דג מלוח כמו של פעם

אפשר לומר שאני גדלתי על דג מלוח. הוא לא תמיד היה ביתי אבל גם מה שהיה- היה טעים.
אצלי רוב הזיכרונות נקשרים לאוכל, ככה זה גם זיכרונות של אנשים ותקופות.

כשאחותי ואני היינו קטנות ונשארנו בחופש לישון אצל סבא וסבתא, תמיד הייתה אותה ארוחת בוקר- לחמנייה עגולה טרייה מהמאפייה הקרובה, חצויה.
מעל היה מרוח אבוקדו, מעליו מונחת פרוסת עגבניה ועליה חתיכות קטנות של דג מלוח מפוזר בין פרוסות צנונית ושבבי בצל ירוק.
זה זיכרון מתוק של חופש.

עד היום אני אוהבת להכין לי את הסנדביץ' הזה.

נכון, זה טור על דג מלוח. אבל לא רציתי לתת לכם את התמונה הרגילה שיש לכל אחד ואחד מכם בראש על דג מלוח- צלחת מלאה בחתיכות דגים עם קיסמים וכמה עגבניות שרי וזיתים לקישוט.
אה, ואיך שכחתי, כמה קרקרים ליד...
אני לא אומרת שהתמונה לא יפה, היא מאוד יפה. וגם טעימה. אבל החלטתי להציג לכם את הדג באור קצת יותר צבעוני ופחות סטנדרטי.

זה כנראה המתכון שבטח כולכם מכירים ודווקא הפעם לא הייתי מנסה לשחק עם הטעמים, לדעתי עם מתכון מנצח לא מתווכחים.
כן, הוא מלא שמן. וגם יש בו די הרבה מלח (מהכבישה הראשונה של הדג, לא במתכון הזה). אבל אתם לא הולכים לאכול את כל הקופסא נכון?

מבחינת המרכיבים- אלו הם המרכיבים הקלאסיים לכבישה הביתית.
מי שרוצה יכול להוסיף גם בצל ירוק בשביל הצבע.

דג מלוח ביתי

10 פילטים של דג מטיאס
2-3 בצלים גדולים
8-10 עלי דפנה
חופן גרגירי פלפל אנגלי שלמים
2 לימונים גדולים
שמן צמחי

שוטפים את הדג ומשרים אותו כחצי שעה בקערה עם מים כדי להוריד עודפי מלח.

לאחר כחצי שעה להוציא את הפילטים ולהניח אותם על נייר מגבת כדי להספיג את המים.

חותכים את הדג לרצועות ברוחב 1.5-2 ס"מ ומניחים בקערה בצד.
חוצים את הבצלים לאורכם ופורסים אותם לפרוסות דקות, מי שרוצה יכול להשתמש ב"מנדולינה" כדי לפרוס דק.

מסדרים שכבה של פרוסות בצל בתחתית כלי עם מכסה (אפשר צנצנת ואפשר כלי פלסטיק כמו של האוכל המוכן), מעל הבצל מסדרים שכבה של רצועות דג.

סוחטים מעל חצי לימון וממשיכים כך לסדר את שאר השכבות- בצל, דג, תבלינים... 

מעל שכבת הדג מפזרים 2-3 עלי דפנה ומעט גרגירי פלפל אנגלי.

כשמסיימים לסדר את כל הבצלים והדגים, מסיימים עם בצל ותבלינים ואת הכל סוגרים עם שמן- פשוט ממלאים את הכלי עד שהשמן מכסה את השכבה העליונה.

שומרים במקרר.
בעיקרון הדג כבר מוכן, עכשיו כמה מחכים זה רק פונקציה של כמה חזק אתם רוצים את הטעמים של התיבול ורמת הסבלנות שלכם.
הדג נשמר (אם נשאר ממנו) כשבועיים במקרר.

בקיצור תזכרו- לחמניה-אבוקדו-עגבניה- דג מלוח- צנונית-בצל ירוק.

