קציצות טונה שילדים אוהבים. וגם ההורים.

הפעם אני לגמרי עושה לכם חיים קלים.

אולי חוץ ממרכיב אחד, את כל השאר אני מחזיקה בבית דרך קבע. אז זה באמת מתכון שעושה חיים קלים למי שאוהב טונה.

אתם חוזרים מהעבודה או מהלימודים ואין שום דבר מוכן במקרר אבל בא לכם משהו חם (יחסית, כן? כי בקיץ זה בלתי אפשרי לאכול משהו באמת חם).

אז אתם מוצאים קופסת טונה בארון ותפוח אדמה שהתחילו לבצבץ לו ניצנים. ברור שכמובן עדיף שלתפוח אדמה לא יהיו ניצנים, אבל אף אחד לא מושלם...

אז מצאתם טונה ותפוח אדמה. ביצה יש?

יאללה, עושים קציצות!

נכון שבמתכון רשום בצל מטוגן משקית, אבל זה רק בגלל שבאמת כבר לא היה לי כוח לטגן בצל, וזו המטרה האמיתית של הקציצות- לקצר תהליכים מיותרים.

ואם בצל מטוגן משקית לא עושה לכם את זה (למרות שלדעתי הוא מוסיף מאוד כי הוא נותן קראנצ'יות קלה לקציצות), אז אתם מוזמנים לטגן בצל קטן ולהוסיף במקום.

הקציצות די מוצלחות בשביל רמת ההשקעה המינימאלית שהן דורשות.

אפילו האחיינים שלי הסכימו לטעום.

קציצות טונה מהירות

כ- 15 קציצות

2 קופסאות שימורי טונה (לא משנה שמן או מים)

1 תפוח אדמה בינוני

חצי שקית בצל מטוגן (מי שנורא רוצה להשקיע יכול לטגן בצל במקום)

2 ביצים

חצי כפית שום גבישי

קורט מלח

פלפל שחור לפי הטעם

לסנן את הטונה מהנוזלים ולהעביר לקערה בינונית. לפורר עם מזלג.

לקלף את תפוח האדמה ולגרד אותו על החורים הקטנים של הפומפייה, אין צורך לסחוט מהנוזלים, אנחנו רוצים את העמילן.

להוסיף את שאר המרכיבים והתבלינים, להיזהר עם המלח, הטונה גם ככה מלוחה ולערבב היטב.

לחמם מחבת עם מעט שמן (מי שמשתמש בטונה בשמן לא צריך הרבה) וכשהמחבת חמה לשים עם כף כמות של קציצה, לשטח ולסדר מעט שתהיה קציצה בלי שפיצים שיכולים להישרף.

לאחר כשתי דקות  על להבה בינונית- קטנה וכשהקציצה זהובה ומשתחררת בקלות מהמחבת להפוך בעזרת כף עץ לצד השני.
לטגן עוד כשתי דקות עד הזהבה עדינה ולהוריד לצלחת עם נייר סופג לספיגת השמן העודף.

לגיוון-

אפשר להוסיף גרעיני תירס, אפונה קטנה (אם היא קפואה אז להפשיר מעט ולסנן לפני ההוספה לתערובת), קוביות פלפלים צבעוניים, קוביות של גבינה חצי קשה כמו בולגרית או צפתית (ואז כדאי להוריד את המלח) או כל דבר שהילדים יסכימו לנסות.

למבוגרים אפשר להוסיף מעט צ'ילי גרוס.

סלט בורגול עם עדשים שחורות

מה שיש לי לומר עכשיו זה 'אוי'.
זה לא רק כמות האוכל, אלא גם איכות האוכל. אני חושבת שהגוף האנושי לא מסוגל לסבול כל כך הרבה מצות או קמח מצה בצורת קניידלך לסוגיו (וכשאני אומרת קניידלך אני מתכוונת גם לניסויי הלחמניות הכשרות שהיו בבית, "הקניידלך האפויים").

בערך באמצע החג הפסקתי לאכול מצות, פשוט כי לא הייתי מסוגלת יותר. הרגשתי כל כך כבדה מכל המאכלים עתירי הביצים והמצות שפשוט החלטתי שזהו, אני עוברת לפריכיות אורז!
כן, כן, הדיקטים חסרי הטעם האלה, עד כדי כך...
בינתיים זה מצליח להחזיק. לפחות יש הרבה סלטים בארוחות.

