אז ככה,
עד לפני שנה בערך המחשבה שהיתה לי על מי שכותב בלוגים היא- כמה יהיר בנאדם צריך להיות כדי שיחשוב שמישהו רוצה לקרוא את כל מה שעובר לו בראש...
ואז נפל לי האסימון (כן, זה שהיה לפני הטלאכרד, ה'מנגו' והניידים החכמים למיניהם- זה שמשחילים על השרוכים),
אם אני רוצה להתקיים בעולם הדיגיטלי שכולם חיים בו, אני חייבת בלוג לספר מה אני עושה, אוהבת או חושבת לעשות או לאהוב.
מקווה שלא אאכזב, כי כישרון הכתיבה שלי שואף ליכולות המתמטיות שלי (ותשאלו את אחותי, היא יודעת כמה הן "מוצלחות").
אני אכתוב על החיים, היקום וכל השאר, אעלה תמונות של עבודות, אפרסם מכירות קרובות שאני משתתפת בהן, אעלה מתכונים מוצלחים (ולמרות שאני ממוצא פולני לא אחסיר מרכיבים במתכון...) שאני אוהבת וסתם פוסטים עם שירים שעושים לי את זה.
