שבועות 2012

כמו כל שנה לפני חג "משמעותי", זאת אומרת כשיש גם ארוחת חג, בערך שבועיים קודם מתחילות ההכנות עם אמא.
זה מתחיל בהחלטה אם מתארחים או מארחים.
אם זו האפשרות הראשונה, אין שום בעיה פשוט שואלים אם להביא משהו ואם כן אז זה בד"כ מגיע יחד עם עוד משהו שלא ביקשו.
אם זו האפשרות השניה, אז מתחיל תהליך ספירת ראשים, חיפוש בספרים ורשימות על גבי רשימות.

חג שבועות הממשמש ובא לא שונה מאחרים והפעם מארחים.
הרשימה בדר"כ מתמלאת די מהר בדברים הרגילים- בלינצ'ס, פשטידות למיניהן, בורקסים ומשהו פרווה למי שלא אוהב גבינות, סלטים וכמובן משהו מתוק לסיום.
תמיד מכינים יותר מידי. לא שלא ידענו שככה זה יהיה מראש.
אז נשאר אוכל לפלוגה. כמו תמיד.
הבעיה היא שהרשימה היא על בסיס לשינויים. והיא תמיד משתנה. גם תוך כדי חשיבה.
ישבנו אמא שלי ואני על הרשימה הראשונה, את האמת חשבתי שהפעם זה נגמר מהר יחסית ואולי אין שינויים. טעיתי.
יומיים אחרי, שיחת טלפון די קצרה הראתה לי כמה אני טועה.
"אנחנו תמיד עושות יותר מידי" ככה אמא שלי אמרה "אז הורדתי כמה דברים".
אבל התווספו איזה סוג של לביבות גבינה ועוד איזה פשטידה.

את הלחם הכנתי היום, לחם שאור כבד כזה שמתחילת ההכנה עד סוף האפיה עובר יום שלם (אם יש לכם מחמצת מוכנה).
שני כיכרות עגולים ושלושה מאורכים.
אולי תגידו אולי קצת מוקדם מידי להכין עכשיו את הלחם, בעיקרון צודקים אבל בעינייני לחם אפשר לשחק קצת, ישר אחרי האפיה אני מכניסה אחד למקרר (כי כבר חיסלתי חצי ממנו בארוחת ערב) והשאר לפריזר. חימום של הכיכר עטופה בנייר אלומיניום בטוסטר בחום בינוני כחצי שעה מחזיר את הקראנצ'יות והריח המטריף הזה של לחם טרי...

את שאר הדברים כנראה שנתחיל להכין ביום חמישי, אני די בטוחה שהרשימה תשתנה עוד פעם אחת לפחות ואפילו עוד בערב החג עצמו.

אני מצרפת שני מתכונים- אחד למחמצת שאור והשני ללחם מדהים.
אולי לא תספיקו להכין את הלחם לערב חג אבל לערב שישי הבא תוכלו להתגאות בלחם מעשה ידיכם שיחשבו שקניתם במעדניה רוסית.

מחמצת שאור:
כן, זה לוקח כמה דקות השקעה כל יום במשך שבוע אבל התוצאות שוות את המאמץ.

יום 1- לשים במיכל פלסטיק (עם מכסה) חצי כוס מים (רצוי שהושרה בהם חצי תפוח בשל למשך כשעתיים יום), חצי כפית דבש וחצי כוס קמח מלא. לערבב ולכסות במגבת לחה 24 שעות.

יום 2- להוסיף 1/3 כוס מים פושרים, 1/2 כפית דבש וחצי כוס קמח לבן. לערבב היטב ולכסות במגבת לחה 24 שעות.

יום 3- להוסיף ¾ כוס מים פושרים וכוס קמח לבן. לכסות במכסה\ניילון נצמד ל- 24 שעות. בשלב הזה יש ריח חמוץ והתערובת נראית מקולקלת. היא לא, זו הפעולה הטבעית של השמרים.

יום 4- לחלק ל-2 (במתכון המקורי היה כתוב לזרוק חצי מהכמות, לדעתי זה ביזבוז לזרוק חצי אז פשוט מסרתי חצי מהתערובת למשמורת בבית אחר) להוסיף ¾ כוס מים פושרים וכוס קמח מלא. לכסות במכסה אבל לא אטום לגמרי.