אז לכבוד סוף החג והחזרה לשיגרת אוכל רגילה אני מביאה לכם סלט קליל אך משביע.
זוכרים שסיפרתי לכם על העדשים השחורות שגיליתי לא מזמן? אז זה הסלט שדיברתי עליו,
סלט של בורגול עם עדשים שחורות, עם מלא ירקות ודברים טובים ומזינים.
זה באמת סלט שכשאני חוזרת די מאוחר מהעבודה ואין לי כלום חוץ מירקות במקרר (וזה גם במקרה הטוב שיש ירקות והם לא קוועץ', כי עשיתי קניות באותו השבוע או שבוע קודם...) ושקיות של בורגול ועדשים, שאותן אני מחזיקה בדרך כלל בארון.

אם אין לכם עדשים שחורות בבית הסלט יכול לעבוד גם עם עדשים ירוקות, הטעם שלהן פשוט עדין פחות משל השחורות והן יותר "קמחיות".
אני ממליצה שכן תחזיקו עדשים שחורות בבית. הן אמנם לא נמכרות בכל סופר או מכולת שכונתית אבל אני מצאתי בפיצוחיה שמוכרת גם כל מיני תבלינים וקטניות ברחוב מתחת לדירה ואתם יכולים למצוא בכל חנות טבע גדולה.
תאמינו לי, זה שווה את השקעת החיפוש.

סלט בורגול ועדשים שחורות
2 מנות גדולות

חצי כוס עדשים שחורות
חצי כוס בורגול דק
חצי ראש חסה ערבית בינונית
כחצי קופסת עלי בייבי
פלפל אדום בינוני
בצל סגול קטן
כ- 10 עגבניות שרי (אפשר לשלב כמה צבעים, שיהיה יותר חגיגי)
מלפפון בינוני-גדול
כ- 10 זיתי קלמטה גדולים מגולענים

לרוטב:
מיץ מלימון גדול
2 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי
מלח ופלפל שחור גרוס לפי הטעם

לשטוף היטב את העדשים ולהשרות במי ברז כרבע שעה. לאחר רבע שעה להעביר לסיר קטן עם כוס וחצי מים רותחים ולבשל עד ריכוך, בערך 20 דקות. חשוב לזכור לא להוסיף מלח למי הבישול, הוא יקשה את העדשים. בסוף הבישול לסנן מהמים ולהעביר לקערה.

לאחר הבישול

לשטוף ולהשרות בקערה גדולה (אפשר בקערת ההגשה) את הבורגול במים רותחים כחצי שעה עד ריכוך הגרגירים (אפשר במי ברז אבל זה יקח יותר זמן). כשהבורגול מוכן, לסנן היטב מהמים.

לפני השריה

לאחר השריה

לשטוף את הירקות ולחתוך איך שאוהבים, ממש לא משנה הצורה, ולשים בקערת הגשה גדולה.
להעביר את העדשים המבושלות והבורגול המושרה לקערת הסלט.

בכלי קטן מערבבים היטב את כל חומרי הרוטב וממש לפני ההגשה שופכים אותו על הסלט.

אפשר לגוון עם תוספות כמו גרעיני חמניה ודלעת, קרוטנים קטנים או גבינה מלוחה.

רוסטביף בקלות עם זיתים ליד

אתם מכירים את זה שיש לכם תוכניות, אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד?
אז תיכננתי להכין צלי בקר מושקע לערב החג שממנו אפשר להוציא עוד שתי מנות לפחות לארוחות של החג עצמו (כן מיחזור של מנות זה קטע כזה אצלי) אבל מפאת מחסור בזמן וכוח החלטתי ללכת על מנה פשוטה וממש קלה להכנה.
אני יודעת שאני כל טור כותבת שהמנה קלה להכנה אבל זו באמת בדיחה, כמובן במידה ויש לכם בבית את המצרכים.

אז הוצאתי מהפריזר את הבשר ביום שבת בלילה למקרר (כן, כבר הייתי במיטה כשניזכרתי שאני צריכה להכין משהו לטור של השבוע) והוא הפשיר במקרר במשך כל יום ראשון.
הבעיה הייתה שחזרתי מהעבודה בערך שלוש שעות יותר מאוחר ממה שתכננתי וגם הייתי צריכה להכין עוגה להרמת כוסית בעבודה לכבוד החג.
כמו טטלע נמרחתי למטבח בעשר בלילה, תיבלתי מהר את הבשר שנכנס עוד יותר מהר לתנור ובזמן הזה הכנתי את העוגה שנכנסה לטוסטר אובן.
כמובן שצריך גם בקרת איכות אחרי שפורסים את הבשר. ככה מצאתי את עצמי עומדת מעל קרש עם פרוסות רוסטביף קצת לפני 12 בלילה.
אני? אני רק טועמת...