ריזוטו פטריות

הגעתי למסקנה שאורז היא הפחמימה עם הכי הרבה אפשרויות הכנה ומתאימה לאין ספור מנות- מלוחות ומתוקות כאחד.
גם סוגי האורז מספקים מגוון רחב של טקסטורות שונות מאורז פרסי או בסמטי שנשאר "אחד אחד" אם מכינים אותו נכון לעומת אורז ארבוריו או אורז עגול לסושי שמטרתו העיקרית היא להישאר עמילני ודביק יותר מאחרים.

הפעם החלטתי לבחון אורז שבדרך כלל אני לא מבשלת איתו, אבל תמיד קרץ לי- ריזוטו.
ההכנה שלו שונה לגמרי משאר סוגי האורז האחרים שבישלתי- הסיר נשאר פתוח והוא דורש עירבוב תמידי לעומת כל שאר סוגי האורז שפשוט נשארים סגורים בשקט בסיר עד לסיום זמן הבישול ולפעמים עוד קצת אחר כך.

הכנתי ריזוטו פטריות כי אני מאוד אוהבת להכין אורז בסמטי עם פטריות אז חשבתי מה יכול להיות רע? אז זהו, שלא רע בכלל.
אמנם זה לא רעיון הכי חכם להכין מנה שצריך לעמוד מעליה כל הזמן בערב קיץ חמים אבל לפחות היה טעים...

אני מזהירה מראש, מי שמחפש מנה דיאטתית, זה לא המקום. למרות שקצת עידנתי את מינון החמאה מהמתכון המקורי אבל זו עדיין לא מנה של שומרי משקל.

כמובן שאת הפטריות אתם יכולים להחליף בכל ירק שעולה על דעתכם כמו- פלפלים, ירקות שורש, דלעת, ערמונים וכו'.

אגוז המוסקט מאוד מתאים לפטריות אבל לא תמיד לירקות אחרים אז אם אתם חושבים להחליף את הירק, תחשבו איזה תבלין יתאים לו וישלים אותו בטעמים.

אני השתמשתי בציר ירקות בבישול המנה (אותה הכנה כמו של מרק עוף רק בלי העוף), זה עוד אחד מהדברים שאני מכינה מהם סיר לגדוד ושומרת במנות בפריזר. מאוד שימושי כשרוצים להכין משהו ורוצים טעמים חזקים ללא תוספת של אבקות מרק למינהן. מי שרוצה יכול להשתמש בציר עוף אם עניין הכשרות לא משחק, אבל אם אין לכם ציר ירקות אפשר להשתמש במים רותחים, התוצאה הסופית תהיה עדינה יותר.

עוד משהו שהייתי מוסיפה אם היה לי- הייתי מחליפה חצי כוס נוזלים ביין לבן חצי יבש, זו מנה שהיין יכול רק לתרום לטעמה. ואם אתם מפחדים להגיש מנה עם אלכוהול תזכרו שהוא מתנדף בטמפרטורות גבוהות של הבישול. ישאר רק הטעם העדין של היין.

ריזוטו פטריות
2 מנות

1 כוס אורז ארבוריו לריזוטו שטוף (ניתן להשיג בכל סופר)
1 בצל סגול גדול קצוץ
6 שיני שום כתושות
2 סלסלות פטריות חתוכות לחתיכות גדולות- לא משנה איזה סוג, אני השתמשתי בשמפיניון ופורטובלו
75 גר' חמאה
1 כף שמן זית
2.5-3 כוסות ציר ירקות
מלח
פלפל שחור גרוס
אגוז מוסקט
גבינת פרמזן מגורדת

במחבת גדולה ממיסים 1/3 מכמות החמאה ואליה מוסיפים את הפטריות. מטגנים אותן עד שכל הנוזלים מתאדים. מכבים את האש ומניחים בצד.

