורדתם בפעילות במכון הכושר), עדיין אפשר להזמין משהו קטן לקינוח.

ותמיד יש מקום לגלידה...

בלוגרים של אש וקרח- פסטה פוטנסקה

כבר סגרנו על זה אני שאני גיקית, נכון?

אבל הינה עוד משהו קטן בשביל לסגור את הפינה הזו אם עדיין לא היינו בטוחים-

על "משחקי הכס" אני בטוחה ששמעתם ואם לא כנראה אתם לא חיים על הכוכב הנכון...

בכל מקרה, בקבוצת הבלוגרים שאני חברה בה נזרק הרעיון של להכין מנות בהשראת הסדרה!

לוגו באדיבות גיל 

הפרוייקט הביא בלוגרי אוכל גיקים, כאלו שקראו את הספרים בשקיקה וכאלו (אהם, אהם...)שעדיין תקועים בספר הראשון אבל לא יכולים להפסיק לראות את הסדרה באובססיביות משהו, לנסות ולאתגר את עצמם עם מחשבה על האוכל שמוגש לדמויות האהובות יותר ואהובות פחות ולשחזר את הטעמים והריחות במטבח הביתי.

כל שבוע בלוגר אחר מפרסם את המנה שלו.

המנה שלי לא מבוססת על מנה אחרת שנראתה בסדרה, אלא יותר על קבוצת דמויות, חשובות יותר או פחות שהעלילה לא ממש מתבססת עליהן אך עדיין חשובות לא פחות- הזונות.

כי בווסטרוס יש אין ספור בתי בושת, חלקם אף בניהולו המצויין של "אצבע קטנה" (אוי, כמה שזה נשמע מזעזע בעיברית!) וגם הנערות העובדות צריכות לאכול!

המנה מוכרת לכל אוהבי הפסטה, הלא היא- פסטה פוטנסקה!

"הפסטה של הזונות".

הרעיון מאחורי המנה הוא להכין משהו לאכול אחרי יום עבודה קשה (כן, כן...) ממה שיש בבית, בלי יותר מידי סיבוכים.

חוץ מעגבניות שרי (שראו ימים טובים יותר), פטרוזיליה ופסטה לא באמת היו לי שאר המרכיבים למנה, אז הלכתי לקנות אותם כדי שיהיה לי עם מה להכין את הפוסט. אבל אני מורידה את הכובע (וקצת חושפת את הכתף) בפני הנערות העובדות שיש להן מזווה מלא בכל טוב בשביל להכין את המנה בלי לקפוץ לסופר שפתוח 24/7...

פסטה פוטנסקה

2 מנות

1 בצל גדול 

5 שיני שום

1 פילה אנשובי מסונן מהשמן

1 כף צלפים 

10 עגבניות שרי צהובות

10 עגבניות שרי מנומרות

חופן עלי פטרוזיליה קצוצים

פלפל שחור

2 כוסות פסטה גדולה מבושלת

פרמזן מגורד לקישוט

חוצים את הבצל לאורכו ופורסים לפרוסות דקות. 

מחממים מחבת עם מעט שמן זית ומטגנים את הבצל עד שמתחיל להזהיב.

שוטפים היטב את הצלפים ממי המלח, קוצצים את שיני השום יחד עם פילה האנשובי והצלפים ומוסיפים למחבת.

מטגנים יחד עד הזהבה של הבצל ושכל הטעמים מהצלפים והאנשובי יוצאים.

חוצים את העגבניות ומוסיפים למחבת. מטגנים עד שהעגבניות מתחילות להתרכך ולהוציא את המיץ.

מתבלים בפלפל שחור גרוס וטועמים. בגלל שהאנשובי והצלפים מספיק מלוחים לדעתי אין צורך להוסיף מלח אבל שכל אחד יחליט לפי טעמו.

מוסיפים כמעט את כל הפטרוזיליה הקצוצה ומערבבים.

מוסיפים את הפסטה המבושלת ומערבבים היטב.

מעבירים לקערות הגשה, מפזרים מעל את שארית הפטרוזיליה ופרמזן לקישוט.

הפוסטים שפורסמו עד עכשיו:

עוגת גבינה ניו יורק בנוסח ווסטרוז של אפרת "מדריך השופיסטית לגלקסיה"

עוגיות הלימון של סנסה של טל "מה יש לאכול"

כרעי עוף בלימון ורוזמרין ו סמיפרדו תות ברוטב פיקנטי של דניאלה "פרפראות"
כדורי שוקלד לבן ולימון בסגנון המבצר האדום של רחל "בישול בזול"
שושני אש וקרח של אירנה "בלוזוגי"
גאלט דה רואה של טליה "Ex Cocina"
קינוח של אש וקרח של צופית "בובעל'ה"
פלפלים חריפים ממולאים גבינה של גיל "מבשל ואוכל"
עוגיות חתונה מקסיקניות של הדר "לילות שימורים"

סלט ארטישוק קליל

עם כל ארוחות החג, אני בטוחה שגם לכם כמוני נמאס לראות אוכל...
בעיקרון אני משתדלת לאכול כמה שפחות מצות, סתם כי זה לא שווה את הערך הקלורי (באמת שאני לא ממש סופרת קלוריות. משתדלת לשמור, אבל עדיין אוהבת לאכול) וזה לא ממש משביע ככה שאפשר לאכול המון בלי להרגיש. אבל עדיין הקרבה של הארוחות הגדולות- ערב החג וארוחת החג בצהריים למחרת, ומי שעובד עוד צריך לתפקד אחר כך. לא קל.

