עוגת שוקולד לבן ואגוזי לוז

אתם שומעים את זה? את רעם התופים?! 
והחודש המרכיב החודשי הם אגוזי הלוז!!
אני לא סתם דרמטית, אגוזי לוז בכל צורה הם טעימים!
כאגוז, כממרח, כחומר גלם בכל צורה אפשרית- נוגט ובראס.
ואת כולם יש בעוגה הנהדרת הזאת! Hooray! 

טוב אז אני כן דרמטית, סתם מן מצב רוח שכזה אחרי אכילת פרוסה מהעוגה. כי כשצריך לצלם עוגה צריך גם לפרוס פרוסה בשביל לצלם אותה.
ואחרי שצילמתי אותה, מה, אני אחזיר אותה לעוגה כאילו כלום?
לא! טועמים! 
אז טעמתי את כל הפרוסה, אז מה? הייתה לי כוס תה שהייתה צריכה חבר בבטן...

טוב, אני אפסיק לקשקש על גבי הבלוג (כאילו שזה לא קורה כל פוסט מחדש) ואחזור למתכון.
אין לכם מושג כמה המתכון הזה קל. החלק הכי קשה זה לחכות לילה כשהעוגה מתייצבת במקרר...
מתנצלת מראש על התמונות, לא הייתה לי מצלמה וצילמתי מהטלפון הנייד, בהזדמנות כשאכין אותה שוב גם אצלם תמונות באיכות טובה יותר...

כמה דברים קטנים,
* זה נכון שרובכם לא מחזיקים בבית חמאת קקאו, אבקת נוגט או בראס לוז, אבל שווה לכם לקפוץ לחנות מתמחה ולקנות את החומרים. עכשיו יש אותם כמעט בכל חנות מתמחה וגם בכמויות קטנות ולא נורא יקרות.
* אם יש לכם פרנג'ליקו (ליקר אגוזי לוז) אתם מוזמנים להוסיף מעט ממנו לבלילת העוגה.

לעוד מתכוני לוז נהדרים!



עוגת שוקולד לבן ואגוזי לוז
תבנית 28

160 גר' אגוזי לוז
5 כפות שמן צמחי
300 גר' שוקולד לבן
100 גר' חמאת קקאו
220 גר' נוטלה
250 גר' שמנת מתוקה
6 ביצים
60 גר' סוכר

לקרם-
150 גר' שוקולד מריר 60%
50 גר' אבקת נוגט
250 גר' שמנת מתוקה

בראס לוז לקישוט (לא חובה)

קולים את אגוזי הלוז בחום בינוני-נמוך (150) כחצי שעה. לאחר חצי שעה מוציאים מהתנור, מצננים מעט ומעבירים למג'ימיקס.

מתחילים לטחון ולאט מוסיפים את השמן. טוחנים עד שמתקבלת עיסה גסה, המסה לא צריכה להיות חלקה, עדיף שיישארו חלקיקי אגוזים שיורגשו בעוגה.
מעבירים לקערה בינונית.
בבאן מרי ממיסים את השוקולד הלבן ואת חמאת הקקאו ומוסיפים לקערה. אל השוקולד המומס ואגוזי הלוז הטחונים מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים היטב.

מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה ומנויילנת היטב בתחתית (אם זאת תבנית קפיץ, אם אתם משתמשים בתבנית סיליקון אין צורך בנייר וניילון), מניחים בתוך תבנית תנור גדולה שגם אותה הופכים לבאן מרי, פשוט ממלאים במי ברז בעדינות.
רצוי כמובן להכניס את התבנית לתנור לפני שממלאים במים כדי למנוע שפריצים מיותרים.
אופים בחום בינוני-נמוך (150) כ- 40 דקות, העוגה מוכנה כשקיסם שננעץ יוצא יבש.
מצננים היטב בחום החדר, עוטפים ומכניסים ללילה למקרר להתייצבות מלאה.

