עונת הירוקים

עוד סיבה ללמה אני אוהבת את החורף היא העובדה שעם הגשם, שהשנה באמת הגיע כמו שצריך, מגיעים לשוק גם העלים הירוקים, הבריאים והבשרניים, עלי התרד.
עלים ירוקים בכלל ותרד בפרט מאוד בריאים וחשוב מאוד לאכול מהם.
בתרד יש הרבה סידן, חלבון, ויטמינים, חומצה פולית ונוגדי חימצון החשובים מאוד לגוף. אבל לעומת הדיעה הרווחת תרד לא מכיל כמות גדולה של ברזל (לעומת עלים ירוקים אחרים) לכן לא תהפכו לפופאי אם תאכלו הרבה תרד...

אבל תרד הוא ירק טעים ודי נגיש היום. ואני מאוד אוהבת אותו.
הוא משתלב בכל סגנון בישול, מאסיה עד אירופה, אפשר לעשות איתו כל כך הרבה דברים, מלאכול את העלים חיים בסלט או ברטבים לפסטה ועד תבשילים בבישול ארוך, מרקים ומליות למאפים שונים.

זה לא המתכון הראשון שאני מביאה לכם עם תרד וכנראה שהוא גם לא יהיה האחרון, יש לי כמה מתכונים ברפרטואר והיד עוד נטויה... כמות המתכונים שאני מסמנת לעצמי בספרים רק הולכת וגדלה ואני לא מספיקה לעשות את כולם.
לפני כמה זמן חשבתי שאולי אני פשוט אבחר ספר אחד ואעשה את כל המתכונים שיש בו, כמו בסרט "ג'ולי וג'וליה", זה נראה לי נחמד.
אז אם יש לכם ספר אהוב שאתם מכינים ממנו מתכונים ואתם בטוחים שהם מוצלחים, אתם מוזמנים להציע את הספר כאפשרות, אני אשמח לקבל הצעות חדשות על ספרים שאולי אין לי ואולי אחד מהם יקרוץ לי...

טוב, נחזור לתרד.
קחו לכם כמה שעות חופש מהחיים העסוקים שלכם, צאו לשוק הקרוב אליכם ואם אין לכם שוק קרוב, תבחרו אחד ותעשו לכם יום כיף.
רק מלצאת מהבית ולהסתובב בין כל הצבעים והריחות, הבעיות יראו קצת יותר רחוקות ולא חשובות.
אני כמובן ממליצה על שוק רמלה, שם אני עושה חלק מהקניות ובדרך כלל אני גם מוצאת הרבה מעבר למתוכנן, וכך הגיע התרד למתכון של השבוע.
הר של תרד טורקי נמצא אצלי במקרר כרגע. וגם אם לא מצאתם תרד טרי (למרות שעכשיו בגלל הגשמים  אפשר למצוא אותו באיכות טובה גם בסופרים) תמיד אפשר להשתמש בקפוא, הוא בסדר לאפיה פשוט לא מרגישים את הבשרניות של העלה לאחר ההקפאה.

דרך אגב, אם קניתם תרד טרי ונשארה לכם כמות שאתם לא תשתמשו בה בקרוב, אפשר לחלוט אותם שתי דקות, להעביר לקערה עם מי קרח, לייבש היטב מהנוזלים לחלק לשקיות אטומות ולהקפיא.

קנלוני תרד וגבינות

למלית:
1 קילו תרד טרי (לא משנה איזה זן) או חבילה תרד קפוא שהפשרנו במקרר (800 גר')
250 גר' גבינת טוב טעם (חבילה)
170 גר' גבינת פטה 5% שומן (חצי חבילה)
מלח
פלפל שחור גרוס
1/4 אגוז מוסקט מגורד

לרוטב בשמל:
50 גר' חמאה
2 כפות קמח
3 כוסות חלב
1/2 כוס גבינה צהובה מגורדת
1/2 כוס גבינת פרמזן מגורדת
מלח
פלפל שחור גרוס
¼ אגוז מוסקט מגורד

חבילת קנלוני

אם משתמשים עם תרד טרי- שוטפים היטב, שמים במחבת גדולה ועל אש נמוכה מאדים את העלים עד שהם מתכווצים כמעט לגמרי אבל לא הופכים לקווץ'. מעבירים למסננת לניקוז הנוזלים שנשארו ומקררים. לאחר קירור קוצצים גס את העלים רק כדי שלא יהיו גדולים מידי לא יהיה נוח למלא את הקנלוני.
את שלב הסינון עושים גם עם התרד הקפוא- מעבירים למסננת לאחר הפשרה ומנקזים נוזלים. 

בקערה גדולה מועכים עם מזלג את הגבינות הרכות- טוב טעם ופטה ומערבבים עד שהן כמעט חלקות.
מוסיפים את התרד המסונן, רצוי אפילו לסחוט קודם בעדינות.
מתבלים לפי הטעם, טועמים ואם צריך לתקן תיבול, מתקנים.

