עוף בלימון, דבש ועשבי תיבול

עץ הלימון שבחצר הבית של ההורים מניב פירות די גדולים ועסיסיים כבר כמה זמן.
הלימונים בשימוש קבוע בבית, גם אם הם לא בשלים לגמרי והצהוב עדיין לא מבצבץ מבעד לעלים הירוקים, נשתדל למצוא משהו קטן לסלט.

אבל כשהם בשלים ומלאי מיץ, זה הכי טוב. במיוחד אחרי שהעץ מקבל הרבה מים (והשנה עם כמויות הגשמים שירדו הוא קיבל כמות מכובדת) ממש שומעים את הלימונים מתמלאים בנוזלים.

השימושים הסטנדרטיים עם הלימונים הם תיבול וכבישה לסוגיה בדרך כלל. אני גם מאוד אוהבת להשתמש בהם בבישול, כמו שהם.

שילוב החמיצות והמרירות יחד עם המתיקות של הדבש הופכים יחד למרינדה מצויינת ועוד יותר יחד נוזלי הצלייה של העוף.
זה נכון שהמרירות שהלימון נותן זה טעם שלא כולם אוהבים אבל הדבש קצת מאזן את הטעמים, חוץ מזה הלימון פה בשביל לתת טעם (או לפחות חלק ממנו) ולא חייבים לאכול אותו כחלק מהמנה, למרות שיש אנשים שמאוד אוהבים גם אותו.

הלימונים שאני השתמשתי הם מהעץ בחצר, אז הם לא מרוססים או מלאים בשעווה. אם אתם קונים בסופר או בשוק תשתדלו לקנות לימונים לא מבריקים, הברק נוצר על ידי השעווה שמרססים עליהם כדי לגרום להם להיות יפים יותר... הם גם לא חייבים להיות צהובים, אם הם ירוקים בהירים ומרגישים לכם כבדים יחסית ומלאים במיץ אפשר להשתמש גם בהם (לפעמים יש בסופר לימונים צהובים ויפים למראה אבל הם יבשים לגמרי מבפנים וחסרי טעם וריח).
אז מה אם הם לא שיא היופי, אבל לפחות טעם הם יתנו!

כמובן כמו כל מתכון, עם כמויות התיבול והעשבים אתם יכולים לשחק, לא אוהבים מרווה? תורידו. אוהבים במיוחד בזיליקום? תוסיפו.
תיבול זה עניין של טעם.

עוף בלימון ודבש

4-6 מנות

4 כרעיים- אפשר מחולקות
3 ראשי שום
חופן עלי פטרוזיליה
חופן עלי אורגנו
חופן עלי בזיליקום
חופן עלי זעתר
גבעול מרווה (כ- 10 עלים)
2 גבעולי רוזמרין
4 לימונים גדולים
4-5 כפות דבש
2-3 כפות שמן זית
מלח גס
פלפל שחור

לנקות את העוף ולהניח בקערה בצד.
שיני שום מראש וחצי לקלף ולכתוש לקערה נפרדת.

את כל העלים להוריד מהגבעולים ולקצוץ. להוסיף לקערת השום.

להוסיף דבש, שמן זית ומלח פלפל לפי הטעם, לערבב היטב.
את התערובת למרוח בנדיבות על העוף ומתחת לעור, זה החלק שיתפוס הכי הרבה טעם.
את הלימונים לרחוץ היטב ולפרוס לפרוסות בעובי ס"מ בערך.

להכניס שתי פרוסות מתחת לעור יחד עם התיבול.

לסדר את העוף בתבנית ומעל לפזר את שיני השום שנשארו ואת שאר פרוסות הלימון.

לכסות בנייר אלומיניום ולהכניס לצלייה בחום גבוה (220) לשעה.
לאחר שעה לבדוק שהעוף מוכן על ידי דקירה עם מזלג, אם המזלג נכנס ויוצא בקלות מהעוף הוא מוכן.
אם לא מוכן, לכסות ולצלות עוד כרבע שעה.

לאחר כשעה אפייה מכוסה בנייר אלומיניום

אם מוכן, להוריד את נייר האלומיניום ולהמשיך לצלות עוד כחצי שעה עד השחמה יפה של העוף.

אפשר לחצות לימונים לרוחב ולשים גם אותם בתבנית יחד עם העוף לצלייה ארוכה וכשהעוף מוכן, לסחוט אותם בזהירות על העוף כדי לקבל טעם לימוני חזק יותר.
כדאי להגיש ליד אורז לבן.