לאחר לילה במקרר אפשר להוציא בעדינות מהתבנית.
להכנת הקרם- שמים את השוקולד, השמנת ואבקת הנוגט בסיר קטן ומבשלים עד שהשוקולד נמס והקרם אחיד, מצננים מעט לפני כיסוי העוגה.
מעבירים את העוגה לרשת שיושבת מעל תבנית עמוקה (שאליה הקרם המיותר יישפך) ובזהירות מכסים אותה בקרם החמים.
לאחר שהקרם כבר לא נוזל מהצדדים אפשר להעביר אותה לכלי ההגשה.
מקשטים בשיברי הבראס בצידי העוגה ומגישים.

עוגת תה ועוגיות

קריר בחוץ הייתי אומרת וזה מגיע ממישהי שבילתה קצת במקומות קרים to say the least...

לא קר ברמות פסיכיות של חרמונית (לפחות לא באזור שלי) ואני גם לא ממש הולכת עם מעיל נורמלי, למרות שאני מאוד אוהבת מעילים וגם אפילו יש לי כמה כאלה בארון, אני פשוט בשנים האחרונות הולכת עם מעילון כחול, קטן ודי מחמם דמוי ג'קט שדי מספיק לגוף הקטן שלי.

חוץ מזה שהאצבעות שלי ברגליים הן תמיד הנפגעות הראשונות, נראה לי שהסבילות שלי לקור עלתה בזמן האחרון, מעניין למה...

מבטיחה שאני מגיעה לפואנטה מתישהו.

למרות שאני מסתדרת די טוב עם הקור, גם אני אוהבת להחזיק ספל תה מהביל כדי לחמם את כפות הידיים כשאני נכנסת הביתה אחרי יום עבודה מתיש.

טוב, אבל לא לכבוד כמות המעילים בארון וחום הגוף שלי התכנסנו פה, אלא לכבוד אתגר החודש!

אם עדיין לא הבנתם לאן אני חותרת, אז המרכיב החודש הוא תה כמובן.

החודש עבר לו די מהר בשבילי. 

מקום עבודה חדש מגיע עם לחצים משלו, הסתגלות ואינטרקציה עם אנשים חדשים. לא ממש הייתי בטוחה שאספיק להכין משהו החודש.

מזל שמור כבר רגילה לבקשות הדחיה שלי ובטח לא התפלאה לקבל הודעה יום לפני הדד ליין אם אפשר לקבל עוד יום, כך אולי אספיק להצטרף החודש.

אבל תה אני אוהבת. בעיקר כזה שמגיע בכוס זכוכית ענקית עם מלא צמחים בפנים. מלא טעם.

וגם אתמול (היום, נכון לדקות כתיבת הפוסט הנ"ל) הייתי בחופש אז החלטתי שאחרי שאני אקום (כשאני בחופש הכל אופציונלי, גם לקום מהמיטה, אבל החלטתי שאני מכינה משהו ויהי מה!) אגרור את עצמי למטבח הפרטי ואכין משהו לאתגר.

כמו כל אדם שאוהב את התה שלו, גם אני מעדיפה משהו קטן ומתוק לידו בין אם זאת חתיכת עוגה או שתיים, שלוש, עשר עוגיות מהשקית.

לא יצא לי הרבה לחשוב על מה אני רוצה להכין לאתגר, אבל כן ידעתי שאני רוצה לשלב עוגיות ואיזה עוגיות הכי הולכות אצלי ליד התה? אוראו כמובן!

אז הכנתי עוגת תה ועוגיות אוראו!

עוגה בחושה, רכה ונהדרת עם שברי עוגיות אוראו בתוכה, בשביל משהו אקסטרה בכל ביס.

אני השתמשתי בתה ויסצקי רגיל, אבל אתם יכולים להשתמש באיזה תה שיש לכם בבית ואתם אוהבים וכמובן שכמות האוראו היא לבחירתכם, אני הרגשתי שיכולתי להכניס עוד כמה עוגיות בכיף שלי לבלילת העוגה והכל יהיה בסדר...

עידכון מיום למחרת הכנת העוגה- היא כל כך הרבה יותר רכה וטעימה עכשיו!

לשאר מתכונים עם המחמם הרשמי של החורף לחצו כאן!