אולי יראה לכם המון פטריות, אבל אל דאגה, הן מתכווצות

מרתיחים את ציר הירקות ושומרים בסיר בצד.

בסיר בינוני ממיסים 1/3 נוסף מכמות חמאה יחד עם כף שמן זית ואליהם מוסיפים את הבצל הקצוץ. 

כשהבצל זהוב מוסיפים את השום הכתוש ומטגנים עוד כשתי דקות.

לאחר שתי דקות מוסיפים את האורז ומערבבים היטב עד שכל הגרגירים מצופים בחמאה.

מוסיפים מצקת של ציר הירקות תוך כדי ערבוב. הדבר הכי חשוב זה לערבב כל הזמן עד שכל הנוזלים נספגים באורז. רתוי לא להפסיק ליותר מכמה שניות, אם באמת צריך, אחרתהאורז ידבק לתחתית הסיר וישרף (וזו לא מנה שאנחנו רוצים שתחתית האורז תשרף...)

כשכל הנוזלים נספגו מוסיפים עוד מצקת של ציר ירקות וממשיכים לערבב.

ככה ממשיכים עד שהאורז מרגיש לכם כמעט מוכן- מרכז הגרגר צריך להיות מעט קשה, כמות הנוזלים משתנה מפעם לפעם לכן חשוב לשים לב לקראת סיום הנוזלים. אפשר לראות את השינוי ברמת עשיית האורז- המרכז הלבן הולך וקטן ככל שהגרגר מוכן יותר.
כשהאורז מוכן מוסיפים את הפטריות המטוגנות, מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט לפי הטעם ומערבבים היטב.

בשלב הזה מוסיפים את שארית החמאה ומערבבים היטב עד שהיא נמסה.
מחלקים למנות ומפזרים מעל גבינת פרמזן.

גרנולה ביתית שלא תפסיקו לנשנש

אני מודה. עד לפני שהכרתי את המתכון הזה לא אהבתי גרנולה.
בדרך כלל היא הייתה יבשה נורא או מתוקה נורא ותמיד נתקעה בשיניים.

ואז הגיע הגילגול הראשון של המתכון הזה, שבהתחלה ניסינו והוא היה נחמד. אחר כך כבר התחלתי לשחק איתו, לשנות את כמויות של האגוזים ולהוסיף עוד כמה סוגים, להכניס את התפוח המרוסק (את האמת, הוא פשוט במקום כמה כפות של רסק תפוחים קנוי. ניסיתי את שתי השיטות והתפוח יוצא הרבה יותר מוצלח) ולשחק עם זמני האפייה.

כשיש לי זמן בבוקר (וזה לא קורה בדרך כלל, אני ובקרים לא מסתדרים הכי טוב) ואני מספיקה להכין לי משהו לאכול אז זה "מוזלי מהיר"- קוביות פרי (בדרך כלל תפוח) עם גביע יוגורט וגרנולה מפוזרת מעל. את האמת זה עובד גם מצויין כארוחת ערב קלה כשלא רוצים להתחיל להתעסק עם בישולים לתוך הלילה.

אתם יודעים בתור מה זה עוד מושלם? בתור תוספת למתנה. צנצנת קטנה עם גרנולה מעשה ידיכם שתביאו לחנוכת בית או כחלק ממשלוח מנות יצירתי במיוחד (כן אני יודעת שזה כבר קצת מאוחר למשלוח מנות אבל תמיד יש את שנה הבאה) תראה שחשבתם קצת על המתנה ולא קניתם עוד עציץ.

את האגוזים אני ממליצה לקנות מפיצוציה או חנות תבלינים בתפזורת, יוצא הרבה יותר זול מאשר האריזות הסגורות והשקולות מהסופר. אם אתם קונים קצת יותר מהכמויות הרשומות (מה שבדרך כלל קורה), תמיד אפשר לשמור את האגוזים סגורים היטב בקופסא בפריזר...