אני יודעת שרוסטביף מכינים בדרך כלל עם גוש סינטה מיושן, אבל התכנון שלי היה אחר גמרי בהתחלה ושיניתי את המנה ברגע האחרון ואתם יודעים מה, דווקא הצליח (אז לא צריך להיות מקובעים שסוג אחד של בשר מתאים אך ורק למתכון כזה או אחר. ואני מהמפונקים, אם הבשר לא מדמם ורך כמו חמאה, אני לא נוגעת בו).
נכון שיש קצת יותר שומן בגוש ממה שצריך, אבל דווקא פה השומן הוא זה ששומר על העסיסיות של הבשר.

רוסטביף
6-8 מנות

צלי כתף במשקל 1.2 קילו
עלים משני ענפי רוזמרין
שיני שום מראש שלם
4 כפות חרדל איכותי (אפשר שתי כפות חרדל רגיל ושתי כפות חרדל גרגירים)
פלפל שחור גרוס

לחמם תנור לחום גבוה מאוד (220).
להניח את הצלי בתבנית מתאימה.

לקלף את שיני השום לכתוש אותן. חצי מכמות השום להניח על הצד העליון של הבשר.
לפזר עלים מענף אחד של רוזמרין, לגרוס פלפל שחור לפי הטעם. 

מעל למרוח שתי כפות חרדל ולעסות את הבשר שכולו יהיה מכוסה לגמרי בתערובת התיבול.
להפוך את הבשר ולחזור על הפעולות גם על הצד השני.

יש לדאוג שכל הצדדים יהיו מכוסים בתערובת התבלינים, גם הצדדים.
להכניס לתנור החם ולצלות כרבע שעה.
לאחר רבע שעה להנמיך את הטמפרטורה לחום בינוני-גבוה (180) להמשיך לצלות כ- 40 דקות.
לאחר 40 דקות מתקבלת דרגת עשייה "מדיום רייר"-"מדיום". אם רוצים דרגת עשייה מוכנה יותר, ממשיכים לצלות עוד כרבע שעה.
למי שיש מדחום בשר, הטמפרטורה שצריכה להיות במרכז הגוש היא 71 מעלות ל"מדיום" ו- 77 ל"וול דאן" (צלזיוס).
הבשר קצת מתכווץ בצלייה, לא להבהל.
כשמגיעים למידה העשייה הרצוייה, להוציא מהתנור ומהתבנית ולהניח בכלי\על קרש ולתת לבשר לנוח כרבע שעה, ככה הוא סופג את הנוזלים חזרה והוא לא מתייבש לגמרי כשכל הנוזלים בורחים להם בתחתית הכלי.

הבשר מוכן, אחרי שהתכווץ מעט

ישנן שתי אפשרויות חיתוך: דק לרוסביף- בערך 5 מ"מ עובי פרוסה
                                     עבה יותר כמו צלי- בערך ס"מ עובי פרוסה
זו ההחלטה שלכם באיזה עובי לפרוס, תלוי כמה פיות צריך להאכיל ומה אופי הארוחה.
אם מכינים מזנון לאורחים כדאי לפרוס דק, יהיה הרבה יותר נוח ואלגנטי לאכול פרוסות דקות.
אם זו ארוחה שיושבים בה ליד השולחן אפשר לפרוס עבה יותר וכך גם אפשר לשלוט ברמת העשייה- אם הפרוסה אדומה מידי לאחד הסועדים אפשר לצרוב את הפרוסה על מחבת פסים למראה קצת פחות "מדמם".

ליד מנה בשרית מנצחת בדרך כלל לא צריך תוספת שתכביד, לא על הטעמים ולא על הבטן.
מנה של אורז לבן (למי שאוכל אורז בפסח) או תפוחי אדמה אפויים בתנור, יחד עם כף או שתיים של זיתים ברוטב וסלט ירוק, אצלי די סוגרים את הפינה של התוספת.

יש שתי אסכולות בבישול זיתים- להרתיח כדי להוציא את המרירות, להחליף את המים, פעם או פעמיים ורק אז לבשל ברוטב.
או פשוט לבשל ברוטב.
אני מהמבשלים ברוטב מההתחלה, אני רוצה את מעט המרירות שהזיתים מוציאים, זה חלק מהטעם הסופי. חוץ מזה, אני חושבת שזה פשוט בזבוז זמן והזיתים מאבדים ככה טעם.
אבל אם המרירות נורא מפריעה לכם, תרתיחו פעם אחת, תשפכו את מי הבישול ותכניסו את העגבניות.

זיתים ברוטב
4-6 מנות

קופסאת שימורי זיתים ירוקים מגולענים
3 עגבניות בינוניות רכות חתוכות לקוביות קטנות או קופסת שימורי עגבניות
קופסת רסק עגבניות קטנה
פלפל שחור גרוס
2 כפות פפריקה מתוקה
פפריקה חריפה או שבבי צ'ילי לפי הטעם (מי שרוצה יכול לוותר)

לסנן את הזיתים מהנוזלים להכניס לסיר קטן יחד עם העגבניות החתוכות ולהרתיח.
להוסיף את רסק העגבניות, לתבל ולערבב היטב.
לבשל על אש נמוכה כ 20 דקות עד שהטעמים מתחברים- הרוטב תפס את הטעם של הזיתים ולהיפך.