אז גם פסח עבר וצריך לחזור לשגרה.

אני יודעת שהבאתי לכם לא מזמן מתכון עם ארטישוק, אבל מסתבר עדיין לא נמאס לי ממנו ואני מנסה להכין ממנו כל פעם משהו אחר.

בעיקרון כשאני כותבת את הטור, לרוב יש לי מושג מה אני הולכת להכין ומה המצרכים שאני אצטרך, כי צריך גם להביא אותם מאיפשהו.
הפעם עד בוקר ההכנה לא ידעתי מה להכין. ידעתי שאני רוצה להכין סלט כלשהו כי די נמאס לי ממנות כבדות שלוקח שעות להכין, אבל ממה אני אכין סלט חדש כשאין לי חומרים "חדשים" בבית?

מה אני אגיד, מזל שיש חברים טובים במושב עם שדה ארטישוקים.

בהחלטה של הרגע קפצתי עם אבא שלי לטיול בשדה לקטוף כמה ארטישוקים (באישור כמובן) ותוך 10 דקות מהחזרה למטבח כבר היתה מנה מוכנה. בראש כמובן, כי רק לקלף את הארטישוקים לקח לי חצי שעה בערך!

אז מטיול קצר בשדה בשביל הארטישוקים וסיבוב בחצר בשביל עשבי התיבול והתפוזונים נוצרה מנה שאת האמת, לא יכולתי להפסיק לאכול.

כמה דגשים-
- אני החלטתי להשאיר את הגבעול של הארטישוק כי הוא מאוד הוסיף לצורת ההגשה ואם הארטישוקים טריים וצעירים לא צריך לפחד שהגבעול יהיה סיבי. פשוט בזמן קילוף החלק התחתון של הארטישוק עם סכין ירקות קטנה (או סכין "טורנה" למי שיש) ממשיכים לקלף גם את הגבעול ומשאירים ממנו כ-4 ס"מ.
להסבר מלא על קילוף הארטישוק אתם יכולים לקפוץ לפוסט הארטישוק הממולא גבינות.

- שילוב התפוזונים היה בעיקר בשביל הצבע, פשוט הגוונים של הירקות והאגס היה מונוטוני מידי לטעמי אז החלטתי להוסיף אותם למנה. לא חובה להוסיף אבל מי שרוצה כדאי לשים לב ולחצות אותם כדי להוציא את הגרעינים, שלא יפריעו בזמן האכילה.

- שימו לב שאת הקולורבי הכנסתי טרי ולא מוקפץ גם כן על המחבת, כשהוא מוקפץ הוא מקבל טעם קצת שונה ולדעתי המרקם הקראנצ'י מאוד מוסיף למנה.
- כן, אני יודעת שכל הויטמינים והסיבים התזונתיים נמצאים בקליפה של הקולורבי. אני עדיין לא אוהבת אותה. אז קילפתי אותו. מי שהקליפה לא מפריעה לו, מוזמן להשאיר אותה.
- זו מנה שקל מאוד להכין אותה גם על המנגל, כך שאם אתם יוצאים לפיקניק או לעל האש אפשר להכין את כל המרכיבים במקום וכך מתקבל סלט טרי עוד יותר.
- כן, אפשר להחליף את בצלי השאלוט בבצלים רגילים קטנים, אבל לשאלוט יש טעם עדין יותר.

סלט ארטישוק קליל

8 ארטישוקים גדולים
10 בצלי שאלוט
5 שיני שום
1 קולורבי גדול מקולף
2 אגסים
2 גבעולי נענע טריה
2 גבעולי אורגנו טרי
3 גבעולי זעתר טרי
50 גר' שקדים פרוסים (חצי שקית)
10 תפוזונים סינים
מיץ מ-2 לימונים גדולים
מלח גס
פלפל שחור

מנקים היטב את הארטישוקים, חותכים לרבעים ומשרים במים עם מיץ מחצי לימון

חולטים את הלבבות במים רותחים כ- 5 דקות ומוציאים לקערה עם מי קרח ומעט מיץ לימון.

מקלפים את הבצלים וחותכים לחצי לאורך.

חותכים את הקולרבי לחצי וכל חצי פורסים לפרוסות דקות לרוחב, כך חותכים גם את האגסים, כמובן בלי הגרעינים.
מסננים את לבבות הארטישוק מהמים ומזלפים עליהם מעט שמן זית.
מחממים מחבת פסים ומטגנים את לבבות הארטישוק והבצלים עד הזהבה ושנוצרים פסי החריכה היפים, כ- 7 דקות. קוצצים את שיני השום ומוסיפים למחבת. מקפיצים הכל עוד כדקה.

מעבירים את הארטישוקים והבצלים לקערה גדולה ובאותה המחבת מטגנים קלות גם את האגסים עם מעט שמן זית, ממש כמה טיפות.

קוצצים את עשבי התיבול דק ומוסיפים לקערה

מעבירים את האגסים ואת הקולורבי הטרי לקערה יחד עם לבבות הארטישוק, מתבלים במעט מלח גס, פלפל שחור גרוס ומיץ מלימון אחד ומערבבים היטב בזהירות שכל מרכיבי הסלט יהיו עטופים בעשבי התיבול ובשאר הטעמים.
מחממים מחבת יבשה וקולים את פרוסות השקדים עד הזהבה.
מוסיפים את השקדים לסלט ממש לפני ההגשה.