גרנולה ביתית

1 שקית שיבולת שועל מלאה לא מעובדת\טחונה (500 גר')
100 גר' גרעיני חמנייה
100 גר' גרעיני דלעת
100 גר' אגוזי לוז
100 גר' שבבי שקדים
100 גר' בוטנים שלמים לא מומלחים
100 גר' שומשום
150 גר' אגוזי מלך
150 גר' אגוזי פקאן
1 תפוח מגורד עם הקליפה (אני משתמשת בסטארקינג)
4 כפות קקאו
4 כפות סוכר חום לח (לא דמררה)
4 כפות דבש
2 כפות שמן צמחי (קנולה\תירס)
1 כפית קינמון
קורט מלח

את אגוזי הלוז והבוטנים שוברים קצת עם פטיש שניצלים או מערוך.
בקערה גדולה שמים את שיבולת השועל יחד עם הקקאו, מלח, סוכר וקינמון ומערבבים היטב עד שכל שיבולת השועל מכוסה לגמרי.

התערובת אחידה

מוסיפים את כל שאר החומרים היבשים (אגוזים וכו') ומערבבים היטב.

כשכל התערובת מכוסה בשכבה אחידה של תבלינים מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים היטב עד שכל התערובת מצופה בצורה אחידה.

תפוח מגורד

כל החומרים מעורבבים יחד

מניחים נייר אפייה על תבנית התנור (או תבנית חד פעמית הכי גדולה שתמצאו), ומעל מפזרים את התערובת בשכבה אחידה.

מכניסים לאפייה בתנור שחומם מראש לחום בינוני-נמוך (150) ומכוונים שעון לעשרים דקות. כשהשעון מצלצל, בעזרת כף גדולה מערבבים את התערובת בעדינות שלא תשפך.
מכניסים לאפייה של עוד רבע שעה וכשהזמן מסתיים מערבבים שוב את התערובת.
כך ממשיכים עד שהתערובת כמעט יבשה, לוקח בערך 45 דקות.
חשוב לא לאפות את כל ה 45 דקות בצורה רציפה ללא עירבוב, הגרנולה תשרף מאוד מהר ככה.
לאחר גמר האפייה להוציא את התבנית מהתנור ולהניח לקירור מוחלט במקום מאוורר (ועל משטח לדברים חמים).

הגרנולה מוכנה, רק לקרר היטב

כשהגרנולה קרה לגמרי להעביר לצנצנת אטומה לאיחסון.

אם הכמות שיוצאת גדולה מידי ואתם מפחדים שהיא תתקלקל, אפשר לחלק לשקיות\קופסאות, להקפיא ולהוציא מנה כל פעם שנגמר לכם.

סלט שורשים ופפאיה בסגנון תאילנדי

מכירים את זה שאתם אוכלים מנה במסעדה והיא נשארת לכם תקועה בראש ואתם נורא רוצים להכין אתה בבית?

אז זה מה שקרה לי עם הסלט פפאיה של "הבית התאילנדי"...
בתור אחת שלא אוהבת חלב קוקוס (כן, מה לעשות שיש לו טעם של קרם גוף...), המבחר של המנות שמתוכן יכולתי לבחור היה מצומצם למדי.
בסוף כן מצאתי איזו מנה שלא היה בה חלב קוקוס ולא היתה חריפה מידי. אבל הסלט הזה שהגיע בתחילת הארוחה פשוט היה בלתי נשכח.
תבינו, את המנה הזו אכלתי לפני כמה שנים טובות כשהלכתי למסעדה עם המשפחה לחגוג יום הולדת ועד היום אני זוכרת אותו.

טוב, לא באמת זוכרת אותו ואת הטעמים שלו אבל מזל שיש אינטרנט ואנשים טובים בצורת השפים של המסעדות שמפרסמים מתכונים לבקשת הקהל.
אז בחיפוש מהיר מצאת את המתכון של הסלט והחלטתי שאני מנסה לשחזר.