פסטה אדומה בתנור

אוכל ביתי זה אוכל מנחם. לפחות בשבילי.

אחרי התקופה הקשה הזו, בין יום זיכרון אחד לשני, אחרי המעבר החד בין יום הזיכרון ליום העצמאות אני חושבת שכל אחד צריך קצת נחמה.

פסטה זה אוכל מנחם. לפחות בשבילי.

פסטה שמבשלים בתוך הרוטב וחוסכים כלים לרחוץ זה גם נחמד.

מנת הפסטה הזו דורשת תכנון מקדים כי צריך להשרות אותה שתספוג טעמים אבל תהליך ההכנה קצר וקל.

אני השתמשתי בפסטה קונכיות קטנות אבל אתם יכולים להשתמש בכל צורה שאתם אוהבים, רק שימו לב לזמן האפייה במידה וסוג הפסטה גדול יחסית כמו פנה ((Penne.

כמובן שאת קופסת העגבניות המשומרות אפשר להחליף בעגבניות טריות רכות, אבל לפעמים חבל על ההשקעה במיוחד כשיש שימורי עגבניות באיכות טובה.

המנה בעיקרון פרווה ומתאימה כתוספת לארוחה בשרית, אבל בקלות אפשר לשדרג אותה עם גבינת פרמזן מגורדת בזמן ההגשה אם רוצים אותה כארוחה בפני עצמה לצד סלט ירוק.

פסטה עגבניות

6-8 מנות

¾ חבילת פסטה

5 כפות שמן זית

לרוטב:

קופסא גדולה של עגבניות מרוסקות\קוביות (אפשר מתובלת)

פלפל שחור לפי הטעם

כף אורגנו

כפית שום גבישי

כף צ'ילי מתוק

4 עגבניות בינוניות

מלח

לפזר את הפסטה בתבנית פיירקס שבה אופים (30X40 ס"מ בערך) ועליה לשפוך את שמן הזית. לערבב היטב עד שכל הפסטה מרוחה.

להשרות לפחות שעה, רצוי אפילו עד חצי יום.

לאחר ההשריה להעביר את הפסטה לקערה גדולה ולהכניס את כל חומרי הרוטב. לערבב היטב.

לפרוס את העגבניות לפרוסות דקות (בערך 4 מ"מ).

לפזר שכבה של עגבניות על התבנית שבה הייתה הפסטה, לזרות מעט מלח מעל העגבניות.

לשטח את הפסטה עם הרוטב מעל פרוסות העגבניות ומעליה לסדר עוד שכבת עגבניות פרוסות, מעל לזרות עוד מעט מלח ולטפטף מעט שמן זית (ממש מעט).

להכניס לתנור חם מאוד (200 מעלות) ולאפות כ 40 דקות (תלוי בגודל הפסטה), עד שהפסטה מתרככת.

שימו לב שהפסטה שמציצה בין פרוסות העגבנייה תעשה קראנצ'ית אז אם אתם לא רוצים תשתדלו לכסות עם העגבניות לגמרי, שהפרוסות יחפפו אחת על השנייה, למרות שזה החלק הכי טעים...

מוכן...

קציצות טונה שילדים אוהבים. וגם ההורים.

הפעם אני לגמרי עושה לכם חיים קלים.

אולי חוץ ממרכיב אחד, את כל השאר אני מחזיקה בבית דרך קבע. אז זה באמת מתכון שעושה חיים קלים למי שאוהב טונה.

אתם חוזרים מהעבודה או מהלימודים ואין שום דבר מוכן במקרר אבל בא לכם משהו חם (יחסית, כן? כי בקיץ זה בלתי אפשרי לאכול משהו באמת חם).

אז אתם מוצאים קופסת טונה בארון ותפוח אדמה שהתחילו לבצבץ לו ניצנים. ברור שכמובן עדיף שלתפוח אדמה לא יהיו ניצנים, אבל אף אחד לא מושלם...

אז מצאתם טונה ותפוח אדמה. ביצה יש?

יאללה, עושים קציצות!

נכון שבמתכון רשום בצל מטוגן משקית, אבל זה רק בגלל שבאמת כבר לא היה לי כוח לטגן בצל, וזו המטרה האמיתית של הקציצות- לקצר תהליכים מיותרים.

ואם בצל מטוגן משקית לא עושה לכם את זה (למרות שלדעתי הוא מוסיף מאוד כי הוא נותן קראנצ'יות קלה לקציצות), אז אתם מוזמנים לטגן בצל קטן ולהוסיף במקום.