לשים הכל בסיר ולבשל

מרק כתום קצת לפני סוף החורף

מאוד קיוויתי שאספיק לבשל עוד כמה מרקים בחורף הקצר (מאוד אפילו) שיש בארץ, אבל נו טוב, יצאו רק שלושה בינתיים.
אני חושבת שמרק זה מאכל שנמצא בעשיריה הפותחת מבין המאכלים שאני אוהבת, גם כי הוא בריא (במיוחד אם הוא לא צרפתי עם 2.5 קילו חמאה כמו מרק בצל. מממ... מרק בצל... עם טוסטים מבאגט מרוחים בשמן זית ושום עם קצת פרמזן מעל. טוב לנגב את הריר) אבל בעיקר כי מאוד פשוט להכין אותו- רק צריך לזרוק לסיר את מה שרוצים, קצת תיבול ובדרך כלל תוך חצי שעה יש מנה חמה, משביעה ובריאה.

אז לפני שהקיץ שוב משתלט על החוץ, ניצלתי את הירקות המדהימים שספגו את הגשמים שכן ירדו בחורף האחרון (אם אפשר לקרוא לו ככה. כמו שאתם מבינים, אני מתומכי החורף והייתי שמחה אם הוא היה ארוך בחודשיים-שלושה) והכנתי מרק כתום.
מרק "כתום", כשמו כן הוא- כתום. הוא מורכב בעיקר מירקות כתומים- גזר, בטטה, דלעת ודלורית שאליהם מתווספים ירקות שורש (שהם עצמם לבנים אבל למי אכפת בדיוק?) שרק מוסיפים טעם.

זה מרק סמיך (טוב, תלוי כמה נוזלים אתם שמים, כמה טוחנים את המרק כשהוא מוכן וכמה ממשיכים לבשל לאחר הטחינה) ודי משביע, בשבילי הוא יכול להחליף ארוחת ערב די בקלות.
שימו לב לאחר הקירור הוא נהיה סמיך קצת יותר ממקודם, אז לפעמים צריך להוסיף בחימום שלו עוד מעט נוזלים.

ליד צלחת ההגשה תניחו כמה רבעי לימון כדי שכל אחד יוכל להוסיף במידה וירצה.
לימון מוסיף המון!

מרק "כתום"
10-12 מנות

2 בצלים גדולים
חצי ראש שום
5 גזרים בינוניים
2 בטטות בינוניות
500 גר' דלעת (בערך)
דלורית בינונית
שורש סלרי גדול
2 שורשי פטרוזיליה
ג'ינג'ר טרי- אצבע גדולה (אורך 5 ס"מ בערך)
מיץ משני לימונים
מלח גס
פלפל שחור גרוס (מי שלא רוצה נקודות שורות במרק יכול להחליף בפלפל לבן, אין הבדל בטעם)
כ- 5 ליטר ציר ירקות\מים רותחים

לקלף את הבצל, שום, דלעת, דלורית ושורשים. את הגזר אין צורך לקלף,רק לשטוף היטב.

לחתוך לקוביות גדולות- בערך 3 ס"מ, אבל זה לא ממש משנה כי טוחנים בסוף את הכל.
בסיר גדול (בערך 7 ליטר) לחמם מעט שמן זית ולטגן את הבצל. כשהוא משחים מוסיפים את השום ומטגנים עוד כשתי דקות. להזהר שלא ישרף.

מוסיפים את השורשים ומטגנים עוד כ-5 דקות. לאחר מכן את הגזר ומטגנים עוד כ- 5 דקות.

בסוף מוסיפים את הדלעת והדלורית ומטגנים עוד כ- 5 דקות.

מתבלים במעט מלח גס ופלפל שחור, מוזגים את הנוזל הרותח שבחרתם ומכסים את הסיר.
מבשלים כחצי שעה ובודקים שהירקות רכים, בדרך כלל כדאי לבדוק את הגזר כי לו לוקח הכי הרבה זמן להתבשל. אם הירקות עוד קצת קשים, מבשלים עוד כ-10 דקות ובודקים שוב.
כשהירקות מוכנים מכבים את האש ועם בלנדר יד טוחנים למרקם הרצוי.