ברור שכשרוצים להכין משהו צריך לקנות את החומרים. השאלה היא מה עושים כששוכחים כל פעם שהולכים לקניות משהו אחר ואין כוח או חשק לצאת בחום הזה לקנות את מה שחסר? מאלתרים.
אז הסלט שהכנתי לא ממש קרוב לסלט המקורי אבל הוא גם יצא מאוד טעים (אחרת לא הייתי מביאה לכם את הגרסה שלי ומחכה עד שיהיו לי את כל החומרים להכין את הסלט המקורי).

עכשיו לפפאיה. הסיכוי לדעתי למצוא פפאיה ירוקה כשמחפשים אחת כזו די אפסי בדיוק כמו אם תחפשו פפאיה בשלה ומתוקה ובאמת תמצאו אחת כזו.
קניית פפאיה זה הימור. אני אף פעם לא הצלחתי לקלוע לרמת הבשלות שחיפשתי באותה הפעם...
בכל מקרה, החלטתי שלא משנה איך הפפאיה תהיה- היא נכנסת לסלט ויהי מה!

הרוטב שמלווה את הסלט מורכב גם מ"רוטב דגים" (Nam Pla). זה רוטב שמגיע בצנצנת כמו רוטב סויה או טריאקי. הבעיה איתו היא שלא מצאתי אותו. באף סופר שביקרתי בו. ברור שאפשר ללכת לחנויות מתמחות אבל זה יהיה קל מידי...
אז החלטתי להכין רוטב דגים.
מהידע המועט שיש לי על אוכל אסייתי אני כן יודעת שרוטב דגים מורכב בחלקו מדגים (כן, כן!) וגם אבקת דאשי מורכבת מדגים (אבקת דאשי זו ה"אבקת מרק" של היפנים לצורך העניין, ממנה מכינים ציר דגים שהוא הבסיס של כמעט כל המאכלים היפניים), כך שחשבתי שיכול להיות קשר בין שני החומרים ושוב פניתי לחברי הטוב- האינטרנט וחיפשתי מתכון לרוטב דגים על בסיס דאשי. כי הגיוני שאני אמצא אבקת דאשי בסופר ולא רוטב דגים...
ברור שהרוטב לא יהיה כמו הקנוי, במיוחד לאור העובדה שאני לא יודעת איך הוא אמור לצאת, אבל הוא יצא די טעים גם לבד (למרות ריח די מרתיע של דגים שבקע ממנו).

כמה דברים שהיו חסרים והיו יכולים לשדרג את המנה:
כמה טיפות של שמן שומשום
בוטנים קצוצים
איטריות שעועית

סלט בסגנון תאילנדי
2 מנות גדולות

4 עלי כרוב סיני
חצי צנון
חצי קולורבי
חצי שורש סלרי
חצי פפאיה כמה שיותר ירוקה
גבעול בצל ירוק
חופן נבטים עבים
10 עגבניות שרי
פלפל חריף
חופן עלי פטרוזיליה
חופן עלי בזיליקום

לרוטב-
שקית אבקת דאשי
אנשובי אחד
שתי שיני שום
2 ס"מ ג'ינג'ר טרי
1 כף רוטב סויה
2 כפות צ'ילי מתוק
1 כף שמן צמחי
מיץ מלימון גדול

שומשום לקישוט

אנשובי, ג'ינגר, שום ואבקת דאשי- חלק מחומרי הרוטב

בכלי קטן של בלנדר יד שמים את כל חומרי הרוטב וטוחנים היטב עד קבלת רוטב אחיד.

אבקת דאשי מקרוב. כן, כן, נראת כמו אוכל לדגים...

הרוטב המוכן

את השורשים- צנון, שורש סלרי וקולורבי חותכים לפרוסות דקות ואותן קוצצים לגפרורים דקים.