הקציצות די מוצלחות בשביל רמת ההשקעה המינימאלית שהן דורשות.

אפילו האחיינים שלי הסכימו לטעום.

קציצות טונה מהירות

כ- 15 קציצות

2 קופסאות שימורי טונה (לא משנה שמן או מים)

1 תפוח אדמה בינוני

חצי שקית בצל מטוגן (מי שנורא רוצה להשקיע יכול לטגן בצל במקום)

2 ביצים

חצי כפית שום גבישי

קורט מלח

פלפל שחור לפי הטעם

לסנן את הטונה מהנוזלים ולהעביר לקערה בינונית. לפורר עם מזלג.

לקלף את תפוח האדמה ולגרד אותו על החורים הקטנים של הפומפייה, אין צורך לסחוט מהנוזלים, אנחנו רוצים את העמילן.

להוסיף את שאר המרכיבים והתבלינים, להיזהר עם המלח, הטונה גם ככה מלוחה ולערבב היטב.

לחמם מחבת עם מעט שמן (מי שמשתמש בטונה בשמן לא צריך הרבה) וכשהמחבת חמה לשים עם כף כמות של קציצה, לשטח ולסדר מעט שתהיה קציצה בלי שפיצים שיכולים להישרף.

לאחר כשתי דקות  על להבה בינונית- קטנה וכשהקציצה זהובה ומשתחררת בקלות מהמחבת להפוך בעזרת כף עץ לצד השני.
לטגן עוד כשתי דקות עד הזהבה עדינה ולהוריד לצלחת עם נייר סופג לספיגת השמן העודף.

לגיוון-

אפשר להוסיף גרעיני תירס, אפונה קטנה (אם היא קפואה אז להפשיר מעט ולסנן לפני ההוספה לתערובת), קוביות פלפלים צבעוניים, קוביות של גבינה חצי קשה כמו בולגרית או צפתית (ואז כדאי להוריד את המלח) או כל דבר שהילדים יסכימו לנסות.

למבוגרים אפשר להוסיף מעט צ'ילי גרוס.

סלט בורגול עם עדשים שחורות

מה שיש לי לומר עכשיו זה 'אוי'.
זה לא רק כמות האוכל, אלא גם איכות האוכל. אני חושבת שהגוף האנושי לא מסוגל לסבול כל כך הרבה מצות או קמח מצה בצורת קניידלך לסוגיו (וכשאני אומרת קניידלך אני מתכוונת גם לניסויי הלחמניות הכשרות שהיו בבית, "הקניידלך האפויים").

בערך באמצע החג הפסקתי לאכול מצות, פשוט כי לא הייתי מסוגלת יותר. הרגשתי כל כך כבדה מכל המאכלים עתירי הביצים והמצות שפשוט החלטתי שזהו, אני עוברת לפריכיות אורז!
כן, כן, הדיקטים חסרי הטעם האלה, עד כדי כך...
בינתיים זה מצליח להחזיק. לפחות יש הרבה סלטים בארוחות.

אז לכבוד סוף החג והחזרה לשיגרת אוכל רגילה אני מביאה לכם סלט קליל אך משביע.
זוכרים שסיפרתי לכם על העדשים השחורות שגיליתי לא מזמן? אז זה הסלט שדיברתי עליו,
סלט של בורגול עם עדשים שחורות, עם מלא ירקות ודברים טובים ומזינים.
זה באמת סלט שכשאני חוזרת די מאוחר מהעבודה ואין לי כלום חוץ מירקות במקרר (וזה גם במקרה הטוב שיש ירקות והם לא קוועץ', כי עשיתי קניות באותו השבוע או שבוע קודם...) ושקיות של בורגול ועדשים, שאותן אני מחזיקה בדרך כלל בארון.

אם אין לכם עדשים שחורות בבית הסלט יכול לעבוד גם עם עדשים ירוקות, הטעם שלהן פשוט עדין פחות משל השחורות והן יותר "קמחיות".
אני ממליצה שכן תחזיקו עדשים שחורות בבית. הן אמנם לא נמכרות בכל סופר או מכולת שכונתית אבל אני מצאתי בפיצוחיה שמוכרת גם כל מיני תבלינים וקטניות ברחוב מתחת לדירה ואתם יכולים למצוא בכל חנות טבע גדולה.
תאמינו לי, זה שווה את השקעת החיפוש.