מדליקים שוב את האש וממשיכים לבשל את המרק כדי לצמצם ולחזק טעמים.
את אצבע הג'ינג'ר מגרדים על פומפיה דקה- עם הקליפה- אוספים את מה שיצא וסוחטים אל תוך הסיר (טיפ קטן שלמדתי מהשף בועז צאירי, ככה מקבלים את הטעם הכי חזק של הג'ינג'ר).

כשמגיעים למרקם הרצוי לאחר הצמצום, מורידים מהאש ומוסיפים את מיץ הלימון (כמובן שאפשר לשים יותר או פחות, הכל לפי הטעם).

קרוטונים קטנים מאוד מתאימים למרק.

עוד פעם פסטה והפעם- ברוקולי!

ברוקולי. אימת הילדים (או ככה מציגים אותו בסרטים תמיד).

כמה שהוא בריא, ככה הם מתרחקים ממנו.

אבל אני, תמיד אהבתי ברוקולי, ילדה מוזרה שהייתי. בכל צורה שהיא- במרק, בפשטידה או אפילו סתם ככה מבושל בגיוועץ' (לאלו שלא דוברי פולנייה, גיוועץ' זה תבשיל ירקות).

לאט לאט התחלתי למצוא דרכים נוספות לבשל את הברוקולי ולגוון לי את הטעמים של המנות.

אל המתכון הזה הגעתי בזמן הלימודים בירושלים. בטיול בשוק מצאתי ברוקולי טרי ויפה והחלטתי לקנות אותו.

התיבול של המנה הוא תיבול שבו אני משתמשת בדרך כלל בסלט פסטה נוסף שאותו אני מכינה עם פלפלים וחשבתי למה לא לנסות לשלב בין הטעמים. בקיצור, שילוב טעמים מוצלח למדי, אם יורשה לי לומר.

אם אין לכם אפשרות לקנות  ברוקולי טרי או אתם רוצים להכין את המנה אבל הברוקולי לא בעונה, אפשר להשתמש בברוקולי קפוא, רק שימו לב שהוא יהיה מוכן הרבה יותר מהר מהטרי (ההקפאה מקצרת תהליכים לפעמים).

לאידוי אני משתמשת במן מסננת מתקפלת שכל יעודה בחיים הוא לשבת בתוך סיר ולאדות ירקות, אפשר לקנות אותה בכל חנות כלי מטבח או אפילו בשוק. למי שיש סיר פסטה הוא גם כן מצוין, למי שאין לא את הכלי אידוי ולא סיר פסטה יכול למלא רבע סיר במים רותחים ולהניח את פרחי הברוקולי כשהגזע בחלק התחתון, בתוך המים והפרח מחוץ למים, כאילו "שתלתם" את הברוקולי בסיר.

את הגזע העבה שנשאר מחיתוך הפרחים אל תזרקו, תשמרו אותו למרק ירקות של מחר.

פסטה עם ברוקולי  4-6 מנות

2 ראשי ברוקולי גדולים מפורקים לפרחים בינוניים

2 בצלים גדולים

שיניים מראש שום

שמן זית

2 כפות רוטב סויה

2 כפות חומץ בלסמי

מיץ מלימון אחד בינוני

טבסקו

פלפל שחור גרוס טרי

חבילת פסטה בצורה גדולה שאוהבים- פנה, קונכיות, טליאטלה

לבשל את הפסטה לפי הוראות היצרן, כשמוכנה לסנן מהמים, לשים מעט שמן זית ולערבב כדי שלא תדבק.

לשטוף היטב את פרחי הברוקולי- אני בדרך כלל מפרקת לפרחים, שמה בקערה גדולה מלאה מים עם כף מלח גס ומעט חומץ ומשרה כרבע שעה. לאחר רבע שעה, שוטפת היטב והברוקולי מוכן לשימוש (כנ"ל לשטיפת כרובית).

בסיר גדול אני שמה את כלי האידוי וממלאת מים רותחים כס"מ מתחת לכלי, שהמים לא יציצו מהחורים (כנ"ל לסיר הפסטה- שהמים לא יציצו בחורים של המסננת, המטרה היא לאדות את הברוקולי).

מניחים את הברוקולי מעל לכלי האידוי סוגרים את המכסה של הסיר ומאדים כ- 10 דקות.

לאחר 10 דקות דוקרים את הגזע של אחד מהפרחים ואם הסכין\מזלג נכנס ויוצא בקלות, הברוקולי מוכן ואפשר לסנן את המים כדי שלא ימשיכו להתאדות. לאחר הסינון אפשר לשמור את הברוקולי בסיר או להעביר לקערה ולשמור בצד.

את הבצלים חוצים לאורך וכל חצי פורסים לפרוסות דקות.

את שיני השום פורסים לפרוסות דקות גם כן.