עושים אותו הדבר גם לפפאיה.
מורידים מעלי הכרוב את החלק הלבן, חוצים לשניים, מגלגלים וקוצצים לרצועות.
את הבצל הירוק חותכים לטבעות באלכסון ומהפלפל החריף קוצצים את הכמות הרצויה (אני הוספתי בערך חצי ס"מ ואותו קצצתי קטן מאוד).

בקערה גדולה שמים את הנבטים השטופים ואת הירקות הקצוצים. אליהם מוסיפים את עגבניות השרי שאותן חוצים לחצי.
את העלים- פטרוזיליה ובזיליקום קוצצים דק ומפזרים מעל הסלט.
שופכים כחצי מכמות הרוטב שיצאה ומערבבים היטב.
לפני ההגשה מפזרים מעל מעט שומשום.

עוף בערמונים- כן בווקאום, גם זה טוב.

אני מתארת לעצמי שכבר הבנתם שכשאין לי משהו חכם לכתוב אני שמה מתכון של עוף.
אז הינה עוד מתכון של עוף. גם הפעם הוא של אהרוני, אני מכינה די הרבה דברים שלו ובדרך כלל גם משפצת אותם לטעמי על הדרך.

הפעם זה מתכון של עוף בערמונים. כן, אני יודעת שעכשיו זו לא עונת הערמונים ובדרך כלל אני גם משתדלת מאוד לבשל עונתי אבל כשיש מוצר על המדף כמו ערמונים בוואקום, אני החלטתי שאני צריכה לנסות אותם.

נכון, כל דבר שמגיע בחבילה בוואקום\שימורים\מיובש ממש לא דומה לדבר ה"אמיתי" הטרי, אבל פה המוצר הסופי מצדיק את ה"השקעה" בקניית השקית מהמדף.
חוץ מזה, אני בספק אם בחורף אני אשקיע את המאמץ של לקלות ערמונים ולקלף אותם ושהם לא יגיעו ישר לבטן אלא עוד יעברו בישול...

מבחינת השיפוצים שלי:
כמות הנוזלים הייתה קטנה מידי לכמות העוף שבמתכון- ¼ כוס סויה וחצי כוס יין אדום וזהו. הם בקושי כיסו את העוף, אז החלטתי להוסיף עד הכפלת כמות הנוזלים ואפילו קצת יותר.
ג'ינג'ר- כתוב במתכון 2 ס"מ מהשורש. אני מוסיפה עוד קצת כי אני מאוד אוהבת את הטעם שהג'ינג'ר נותן, אבל פה כל אחד יחליט לעצמו.
גם את כמות הבצל\שום הכפלתי...

כשאתם קונים ערמונים שימו לב שהם חום בהיר יחסית (במידה והעטיפה שקופה ואפשר לראות אותם). אם לאחר זמן הבישול שרשום הערמונים מרגישים לכם קצת קשים (יכול להיו שהם קצת הגיעו יבשים מהחבילה), תבשלו אותם עוד עשר דקות בערך, רק שימו לב שהם בתוך הרוטב.

אם תחזרו קצת אחורה למתכון של העוף של אבא, אתם תשימו לב שהמתכונים די דומים בטעמים.
לדעתי אפשר לשלב בין שני המתכונים וזה מה שאני מתכננת לעשות בפעם הבאה שאחליט להכין את אחד משני המתכונים.

עוף בערמונים
6 מנות

6 כרעיים מחולקות
2 בצלים גדולים קצוצים דק
5-6 שיני שום גדולות פרוסות דק
2-3 ס"מ שורש ג'ינג'ר מקולף וקצוץ דק
1.5-2 כוסות יין אדום יבש
1/2 כוס רוטב סויה
1/2 כוס מים רותחים או ציר עוף
כחצי כפית פלפל שחור גרוס
2 כפות סוכר (לא משנה איזה)
500 גר' ערמונים קלופים (5 חבילות וואקום)

לנקות היטב את העוף ולהסיר עודפי עור. להניח על מגבת נייר לספיגת המים.
לחמם סיר גדול עם 4 כפות שמן רגיל (קנולה\תירס) וכשהוא חם להניח בזהירות את העוף הנקי בסיר ולטגן עד שמשחים מכל הכיוונים. להוציא מהסיר ולהניח בצד.

