יום שבת, 23 בנובמבר 2013

סופגניות אשל במילוי ריבת דלעת-ג'ינג'ר

כבר די הרבה זמן שקבוצת הבלוגרים של מנטקה זוממת לה כל מיני דברים.
הדר מ"לילות שימורים" הכריזה בקבוצה שלנו בפייסבוק שחנוכה וחג ההודייה יוצא השנה אחד על השני.
ומי אנחנו שלא ננצל את ההזדמנות הזאת לשילוב של מתכוני החגים, ה-הו כה משמינים?! 
אנשים- ה"חנוכהגיבינג" הגיע!

את האמת, לא יצא לי לחשוב על הרעיון הזה רוב התקופה שבה הא עמד על הפרק. פשוט כי אין לי יותר מידי עודף זמן...

בין העבודה ולכתיבת הפוסטים בבלוג וגם מידי פעם צריך לנוח- אתם מוזמנים לדמיין אותי מרוחה מול המחשב\טלויזיה או לישון (כן, כן, אני יודעת שלישון זה לחלשים, אבל אני אוהבת לישון... מה לעשות?) לא ממש ישבתי וחשבתי ברצינות מה אני הולכת להכין.
עד שהחלטתי להכין משהו ויהי מה!
די הרבה דברים עברו במוחי, אבל רובם היו די סטנדרטיים.
לא שבסופו של דבר מה שנבחר כל כך אוונגרדי ושונה, אבל בכל זאת. 

לא יודעת למה, אני לא מתה על סופגניות קנויות, איכשהו אני תמיד שואפת את אבקת הסוכר כשאני באה לתת ביס ואז נחנקת ומשתעלת עננים לבנים.
יש לי שני זכרונות עיקריים מחנוכה עם המשפחה-
סבתא שלי מכינה סופגניות אמיתיות (כאלו עם שמרים וכל הטררם שמגיע איתן) וכל המטבח, מהשיש ועד לשולחן האוכל, מלא בגבעות של סופגניות מכוסות מגבות והמטבח חמים ולח כדי שלסופגניות לא יהיה קר חס וחלילה (זה היה עוד בתקופה שכבר בנובמבר היה חורף ולא הייתי הולכת ברחוב עם גופייה כי עדיין חום איימים בחוץ!) וכמובן גם לעטק'ס עם סוכר מעל.
והסופגניות אשל שמידי פעם אמא שלי היתה מכינה. נו אלה עם הקוצים שנראים כמו ניסוי בכור האטומי...

את חג ההודיה אני לא ממש מכירה חוץ ממה שכולם מכירים מהסרטים- הודו גדול מימדים, כזה שגם אם נורא נרצה באף חג יהודי מצוי לא נוכל לסיים אותו (לעומת כמויות האוכל שאליהן אנחנו רגילים, חג ההודיה מנצח בגדול), שוכב לו בנחת על מגש כסף מקושט יחד עם פשטידת דלעת, רוטב אוכמניות ושאר מטעמי החג. אז החלטתי לקחת מרכיב אחד ראשי ואיתו לעבוד.


בסוף המתכון שיצא, די מצא חן בעיני אבל לא כל בני הבית התלהבו ממנו. המרקם באמת קצת שונה מהמרקם של הריבות המוכרות ולבד על כפית הוא קצת מוזר, אבל בתוך הסופגניה הוא לא מורגש כשונה וה"קיק" שמתקבל מהג'ינג'ר מוסיף עוד משהו אקסטרה.



אז בגלל שאני סוג של סנילית ושכחתי את המצלמה אצל ההורים, התמונות ייתווספו שבוע הבא...
(מזל שצילמתי גם עם הנייד)


זהו לא צילום אילוסטרציה

ריבת דלעת וג'ינג'ר
1 קילו דלעת נקייה (לאחר קילוף הקליפה)
1 קילו סוכר (אבל אפשר קצת פחות)
1 אצבע ג'ינג'ר גדולה
5 גלעיני שזיפים
פד גזה חד פעמי

לחתוך את הדלעת לקוביות קטנות, בערך ס"מ, ולשים בסיר גדול.
לפזר את הסוכר מעל הדלעת ולתת לו ליפול בכל החריצים.

להתחיל לבשל על אש בינונית, עם מכסה, עד שכל הסוכר נמס. לערבב מידי פעם.
כשהסוכר נמס להעביר לאש נמוכה ולעשות חריץ קטן במכסה, ככה מבשלים בערך שעתיים, עד שהדלעת רכה.

תוך כדי הבישול לערבב מידי פעם ולדאוג שהתחתית לא נשרפת. אולי הדלעת תראה לכם לא מוכנה כי היא מתכסה בזיגוג סוכר ומקבלת מעטפת "קריספית", אבל לא באמת.

לאחר כשעה לתוך זמן הבישול, הכנסתי את גלעיני השזיפים קשורים בתוך הפד גזה (בעזרת חוט תפירה רגיל) בשביל שיעזרו בקרישת הריבה.