מכינים את רוטב הבשמל- בסיר קטן ממיסים את החמאה.
לאחר שהחמאה נמסה מוסיפים את הקמח ומערבבים עד שכל הקמח נטמע בחמאה, כדאי לעבוד על אש נמוכה כדי שלא ישרף.
מוסיפים את החלב, מגבירים את האש ומערבבים עם מטרפה עד שכל הגושים נמסו בחלב. מתבלים בעדינות.
מכבים את האש ומוסיפים את כל הגבינה הצהובה וחצי מכמות הפרמזן אל תוך הסיר ומערבבים היטב עם כף עץ. טועמים ואם צריך מתקנים תיבול.

הרוטב מוכן כאשר הוא מסמיך ואם מעבירים אצבע על הכף הרוטב לא יחזור ויסגור את הסימון מהר.

מילוי הקנלוני- שתי שיטות:
אחת- להעביר את כל המלית לשק זילוף גדול ולמלא בעזרתו את הגלילים.
שניה- לקחת כפית של מלית ולהכניס לגליל ועם הצד הצר של הכפית דוחפים את המלית לתוך הגליל, כך עושים עד שגליל הקנלוני מלא.
עד כמה שלהעביר לשק זילוף נשמע פשוט ומהיר, אם התערובת מתקררת לכם לגמרי והיא מתקשה, תהליך הזילוף יהיה מאוד קשה ואיטי.
לכן אני מעדיפה את המילוי הידני, הוא אמנם איטי ומעט סיזיפי אבל הוא לא מסובך.
כך ממלאים את כל כמות המלית\קנלוני, תפסיקו מתי שיגמר לכם אחד מהשניים (בעיקרון כמות המלית  מספיקה לכמות של חבילת קנלוני אבל לפעמים שמים יותר\פחות בגליל אז בדרך כלל משהו יגמר קודם).

לסידור הקנלוני- אני אוהבת להשתמש בתבנית פיירקס 30X40 (בערך) ולסדר שכבה כפולה. מוזגים בערך שתי מצקות של רוטב בשמל על תחתית התבנית ומסדרים שכבה של גלילים ממולאים, באיזו צורה שנכנסת לכם בתבנית.

שכבת קנלוני ראשונה

אם כל הקנלוני נכנס לכם בשכבה אחת, מיזגו את שאר הרוטב מעל.
אם נשארו לכם גלילים לאחר שסיימתם שכבה, מוזגים עוד בערך שתי מצקות של רוטב בשמל מעליהם ומסדרים את שאר הגלילים לשכבה שניה.

תשתדלו במידה ואתם עושים שתי שכבות, שהן יהיו מלאות, זאת אומרת שהשכבה העליונה לא תהיה חצי כמות של התחתונה והן לא יהיו שוות. כך גם האפייה תהייה לא אחידה.
סיימתם לסדר את הגלילים, מוזגים את שארית הרוטב בצורה שווה מעל הכל ומפזרים מעל את שארית גבינת הפרמזן המגורדת.

מוכן ולתנור

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה כ- 40 דקות עד שבנעיצת סכין מרגישים שהקנלוני רך ואפוי לגמרי והגבינה הזהיבה.

עוגת גזר מתובלת וקלילה במיוחד לט"ו בשבט

ט"ו בשבט מתקרב לו לאיטו, כבר חצי שנה עברה. טוב לא לי ולא לכם אבל ככה תמיד ראיתי את זה כשהייתי ביסודי. ט"ו בשבט, חלוקת תעודות ושתילת עצים ברחבי הארץ. או לפחות ברחבי המושב.
לאט, לאט מתחילים להריח את הפריחות. ובאזור עם עצי הדר זה הכי בולט. ריח מתוק עז ממלא את האוויר וזמזום הדבורים מחריש אוזניים. אומרים שהן נעלמות, הדבורים. בינתיים הן פה מסתובבות, מקווה שיישארו לעוד הרבה זמן. אחרת חבל לנו על הזמן.

ט"ו בשבט מביא איתו גם את חגיגת הפירות היבשים לסופר הקרוב לביתכם. אני לא מתה על פירות יבשים, הם בדרך כלל מתוקים לי מידי וגם נדבקים לשיניים וזה מציק. אבל שילוב שלהם ושל אגוזים למיניהם יוצר טעמים נפלאים. גם אגוזים בשבילי זה ט"ו בשבט, פשוט הולך ביחד. בעיקר אגוזי מלך עם דבלים או חמוציות מיובשות, אחלה שילוב. גם בננה מיובשת זה בסדר, אבל זהו בערך.