באותו הסיר (במידה והתחתית לא נשרפה, לפעמים זה קורה...) להכניס את הבצל, שום וג'ינג'ר ולטגן בעדינות עד שהכל משחים.

להוסיף את העוף חזרה לסיר ולתבל- פלפל שחור, סויה, מים רותחים ויין אדום. להביא לרתיחה, לכסות ולהחליש את הלהבה כדי שתהיה רתיחה עדינה. 

לבשל כך למשך 40 דקות. בשלב הזה כדאי לטעום את הרוטב למקרה שצריך לתקן תיבול. לאחר מכן להוסיף את הערמונים ולבשל עוד כחצי שעה.

אני אוהבת לאחר מכן לפתוח את המכסה מעט, שיכסה רק חצי מהסיר ולבשל על אש נמוכה מאוד ולתת לרוטב להצטמצם מעט.

להגיש לצד הפחמימה האהובה עליכם.

שני סלטים קלילים

זהו, סיימנו עם החגים עד לראש השנה. אפשר לנשום.
הפעם בשביל לחסוך מכם קצת קלוריות, כוח וזמן בישול אני מצרפת שני מתכונים לשני סלטים שבעצם אחד מהם הוא חלק חשוב מהשני.

את סלט הפלפלים הקלויים זה דבר שבשגרה אפשר למצוא אצלי במקרר. כמה שפשוט להכין אותו, ככה הוא גם טעים. אגב, תהליך ההכנה הראשוני שלו הוא אותו התהליך של הפלפלים הקלויים בסלט עדשים ופלפלים קלויים, פשוט אחרי הקלייה והקילוף הפלפלים ממשיכים את דרכם להחמצה קלה.
הייתה תקופה שאת הסלט הייתי מכינה בערך פעם בחודש, הפלפלים פשוט כל כך טעימים בתוך הרבה מאוד דברים- בסלט, בסנדביץ' וגם כ"חמוצים" לצד ארוחת הצהריים.

אגב, הם מאוד מתאימים לכרובית האפויה יחד עם מטבל מיונז וצ'ילי מתוק...

את סלט הפלפלים הקלויים אני משתדלת להכין לפחות יומיים לפני ההגשה (כשאני יודעת שאני מגישה אותו) כדי שיתפוס טעמים כמה שיותר זמן.

הפעם אני קצת מחברת לכם בין שני מתכונים ומכינה "סלט בתוך סלט". סלט הפלפלים הקלויים יהיה חלק מהסלט השני.
הפלפלים הקלויים מוסיפים המון טעם בפני עצמם אבל כשהם "מוחמצים" או "כבושים" הם מוסיפים עוד המון טעמים שתיבול זהה ללא הפלפלים הקלויים לא היה נותן.

כשאני קולה פלפלים אני משתמשת בפלפלים אדומים וצהובים אבל אתם יכולים להוסיף גם ירוקים (כהים או בהירים, לא משנה), אני פשוט פחות אוהבת את הטעם שלהם, הם יחסית מרים ולא מקבלים את המתיקות שצריכה להופיע בפלפל קלוי. חוץ מזה שפלפל ירוק (הכהה) הוא פשוט פלפל אדום לא בשל והמצב שבו הוא נמצא לא עוזר לאנשים שיש להם נטייה לפתח תגובות אלרגיות. מניסיון.

וכמובן כמו כל מתכון, עשבי התיבול הם לשיקולכם- להוסיף או להריד.