יום 5- להוסיף כוס חצי מים ושתי כוסות קמח לבן. כשהתערובת מתחילה לתסוס לכסות ולהכניס למקרר.

יום 6- אפשר להכין לחם.

שימור ורענון המחמצת:
לשמור במקרר.
"להאכיל" את המחמצת ביחס של 4:3 מים לקמח בערך פעם בחודש.

לחם שאור:

יש להכין "סטרטר" ערב קודם (בין 12-16 שעות לפני התחלת הכנת הבצק)-
אני מכינה בדר"כ בסביבות אחה"צ של יום קודם.
כוס וחצי מתערובת השאור
2 כוסות קמח (אחד מלא והשני לבן)
כוס מים.

לערבב את כל החומרים בקערה גדולה (התערובת תוססת ותופחת, רצוי שיהיה לה לאן...)
לכסות במגבת לחה ולהניח במקום חמים.

הבצק:

סטרטר מיום קודם
5 כוסות קמח- אני מחלקת בין לבן, מלא ושיפון אבל אפשר לשחק עם מה שרוצים העיקר שתהיה כוס אחת של לבן.
כוס וחצי מים
שתי כפות סילאן\סוכר חום
1 כף מלח

להכניס את ל החומרים כשהמלח בסוף למיקסר ולעבד עד קבלת בצק אחיד.

אם הבצק רטוב מידי- להוסיף מעט קמח, אם יבש מידי- להוסיף מעט מים.
לכסות במגבת ולהתפיח 4 שעות בחום החדר.

לפני התפחה

אחרי 4 שעות של התפחה

מה שחשוב זה בועות האויר...

אחרי 4 שעות ליצור כיכרות או לחמניות (באיזה צורה שרוצים), להניח בתבנית עם נייר אפייה ולהתפיח עוד שעתיים.

לאחר עוד שעתיים התפחה בצורה הסופית

לחמם תנור לחום גבוה (240) ולהניח תבנית קטנה ריקה בתחתית בשביל מים.
כשהתנור מגיע לטמפרטורה הרצויה, לשפוך בזהירות מי ברז לתבנית הריקה שבתחתית התנור- יווצרו הרבה אדים (זו הכוונה- אדים יוצרים את הקשה של הלחם) ולסגור את התנור.
לפזר מעט קמח לבן ולחרוץ את הלחם עם סכין חדה.
להכניס את התבנית לתנור ולאפות 15 דקות ב 240 מעלות.
לאחר 15 דקות להוריד טמפרטורה ל 190 מעלות לעוד 15 דקות.
לאחר עוד 15 דקות להוציא את תבנית המים בזהירות מהתנור, להוריד ל 170 מעלות ולאפות עוד כ-10 דקות.
הלחם מוכן כאשר דופקים על התחתית והצליל שנשמע הוא חלול.

להשאיר את הכיכר על רשת לקירור מוחלט.

אני יודעת שקשה להתאפק ולא לאכול את הלחם הטרי, אבל כדאי לחכות כחצי שעה שהלחם יתקרר.

תנאי איחסון (אם הוא לא נגמר, הכוונה):
כיכרות שלא הולכים לאכול אותם באותו היום, אני עוטפת בכמה שכבות של ניילון נצמד ומכניסה לפריזר.
אם נשאר לחם, פשוט לעטוף טוב בניילון ולשמור במקום קריר ויבש.

אם נשאר לחם והוא התייבש, תמיד אפשר להכין טוסטים או ברוסקטות.
אבל זה כבר לפעם אחרת...

מתכוני היום- והפעם פסטה!

בשיטוטי חסרי התכלית בפייסבוק, ראיתי פירסום לתחרות מתכני פסטה של בלוג האוכל המפורסם "בייגלה".

אמרת לעצמי, למה לא להצטרף, מקום ראשון טיסה לאיטליה- פרס נחמד למדי וגם שאר הפרסים נראו שווים את ההשקעה של לעמוד חצי שעה במטבח, לצלם את המנה המוכנה ועוד כמה דקות להעלות את המתכון לעמוד שלהם.

אז אחרי שחשבתי איזה מתכונים אני מעלה, החלטתי גם להכין אותם.