סלט בורגול ועדשים שחורות
2 מנות גדולות

חצי כוס עדשים שחורות
חצי כוס בורגול דק
חצי ראש חסה ערבית בינונית
כחצי קופסת עלי בייבי
פלפל אדום בינוני
בצל סגול קטן
כ- 10 עגבניות שרי (אפשר לשלב כמה צבעים, שיהיה יותר חגיגי)
מלפפון בינוני-גדול
כ- 10 זיתי קלמטה גדולים מגולענים

לרוטב:
מיץ מלימון גדול
2 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי
מלח ופלפל שחור גרוס לפי הטעם

לשטוף היטב את העדשים ולהשרות במי ברז כרבע שעה. לאחר רבע שעה להעביר לסיר קטן עם כוס וחצי מים רותחים ולבשל עד ריכוך, בערך 20 דקות. חשוב לזכור לא להוסיף מלח למי הבישול, הוא יקשה את העדשים. בסוף הבישול לסנן מהמים ולהעביר לקערה.

לאחר הבישול

לשטוף ולהשרות בקערה גדולה (אפשר בקערת ההגשה) את הבורגול במים רותחים כחצי שעה עד ריכוך הגרגירים (אפשר במי ברז אבל זה יקח יותר זמן). כשהבורגול מוכן, לסנן היטב מהמים.

לפני השריה

לאחר השריה

לשטוף את הירקות ולחתוך איך שאוהבים, ממש לא משנה הצורה, ולשים בקערת הגשה גדולה.
להעביר את העדשים המבושלות והבורגול המושרה לקערת הסלט.

בכלי קטן מערבבים היטב את כל חומרי הרוטב וממש לפני ההגשה שופכים אותו על הסלט.

אפשר לגוון עם תוספות כמו גרעיני חמניה ודלעת, קרוטנים קטנים או גבינה מלוחה.

רוסטביף בקלות עם זיתים ליד

אתם מכירים את זה שיש לכם תוכניות, אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד?
אז תיכננתי להכין צלי בקר מושקע לערב החג שממנו אפשר להוציא עוד שתי מנות לפחות לארוחות של החג עצמו (כן מיחזור של מנות זה קטע כזה אצלי) אבל מפאת מחסור בזמן וכוח החלטתי ללכת על מנה פשוטה וממש קלה להכנה.
אני יודעת שאני כל טור כותבת שהמנה קלה להכנה אבל זו באמת בדיחה, כמובן במידה ויש לכם בבית את המצרכים.

אז הוצאתי מהפריזר את הבשר ביום שבת בלילה למקרר (כן, כבר הייתי במיטה כשניזכרתי שאני צריכה להכין משהו לטור של השבוע) והוא הפשיר במקרר במשך כל יום ראשון.
הבעיה הייתה שחזרתי מהעבודה בערך שלוש שעות יותר מאוחר ממה שתכננתי וגם הייתי צריכה להכין עוגה להרמת כוסית בעבודה לכבוד החג.
כמו טטלע נמרחתי למטבח בעשר בלילה, תיבלתי מהר את הבשר שנכנס עוד יותר מהר לתנור ובזמן הזה הכנתי את העוגה שנכנסה לטוסטר אובן.
כמובן שצריך גם בקרת איכות אחרי שפורסים את הבשר. ככה מצאתי את עצמי עומדת מעל קרש עם פרוסות רוסטביף קצת לפני 12 בלילה.
אני? אני רק טועמת...

אני יודעת שרוסטביף מכינים בדרך כלל עם גוש סינטה מיושן, אבל התכנון שלי היה אחר גמרי בהתחלה ושיניתי את המנה ברגע האחרון ואתם יודעים מה, דווקא הצליח (אז לא צריך להיות מקובעים שסוג אחד של בשר מתאים אך ורק למתכון כזה או אחר. ואני מהמפונקים, אם הבשר לא מדמם ורך כמו חמאה, אני לא נוגעת בו).
נכון שיש קצת יותר שומן בגוש ממה שצריך, אבל דווקא פה השומן הוא זה ששומר על העסיסיות של הבשר.

רוסטביף
6-8 מנות

צלי כתף במשקל 1.2 קילו
עלים משני ענפי רוזמרין
שיני שום מראש שלם
4 כפות חרדל איכותי (אפשר שתי כפות חרדל רגיל ושתי כפות חרדל גרגירים)
פלפל שחור גרוס

לחמם תנור לחום גבוה מאוד (220).
להניח את הצלי בתבנית מתאימה.

לקלף את שיני השום לכתוש אותן. חצי מכמות השום להניח על הצד העליון של הבשר.
לפזר עלים מענף אחד של רוזמרין, לגרוס פלפל שחור לפי הטעם. 