עוגת תה ועוגיות

180 גר' חמאה רכה

3/4 כוס סוכר (160 גר')

2 ביצים

2 כוסות קמח (220 גר')

1/2 כפית סודה לשתיה

1/2 כפית אבקת אפיה

1 כוס תה חזק מאוד

10 עוגיות אוראו

בקערת המיקסר שמים את החמאה הרכה ומעבדים אותה עם וו הגיטרה, תוך כדי מוסיפים את הסוכר. מידי פעם כדאי לעצור ובעזרת מרית להוריד את החמאה מהדפנות.

כשהחמאה והסוכר הפכו מסה אחידה מוסיפים את הביצים בכמה פעמים, גם כאן צריך להוריד את המסה מהדפנות כדי שהיא תוכל להתערבב היטב.

מעבדים את  הבצקבעוצמה נמוכה-בינונית.

בקערה נפרדת מערבבים את הקמח, סודה לשתיה ואבקת האפיה ומוסיפים אותם לקערת המיקסר בכמה פעמים, כשבין לבין מוסיפים מעט מהתה.

כך ממשיכים לחילופין עד שמסיימים את כל כמות הקמח והתה, כשהקמח סוגר את הערבוב.

כשכל הקמח והתה בתוך תעררובת הבצק, מפעילים את המיקסר על עוצמה גבוהה לערבוב אחיד וסופי של המסה.

מוציאים את קערת המיקסר מהתושבת, שוברים פנימה את העוגיות ומערבבים בעזרת מרית.

מעבירים את המסה לתבנית אפיה מתאימה ומכניסים לאפייה בחום בינוני-גבוה (175) לכחצי שעה.

כשהעוגה אפויה מוציאים אותה מהתנור ומקררים היטב.

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

אחרי שלושת חודשי שקט מהאתגר, חזרתי!
תרגיל ההיעלמות לא קרה בגלל שלא היו לי רעיונות, בדרך כלל יש לי רעיונות ולא רק בדקה התשעים (למרות שזה המצב ברוב המקרים) אלא בעיקר מחסור בזמן וכוחות.
העבודה היתה הגורם מספר אחד להיתכנות התרגיל.
אבל גם התקופה הזאת נגמרה לה ועם כל תקופה שנגמרת, מתחילה תקופה חדשה.

טוב, אני אפסיק לקשקש לכם על העבודה ואתחיל עם האתגר.
למרות ששלושת החודשים האחרונים היו מאוד מפתים מבחינת המרכיבים (קינמון, אגסים וענבים למי שלא הספיק להתעדכן) לא הצלחתי להכניס את עצמי למטבח הפרטי חוץ מהחובה, סוג של מחסום מנטלי שגרם לי לרצות להתנתק מהכל.
זה לא שהמחסום נעלם, פשוט החלטתי שהגיע הזמן לנסות לקפוץ מעליו. כל המטר ובמבה שאני.
זה מזכיר לי את "קפיצת החלון" בצופים. למי שלא יודע, בטקס אש ביום צופה כל שכבה צריכה לעבור משימה בשביל לקבל את העליה בדרגה ואת העניבה החדשה. 
ה"חלון" שנבנה הוא ארבע סנדות הכפותות בצורת מלבן שעומד בגובה צעד מהאדמה, בדרך כלל ברוחב אורך רגל של ילד בכיתה ו'. חלון כזה שעולים עליו, מעבירים יד ואת הגוף אחריה מעל החלק העליון של החלון, תופסים את הסנדה התחתונה באלכסון (זאת שעומדים עליה, יד ימין ליד רגל שמאל) ותוך כדי תנופה מעבירים את שאר הגוף מעל ונוחתים באלגנטיות של מתעמלת סובייטית על הקרקע.
בואו תחשבו רגע, אם עכשיו אני מטר ובוטן אז לפני כמה וכמה שנים עדיין הייתי נמוכה יותר משאר הקבוצה.
תמיד פחדתי מהרגע הזה שאני אצטרך לקפוץ את החלון. ואם היד שלי לא תגיע לסנדה התחתונה ולא אצליח לקפוץ? אז אני לא אקבל דרגה ועניבה חדשה?
אני אכן לא הגעתי לסנדה התחתונה כשעמדתי עליה, אבל כן נשענתי מספיק קדימה וניתקתי את הרגליים מהסנדה למספיק זמן כדי להספיק לתפוס את הסנדה לפני שאני נמרחת על האדמה באלגנטיות של "Road kill"...