המתכון הראשון שהכנתי והעליתי הוא- 

פסטה עם פלפלים ושקדים ברוטב חמוץ חריף

250 גר' פסטה מסוג פנה או פוזילי (או כל צורה מאורכת אחרת שאתם אוהבים)

2 פלפלים אדומים

2 פלפלים צהובים

4 שיני שום כתושות

מיץ מלימון בינוני

2 כפות חומץ בלסמי

מלח, פלפל שחור גרוס טרי

טבסקו

שקדים- פרוסות או שבבים (לא ממש משנה)

פרמזן מגורד להגשה

להכנה-

לבשל את הפסטה לפי הוראות היצרן כמעט עד שהיא מוכנה.

לחתוך את הפלפלים לרצועות ברוחב חצי ס"מ בערך.

להקפיץ את הפלפלים במחבת עם מעט שמן זית עד השחמה קלה.

להנמיך את הלהבה ולתבל בשום, מלח, פלפל שחור, חומץ בלסמי, מיץ לימון וטבסקו לפי הטעם.

להגביר את הלהבה, להוסיף את הפסטה המבושלת ולערבב עד שכל הפסטה ספגה את נוזלי הרוטב.

להעביר לקערת הגשה.

לפני ההגשה ממש, לקלות בעדינות את השקדים ולפזר מעל הפסטה יחד עם הפרמזן.

המנה טעימה חמה וגם קרה.

את המתכון הזה הכנתי גם עם פרחי ברוקולי במקום פלפלים ושברי בוטנים במקום שקדים וגם הוא היה מאוד מוצלח.

המנה השניה שהחלטתי להעלות לתחרות, שגם נכנסה ללקט מתכוני פסטה באתר היא-

ניוקי עם תרד וחמאת בוטנים

1 חבילת ניוקי

1 בצל גדול

1 ראש שום פרוס

500 גר' תרד שטוף

1 כף ג'ינג'ר כתוש

2 כפות סויה

4 כפות חמאת בוטנים (אני משתמשת בסקיפי עם שברים, ככה יש גם קראנץ' של בוטנים)

2 כפיות צ'ילי מתוק

פלפל שחור גרוס טרי

לבשל את הניוקי לפי הוראות היצרן כמעט עד שהם מוכנים.

לחצות את הבצל לאורכו, לפרוס את החצי לאורך לרצועות ולטגן במחבת גדולה עם מעט שמן זית.

כשהבצל זהוב להוסיף את השום והג'ינג'ר. להיזהר מאוד שהשום לא ישרף, שום שרוף מאוד מר.

כשהכל זהוב לתבל עם הסויה, להוסיף את התרד ולכסות.

נכון, עכשיו יש הר של תרד אבל עוד שתי דקות זה יראה כאילו לא הכנסתם כמעט תרד למחבת.

לערבב בעדינות, להעביר את התרד שהיה בחלק העליון של ההר לתחתית כדי שהכל יתבשל באופן אחיד ולכסות.

התרד מוציא נוזלים- לא לסנן!

לאחר עוד כשתי דקות התרד מבושל לגמרי.

להוסיף את חמאת בוטנים, פלפל שחור וצ'ילי מתוק ולערבב היטב עד שכל החמאת בוטנים נמסה לתוך הרוטב.

לטעום ולתקן תיבול אם רוצים.

להוסיף את הניוקי המבושל למחבת ולערבב היטב עד שכל הניוקי מכוסה ברוטב.

אם רוצים אפשר להסיף שברי בוטנים מעל בשביל ההגשה.

זהו.

אז לא זכיתי בטיסה וגם לא באף אחד מהפרסים האחרים, אבל היה לי נחמד לחלוק את המתכונים שלי עם עוד אנשים ועכשיו איתכם.

בתיאבון!

מתכון היום או יותר נכון, של יום העצמאות

היום אני חולקת איתכם מתכון שבטוח לכל אחד יש את ורסיה שלו לעוגה הזו, עוגת טורט עם תותים וקצפת.

הכנתי אותה כחלק מהקינוחים שהוגשו ביום העצמאות.

היא נגמרה תוך 10 דקות מהרגע שיצאה לשולחן. מזל שאני חתכתי אחרת לא הייתי מצליחה לגנוב לק מהסכין בשביל לטעום אותה...