מעל למרוח שתי כפות חרדל ולעסות את הבשר שכולו יהיה מכוסה לגמרי בתערובת התיבול.
להפוך את הבשר ולחזור על הפעולות גם על הצד השני.

יש לדאוג שכל הצדדים יהיו מכוסים בתערובת התבלינים, גם הצדדים.
להכניס לתנור החם ולצלות כרבע שעה.
לאחר רבע שעה להנמיך את הטמפרטורה לחום בינוני-גבוה (180) להמשיך לצלות כ- 40 דקות.
לאחר 40 דקות מתקבלת דרגת עשייה "מדיום רייר"-"מדיום". אם רוצים דרגת עשייה מוכנה יותר, ממשיכים לצלות עוד כרבע שעה.
למי שיש מדחום בשר, הטמפרטורה שצריכה להיות במרכז הגוש היא 71 מעלות ל"מדיום" ו- 77 ל"וול דאן" (צלזיוס).
הבשר קצת מתכווץ בצלייה, לא להבהל.
כשמגיעים למידה העשייה הרצוייה, להוציא מהתנור ומהתבנית ולהניח בכלי\על קרש ולתת לבשר לנוח כרבע שעה, ככה הוא סופג את הנוזלים חזרה והוא לא מתייבש לגמרי כשכל הנוזלים בורחים להם בתחתית הכלי.

הבשר מוכן, אחרי שהתכווץ מעט

ישנן שתי אפשרויות חיתוך: דק לרוסביף- בערך 5 מ"מ עובי פרוסה
                                     עבה יותר כמו צלי- בערך ס"מ עובי פרוסה
זו ההחלטה שלכם באיזה עובי לפרוס, תלוי כמה פיות צריך להאכיל ומה אופי הארוחה.
אם מכינים מזנון לאורחים כדאי לפרוס דק, יהיה הרבה יותר נוח ואלגנטי לאכול פרוסות דקות.
אם זו ארוחה שיושבים בה ליד השולחן אפשר לפרוס עבה יותר וכך גם אפשר לשלוט ברמת העשייה- אם הפרוסה אדומה מידי לאחד הסועדים אפשר לצרוב את הפרוסה על מחבת פסים למראה קצת פחות "מדמם".

ליד מנה בשרית מנצחת בדרך כלל לא צריך תוספת שתכביד, לא על הטעמים ולא על הבטן.
מנה של אורז לבן (למי שאוכל אורז בפסח) או תפוחי אדמה אפויים בתנור, יחד עם כף או שתיים של זיתים ברוטב וסלט ירוק, אצלי די סוגרים את הפינה של התוספת.

יש שתי אסכולות בבישול זיתים- להרתיח כדי להוציא את המרירות, להחליף את המים, פעם או פעמיים ורק אז לבשל ברוטב.
או פשוט לבשל ברוטב.
אני מהמבשלים ברוטב מההתחלה, אני רוצה את מעט המרירות שהזיתים מוציאים, זה חלק מהטעם הסופי. חוץ מזה, אני חושבת שזה פשוט בזבוז זמן והזיתים מאבדים ככה טעם.
אבל אם המרירות נורא מפריעה לכם, תרתיחו פעם אחת, תשפכו את מי הבישול ותכניסו את העגבניות.

זיתים ברוטב
4-6 מנות

קופסאת שימורי זיתים ירוקים מגולענים
3 עגבניות בינוניות רכות חתוכות לקוביות קטנות או קופסת שימורי עגבניות
קופסת רסק עגבניות קטנה
פלפל שחור גרוס
2 כפות פפריקה מתוקה
פפריקה חריפה או שבבי צ'ילי לפי הטעם (מי שרוצה יכול לוותר)

לסנן את הזיתים מהנוזלים להכניס לסיר קטן יחד עם העגבניות החתוכות ולהרתיח.
להוסיף את רסק העגבניות, לתבל ולערבב היטב.
לבשל על אש נמוכה כ 20 דקות עד שהטעמים מתחברים- הרוטב תפס את הטעם של הזיתים ולהיפך.