הפעם אני מנסה משהו חדש, עוגה לא מושחתת במיוחד ויש שיאמרו אפילו בריאה!
עוגת גזר מתובלת וריחנית, רכה ונימוחה שרק מחכה שתתנו את הביס הבא. עשר דקות מהרגע שמכניסים אותה לתנור הבית מתמלא בריחות משגעים של תבלינים.

כמובן שכמו בכל דבר, גם בתיבול אתם יכולים לשחק, יותר או פחות קינמון, להוריד את הציפורן או להכפיל כמויות. זה רק עניין הטעם שלכם.
את היוגורט אפשר להחליף בריוויון אם יש לכם.

העוגה תופחת די הרבה אז כדאי למלא את התבניות עד שלושת רבעי הגובה או אפילו פחות.

כדאי להכין יום לפני ההגשה, היא מקבלת את הרכות והרטיבות שלה ביום שלאחר האפייה.

עוגת גזר מתובלת    
שתי תבניות אינגליש קייק חד פעמיות רגילות

250 גר' קמח
חצי כפית אבקת אפייה
חצי כפית סודה לשתיה
200 גר' סוכר (לא משנה איזה לבן או חום)
180 גר' שמן רגיל
2 ביצים XL
180 גר' יוגורט (גביע גדול)
250 גר' גזר מגורד (בערך 3 גזרים גדולים)
1 כפית קינמון
ציפורן אחת מגורדת או קמצוץ על קצה הכפית
חצי כפית אגוז מוסקט מגורד
80 גר' אגוזי מלך קצוצים גס

הגזר המגורד

לערבב את כל החומרים בקערה גדולה.

פשוט להכניס את כל החומרים לקערה גדולה ולערבב

להוסיף את האגוזי מלך 

להכניס לאפייה בחום בינוני (165), אם חילקתם לשתי תבניות אינגליש קייק- לאפות בערך 45 דקות.

אם שיטחתם את הבלילה בתבנית פיירקס גדולה (30X40) שימו לב שזמן האפייה יכול להתקצר, כי פני השטח גדולים יותר והעוגה תצא נמוכה יותר.

בקיצור, שימו שעון לבערך חצי שעה ותבדקו עם קיסם את מרכז העוגה. אם הקיסם יוצא רטוב, תוסיפו עוד עשר דקות בערך, אם הוא יוצא יבש עם פירורים עדינים, תכבו את התנור ותוציאו את העוגה- זה המצב האידאלי של עוגה בחושה.

קציצות ברוטב

אני לא מחובבי העוף.
נכון, כמעט כל מתכון בשרי שהבאתי לכם הוא עם עוף. פשוט כי הוא זול יותר וזמין יותר מבקר. אבל אם תתנו לי מנה עם בקר או עם עוף, אני  אבחר בבקר. לא יודעת למה.
לדעתי עוף אם לא מכינים אותו כמו שצריך הוא לא מקבל מספיק טעמים ומתייבש מאוד מהר. אבל את זה אפשר לומר גם על בקר, אתם אומרים. צודקים, מה לעשות. אבל עדיין אני מעדיפה בקר. טוב נו, זה מה שקורה כשמגיעים עם שורשים דרום אמריקאיים...

טוב. אז המתכון הזה ממש לא מתקרב למה שאוכלים בדרום אמריקה, אבל הוא עדיין אחד האהובים עלי. הוא פשוט להכנה ובימים קרים כאלו, אם הסיר נשאר במקרר, לא צריך להתאמץ יותר מידי לאחר יום עבודה ארוך בשביל לחמם קערת קציצות ברוטב עם פסטה או אורז והרי לכם מנה מחממת ומשביעה.

הרוטב הוא רוטב בסיסי שאני משתמשת בו לכמעט כל מתכון עם רוטב עגבניות, רק בלי הדלעת.
פה בכל מקרה, אם אתם לא אוהבים דלעת אתם יכולים להחליף בכל ירק אחר שאתם כן אוהבים- קישואים, תפוחי אדמה (מאוד מוצלחים במתכון הזה) וכו'... 

אני גם מאוד אוהבת להכניס זיתים ירוקים מגולענים לתבשיל, הם נותנים טעם מריר מעניין.

הקציצות עשויות בקר אבל אפשר להחליף חצי מכמות הבקר בעוף או הודו טחון, למי שחשוב לשמור על תפריט דיאטטי, אבל אני לא ממליצה להכין רק עם עוף או הודו, הקציצות יתייבשו לפני שתשימו לב.

