"מעמושה" ועשרה דברים שלא ידעתם עלי

קיבלתי משימה.

לפני שבועיים בערך העבירה אלי צופית את המשימה של "10 דברים". ניסיתי להגיע למקור שהתחיל עם המשימה הזו אבל נתקעתי איפשהו באמצע הדרך.
בקיצור "your mission is, should you choose to accept it"- לספר על עצמך עשרה דברים שהקוראים לא יודעים עליך.

אני לא בטוחה שכל מה שאספר פה כולכם לא יודעים עלי, כי בכל זאת יש אנשים שקורים את הבלוג שגדלתי איתם או חברים קרובים (או בעצם אני רוצה להאמין שאתם קוראים את הבלוג, אחרת אני סתם ממלמלת לעצמי כמו תמיד).

אז ככה-

1. מוזיקה היא טעם החיים (חוץ מבייקון...) לפחות לדעתי. תמיד בדרכים עם אוזניות ואם אני מצליחה לתפוס את הרמקולים בעבודה לפני אחרים אז הם יצטרכו לסבול את הרעש שלי.
לא סגורה לגמרי למה. זה קורה לי לפעמים שאני נדבקת לשיר מסויים, טוחנת ולא ממש עוזבת אותו עד שהוא נמאס עלי ואז אני לא רוצה לשמוע אותו יותר.

בזמן האחרון הפלייליסט שלי ב youtube מתחיל בשיר הזה:

אם הוא נשמע לכם מוכר ולא יודעים מאיפה, אז זה בגלל שהוא היה חלק מהפסקול של הסרט-

 "Harold and Kumar go to white castle"

אחד הסרטים המצחיקים. וזה מביא אותנו לסעיף מס' 2.

2. אני אוהבת סרטים אמריקאים מטופשים. מסוגלת לראות אותם פעם אחרי פעם, לא משנה כמה פעמים ראיתי אותם וגם אם הסרט כבר התחיל, השעה תהיה הרבה אחרי השעה המיועדת לשינה כי צריך גם לקום לעבודה מחר (היום) וברור שכבר ראיתי את הסרט, אבל אולי אני אראה רק את הקטע הזה וזה שאחריו. וככה זה ממשיך...

אה, וגם מונטי פייטון. 

 נכון שאין סוכר במתכון. זו תמונת אילוסטרציה ממתכון אחר, סתם כדי שתהיה לכם עוד תמונה להסבר על הבצק. אז תתעלמו מהסוכר.

3. יש לי זיכרון מעולה לדברים לא חשובים בעליל כמו לזכור איזה קטע מסרט (ולעיתים עד דיקלום של הטקסט) או לזהות שירים ברדיו מהכמה תווים הראשונים (אני בטוחה שעכשיו כבר לא כל כך כי ה"מוזיקה" שיש עכשיו ברדיו, אם אפשר לקרוא לה מוזיקה, לא ממש הטעם שלי, אבל היתה תקופה שאפילו "בחנו" אותי).

4. החציל הוא מהשטן. (והחילזון מהשפן, אבל זה כבר לא קשור כל כך...)

5. אם לא הבנתם את הסעיף הקודם, אני שונאת חצילים. אולי רק חצילים חמוצים הם בסדר.
אני גם אלרגית לכל מיני מאכלים כמו- 

עגבניות תמר, אבל לא עגבניות רגילות או שרי תמר

יותר מידי אננס טרי

קינואה

קיווי

יותר מידי אגוזי מלך
ולגעת באנשובי (אבל לאכול זה בסדר, אל תשאלו איך גילית את זה)

6. אני מכורה לקניית ספרים. יש לי יותר ספרים שמחכים לקריאה מאשר שאוכל לסיים בשבע השנים הקרובות אני חושבת. הייתה תקופה שבכל תיק היה לי ספר שהתחלתי, באיזשהו שלב הגעתי לחמישה ספרים שקראתי במקביל. אגב, האובססיה כוללת ספרי בישול ואפייה...