לשים הכל בסיר ולבשל

מרק כתום קצת לפני סוף החורף

מאוד קיוויתי שאספיק לבשל עוד כמה מרקים בחורף הקצר (מאוד אפילו) שיש בארץ, אבל נו טוב, יצאו רק שלושה בינתיים.
אני חושבת שמרק זה מאכל שנמצא בעשיריה הפותחת מבין המאכלים שאני אוהבת, גם כי הוא בריא (במיוחד אם הוא לא צרפתי עם 2.5 קילו חמאה כמו מרק בצל. מממ... מרק בצל... עם טוסטים מבאגט מרוחים בשמן זית ושום עם קצת פרמזן מעל. טוב לנגב את הריר) אבל בעיקר כי מאוד פשוט להכין אותו- רק צריך לזרוק לסיר את מה שרוצים, קצת תיבול ובדרך כלל תוך חצי שעה יש מנה חמה, משביעה ובריאה.

אז לפני שהקיץ שוב משתלט על החוץ, ניצלתי את הירקות המדהימים שספגו את הגשמים שכן ירדו בחורף האחרון (אם אפשר לקרוא לו ככה. כמו שאתם מבינים, אני מתומכי החורף והייתי שמחה אם הוא היה ארוך בחודשיים-שלושה) והכנתי מרק כתום.
מרק "כתום", כשמו כן הוא- כתום. הוא מורכב בעיקר מירקות כתומים- גזר, בטטה, דלעת ודלורית שאליהם מתווספים ירקות שורש (שהם עצמם לבנים אבל למי אכפת בדיוק?) שרק מוסיפים טעם.

זה מרק סמיך (טוב, תלוי כמה נוזלים אתם שמים, כמה טוחנים את המרק כשהוא מוכן וכמה ממשיכים לבשל לאחר הטחינה) ודי משביע, בשבילי הוא יכול להחליף ארוחת ערב די בקלות.
שימו לב לאחר הקירור הוא נהיה סמיך קצת יותר ממקודם, אז לפעמים צריך להוסיף בחימום שלו עוד מעט נוזלים.

ליד צלחת ההגשה תניחו כמה רבעי לימון כדי שכל אחד יוכל להוסיף במידה וירצה.
לימון מוסיף המון!

מרק "כתום"
10-12 מנות

2 בצלים גדולים
חצי ראש שום
5 גזרים בינוניים
2 בטטות בינוניות
500 גר' דלעת (בערך)
דלורית בינונית
שורש סלרי גדול
2 שורשי פטרוזיליה
ג'ינג'ר טרי- אצבע גדולה (אורך 5 ס"מ בערך)
מיץ משני לימונים
מלח גס
פלפל שחור גרוס (מי שלא רוצה נקודות שורות במרק יכול להחליף בפלפל לבן, אין הבדל בטעם)
כ- 5 ליטר ציר ירקות\מים רותחים

לקלף את הבצל, שום, דלעת, דלורית ושורשים. את הגזר אין צורך לקלף,רק לשטוף היטב.

לחתוך לקוביות גדולות- בערך 3 ס"מ, אבל זה לא ממש משנה כי טוחנים בסוף את הכל.
בסיר גדול (בערך 7 ליטר) לחמם מעט שמן זית ולטגן את הבצל. כשהוא משחים מוסיפים את השום ומטגנים עוד כשתי דקות. להזהר שלא ישרף.

מוסיפים את השורשים ומטגנים עוד כ-5 דקות. לאחר מכן את הגזר ומטגנים עוד כ- 5 דקות.

בסוף מוסיפים את הדלעת והדלורית ומטגנים עוד כ- 5 דקות.

מתבלים במעט מלח גס ופלפל שחור, מוזגים את הנוזל הרותח שבחרתם ומכסים את הסיר.
מבשלים כחצי שעה ובודקים שהירקות רכים, בדרך כלל כדאי לבדוק את הגזר כי לו לוקח הכי הרבה זמן להתבשל. אם הירקות עוד קצת קשים, מבשלים עוד כ-10 דקות ובודקים שוב.
כשהירקות מוכנים מכבים את האש ועם בלנדר יד טוחנים למרקם הרצוי.

מדליקים שוב את האש וממשיכים לבשל את המרק כדי לצמצם ולחזק טעמים.
את אצבע הג'ינג'ר מגרדים על פומפיה דקה- עם הקליפה- אוספים את מה שיצא וסוחטים אל תוך הסיר (טיפ קטן שלמדתי מהשף בועז צאירי, ככה מקבלים את הטעם הכי חזק של הג'ינג'ר).

כשמגיעים למרקם הרצוי לאחר הצמצום, מורידים מהאש ומוסיפים את מיץ הלימון (כמובן שאפשר לשים יותר או פחות, הכל לפי הטעם).

קרוטונים קטנים מאוד מתאימים למרק.