תבשיל קציצות ברוטב עגבניות ודלעת

לתערובת הקציצות:
800 גר' בשר בקר טחון
2 בצלים בינוניים קצוצים דק
5 שיני שום כתושות
2 קישואים בינוניים מגורדים וסחוטים היטב
2 תפוחי אדמה בינוניים מגורדים (לא לסחוט)
חופן עלי פטרוזיליה קצוצים דק
5 כפות פירורי לחם
1 ביצה
2 כפות שמן זית
חצי כפית מלח
פלפל שחור גרוס לפי הטעם

לרוטב: (כמות הרוטב מספיקה לבערך 2/3 מכמות הקציצות)
בצל גדול קצוץ דק
6 שיני שום פרוסות דק
1 פלפל אדום בינוני חתוך לקוביות קטנות
2 עגבניות גדולות בשלות חתוכות לקוביות קטנות
חתיכה יפה וטריה של דלעת (בערך 400 גר' אבל כל אחד יכול להוריד או להוסיף בכמות) חתוכה לקוביות בינוניות
קופסא גדולה של שימורי עגבניות מגורדות (למי שיש הרבה עגבניות בשלות יכול פשוט להחליף את הקופסא ב 5 עגבניות גדולת בשלות)
1 קופסת רסק עגבניות קטנה
3 ענפי אורגנו
3 ענפי זעתר
מלח גס
פלפל שחור גרוס
כף פפריקה מתוקה

להכנת הקציצות-
בקערה גדולה שמים את כל החומרים ומערבבים היטב. אני אוהבת ללוש את הכל יחד בידיים, ככה אני בטוחה שהכל מעורבב כמו שצריך.

תערובת הקציצות מוכנה

התערובת צריכה להיות יציבה, לא יבשה מידי או רטובה מידי. אם היא יבשה (מתפוררת ולא אחידה) אפשר להוסיף מעט שמן זית, אם היא רטובה מידי אפשר להוסיף מעט פירורי לחם.
לתת לתערובת לעמוד כחצי שעה, בינתים מכינים את הרוטב.
אם אתם רואים שאתם מתעקבים יותר מחצי שעה, כדאי להכניס את התערובת למקרר.

להכנת הרוטב-
לחמם סיר גדול ושטוח או מחבת גבוהה ולהוסיף מעט שמן זית. לטגן את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב. להוסיף את השום ולהיזהר שלא ישרף.
להוסיף את הפלפל האדום הקצוץ ולטגן עוד כחמש דקות. לאחר מכן להוסיף את העגבניות ולתבל במעט מלח גס- כדי לעזור לנוזלים לצאת. אם אתם משתמשים רק בעגבניות טריות, לשים את כולן עכשיו.
להנמיך את הלהבה לבינונית ולהמשיך לבשל כעשר דקות. 

להוסיף את קוביות הדלעת, לערבב היטב, לכסות ולבשל עוד כרבע שעה. כשהדלעת מתחילה להחליף צבע- לכתום כהה- מוסיפים את קופסת העגבניות המגורדות ורסק העגבניות ולערבב היטב. לתבל ולבשל על אש בינונית תוך כדי רתיחה עדינה. את ענפי עשבי התיבול אני פשוט הנחתי מעל הרוטב, מי שרוצה יכול להפריד את העלים מהגבעולים ולהכניס את העלים לתוך הרוטב. לדעתי טעם העשבים נכנס לרוטב גם ככה.

לטעום את הרוטב לאחר כעשר דקות של בישול ואם צריך, לתקן תיבול.

בזמן שהרוטב מתבשל מכינים את הקציצות. לוקחים כמות של קציצה יפה (אני עושה קציצות בגודל קצת יותר גדול מכדור פינג פונג) ומעצבים בצורה הרצויה.
אני הכנתי בשתי צורות- כדור עגול וקציצה שטוחה, כדי להבחין בין שתי צורות הבישול.
סדרו את הקציצות על מגש ובמידה ויש יותר משכבת קציצות אחת על המגש, תפרידו עם נייר פרגמנט\סנדביץ. ככה הם לא ידבקו אחת לשניה ויהיה לכם יותר קל המשך תהליך העבודה.

שתי אפשרויות להמשך בישול הקציצות-
בישול ישיר בתוך הרוטב או טיגון הקציצות קודם הכנסתן לרוטב.
את שתיהן אני אוהבת, אבל אני מעדיפה לטגן קודם- הסיכוי שהן יתפרקו קטן יותר.
אתם יכולים לטגן את כל כמות הקציצות או לבשל אותן, החלטה שלכם.

אם החלטתם לבשל את כל כמות הקציצות שימו לב שצריך להוסיף עוד חצי כמות של רוטב לסה"כ. זה בגלל שאני לא מכניסה את כל כמות הקציצות לרוטב. חלק מוגשות לשולחן בלי רוטב וחלק נעלמות להן סתם ככה...

