זהו פוסט חגיגי לכבוד ט"ו באב.
מה אתם לא רואים את כל הלבבות שמסביב?!
טוב, אז נכון שה"חג" כבר עבר, אבל חשבתי לכתוב את הפוסט הזה בזמן שהכנתי לי ארוחת ערב ביום שישי וחשבתי על מהלך היום...
אז היום התחיל בנסיעה לנמל תל אביב, התקיים מפגש פנויים\פנויות לכבוד ט"ו באב שאורגן על ידי ביה"ס לצילום גליץ. ראיתי שנה שעברה כתבה ב Ynet על המפגש הקודם שהם ערכו וכשראיתי פרסום למפגש נוסף, חשבתי יאללה, זו הזדמנות לצאת לצלם קצת במקום שאני לא מגיעה אליו כל כך (ולמען גילוי נאות אני מכירה את הבעלים של ביה"ס כי הוא חלק ממקימי חברת הטיולים פוטו טבע שאיתם טסתי בפברואר האחרון ללפלנד ואני מגיעה מידי פעם להרצאות שלהם בנושאי צילום או טיולים).
אז שאלתי חברה מהטיול אם בא לה להצטרף וככה בילינו שעתיים בבוקר ט"ו באב. בחום ובלחות של תל אביב.
נכון, הרעיון והיוזמה היא מקסימה לדעתי והמחשבה על היום הספציפי הזה מוסיפה לאבק שמפוזר מכל פינה מדמויות קופידון על רקע הלבבות (לא באמת היו, זו סתם סטיגמה), אבל היה חם. ולח. וההתרגשות של לנסות ולהכיר מישהו ועוד בקבוצה לא הפחיתה את כמות הזיעה הנוטפת בחום הזה של תל אביב...
היה נחמד בסה"כ ואולי הייתי נהנית יותר אם היו 20 מעלות פחות. אבל זו רק אני.
הינה כמה תמונות שצילמתי:
אחרי שהמפגש הסתיים חיפשנו מקום לאכול. תחשבו על זה, יום שישי, סביבות 11:30.
לא היה מקום באף בית קפה נורמלי ולא באמת רצינו לשבת ב"בני הדייג", אז החלטנו לקפוץ לעזריאלי.
טיפ קטן, אם אתם מתים מרעב ואני מתכוונת לגוועים שעוד רגע אתם מתעלפים כי לא אכלתם כלום כבר שבוע וחזרתם עכשיו מאי בודד, אל ואני מדגישה אל (גם לא בגלל שהתערבת עם חברים) תעיזו לאכול במקום שנקרא "שינטו", דלפק שמוכר משהו דמוי אוכל אסייתי. אני הזמנתי עיסקית שכללה רול סושי ו"מנת" נודלס וחברה שלי הזמינה שיפודוני פרגית באיזה מרינדה. הסושי היה אכיל. חסר טעם לחלוטין אבל אכיל, ככה גם היו השיפודים, אבל הנודלס כבר היו מזעזעים ברמה שנתתי שני ביסים (הראשון לטעום והשני לנסות לראות אולי משהו ישתנה) יותר מידי.
מעזריאלי חזרתי הביתה ובדרך קניתי חלה טרייה. עוד לא תכננתי מה אני אכין לארוחת ערב אבל עם חלה טרייה אי אפשר לטעות.
אחרי מקלחת קרה וקצת אלוורה למקומות השרופים (כבר אמרתי שאני לבנה ברמה מסנוורת?), החלטתי להכין שקשוקה לארוחת ערב.
שקשוקה ליחיד:
בצל קטן קצוץ
4 שיני שום פרוסות
חצי פלפל אדום פרוס דק
שתי עגבניות רכות חתוכות לקוביות
כף רסק עגבניות
שתי ביצים
מלח, פלפל שחור גרוס
זעטר
לטגן במעט שמן זית את בצל עד שמתחיל להזהיב ואז להוסיף את השום.
להמשיך לטגן עוד כשתי דקות ולהוסיף את הפלפל האדום. לטגן כחמש דקות עד שהפלפל מתחיל להיות רך, להוסיף את העגבניות, לתבל במלח ופלפל, לערבב ולכסות.
לתת לתערובת להתבשל עד שהעגבניות מתרככות ומוציאות נוזלים, להוסיף את הרסק ולערבב.
לבשל עוד כחמש דקות, לשבור את הביצים ולכסות.
רמת עשיית הביצים תלויה בכם, אני אוהבת שהן עדיין חצי רכות ונוזלות.
לפזר מעט זעטר על הביצים.
שתי פרוסות חלה, מלפפון טרי פרוס וקצת זיתים תוצרת בית (שאני אגיע אליהם בעונה) ויש לכם ארוחת ערב לתפארת חג ט"ו באב.
בהמשך לנושא ט"ו באב ה"אהוב" כל כך, שודר היום הסרט "ברידג'ט ג'ונס". שוב.
סרט משעשע, לא הייתי אומרת שהוא אחד מהעשירייה הפותחת של הסרטים האהובים עלי, אבל אם אין משהו יותר טוב אני אראה אותו.
יש סרטים עם קטעים שקצת צובטים לי בלב, במיוחד בתקופה כזו.
יש סרטים עם קטעים שגורמים לי לרצות להיות בדיוק באותו המקום שה"גיבורה" נמצאת בו.
בבריג'דט ג'ונס יש הרבה הצתבטויות (טוב, הסרט הזה הוא צביטה אחת גדולה), אבל אני גם רוצה את הנשיקה הזו בשלג...
אולי לא כשהתוכע'ס בחוץ בתחתונים מנומרים.