לאחר כשעתיים, אם המרקם נראה סמיך יותר וקיבל איכות "ג'לטינית", מוציאים את שקיק הגלעינים ובעזרת מועך תפוחי אדמה- כזה כמו של פירה, מועכים את הדלעת כמה שיותר. אם הריבה נראת נוזלית אפשר להמשיך לבשל עוד כרבע שעה עם השקיק בפנים ולהמשיך משם.
לי המרקם עדיין לא נראה חלק מספיק אז אפילו טחנתי בבלדר יד עד שהגעתי למרקם שרציתי. אם לא טוחנים, זה לא שמקבלים מרקם כמו של קונפיטורה עם חלקי פירות שלמים, אלא מן מרקם "חוטי" כזה כמו הבפנוכו של הדלעת, שליד הגרעינים... אז זה לא נראה כל כך מושך.
לאחר שהגעתם למרקם הרצוי מכבים את האש.

מגרדים את הג'ינגר על פומפיה דקה או מיקרופליין (למי שיש), אוספים את מה שגירדנו וסוחטים היטב לתוך הסיר. מה שנשאר ביד הולך לפח. תשתדלו שלא יפלו פנימה חלקי ג'ינג'ר מגורד.
מערבבים היטב וטועמים. בעיקרון טעם הג'ינג'ר חזק יותר כשהריבה קרה, כשהיא חמה טעם הג'ינג'ר הרבה פחות מורגש ככה שאל תבהלו כמוני ותשימו כמות כפולה כמעט ממה שתכננתם רק כי אתם מריחים ג'ינג'ר בכל פינה ולא בטוחים שהטעם מספיק מורגש... ואל תנסו ללקק את היד אחרי שסחטתם את הג'ינג'ר. זה חריף!!!

זה השלב של ביקבוק ואיטום הריבה.
הכמות הזו מספיקה ל 3-4 צנצנות סטנדרטיות של ריבה (כמו זו שבחנויות).
שימו את הצנצנות על מגש עם שוליים (שיכילו את המים שנשפכים) ומלאו אותן ואת המכסים במים רותחים. השאירו ככה כחמש דקות, רוקנו ומלאו מיד בריבה החמה. חשוב מאוד שהריבה תהיה חמה ושלא תתקרר מידי!
רוקנו מכסה, סגרו היטב את הצנצנת והיפכו אותה על הראש! ככה נוצר הוואקום שאוטם את הצנצנת.
השאירו את הצנצנות על הראש עד שהן כמעט קרות והיפכו אותן חזרה. שימו לב שהמכסים "נשאבו" פנימה ולא נוצר ה"קליק" שהמכסה עושה כשהוא פתוח.

שימרו במקרר.
הריבות יכולות להישמר כך חודשים טובים כשהן אטומות ובתנאי קירור מתאימים.


סופגניות אשל
350 גר' קמח תופח
4 כפות סוכר
1 סוכר וניל
קורט מלח
2 ביצים 
2 גביעי אשל

1 ליטר שמן לטיגון
1 גזר קטן

אבקת סוכר לקישוט

מנפים את הקמח לקערה גדולה, מוסיפים את שאר היבשים ומערבבים היטב.
מוסיפים את הביצים והאשל ומערבבים עם מטרפה (הכי נוח).
מחממים את השמן בסיר בינוני-גדול וכשהוא נראה חם מכניסים אליו את הגזר. 
אם הגזר מעלה בועות- השמן מספיק חם בשביל הסופגניות, אם עוד אין בועות חכו עוד כמה דקות ואם נראה שיש יותר מידי בועות סביב הגזר, תחלישו את האש, השמן חם מידי.
בעזרת כף וכפית תורידו כל פעם בערך 2/3 כף אל תוך השמן, קבוצות של 4-5 יחידות.
חכו שהסופגניות יתהפכו מעצמן, ככה יודעים שהחלק הפנימי מטוגן לגמרי.
לאחר שהן התהפכו מעצמן, טגנו אותן עוד כשלוש דקות, עד שהן מקבלות את בערך אותו הצבע של הצד הראשון. הוציאו אותן על מגש\צלחת עם הרבה נייר סופג.
תנו להן להתקרר מעט לפני המילוי.

מלאו אותן בעזרת שקית זילוף עם צנטר (אני השתמשתי במס' 8) או בעזרת מזרק למילוי סופגניות.

סדרו על צלחת הגשה ופזרו מעל אבקת סוכר לקישוט.


ואם בא לכם על לביבות תפוחי אדמה או בטטה אתם מוזמנים לבדוק את הפוסט שלי משנה שעברה.

והינה רשימת הבלוגים המשתתפים באירוע המטורף הזה:
בובעלה
בלוזוגי
לילות שימורים
מורקייק
משו טעים
EX COCINA
ניחוח לישה


אין תגובות:

פרסום תגובה