השיטה הכי טובה כדי לדעת אם התיבול של הקציצות לטעמכם היא פשוט לטגן קציצה אחת לטעום.
אם צריך להוסיף תיבול, זה השלב המושלם (לפני תטגנו\תבשלו את כולן ותגלו שחסר לכם מלח בקציצות ואז הכל חסר טעם).
לטיגון הקציצות אתם פשוט צריכים מחבת גדולה ומעט שמן רגיל (עדיף לא שמן זית, הוא נשרף מהר מידי בשביל הטיגון הזה). חממו את המחבת עם מעט שמן והניחו את כמות הקציצות שנכנסת למחבת.
טגנו את הקציצות על להבה בינונית על צד אחד, עד שהקציצה נפרדת בקלות מהמחבת והיא קיבלה צבע שחום. היפכו צד וטגנו כך את הצד השני. במידה וצריך להוסיף מעט שמן- הוסיפו כדי הקציצות והמחבת לא ישרפו.

שימו לב שאם אתם מגישים את הלביבות בלי לבשל אותן ברוטב לאחר הטיגון, חשוב לבדוק שפנים הקציצה מבושל לחלוטין (למי שזה מפריע אם הקציצה לא עשויה היטב).

לאחר שהקציצות מוכנות הוציאו אותן לצלחת\תבנית עם נייר סופג לספיגת שמן מיותר.

טוב, אז החלטתם מה המינון שאתם רוצים ברוטב. את הקציצות שיבושלו ברוטב בלבד אני שמה לפני שאני מכניסה את הקציצות המטוגנות וכשהרוטב ממש רותח. אני מחלישה את הלהבה ומכניסה בעדינות את הקציצות ועם כף מזיזה את הרוטב שמתחת לכל קציצה כדי שתכנס ל"חור" שבה היא תתבשל. אם הרוטב לא מכסה את הקציצות אל תדאגו, עם הביעבוע של הרוטב הוא יכסה הכל.

הקציצות המבושלות

לאחר כעשר דקות שהקציצות מתבשלות ברוטב אפשר להוסיף את הקציצות המטוגנות. אני אוהבת להכניס אותן "עומדות", ככה הן מקבלות את הרוטב מכל הצדדים וגם תופסות פחות מקום בסיר בלי הצורך בסידור בקומות.

לאחר שכל הקציצות בתוך הרוטב, מביאם לרתיחה ולאחר מכן ממשיכים לבשל על אש נמוכה עוד כחצי שעה, כדי שכל הקציצות יקבלו את הטעמים של הרוטב ושהרוטב יסמיך מעט.

כתוספת אפשר להגיש עם פסטה, אורז לבן או תפוחי אדמה אפויים.

מרק לחימום הבטן

אני לא מכירה אדם אחד שלא אוהב מרק חם מלא ירקות, עם מלא שקדי מרק או איטריות דקות, דקות שצפות להן בשקט בין קוביות הירקות.
במיוחד במזג אויר חורפי כמו שתפס אותנו השבוע, מרק זה הדבר הכי טוב לחזור אליו אחרי יום עבודה ארוך וכשהחלק הכי מעצבן ביום כזה היא העובדה שבדרך כלל גם חוזרים הביתה רטובים מכף רגל ועד איפה שהמעיל מצליח לכסות. כן, זה מה שקורה כשנוסעים בתחבורה ציבורית לכל מקום.
נרטבים. ולפעמים נרטבים מאוד עם עזרת נהגים אדיבים שנוסעים קצת יותר מידי מהר וקצת יותר מידי קרוב למדרכה. נו, איפה שהמים נאגרים ויוצרים שלולית עצומה של מי בוץ נחמדים וכשאתה רואה את הגל מגיע צריך להחליט אם להשאיר את המטריה מעל הראש- כדי להגן מהגשם, או להוריד אותה לכיוון הרגליים כדי להגן מפני נהגים טובי לב.

ואני מאוד אוהבת חורף. רק לא את תופעות הלוואי שמתווספות אליו...

טוב, די לקטר.

חזרנו הביתה, התייבשנו, פתחנו את המקרר וחוץ מכמה ירקות אין כלום.
אז מכינים מרק!

נכון, בטח את רוב הירקות פה אתם לא מחזיקים דרך קבע במקרר, אבל במרק מכניסים מה שרוצים. זה החלק הכי כייפי.
אני תמיד מחזיקה בבית בצל+שום וגזר- 2/3 מה"שילוש הקדוש" של המרקים. ה- 1/3 שנשאר הוא השורשים- סלרי ופטרוזיליה. אותם אני משתדלת לקנות יחסית קרוב לשימוש אחרת הם סתם מתייבשים לאט לאט וחבל.
פלפלים גם כן נמצאים בבית כמעט כל הזמן. מה שנשאר זה הקישואים, הירק ודלורית\דלעת.

ואם אתם מהחבר'ה שהקשיבו לי בפוסטים הקודמים, בטח יש לכם קופסאות של ציר עוף ושקיות שעועית מבושלת בפריזר.