פעם זה היה דיסקים. זוכרים את החנות "סופר זאוס" בתחנה המרכזית החדשה בת"א? אז כל פעם שהייתי מגיעה לתחנה בשביל כל דבר שהוא, הייתי נכנסת לחנות "סתם בשביל להסתכל".

7. אני גיקית. אני עד כדי כך גיקית שטסתי במיוחד לראות את התערוכה של האביזרים של "משחקי הכס".

אני באמת משתדלת להיות גיקית טובה, למרות שלא ראיתי את כל "Star Wars"...

8. בתיכון כשהיינו צריכים לקרוא לשיעור ספרות את "סיפור פשוט" של ש"י עגנון, לא ממש הצלחתי לקרוא אותו. תמיד נרדמתי באותו העמוד (15 אני חושבת) לא משנה כמה ניסיתי!! ופה אני רוצה להתנצל רישמית בפני עומר ואריאל שהיו צריכים לסבול אותי בקבוצה כשהיינו צריכים להציג את העבודה מול הכיתה.

9. אני משתדלת למחזר כל דבר שאפשר. יש לי שקיות של ניירות, בקבוקי פלסטיק\זכוכית, סוללות וגם שקית שקיות!

10. אני מחזיקה בבית ציוד לעבודת יד בכמות שמספיקה לשבעה גנים בערך. פשוט יש לי המון דברים שאני רוצה להכין ואין מספיק זמן...

אז אם מישהו צריך צמר, פליז או קרטון ביצוע הוא יכול לפנות אלי...

התמונות שבין לבין הן של עוגיות תמרים "מעמולים", או בשמן שקיבלו עקב שמו של מי שממנו קיבלתי את המתכון- "מעמושה", בעלה של חברה מתקופת לימודי הצורפות, משה, שף.

אחלה עוגיות.

"מעמושה"

4 כוסות קמח לבן

150 גר' חמאה

1 כוס שמן

1 כוס מים

1 קופסא ממרח תמרים שאוהבים או אפילו נוטלה\ממרח שוקולד אחר

- שמים את כל חומרי הבצק במג'ימיקס ומעבדים עד קבלת בצק אחיד.

- לעטוף בניילון נצמד ולהכניס למקרר לכרבע שעה.

- להוציא מהמקרר ולחלק לחצי. לעטוף חצי אחד בניילון ואת השני לרדד על משטח עבודה מקומח קלות עד לעובי של 2-3 מ"מ. להשתדל לרדד למלבן יחסית ישר, ככה יהיו פחות קצוות להוריד. רצוי שהמלבן יהיה עם הפאה הארוכה מקבילה לגוף, ככה יהיה קל יותר לגלגל.

- בעזרת כף או פלטה למי שיש, למרוח בשכבה אחידה את ממרח התמרים על כל עלה הבצק.

  *אפשר לפזר אגוזים קצוצים שאוהבים מעל העלה המרוח.

- לגלגל את העלה לרולדה צרה וארוכה מהצד הקרוב לגוף החוצה כמה שיותר הדוק ולהזהר שלא לקרוע את הבצק. אם העלה גדול יחסית והגעתם לרולדה גדולה יותר מ-3 ס"מ, כדאי לחתוך באמצע את העלה ולגלגל שתי רולדות. אם הרולדות עבות מידי המרכז לא ייאפה כמו שצריך בזמן האפייה הקצר.

- לחתוך לחתיכות ברוחב שני ס"מ בערך בעזרת סכין חדה, עדיף לא עם שיניים אלא חלקה.

- להעביר לתבנית עם נייר אפייה ברווחים של ס"מ בערך ולאפות בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (180) כ-10 דקות, עד הזהבה בהירה של הבצק.

- להוציא את התבנית מהתנור ולאבק באבקת סוכר (לא חובה)

- לקרר לחלוטין לפני איחסון.

את שרביט המשימה אני מעבירה לניצן מ Witch's Casserole ולזוהר מ Thought for food 

May the odds be ever in your favor