טוב, זה היה סיפור צופים שלא קשור לכלום.
ונחזור לאתגר, אבל הפעם באמת.
קשיו.
אחד האגוזים האהובים עלי ואני מאוד אוהבת אגוזים! אבל בחיי שקשה למצוא משהו מספיק מתוחכם כדי לחדש איתו...
באיזשהו שלב נשברתי ואמרתי למה לחדש? למה לא להוסיף אותו למנה ככה שיוכל רק להוסיף ולהעשיר אותה בעצמו.
כשהתחלתי לחשוב על המתכון הזה, נורא רציתי לקחת את השימוש בקשיו קצת יותר רחוק ולהכין את החלב קשיו מהבלוג של פני, שהוא יהיה חלק מהנוזלים, אבל כמו תמיד תיכנונים לחוד וזיכרון לחוד.
בכל מקרה, החלטתי להכין פודינג לחם. קינוח ממלא ומחמם איך שלא תסתכלו עליו.
קצת בננות, נטיפי חמאת בוטנים וסירופ מייפל בשביל משחק בטעמים וכמובן שהכל יחד עם הקשיו רק הופך הרבה יותר טעים.

כדאי להשתמש בחלה ישנה, נגיד בת 4-5 ימים. ככה היא תספוג את הנוזלים יותר טוב, חוץ מזה שזה אחלה ניצול שאריות למי שלא אוהב טוסט.
יש עוד אפשרות שימוש בחלה טרייה יחסית, פשוט לפרוס את הכמות שצריך ולתת לפרוסות לעמוד באויר החדר שעתיים-שלוש.

וכמובן שאתם יותר ממוזמנים ללכת לבדוק את שאר מתכוני האתגר...

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

150 גר' חלה ישנה (בערך 1/3 חלה)

2 בננות

120 גר' קשיו לא קלוי

1/2 כוס נטיפי חמאת בוטנים

1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')
50 גר' חמאה מומסת

2 ביצים
4 כפות סירופ מייפל אמיתי
קינמון טחון לפי הטעם

חותכים את החלה לקוביות קטנות ומעבירים לקערה גדולה.
מקלפים את הבננות, פורסים לפרוסות דקות ומוסיפים לקערה.
קוצצים דק את הקשיו ומוסיפים אל הבננות יחד עם נטיפי חמאת הבוטנים.

בקערה בינונית מוזגים את השמנת, אליה מוסיפים את הביצים, חמאה, מייפל וקינמון. טורפים היטב ושופכים מעל קוביות החלה והתוספות.

מערבבים היטב ומועכים בעדינות את החלה, ככה שתספוג את הנוזלים.

מעבירים את התערובת המוכנה לכלי המתאים לאפייה, נותנים לתערובת לעמוד כרבע שעה לספיגת הטעמים והנוזלים.

מחממים תנור לחום בינוני-גבוה (180) ומכניסים לאפייה לכ- 20 דקות, עד שהמאפה יציב והחלק העליון שחום.

כשהמאפה מוכן מוציאים מהתנור ונותנים לו לעמוד כרבע שעה להתייצבות.

מומלץ לטרוף חמים לצד כדור גלידה (אני מעדיפה וניל) ותוספת סירופ מייפל.

טירמיסו פסיפלורה

פעם מזמן (עד לפני שנתיים בערך, אז זה לא באמת מזמן, אני סתם דרמטית) היה לנו שיח די גדול של פסיפלורות שטיפס על עץ הפקאן בחצר וכמעט חנק אותו.
כמויות הפרי שהוא הניב היתה מטורפת וכל עונה המקפיא היה מפוצץ בשקיות עם מיץ פסיפלורות עם או בלי גרעינים.

עכשיו השיח כבר לא קיים, החליט לנבול לו לפתע ולמרות ששתלתי שיח חדש הוא לא מצליח להגיע לכמויות הפסיכיות שהשיח הקודם הגיע אליהן.
אני מתגעגעת אליו. 

לפעמים הייתי נכנסת הביתה עם חולצה מלאה בפסיפלורות. מכירים את זה שאתם אוספים משהו ב"קערת חולצה" ומשאירים כתמים שאתם יודעים שלעולם לא ירדו?
אז לי היתה תקופת קלמנטינות בצופים ותקופת פסיפלורות קצת (הרבה) אחרי.

טוב, אני אפסיק לקשקש לכם ובמקרה שעדיין לא הבנתם מה המרכיב החודשי של מנטקה אז הוא פסיפלורה!

אני מאוד אוהבת את הפרי הזה, גם חמוץ, גם מתוק, גם צהוב, גם גרעינים.

טוב, די. לא באמת.

אני לא אוהבת את הגרעינים, הם די מציקים.

אבל בעיקר בזכות הטעם שלו הוא מתאים להמון מאכלים ולא רק מתוקים. 

עד כמה שאני אוהבת את הפרי, עכשיו גיליתי (אחר סיבוב בבלוג) שעדיין לא הכנסתי אף לא פוסט אחד עם פסיפלורה וזה באמת לא בסדר, אז עכשיו אני מתקנת את הנזק.

לקח לי די הרבה זמן להחליט מה אני רוצה להכין לאתגר, אפילו ישבתי עם דף קטן והתחלתי לכתוב כל מיני רעיונות.

בסופו של דבר החלטתי להכין טירמיסו, בגלל שתי סיבות.

הראשונה- הרבה זמן רציתי להכין בישקוטי לבד ולא לקנות מוכן.

השניה והעיקרית- כמובן שבזכות התכונה ה"מוצלחת" דחיינות, לא היו לי מצרכים למתכון אחר שרציתי להכין ובסוף הטירמיסו נבחר ברוב קולות!

דבר אחד אני רוצה להבהיר לפני שאני מפסיקה לבלבל לכם בשכל:

ביסקוטי- "אפוי פעמיים" העוגיות האיטלקיות הדקות והקראנצ'יות עם האגוזים בפנים.

בישקוטי-  Lady Fingers AKA  העוגיות שנראות כמו אצבע (לא באמת אבל בערך) שמהן מרכיבים את הטירמיסו.

אני פשוט שמתי לב שאין ממש אבחנה בין שני סוגי העוגיות בחיפוש קצר ברחבי המרשתת...

יש? יש.

אז טירמיסו. או בשמו המוכר לכל- "תרים אותי למעלה!"

המוטיב האיטלקי בפוסט פשוט נמשך לכל האורך... איזה קטעים פה וואו וואו.

טוב יאללה,

חדל קשקשת.

אה כן, לכו לבדוק את שאר המתכונים!!

בישקוטי-

בערך 20 יח'

5 ביצים L מופרדות
2/3 כוס סוכר
3/4 כוס קמח

אבקת סוכר לפיזור למעלה (אופציונלי, אני לא שמתי)

מקציפים את החלמונים עם חצי מכמות הסוכר עד שמתקבלת תערובת בהירה ונפוחה.

מעבירים את המסה לקערה בינונית ומקפלים את הקמח עד שהתערובת כמעט אחידה.

מקציפים את החלבונים יחד עם שארית הסוכר עד קבלת קצף יציב ומבריק ומקפלים אותו לתערובת החלמונים והקמח.

מעבירים את התערובת לשק זילוף עם צנטר חלק (אני השתמשתי במס' 13) ומזלפים על נייר אפייה את האצבעות במרווחים שווים, מאבקים באבקת סוכר למקרה שהחלטתם שכן ומכניסים לאפייה לתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (175) לכ 16 דקות.

העוגיות מוכנות כשהן מתחילות לקבל צבע קרם והן עדיין קפיציות למגע.

מוציאים מהתנור ונותנים להן להתקרר בחום החדר.

כן, הן מעט מתכווצות בקירור.

זביונה פסיפלורה-

4 חלמונים
80 מל' תוכן מסונן של פסיפלורה (בערך 15 גדולות)

80 גר' סוכר

בבאן מארי שמים את כל המרכיבים ומבשלים על להבה נמוכה-בינונית תוך כדי טריפה מתמדת (כן, כן!) עד קבלת מרקם סמיך, כזה שמטרפה משאירה סימן בקרם.

אל תבהלו, בהתחלה התערובת מעלה קצף עדין, אחר כך כל החלק העליון יתמלא בקצף ולאט לאט, הקצף ירד והתערובת תסמיך.

זה אולי יראה לכם כמו נצח כי לא נראה באופק שהקרם מסמיך, אבל אל דאגה, זה יקרה.

כל התהליך לוקח בערך 10 דקות, תלוי בלהבה וכמה סבלנות יש לכם.

רצוי לא לזרז את  התהליך יותר מידי אחרת תקבלו חביתה בטעם פסיפלורה. לא יודעת אם זה טעים או לא, אבל למתכון שלנו זה לא מתאים...

כשהקרם מוכן, כדאי להעביר לקערה אחרת, קרה כדי שהקרם יתקרר מהר יותר ויפסיק את תהליך הבישול.

אני קיררתי את הקרם בחום החדר, אבל כמובן שאפשר לשים במקרר, רק שימו מעל ניילון נצמד בצמוד לפני השטח למנוע היווצרות קרום.

כשהקרם קר מעבירים אותו לשק זילוף, כך יותר קל ונקי לעבוד.

להרכבת המנה:
מכמות הקרם יוצאות 4 כוסות מכובדות בהחלט, אז הכמות הסופית תלויה בגודל הכוסות וכמות הקרם שאתם שמים בכל מנה.

מקציפים שמנת מתוקה עם מעט סוכר (תלוי כמה אתם אוהבים מתוק, אני כמעט לא הוספתי כי הזביונה מספיק מתוקה לדעתי) עד למרקם של יוגורט.

מזלפים מעט מהזביונה בתחתית הכוס ומעל מזלפים שכבה מהקצפת.

את הבישקוטי טובלים בנוזל שרוצים, אני טבלתי בברנדי נקי ואומנם אני אוהבת ברנדי, אפילו לי זה היה כבר חזק מידי, אז אתם יכולים לטבול רק בחלב או לערבב מה שרוצים לפי הטעם, רק שיתאים לפסיפלורה.

מסדרים שכבה אחידה בכלי ומעל חוזרים על התהליך, זביונה וקצפת.

כמובן שאתם יכולים לסדר בין כל שכבה של קרם וקצפת שכבה של בישקוטי, מהכמות שהכנו יש די והותר עוגיות, השאלה מה היחס שאתם אוהבים בין עוגיה לקרם.

בסיום התהליך מגרדים שוקולד לבן מעל, כי זה לא טירמיסו בלי אבקה כלשהי מפוזרת למעלה!

לשמור לילה, או לפחות שעתיים-שלוש במקרר לפני ההגשה.

גלידת דובדבנים ופיסטוק קלוי

קיץ, קיץ. בעיקר חם וג'יפה.

זה קיץ בשבילי. 

אני לא אדם של קיץ, אני אוהבת מזגן. על קור. וגשם. ואפור.

אבל יש כמה דברים בודדים שאני כן אוהבת בקיץ. פירות של קיץ זה כיף.
מבחר עצום של מתוק ומלא מיץ, כזה שלוקחים ביס וכל העסיס ניגר על כף היד וממשיך לטפטף ולנזול לאורך היד.

ויש דובדבן. קטן, קטן אבל ממזר.
כמה מתוק בפרי אחד קטן.
אני דווקא אוהבת את הלבנים יותר מהאדומים, למרות שהצבע העמוק שלהם משגע, המתיקות של הלבנים ממכרת.

טוב, אז כבר גיליתם מה המרכיב של אתגר החודש של מנטקה.

דובדבנים על צורותיהם- טריים, משומרים או ליקר. הכל הולך.

זוכרים שלפני כמה שנים טובות היה לפריגת רכז פרי, כזה שעושים איתו מיץ, בטעם פירות יער? שמהר מאוד הוא נעלם מהמדפים?

אז אחותי היתה מכינה איתו גלידה "אינסטנט", כזאת עם חלב מרוכז ושמנת מתוקה מוקצפת.

הכי אהבתי את השילוב של פירות היער החמצמצים יחד עם שברי הפקאן המסוכר שהיתה מניחה בתחתית התבנית. גורם ההפתעה.

תוכנית הפעולה היתה ברורה לי מההתחלה, לשחזר את המתכון ולהתאים אותו למתיקות של הדובדבנים.

ומה הולך יותר טוב עם דובדבנים מאשר פיסטוק? פיסטוק קלוי! כן, כן, אלו בקליפה עם המלח.

המליחות העדינה של הפיסטוקים יחד עם המתיקות של הדובדבנים זה גורם ההפתעה שלי! 

אז תעשו לעצמכם טובה, לכו ותקנו את 4 המצרכים הפשוטים האלה ותכינו את הגלידה.

עוד משהו קטן שיקרר לכם את הגיהנום שמחכה לכם בחוץ.

שווה לבדוק את שאר מתכוני הדובדבנים! 

גלידת דובדבנים ופיסטוק קלוי

500 גר' דובדבנים לבנים מגולענים
1 פחית חלב מרוכז
1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')

חופן פיסטוקים קלויים קצוצים גס

טוחנים 400 גר' דובדבנים למרקם כמעט חלק ומעבירים לקערה בינונית.

מערבבים עם הדובדבנים את החלב המרוכז.

מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת רכה אך יחסית יציבה ומקפלים אותה יחד עם תערובת הדובדבנים.
מעבירים את התערובת לתבנית שרוצים- אפשר סתם תבנית שטוחה ואפשר תבנית אינגליש שממנה אפשר לחתוך מנות.

את שארית הדובדבנים חותכים לרבעים ומפזרים מעל התערובת. 

כך גם את הפיסטוקים, קוצצים גס ומפזרים מעל התערובת. בעזרת כפית מערבלים פנימה את הדובדבנים והפיסטוקים. אפשר גם להשאיר את הכל מפוזר מעל, לא חייבים לערבב.

מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא ללילה.

זהו, הגלידה מוכנה!

דואט קרקרים שיבולת שועל

נחשו מה?

כן, כן, זה הזמן הזה בחודש!

אה, לא זה.. התכוונתי לאתגר החודשי של מנטקה, נו באמת.

כן, אני די מפשלת בזמן האחרון עם עינייני האתגר בעיקר בגלל העבודה, אבל גם בגלל שעד שכבר יש לי רעיון אני לא מספיקה לבצע אותו. 

או לפחות זה מה שקרה בשלושת(!) החודשים האחרונים, אז אם אתם רוצים לבדוק מה היה:

חודש שקדים

חודש תפוזים

וחודש אבוקדו! כן, אבוקדו! ואפילו היה לי רעיון מגניב אבל כמובן שלא הספקתי להכין בזמן.

אני מורידה את הכובע הוירטואלי שלי בפני חבריי לאתגר על ההתמדה!

כמה שאני רוצה להספיק הכל ובסוף כלום לא יוצא לפועל.

החודש המרכיב המאתגר הוא שיבולת שועל ובתור חובבת דגנים שכמותי לא יכולתי לוותר על ההזדמנות להכין הפעם משהו טעים. 

תהליך העבודה שלי מאוד ברור- לרשום שטויות על פתקים מרובעים קטנים בתקווה שיום אחד אני אגיע אליהם והם גם ייכנסו לתנור...

אז אתם רואים את הפוסט הקודם בבלוג, זה שהתפרסם בטור ב mynet לפני חודש בערך? על הצד האחורי של אותו הפתק היה מתכון של קרקרים שלקחתי מאמא שלי, מאיזה פעם שהיא הוציאה מתכון מהאינטרנט הזה שלה וגם הכינה אותו. 

זכרתי שהם ממש מצאו חן בעיני אבל לא זכרתי מה המרקם או הטעם שלהם...

גאון, כבר אמרתי?

נו מילא, מה יכול להיות רע בשיבולת שועל עם כמה דברים בפנים בשביל טעם?

הפעם הרעיון הגיע די מהר.

המתכון הבסיסי היה רק עם וניל, אני החלטתי שלא מספיק לי רק וניל אז הוספתי גם קינמון.