עכשיו הבנתם כמה השקעה בפרטים קטנים יום אחד תקצר תהליכים יום אחר.
את המרק הבסיסי גם כן אפשר לחלק למנות להקפיא ומתי שרוצים מרק מוכן, פשוט להוציא מהפריזר ולחמם בסיר.

פה אני מביאה לכם שתי אפשרויות הגשה לאותו המרק.
מרק הירקות הבסיסי, קל ומהיר להכנה ומרק מינסטרונה שהוא משחק עם המרק הבסיסי, פשוט להוסיף תוספות שיהפכו אותו לארוחה בפני עצמה.

מרק ירקות בסיסי    6 מנות

בצל גדול
5-7 שיני שום פרוסות
2 גזרים גדולים
שורש סלרי
2 שורשי פטרוזיליה
2 קישואים
פלפל אדום
פלפל צהוב
5 גבעולי סלרי עלים (עם העלים)
חצי דלורית
ענף אורגנו טרי
חופן עלי פטרוזיליה

קוצצים את כל הירקות לקוביות בגודל ס"מ בערך. את עלי הסלרי שומרים בצד.

מחממים סיר גדול עם מעט שמן זית ומכניסים את הבצל לטיגון קל.
כשהבצל מתחיל לקבל צבע זהוב מכניסים את השום, גזר ושורשים (סלרי ופטרוזיליה).
מתבלים במעט מלח גס כדי לעזור לירקות להוציא נוזלים.
לאחר כחמש דקות של טיגון, מוסיפים את הפלפלים והסלרי, מערבבים ונותנים לירקות להיטגן יחד עוד כחמש דקות.

להכין מרק בסיר של סבתא- יש יותר טוב מזה?!

מוסיפים את שאר הירקות- דלורית וקישוא ומערבבים הכל יחד.
מכסים את הסיר ונותנים לירקות להתבשל ולהוציא קצת נוזלים.
לאחר כחמש דקות, מוסיפים 2 ליטר מים או ציר עוף ומתבלים במלח גס ופלפל שחור גרוס.
את עלי הסלרי, אורגנו ופטרוזיליה קוצצים ומניחים בצד.
נותנים למרק להתבשל כחצי שעה, עד שהירקות מתרככים, אז מוסיפים את העלים הקצוצים.
טועמים את המרק ואם צריך מתקנים תיבול.

שימו לב שזהו מרק ירקות ולא עוף (במידה והוספתם מים ולא ציר עוף), הטעם הוא עדין. אם אתם מרגישים שחסר לכם טעם אין בעיה להוסיף כף של אבקת מרק שאתם אוהבים.

ועכשיו למרק מינסטרונה.
היתרון במינסטרונה הוא שאם יש בסיס של מרק ירקות מוכן, פשוט ממשיכים להכין את המרק עליו. הרי תבשילים תמיד יותר טעימים ביום שלמחרת.
למרק הבסיסי אפשר להוסיף כל ירק שרוצים- מתפוחי אדמה ואפונה עד כרוב ותרד.
ואיך אפשר בלי קיטניות ופסטה? הרי הן אלו שהופכות את המרק ליצירה שהיא המינסטרונה. העמילן שבפסטה מעבה את המרק והופך אותו מסתם נוזל עם ירקות למרק סמיך ומשביע.

המרק הוא הארוחה ולא הפתיח.

מרק מינסטרונה

בסיס של מרק הירקות
כוס שעועית לבנה\חומה מושרת לילה לפחות או אפילו מבושלת מראש
כוס פסטה בצורה אהובה (פה השתמשתי בתלתלים)
קופסת רסק עגבניות

להרתיח את המרק ולהכניס לתוכו את השעועית. אם היא רק מושרת לילה- לבשל עד לריכוך מלא.
לאחר רתיחה חוזרת, להכניס את הפסטה לתוך המרק ולבשל עד שהיא מוכנה. במידה והפסטה מעבה את המרק ורוב הנוזלים התעבו, אפשר להוסיף מעט מים רותחים.

מנת שעועית בובעס מבושלת יוצאת מהפריזר

לאחר הבישול של השעועית והפסטה- וחשוב שהם יהיו מבושלים לגמרי- מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים היטב. רסק העגבניות יקשה את השעועית אם היא לא מבושלת לגמרי ויאריך את זמן הבישול.
לטעום את המרק ואם צריך- לתקן תיבול.

חמוצים להמונים!

ובכן, הבטחתי ולכן אקיים. הרי לכם שני מתכונים לחמוצים.
אולי אחד הדברים שאני הכי אוהבת להכין זה חמוצים. הוכחה לכך הייתה לפני כמה שנים כשהיה לי משעמם וכתוצאה מכך כל השיש במטבח בבית של ההורים היה מלא בצנצנות של ירקות מוחמצים מכל מיני סוגים...
או כמו שאחד החברים של השותף הראשון שלי אמר לו: "עדיף שותפה שמחמיצה ירקות מאשר אחת שמחמיצה פנים..."