במחבת גדולה מטגנים במעט שמן זית את הבצלים עד שהם מזהיבים ואז מוסיפים את השום.

מטגנים עוד כשתי דקות ומוסיפים את הברוקולי המאודה.

מערבבים ומוסיפים את התיבול- סויה, חומץ בלסמי, טבסקו, לימון ופלפל שחור.

טועמים ואם צריך מתקנים תיבול.

מוסיפים את הפסטה המבושלת למחבת ומערבבים היטב עד שכל הפסטה ספגה את הטעמים של הרוטב.

מעבירים לקערת הגשה או טועמים מהמחבת...

הצעה לשדרוג- לפזר מעט גבינת פרמזן מגורדת מעל, שומשום או שבבי שקדים קלויים.

עוף, תפוחי אדמה והמון שום!

חזרנו לפינתנו "הכל בסיר אחד".
כן, זה המקום שאני חוזרת אליו כשאין כוח להשקיע יותר מידי בארוחה.
אני בטוחה שלכל בית יש את המתכון שלו לעוף ותפוחי אדמה וזה אחד מהמתכונים שאני מכינה (יש עוד כמה גרסאות, אבל זה אחד מהאהובים).

לעומת מתכונים אחרים שהבאתי ל"הכל בסיר אחד", פה באמת אין עבודה. התיבול של העוף ותפוחי האדמה הוא אותו התיבול, לא משרים שום דבר ואפילו משתמשים באותה הקערה.
כמויות וסוגי עשבי התיבול הן לפי טעמי האישי, זה שילוב לדעתי מושלם. הדבר היחיד שאני משנה בו לפעמים זה תוספת של פרוסות לימון שאני מכניסה מתחת לעור. הלימון נותן חמצמצות ומרירות עדינה שמאוד מוסיפה. אבל אז אני גם מוסיפה קצת דבש לאיזון הטעמים. טוב זה באמת מתכון לפעם אחרת.

בבקשה תשקיעו כמה שקלים ותשתמשו בעשבי תיבול טריים, זה ממש לא אותו הטעם אם השתמשתם בעשבים יבשים.

כמויות שיני השום- מבחינת תערובת התיבול, ראש שום אחד מספיק לחלוטין (מי שרוצה יכול להוריד קצת בכמות, אני פשוט מאוד אוהבת הרבה שום), שאר שיני השום הן לתוספת יחד עם תפוחי האדמה ככה שאתם יכולים להוריד\להוסיף את כמות השיניים, הכל תלוי אם אתם אוהבים שיני שום צלויות. את שיני השום משאירים עם הקליפה (מורידים רק את הקליפה שמתפוררת מעצמה) וכשהן מוכנות פשוט שואבים אותן מתוך הקליפה, הן מקבלות טעם מתקתק באפייה.
אם אין לכם כוח להפריד כל כך הרבה שיניים, אפשר פשוט לחצות לרוחב את ראש השום ולסדר את החציים בתבנית בין תפוחי האדמה, רק חשוב שראש השום יהיה טרי וקשה אחרת כל הראש יתפרק ברגע שתנסו לחצות אותו.

לתפוחי האדמה אפשר להוסיף בצלים חתוכים לרבעים, בטטות, פלפל אדום, עגבניות שרי או רבעי עגבניות ואת האמת כל מה שעולה על דעתכם.

עוף ותפוחי אדמה בעשבי תיבול

4-6 מנות

4 כרעיים מחולקות
5 תפוחי אדמה אדומים בינוניים-גדולים (אפשר גם לבנים אבל אדומים יותר מתאימים לדעתי)
4-5 ראשי שום
חופן עלי פטרוזיליה
עלים מ-3 גבעולי רוזמרין
חופן עלי זעתר
חופן עלי אורגנו
חופן עלי בזיליקום
מלח גס
פלפל שחור גרוס
שמן זית

מפרקים את כל ראשי השום לשיניים. שיניים מראש אחד גם מקלפים, כותשים ושמים בקערה גדולה בצד.
מנקים את העוף ומניחים בינתיים בצד.
את כל העלים הטריים שוטפים, קוצצים דק ושמים יחד עם השום הכתוש.

מתבלים במלח, פלפל שחור וכ- 4 כפות שמן זית ומערבבים היטב.

לתיבול העוף- לוקחים מעט מתערובת העשבים ביד ומורחים את העוף מכל הכיוונים ומכניסים מעט גם מתחת לעור. מחזירים לקערה בצד בינתיים.

את תפוחי האדמה שוטפים היטב (משאירים את הקליפה אבל מי שנורא רוצה יכול לקלף), חותכים לקוביות בינוניות, בערך 3 ס"מ, ומכניסים לתוך הקערה עם תערובת עשבי התיבול שנשארה יחד עם שיני השום המפורקות. 