מה אתם לא רואים את כל הלבבות שמסביב?!
טוב, אז נכון שה"חג" כבר עבר, אבל חשבתי לכתוב את הפוסט הזה בזמן שהכנתי לי ארוחת ערב ביום שישי וחשבתי על מהלך היום...
אז היום התחיל בנסיעה לנמל תל אביב, התקיים מפגש פנויים\פנויות לכבוד ט"ו באב שאורגן על ידי ביה"ס לצילום גליץ. ראיתי שנה שעברה כתבה ב Ynet על המפגש הקודם שהם ערכו וכשראיתי פרסום למפגש נוסף, חשבתי יאללה, זו הזדמנות לצאת לצלם קצת במקום שאני לא מגיעה אליו כל כך (ולמען גילוי נאות אני מכירה את הבעלים של ביה"ס כי הוא חלק ממקימי חברת הטיולים פוטו טבע שאיתם טסתי בפברואר האחרון ללפלנד ואני מגיעה מידי פעם להרצאות שלהם בנושאי צילום או טיולים).
אז שאלתי חברה מהטיול אם בא לה להצטרף וככה בילינו שעתיים בבוקר ט"ו באב. בחום ובלחות של תל אביב.
נכון, הרעיון והיוזמה היא מקסימה לדעתי והמחשבה על היום הספציפי הזה מוסיפה לאבק שמפוזר מכל פינה מדמויות קופידון על רקע הלבבות (לא באמת היו, זו סתם סטיגמה), אבל היה חם. ולח. וההתרגשות של לנסות ולהכיר מישהו ועוד בקבוצה לא הפחיתה את כמות הזיעה הנוטפת בחום הזה של תל אביב...
היה נחמד בסה"כ ואולי הייתי נהנית יותר אם היו 20 מעלות פחות. אבל זו רק אני.
הינה כמה תמונות שצילמתי:
 |
| חלק מחברי הקבוצה בפעולה |
אחרי שהמפגש הסתיים חיפשנו מקום לאכול. תחשבו על זה, יום שישי, סביבות 11:30.
לא היה מקום באף בית קפה נורמלי ולא באמת רצינו לשבת ב"בני הדייג", אז החלטנו לקפוץ לעזריאלי.
טיפ קטן, אם אתם מתים מרעב ואני מתכוונת לגוועים שעוד רגע אתם מתעלפים כי לא אכלתם כלום כבר שבוע וחזרתם עכשיו מאי בודד, אל ואני מדגישה אל (גם לא בגלל שהתערבת עם חברים) תעיזו לאכול במקום שנקרא "שינטו", דלפק שמוכר משהו דמוי אוכל אסייתי. אני הזמנתי עיסקית שכללה רול סושי ו"מנת" נודלס וחברה שלי הזמינה שיפודוני פרגית באיזה מרינדה. הסושי היה אכיל. חסר טעם לחלוטין אבל אכיל, ככה גם היו השיפודים, אבל הנודלס כבר היו מזעזעים ברמה שנתתי שני ביסים (הראשון לטעום והשני לנסות לראות אולי משהו ישתנה) יותר מידי.
מעזריאלי חזרתי הביתה ובדרך קניתי חלה טרייה. עוד לא תכננתי מה אני אכין לארוחת ערב אבל עם חלה טרייה אי אפשר לטעות.
אחרי מקלחת קרה וקצת אלוורה למקומות השרופים (כבר אמרתי שאני לבנה ברמה מסנוורת?), החלטתי להכין שקשוקה לארוחת ערב.
שקשוקה ליחיד:
בצל קטן קצוץ
4 שיני שום פרוסות
חצי פלפל אדום פרוס דק
שתי עגבניות רכות חתוכות לקוביות
כף רסק עגבניות
שתי ביצים
מלח, פלפל שחור גרוס
זעטר
לטגן במעט שמן זית את בצל עד שמתחיל להזהיב ואז להוסיף את השום.
להמשיך לטגן עוד כשתי דקות ולהוסיף את הפלפל האדום. לטגן כחמש דקות עד שהפלפל מתחיל להיות רך, להוסיף את העגבניות, לתבל במלח ופלפל, לערבב ולכסות.
לתת לתערובת להתבשל עד שהעגבניות מתרככות ומוציאות נוזלים, להוסיף את הרסק ולערבב.
לבשל עוד כחמש דקות, לשבור את הביצים ולכסות.
רמת עשיית הביצים תלויה בכם, אני אוהבת שהן עדיין חצי רכות ונוזלות.
לפזר מעט זעטר על הביצים.
שתי פרוסות חלה, מלפפון טרי פרוס וקצת זיתים תוצרת בית (שאני אגיע אליהם בעונה) ויש לכם ארוחת ערב לתפארת חג ט"ו באב.
 |
| מוכן! |
בהמשך לנושא ט"ו באב ה"אהוב" כל כך, שודר היום הסרט "ברידג'ט ג'ונס". שוב.
סרט משעשע, לא הייתי אומרת שהוא אחד מהעשירייה הפותחת של הסרטים האהובים עלי, אבל אם אין משהו יותר טוב אני אראה אותו.
יש סרטים עם קטעים שקצת צובטים לי בלב, במיוחד בתקופה כזו.
יש סרטים עם קטעים שגורמים לי לרצות להיות בדיוק באותו המקום שה"גיבורה" נמצאת בו.
בבריג'דט ג'ונס יש הרבה הצתבטויות (טוב, הסרט הזה הוא צביטה אחת גדולה), אבל אני גם רוצה את הנשיקה הזו בשלג...
אולי לא כשהתוכע'ס בחוץ בתחתונים מנומרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה