מאפינס כרובית ובטטה ללא גלוטן

אני מאוד אוהבת מאפי ירקות.
פשטידות, קישים, מאפינס. עם בצק או בלי בצק, זאת  דרך מצויינת לנצל ירקות שישבו במקרר או בסלסלה והם כבר לא בשיא שלהם.
עד כמה שאני אוהבת בצקים, לא תמיד צריך אותם.
תוספת של מעט קמח תירס, רק בשביל קצת לחזק את הבלילה, לתת לה יציבות עושה את העבודה ואין צורך בקמח לבן.

אני עכשיו עושה הפרדה בין קישים, שהמלית בהם באמת צריכה את החיזוק והמעטפת של בצק העלים\פריך לבין פשטידות שהם יכולים לעמוד בפני עצמם בלי בצק.
לפעמים אני אפילו מעדיפה מאפים בלי קמח. הירקות עושים את ההבדל, הם אלו שנותנים את הנפח למאפה והם גם אלה שעושים אותו עדין ומתאים לארוחת ערב קלילה או אפילו כתוספת לבראנץ'.

כמובן שהגבינות מאוד מוסיפות למלית וגם כאן חשוב לשים לב אליהן ולמינון אחרת אנחנו שוב חוזרים למנה כבדה.

הגבינות הקשות שבהן השתמשתי הן גאודה ושוויצרית, אבל אתם מוזמנים להשתמש בגבינות שאתם אוהבים, רק לא לעלות על הכמות הרשומה במתכון.
קשקבל ופטה גם כן יכולות להתאים, פשוט שימו לב לכמות המלח שאתם מוסיפים.
פרמזן או פקורינו יכולות מאוד להתאים אבל רק בכמות קטנה יחסית, אולי רק לפיזור מעל המאפינס.

כמובן שאפשר להכין את המאפינס מראש ולחמם לפני ההגשה, לילה במקרר מאוד יעזור להתייצבות שלהם.

מאפינס בטטה וכרובית ללא גלוטן

1 בטטה בינונית
1.5 כוס פרחי כרובית קצוצים דק
1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')
3 ביצים
1.5 כוס גבינה קשה מגורדת
5 עלי מרווה
גבעול בצל ירוק
חופן עלי פטרוזיליה
1/2 כוס קמח תירס דק (לפולנטה)
מלח
פלפל שחור גרוס
4 כפות שמן זית

מפרקים את הכרובית לפרחים ומשרים בקערת מים עם חומץ לכחצי שעה. שוטפים היטב לאחר מכן.
מקלפים את הבטטה, שוטפים היטב ומגדרים אל תוך קערה גדולה.
מתוך הכרובית ששטפנו קוצצים דק כמות שתמלא כוס וחצי, את הגבעולים קוצצים קטן ואת הפרחים מפרקים לפרחים כמה שיותר קטנים, לא צריך ממש לקצוץ לפירורים. בערך בגודל של חצי ס"מ.
קוצצים את עשבי התיבול ומוסיפים לקערה.

לקערה מוסיפים את שאר החומרים- קמח התירס,שמנת, ביצים, גבינות, שמן זית ומתבלים לפי הטעם.

מערבבים היטב ומעבירים לתבנית שקעים מכוסה בעטרות נייר.

ממלאים כל שקע כמעט עד הקצה ומכניסים לאפייה בחום בינוני-גבוה (175) לכעשרים דקות.
המאפינס מוכנים כשקיסם שננעץ יוצא יבש עם מעט פירורים.

עוף מוקפץ עם פטריות ותרד

אני מאוד אוהבת מנות של מוקפצים.
אמנם מאוד קשה לשחזר בבית את אותה האיכות של המסעדה, בעיקר בגלל שאין כיריים בעלי להבה מספיק חזקה ואז תמיד המוקפץ יוצא מלא בנוזלים.
אבל לא זה מה שיעצור אותי ואתכם להכין אוכל מוקפץ טעים בבית!

לפעמים לא צריך נוסף על מנת החלבון גם מנת פחמימה.
נכון, זה הרבה יותר טעים יחד עם אורז או נודלס כלשהם, אבל כשיש מספיק ירקות לצד החלבון והמנה גדולה ועשירה בטעמים ומרקמים, זה די והותר.
חוץ מזה, ככה גם אפשר לאכול יותר מהחלק הטעים ולא להתמלא סתם כי הבטן מלאה מהפחמימה.

כמובן שאתם יכולים להחליף או להוסיף עוד ירקות למנה, היא בטוח תצא טעימה.
זה הכל עניין של משחק ואיזון נכון של הטעמים בסופו של דבר.

במנה הפעם אני השתמשתי בשעועית ירוקה קפואה, אבל אם יש לכם טרייה כמובן שזה הרבה יותר טוב אתם רק צריכים לחלוט אותה קצת לפני ההוספה למחבת.
כנ"ל לגבי עשבי התיבול, אני השתמשתי במיובשים אבל כמובן שאפשר לשים עלים טריים קצוצים.

רצועות עוף מוקפצות עם ירקות
2 מנות

2 חתיכות חזה עוף (או פרפר שלם)
סלסלת פטריות
2 כוסות שעועית ירוקה קפואה, מופשרת ומסוננת מנוזלים
4 חופנים עלי תרד טריים
שיניים מראש שום שלם, כתושות
מלח גס
פלפל שחור גרוס
שבבי צ'ילי יבש
טימין מיובש
אורגנו מיובש
מיץ מלימון שלם
2 כפות סויה
שמן זית

מנקים את חזה העוף וחותכים לרצועות, מניחים בקערה ומתבלים בשום, מלח, פלפל שחור, טימין, אורגנו, מעט שמן זית ומיץ מחצי לימון. מערבבים היטב ומניחים בצד.

מנקים את הירקות, חותכים את הפטריות לרבעים ומניחים בקערה בצד.

מחממים מחבת גדולה עם 2-3 כפות שמן זית ומוסיפים את רצועות העוף, מטגנים עד שהן כמעט מוכנות.
מוסיפים את הפטריות ומטגנים יחד עוד כחמש דקות.

לאחר 5 דקות מוסיפים את השעועית ומקפיצים יחד עוד כחמש דקות.
כשהירקות מוכנים מוסיפים את עלי התרד ונותנים להם להתבשל מהאדים, זה אולי יראה לכם יותר מידי עלים אבל הם מתכווצים מהר ונכנסים לתבשיל בקלות.

כשהעלים התכווצו מוסיפים את שארית מיץ הלימון ואת רוטב הסויה, מערבבים היטב ומבשלים עוד כמה דקות, רק כדי שהנוזלים יצטמצמו.

כדאי לשים לב שלא לבשל יותר מידי, העוף יכול להתייבש והירקות יאבדו את הצורה שלהם.
מעבירים לקערת הגשה.

סלט בורגול חמים וצבעוני

לאט לאט החורף התגנב לו חזרה והימים האפורים חזרו איתו.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד אוהבת את החורף ומעדיפה אותו על הקיץ בכל מובן אפשרי, אבל לא תמיד יש לי כוח לעמוד במטבח ולהכין ארוחה חמה אחרי יום עבודה מתיש.

לפעמים סלט גדול עם כמה מרכיבים לא שיגרתיים הם אלו שסוגרים את פינת ארוחת הערב בצורה נפלאה.

אני מאוד אוהבת לשלב בורגול בסלט, הוא מאוד בריא, משביע ומאוד מוסיף בטקסטורה שלו למונוטוניות של סלט רגיל לחלוטין.
גם שילוב של טמפרטורות שונות בסלט מאוד מגוון את הארוחה, הוספה של בטטה ובצל צלויים בתנור משדרגת את הסלט ומעלים אותו בכמה רמות.
עוד אחד מהשילובים שאני אוהבת להכניס לסלטים, זה פרי מתקתק שיכול להיכנס ולהוסיף מימד חדש לסלט ואגס עושה את העבודה מצויין. הפעם בחרתי באגס אדמדם, סתם כי הוא ישב אצל הירקן וקרץ לי מהמדף אבל אגס רגיל מתאים פה כמובן.

משהו נוסף שאני אוהבת לשלב בסלטים בשביל להוסיף מרקם לכל ביס אלו אגוזים או גרעינים. הפעם החלטתי לנסות צנוברים וסומסום. בדרך כלל אני מוסיפה מעט שמן סומסום לסלט, בעיקר כי הטעמים משתלבים מצויין אבל הפעם רציתי את הטעם והמרקם יחד.