מוסיפים עוד מעט מלח ופלפל שחור ומערבבים היטב עד שכל תפוחי האדמה מתובלים.

מפזרים את תפוחי האדמה בתבנית מתאימה ומעליהם מסדרים את העוף, כשהצד עם העור פונה למעלה.

מכסים בנייר אלומיניום ומכניסים לאפייה בתנור שחומם מראש לחום גבוה (220) לשעה.
לאחר שעה מורידים את הכיסוי ובודקים אם העוף מוכן. אם כן, מורידים לגמרי את הכיסוי ומכניסים את העוף להשחמה לעוד כרבע שעה ומנמיכים את הטמפרטורה ל 180. גם תפוחי האדמה שלא מכוסים על ידי העוף יקבלו צבע וקריספיות בקצוות.
אם לא נראה לכם שהעוף מוכן, לכסות שוב עם הנייר אלומיניום ולאפות עוד כ- 20 דקות. (לאחר שהעוף מוכן, להוריד את הכיסוי ולהשחים את העוף לפי ההוראות למעלה).

כל סלט ירקות מתאים כתוספת למנה.

טארט אישי עם קרם פטיסייר קוקוס-למון גראס (או- למה לעזאזל לכל דבר יש טעם של קרם גוף...)

לפני חודש בערך נתקלתי ב"קול קורא" של מנטקה לבלוגרי אוכל להשתתף באתגר שבו יבחר מרכיב אחד שהוא יהיה המרכיב המרכזי במתכון ואנחנו הבלוגרים, אלו שמתיימרים להכיר מרכיבים בסיסיים, הם אלו שצריכים להכין מהמרכיב החודשי מנה מנצחת.
אבל מה לעשות אני לא אוהבת קוקוס חוץ מהאגוז הטרי ואני לא משתמשת בו בשום צורה שהיא?!
אני לא אוהבת (בלשון המעטה) שבבי קוקוס ומה תמיד שמים על כדורי שוקולד? שבבי קוקוס, נכון...ואני נורא אוהבת כדורי שוקולד! אז אני מנקה בשקט את הכדור מהקוקוס ואוכלת את הבפנים בלי שיראו.

המרקם פשוט הורס לי את ההנאה מהם.


ואני מצטערת לומר לכם אבל לחלב\קרם קוקוס יש טעם של קרם גוף!

תוך כדי הכנת המנה, כן ניסיתי לטעום ולראות אולי משהו ישתנה, אבל לא. לחלב קוקוס עדיין יש טעם של קרם גוף!

אבל מה, החלטתי שאני לוקחת על עצמי את האתגר (וזה חתיכת אתגר בשבילי להכין משהו בלי שאוכל לטעום ממנו) ומכינה מנה ויהי מה!
אז שידלתי את כל מי שעבר לידי לטעום ולומר מה דעתו. בקיצור, לאוהבי הקוקוס זה יהיה טעים (מוזרים שכמותכם)...
(דרך אגב, אחר כך לכל דבר שטעמתי היה טעם של קרם גוף מרוב הליקוקים המזדמנים, כי זה לא היה המתכון היחיד שניסיתי. יש עוד כל מיני מתכונים עם חלב קוקוס שיגיעו בהמשך...)

טארטים אישיים עם קרם פטיסייר קוקוס-למון גראס
(כ- 8 טארטים אישיים בגודל 12 ס"מ)

לבצק פריך:
200 גר' קמח
20 גר' סוכר
100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
1 ביצה
4 גר' מלח
5 גר' מים

לקרם פטיסייר קוקוס-למון גראס: (הכמות שיוצאת מהקרם מספיקה ל- 8 טארטים בערך)
2 כוסות חלב קוקוס+קרם קוקוס (אני שפכתי את שתי קופסאות השימורים לקערה גדולה, עירבבתי טוב
                                            ולקחתי עם מצקת את הכמות הדרושה)
1/2 כוס סוכר
3 גבעולי למון גראס טריים
2 חלמונים
2 כפות קמח
2 כפות קורנפלור
50 גר' חמאה רכה

בקערת המיקסר שמים את הקמח, סוכר, מלח וקוביות החמאה ומפעילים אותו במהירות נמוכה, כדי שהקמח לא יעוף החוצה.

מעבדים את התערובת עד שהמרקם נהיה "חולי".

בקערה קטנה טורפים את הביצה עם המים, מוסיפים לקערת המיקסר ומעבדים עד קבלת בצק אחיד.
מוציאים את הבצק מהקערה למשטח עבודה מקומח קלות ויוצרים כדור אחיד.
משטחים מעט את הכדור, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה בערך.
לאחר כחצי שעה, מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים אותו על משטח עבודה מקומח עד לעובי 2-3 מ"מ.
חותכים מהבצק עיגולים שיספיקו לגודל התבנית+השוליים.
משמנים עם מעט חמאה את שולי התבנית ומניחים בזהירות את עיגולי הבצק בתוך התבנית.