המתכון:

בסיס העוגה:

6 ביצים מופרדות

1 כוס סוכר

2 כפות שמן

2 כפות מיץ לימון

1 תמצית וניל

קורט מלח

1 כוס קמח

- לערבב חלמונים, שמן, לימון, וניל ומלח.

- להקציף את החלבונים עם הסוכר.

- לערבב את התערובת עם הקצף בעדינות

- להוסיף קמח בהדרגה.

לאפות בחום בינוני כ- 40 דקות עד שהמרכז יבש. כדאי לבדוק קודם- כל תנור שונה.

אני חציתי את הבסיס והשתמשתי בחצי אחד לעוגת תות ובחצי השני לעוגת שוקולד (מתכון בפעם אחרת)

מילוי תות:

לחתוך 5-6 תותים בינוניים, להשרות עם כפית סוכר וכפית ברנדי בקערה לכמה דקות.

לרסק עד קבלת מחית אחידה ולמרוח עם הבסיס.

בגלל שהכנתי שתי עוגות מאותו הבסיס, הייתי צריכה לאלתר שוליים כדי שהקרם לא ישפך לגמרי מהעוגה, אז לקחתי נייר לעטיפת סנדביצ'ים, קיפלתי אותו לאורך ל-3 חלקים- ככה עם שני ניירות כדי לעטוף את כל ההיקף והדבקתי עם נייר דבק.

יש לציין שהאילתור החזיק מעמד די טוב!

הבסיס עם מילוי התות

קרם:

1 שמנת מתוקה

1 כוס חלב

1 יוגורט

חצי שקית פודינג וניל

1 תמצית וניל

- להקציף את השמנת עם הפודינג, החלב, הוניל והיוגורט עד קבלת מרקם קרמי יציב.

- למרוח על העוגה.

הקרם

את כל זה הכנתי יום קודם.

לפני ההגשה לחתוך תותים לפרוסות לאורך ולסדר על העוגה.

מומלץ לחלוק עם מישהו שאוהבים.

נכון, נעלמתי.

ואפילו לא הייתה לי סיבה מספיק טובה להיעלם.
סתם ככה.
מכירים את זה שאין מצב רוח\כוח\רצון לעשות שום דבר? 
אז זה מה שקורה איתי בתקופה האחרונה, אין בן זוג (כמו שהבנתם מהפוסט הקודם) ומחפשת עבודה קבועה בנוסף לסטודיו שלי שכרגע לא מכניס מספיק בשביל שאוכל להתקיים ממנו.


מרגישה די מעפאן עם חוסר היכולת לעשות מה שאני באמת רוצה.
בינתיים משלימה פרקים של סדרות שלא ראיתי, מסדרת מתכונים שכתבתי על פתקים בודדים שנחו להם תחת המקלדת (כן, זה מה שקורה לכל הפתקים שלי או שהם מודבקים על המדפים\דלת כניסה-במידה ויש להם צד דביק- או שהם נשכחים מתחת למקלדת).


את רוב המתכונים הוצאתי מתוך מגזינים שעילעלתי בהם מתוך שיעמום וחלקם מתוך ה"קלסר".
ה"קלסר" הוא באמת קלסר מתכונים שניסיתי לארגן לפני כמה שנים בבית של ההורים. דגש על ניסיתי.
בכל פעם שפתחתי אותו כדי להוציא מתכון, נפלו עוד כמה עשרות דפים שהופיעו כאילו מתוך האויר ובמקום שיהיו שני דפים בכל ניילונית יש 400... 
כן, את מחלת המתכונים קיבלתי מאמא שלי.
אז מלנסות לסדר את ה"קלסר" התייאשתי אבל לי יש בדירה קופסאת מתכונים קטנה (בנוסף לכל סיפרי הבישול שעל המדף) שאותה אני מעדכנת בדר"כ במתכונים בדוקים שכדאי היה לשמור, אבל יש גם מקרים בודדים של מתכונים שנראו לי מוצלחים אז אני מוסיפה לקופסא בתקווה שאצליח להגיע אליהם ולהכניס אותם לרפרטואר שלי.

אני אחזור לסדר את המתכונים ואשאיר אתכם עם שיר נחמד, גרסת כיסוי וגרסת כיסוי לגרסת כיסוי.