אז עוד לא הגעתי למצב שאני מחמיצה קליפות אבטיח או פיטריות (כן, כן, גם את זה מחמיצים) אבל עגבניות ירוקות עם קישואים זה אחלה שילוב!

אני לא מכירה מישהו שלא אוהב ירקות מוחמצים, מאיזשהו סוג. הכל תלוי כמובן בתחמיץ.
אני מביאה לכם את הבסיס- מי מלח, חומץ, שום, פלפל חריף, שמיר וסלרי וממנו תמיד אפשר לצאת ולהתפרע. יהיו כאלו שיוסיפו פלפל אנגלי ועלה דפנה, לדעתי הטעמים האלו חזקים מידי לחמוצים אבל כל אחד וטעמו האישי.
וכמובן שכל כמויות עשבי התיבול והפלפל החריף שאני שמה הם בגדר המלצה, כל אחד יכול להוסיף או להוריד מהכמויות לפי רצונו.
כמו גם שילוב הירקות- אתם יכולים לשים את כל הירקות שכתבתי פה, או שני סוגים. או אפילו צנצנת לכל ירק ולסדר לתערוכה לפי צבע על השיש.

תכינו צנצנת גדולה של 7 ליטר או כמה צנצנות קטנות של 2 ליטר, זה ממש לא משנה.

בקיצור, תזרמו עם זה!

מלפפונים חמוצים

12-8 מלפפונים טריים בגודל שאתם רוצים.
חצי פלפל חריף ירוק
חופן גבעולי שמיר טריים
5 גבעולי סלרי עלים
שיני שום משני ראשים
מלח גס
חומץ

לשטוף היטב את המלפפונים ואת הירק.
את גבעולי הסלרי להפריד מהעלים (אותם להוסיף לשמיר) ולחתוך לחתיכות באורך 2 ס"מ בערך.
את שיני השום לקלף ולחתוך לחצאים.
את הפלפל החריף לפרוס לרצועות ברוחב ס"מ בערך.
בתחתית הצנצנת לסדר מעט חתיכות שום, פלפל חריף וסלרי. מעל לסדר את המלפפונים לאורך הצנצנת.
ביניהם להכניס את שאר השום, הפלפל החריף והסלרי.

למעל להניח את השמיר ועלי הסלרי.

להכין מי מלח בריכוז של 1.5 כפות מלח גס ל- 2 כוסות מים ולערבב היטב עד שכל המלח נמס (לא אותו הריכוז של מי הזיתים).
למזוג את המים לצנצנת עד בערך 5 ס"מ מתחת לקו המלפפונים. את שאר המקום ממלאים בחומץ.

לשים למשך שבוע על השיש במטבח או על אדן החלון- במקום שאליו השמש מגיעה.
לאחר שבוע להכניס למקרר לעוד שבוע בערך.

ירקות מוחמצים- מעורב

3 גזרים בינוניים
פלפל אדום
פלפל צהוב
חצי פלפל חריף ירוק
רבע כרוב בינוני
רבע כרובית בינונית
5 גבעולי סלרי עלים
שיני שום משני ראשים
חופן גבעולי שמיר טריים
מלח גס
חומץ

לשטוף היטב את כל הירקות, אין צורך לקלף את הגזר.

לחתוך לאיזה צורה שרוצים, זה ממש לא משנה, העיקר שיהיו בערך באותו הגודל.

את הכרוב אני חותכת לחתיכות די גדולות, העלים נפרדים ולא תמיד נשארים כחתיכה אחת ואת הכרובית אני מפרידה לפרחים קטנים יחסית.
את הסלרי גם פה מפרידים לגבעולים ועלים.
את השום מקלפים וחוצים ואת הפלפל החריף פורסים לרצועות באורך ס"מ בערך (אפשר פחות).
מתחילים לסדר בצנצנת שכבות של ירקות וכשמסיימים סיבוב ראשון מפזרים שום ופלפל חריף ושוב מתחילים סיבוב חדש של ירקות ומסיימים עם שום, פלפל חריף, גבעולי השמיר ועלי הסלרי.
מכינים את מי המלח- 1.5 כפות מלח גס ל- 2 כוסות מים. מערבבים היטב עד שכל המלח נמס ומוזגים לצנצנת עד כ- 5 ס"מ מתחת לקו הירקות.
משלימים עם חומץ עד מעל לירקות.

לשמור מחוץ למקרר על השיש במטבח במקום מואר אבל לא בשמש ישירה כשבוע, לאחר מכן להכניס למקרר ולנסות להתאפק עוד שבוע.