מהדקים היטב לתחתית ולשוליים, חשוב לשים לב שלא יהיו בועות אוויר או חסרים בזוויות.
מניחים חתיכת ניילון נצמד בגודל 20X20 (בערך) על כל אחת מהתבניות ומעל הניילון ממלאים ב"משקולות"- כל קיטניה שיש לכם בבית: חומוס, שעועית... אני השתמשתי באורז, רק כי זה מה שהיה לי זמין.
סוגרים את שולי הניילון מעל ה"משקולות" ומכניסים לתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (175) רצוי בטורבו.

אופים עם ה"משקולות" כ- 15 דקות, לאחר מכן מורידים אותן (בזהירות, החבילה חמה) וממשיכים לאפות עד שהקלתית שחומה, עוד כ- 10 דקות.
(את ה"משקולת" תשמרו בצנצנת בארון, היא תשמש אתכם עוד די הרבה פעמים)
כשהקלתית שחומה, מוציאים מהתנור ומניחים על רשת לקירור. אם אתם יכולים, אחרי כמה דקות תוציאו את הקלתית לגמרי מהתבניות ותניחו על רשת לקירור סופי.

בזמן שהקלתית נאפית כדאי להכין את הקרם, כדי שיתקרר במקרר לגמרי.
להכנת הקרם:
את גבעולי הלמון גראס יש לשטוף היטב, אנחנו נשתמש רק בחלק הלבן\ירוק בהיר אז את העלים כדאי להוריד. אותם אפשר לשים בתה.
תעבירו אותם לקרש חיתוך ועם פטיש שניצלים או עם גב סכין כבדה דופקים את הגבעולים, ככה הטעם יצא מהם יותר טוב. אין צורך לרסק לגמרי, רק צריך שהגבעולים יסדקו.

בסיר קטן שמים את החלב\קרם קוקוס יחד עם 1/3 מכמות הסוכר וגבעולי הלמון גראס ומביאים לרתיחה.

בקערה בינונית שמים את החלמונים ושאר הסוכר ומערבבים היטב.
מוסיפים לקערה את הקמח והקורנפלור ומערבבים. התערובת תראה לכם יבשה אבל אל תדאגו בקרוב תוסיפו את החלב.
כשהחלב רותח, מוסיפים אותו לקערת החלמונים, בזהירות שלא ישפריץ עליכם, ומערבבים היטב.
לא משנה אם גבעולי הלמון גראס נמצאים עכשיו בתערובת, אחרי שערבבתם היטב את החלב עם החלמונים, אנחנו מסננים את התערובת חזרה לסיר.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה ומבשלים תוך כדי ערבוב תמידי עם מטרפה עד שהתערובת מסמיכה והיא במרקם של פודינג. בשלב הזה מורידים מהאש. תזהרו שהתערובת לא תשרף, יש לה נטייה כזו.
מעבירים את הקרם לתבנית פיירקס, מניחים ניילון נצמד בצמוד לפני השטח של הקרם, משטחים את הקרם עם היד (בזהירות, הקרם חם מאוד) ומכניסים למקרר. שימו לב שהקרם מכוסה כולו בניילון נצמד, הוא זה שישמור שלקרם לא יווצר קרום מעצבן...
כשהקרם קר לגמרי והקלתיות קרות גם כן, בעזרת מצקת קטנה בעדינות יוצקים את הקרם לקלתית ומסדרים את הקצוות עם כפית. מי שרוצה יכול להעביר את הקרם לשק זילוף ולזלף בעזרת צנטר חלק\משונן עיגולים בתוך הקלתית.
לקישוט אפשר לשים עלה נענע ודובדבני אמרנה\פירות יער שמצאת בקטיף השבועי שלכם בסופר הקרוב לביתכם.

גם את הקלתית וגם את הקרם אפשר להכין מראש, לשמור בכלים אטומים ורק לפני ההגשה להרכיב את המנה, ככה היא תשמור על הטריות שלה והבצק לא יהיה קוועץ'.

לעמוד האתגר

דרך אגב,
תכירו את העסק הקטן והחדש שלי: קטנה במטבח

אם אתם רוצים קייטרינג לאירוע משפחתי קטן או למשרד, אם יש לילד יומולדת ואתם רוצים עוגה מקושטת ומיוחדת כמוהו...
צרו קשר דרך עמוד הפייסבוק או תשאירו פה הודעה ואני אחזור אליכם!
ותעשו "לייק", אנשים.