סלט פלפלים קלויים

5 פלפלים בצבעים שונים
¼ - 1/3  כוס שמן זית
¼- 1/3 כוס חומץ רגיל
שיניים קלופות וכתושות מראש שום גדול
חצי כפית מלח גס
חצי כפית פלפל שחור גרוס
מיץ מלימון אחד גדול

לשטוף היטב את הפלפלים ולהניח בתבנית מעל נייר אלומיניום. לזלף טיפה (ממש טיפה) שמן זית ולמרוח היטב. להכניס לתנור שחומם מראש לחום גבוה (200) לכחצי שעה.

לאחר חצי שעה לבדוק את הצד התחתון, כשהקליפה מתחילה להשרף להפוך צד. ככה ממשיכים עד שכל הצדדים של הפלפל שרופים.

כשכל הפלפלים שרופים מעבירים אותם לקערה ולכסות עם ניילון נצמד ולקרר עד שאפשר לגעת בהם בידיים (אפשר להכניס למקרר לזירוז התהליך) ואפשר לקלף אותם בקלות.

כשאפשר להחזיק אותם בלי לקבל כוויות, מקלפים מהקליפה השרופה ואת הבשר הנקי מקליפה שמים בכלי עם מכסה- לא לשטוף את הפלפלים! לא משנה אם יש כמה חתיכות של קליפה שרופה, היא מוסיפה טעם. תנסו לשמור על הנוזלים של הפלפלים כמה שיותר נקיים, הם יהיו בשימוש.

כשמסיימים לקלף את כל הפלפלים מתבלים- שום כתוש, מלח גס, פלפל שחור גרוס,רוב שמן הזית, חומץ, מיץ לימון וחלק מהנוזלים שיצאו מהפלפלים בזמן הקלייה. מערבבים היטב ומסיימים עם שארית שמן הזית.

המרינדה צריכה לכסות לגמרי את הפלפלים אבל הם לא צריכים "לשחות" בה.
סוגרים היטב ומכניסים למקרר.

סלט פסטה ושעועית צהובה
2 מנות

2 חופנים נדיבים של שעועית צהובה טריה (אם אין אפשר להשתמש בירוקה או בקפואה)
כ- 10 עגבניות שרי קשות
בצל סגול קטן
עלים משני גבעולי בזיליקום
חופן עלי פטרוזיליה
4-6 פרוסות גדולות של פלפלים קלויים
2 כוסות פסטה מבושלת באיזה צורה שרוצים

לרוטב:
מיץ מלימון אחד
מלח
פלפל שחור גרוס
מעט שמן זית- בערך כף
2-3 כפות חומץ בלסמי

גבינת פטה\בולגרית לפיזור מעל המנה

לשטוף היטב את השעועית ולחתוך לחתיכות באורך 2-3 ס"מ (בערך 4 חלקים לתרמיל ממוצע).

להעביר לסיר קטן ולמלא מים רותחים. לבשל כרבע שעה, עד שהשעועית מוכנה- עדיין מעט קשה אבל אפשר לנגוס בה.

כשהשעועית מוכנה לסנן מהמים הרותחים ולהניח בצד.
בקערה גדולה לשים את הפסטה והשעועית.
לחתוך את העגבניות לרבעים (או לכל גודל שרוצים), את הבצל והעשבים לקצוץ דק ואת הפלפלים הקלויים לקצוץ גס. להוסיף לקערה הגדולה.

הפלפלים מהסלט הקודם...

לערבב את כל חומרי הרוטב בצנצנת (הרבה יותר קל לערבב בכלי נפרד, ככה לא קורה שפתאום יש לכם גוש מלח על עגבניה ופתאום פסטה בלי טעם, התיבול אחיד יותר), לשפוך על הסלט, לערבב היטב ומעל לפזר את הגבינה שרוצים.

גיוונים:
גרעיני חמנייה מאוד מוסיפים.
כל סוג של עשבי תיבול שמתאימים לסלט ואתם אוהבים, אפשר להוסיף
כנ"ל גם את הגבינה- להוסיף או להוריד
את הפסטה אפשר להחליף בבורגול או בקינואה רק שימו לב לכמויות