ממש במקרה ובלי להתכוון יצא לי חטיף נייצ'ר ואלי ביתי! והוא ממש טעים... קצת פחות קריספי מהמקור אבל עולה עליו בטעם.

את הקרקר המלוח החלטתי להכין בעיקר כי רציתי איזשהו ניגוד לטעמים המתוקים החזקים והשילוב של שום-שמיר ושיבולת שועל הוא נהדר. 

קצת גיוון במתכון רק מוסיף טעם בחיים...

ואם בא לכם לבדוק מה חבריי לאתגר הכינו, רוצו להקליק!

יש גם גלידה!

קרקר וניל-קינמון

110 גר' חמאה רכה
1/2 כוס סוכר חום

1 מקל וניל
קינמון לפי הטעם
קורט מלח

1 כוס קמח לבן

1.5 כוס שיבולת שועל שלמה

שמים בקערת המיקסר את החמאה, סוכר ותבלינים ומקרימים עם וו הגיטרה עד קבלת קרם רך ואחיד.

מוסיפים את הקמח ושיבולת השועל בכמה פעמים לחילופין, כשמסיימים עם הקמח.

מידי פעם עוצרים ומגרדים בעזרת מרית את הדפנות והתחתית כדי לקבל בצק אחיד, מעבדים רק עד קבלת מרקם אחיד.

מעבירים לנייר אפייה גדול, מניחים מעל נייר אפייה שני ומרדדים למשטח בעובי חצי ס"מ בערך.

מכניסים למקרר לכחצי שעה להתייצבות.

מוציאים מהמקרר, מפרידים את נייר האפייה העליון אך לא מורידים אותו, הופכים צד ומפרידים את הנייר שהיה התחתון ואותו כן מורידים (זה צעד מאוד חשוב, אחרת הקרקרים קצת יידבקו לנייר ויהיה קשה להפריד אותם ממנו לאחר האפייה) וכשהבצק המרודד מונח על משטח עבודה פנוי מסמנים בעזרת סכין גדולה או רולר של פיצה את גודל הקרקרים שרוצים לחתוך.

מורידים שאריות של בצק מהצדדים כדי שהמשטח המרודד יכנס לתבנית האפייה שטוח בלי קצוות מעוגלים.

מעבירים את נייר האפייה לתבנית גדולה ומכניסים לאפייה בחום בינוני (165) לכ-30 דקות עד הזהבה ובנגיעה הבצק התייצב ולא רך.

מוציאים את המשטח מהתנור ומניחים בצד לכמה דקות בודדות, רק כדי שיהיה נוח להעביר חזרה למשטח עבודה בלי התבנית.

לאחר כמה דקות מעבירים את נייר האפייה למשטח עבודה נקי ובעזרת הסכין הגדולה מהמערכה הקודמת עוברים על הסימונים ממקודם וחותכים את הקרקרים עד הסוף.

כדאי מאוד לעשות את כל הפעולות האחרונות בזהירות כי הקרקרים עדיין לא יציבים לגמרי ומאוד עדינים ושבירים מאוד.

את הקרקרים החתוכים משאירים באוויר הפתוח עד שהם מתייצבים ומקררים לגמרי. לאחר מכן שומרים בכלי אטום עד שבועיים.

אם ישאר מהם משהו...

קרקרים שום-שמיר

150 גר' חמאה רכה
1/2 כפית מלח
שום גבישי
חופן עלי שמיר מיובש (אפשר גם טרי)
1 כוס גבינת גאודה מגורדת
1 כוס קמח לבן
2 כוסות שיבולת שועל שלמה

שמים בקערת המיקסר את החמאה, תבלינים וגבינת הגאודה ומעבדים עם וו הגיטרה עד קבלת קרם אחיד.

מוסיפים את הקמח ושיבולת השועל לחילופין ומסיימים עם הקמח.

מעבדים את הבצק באותה הצורה של הקרקרים המתוקים.

הקרקרים המלוחים נאפים גם כן באותה הטמפרטורה (165) אך קצת יותר זמן מהמתוקים, שימו לב אם אתם מכינים את שני הסוגים יחד.