אפשר להפוך את המעורב לחמוצים אסייתים אם מוסיפים למי המלח קצת סוכר (בערך חצי כף על 2 כוסות).

חביתת ירק- רק לצאת לשדה ולקטוף!

אחד מהסימנים של החורף, לפחות בשבילי, זו הפריחה והצמיחה של השדה שמאחורי הבית במושב.
אולי אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות כשאני חוזרת הביתה הוא לעשות סיבוב בחצר, לראות מה מבצבץ מהאדמה, מה גדל ומה פרח. לעבור ליד הדליים עם שתילי התותים ולמצוא פתאום תות אדום ומוכן לאכילה, מה שצריך זה רק לקטוף אותו.

חוץ מכמה עצי פרי ושתילי תותים, יש בחצר ובשדה בעיקר, חלמית. או כמו שחלקכם מכיר בתור חוביזה או "לחם ערבי", צמח עשבוני שגדל פרא כמעט בכל מקום במדינה.

מאז שהייתי קטנה אהבתי לפרק את הפרי הקטן שלו לפלחים שבו ולכרסם אותו. ככה סתם בשדה.
לפעמים גם הייתי חוזרת עם ערימת עלים שקועה לה בתוך החולצה, יחד עם פקאנים, אשכוליות  וקלמנטינות מהפרדס. כן, החולצה אחר כך הייתה צבעונית להפליא. ככה זה כשאת ילדת מושב. בקיץ הולכים יחפים בכל מקום ובחורף קצות השרוולים של החולצה הלבנה שאיתה הלכת לצופים ביום שישי חוזרים כתומים מהמיץ של הקלמנטינות.

היתרון של עלי החלמית הוא שהם נמצאים בכל מקום, בין אם רוצים בהם או לא. ככה שאם יצאתם לטיול בחיק הטבע ומתחשק לכם חביתה משודרגת ובמקרה גם באתם מוכנים לארוחת בוקר באוויר הפתוח, הרווחתם. איספו כמה עלים, קצצו וערבבו עם מה שבא לכם ושמותר לקטוף ויש לכם אחלה ארוחה.

החביתה שלי די משודרגת. ואני מתכוונת לגבעול שום שצימחתי לי באדנית. פשוט דחפתי לאדמה שן שום שכבר התחיל לבצבץ ממנה גבעול קטן, לפני כמה חודשים. אז נכון שאין לכם כמה חודשים לגדל שום באדנית, אבל יש צמח שנקרא "עירית שום", שגם הוא גדל בטבע  ואפילו נמכר במשתלות. הוא מאוד דומה לעירית הרגילה אבל העלים שלו שטוחים ולא עגולים. טעמה חזק יותר מטעם העירית הרגילה.
אבל מי שלא רוצה להתחיל להסתבך מוזמן להחליף את גבעול השום בבצל ירוק ושיני שום.

לביבות ירק, קלות להכנה וטעימות להפליא. אז אם אתם מאוהבי חביתות הירק, מלאות העשבים והארומטיות, כדאי לכם לנסות אם אתם עדיין לא מכירים. טעם החלמית מיוחד ושונה מטעמי העשבים שאתם מכירים מהיום יום.

לביבות חלמית   שתי חביתות גדולות לארוחה משפחתית (26 ס"מ)

150 גר' עלי חלמית טריים
1 בצל גדול קצוץ דק
חופן עלי פטרוזיליה
עלי זעתר טריים מ- 5 גבעולים
גבעול שום טרי או 3 שיני שום קצוצות
5 ביצים
50 גר' גבינה קשה מגורדת (אני עשיתי מיקס של פרמזן וקשקבל)
מלח
פלפל שחור גרוס

לשטוף היטב את העלים אם קטפתם אותם ויש עליהם חול או ליכלוך אחר

לקחת קבוצת עלים (בערך 10) לגלגל יחד ולחתוך לרצועות דקות ואחר כך עוד חיתוך-שניים לרוחב, ככה לסיים את כל העלים ולשים בקערה גדולה.

לקצוץ את שאר העלים- פטרוזיליה, זעתר ושום ולהוסיף לקערה.

לטגן את הבצל הקצוץ עד הזהבה ולהוסיף לתערובת העלים.

להוסיף את הגבינות ולתבל. שימו לב שהגבינות מעט מלוחות אז בזהירות עם המלח.

להוסיף את הביצים ולערבב היטב.
באותה המחבת שבה טיגנתם את הבצל לחמם מעט שמן זית (אין צורך לשטוף, גם ככה זה אחד הטעמים שהוספתם לתערובת) וכשהיא חמה להניח במחבת איזה כמות שרוצים לטגן- אפשר חביתה גדולה (כמו שאני עשיתי) או לביבות קטנות.

להגיש חם ליד סלט ירקות טרי. החביתה טעימה אפילו בסנדביץ ביום למחרת.