כמעט בכל מרכיב אפשר לשחק, אני השתמשתי בחסה צבעונית, בשביל להוסיף עוד קצת צבע לצלחת ואת הגזר אפשר לחתוך לגפרורים ולא לפרוסות דקות עם הקולפן.

הסלט הוא רק תירוץ למשחקים.

סלט צבעוני לימים אפורים

1 בטטה בינונית
1 בצל בינוני-גדול
6 שיני שום
טימין
שבבי צ'ילי
מלח גס
פלפל שחור גרוס
שמן זית

1 כוס בורגול מושרה
4-5 עלי חסה
1 גזר קטן
1 אגס
גבעול בצל ירוק
סומסום
צנוברים

לרוטב-
1 כפית חומץ בלסמי
מיץ מחצי לימון
מלח גס גרוס
פלפל שחור גרוס
שמן זית

מקלפים את הבטטה וחותכים לקוביות בגודל ס"מ בערך, מעבירים לקערה בינונית.
מקלפים את הבצל, פורסים אותו ל"פלחים" לאורך ומעבירים לקערה.
מקלפים את שיני השום, חותכים גס ל 2-3 חתיכות ומעבירים לקערה יחד עם הבטטה והבצל.

מתבלים במלח, פלפל, שבבי צ'ילי, טימין ושמן זית, מערבבים היטב, מעבירים לתבנית מתאימה ומכניסים לאפייה בחום גבוה (200) לכחצי שעה. אם צריך, מוסיפים עוד כמה דקות. כשהם מוכנים מוציאים מהתנור ומצננים מעט, שיהיו בחום החדר.

שוטפים היטב את הבורגול, מעבירים לקערה גדולה ומכסים במים רותחים. משאירים את הבורגול כך עד לסיום אפיית הבטטה והבצל.

שוטפים את החסה ומייבשים היטב, מקלפים את הגזר וממשיכים "לקלף" בעזרת הקולפן פרוסות דקות של הגזר לסלט לפי הכמות הרצויה. מעבירים לקערה גדולה ומוסיפים אליה את החסה היבשה, חתוכה בגודל הרצוי.
חותכים את האגס ומשאירים את הליבה בצד. פורסים אותו הכי דק שאפשר ומוסיפים לקערה.
את הבצל הירוק גם כן פורסים כמה שיותר דק ומוסיפים לקערה.

על מחבת יבשה קולים מעט סומסום וצנוברים עד הזהבה, מצננים מעט.

כשהבורגול מוכן מסננים היטב את המים שנשארו, מודדים כוס ומוסיפים לקערה.
לאחר שהבטטה והבצל התקררו מעט וכבר לא מאוד חמים מוסיפים אותם לסלט. מערבבים את מרכיבי הרוטב, שופכים מעל הסלט ומערבבים היטב.
מעבירים לקערת הגשה (אם רוצים) ומעל מפזרים את הסומסום והצנוברים הקלויים.

פשטידת תירס וכרישה ללא גלוטן

אתם מכירים את הבדיחה שאם אוכל צמחים זה הרביבור ואוכל בשר זה קרניבור אז אוכל הכל מהכל זה אומנומניבור?

אז אתם בכיף יכולים להכניס אותי לקטגוריית האומנומניבורים.
חוץ מחצילים אני אוכלת הכל.

אבל מסתבר שכשאני לא מתכוונת להכין מנה צמחונית, טבעונית או נטולת משהו ספציפי, זה קורה גם בלי שאני שמה לב.
ככה קרה עם הפשטידה הזאת. כשהכנתי אותה לפני יומיים, לקחו לי כמה דקות להבין שאני לא צריכה להכניס פנימה קמח, יש לי מספיק מרכיבים שמייצבים את הפשטידה והיא תחזיק מעמד גם בלי הקמח.
החלטתי לעשות ניסיון ולראות אם היא באמת תחזיק מעמד בלי, ו-וואלה היא מחזיקה מצויין בלי קמח.
זה לא שאני מנסה להכין אוכל בריא, חס וחלילה, אבל גם טעים לא חייב להכיל כמויות הזויות של שמנת, חמאה או קמח.

לדעתי כמעט כל פשטידה שמכילה גבינות, ביצים וירק כלשהו יכול להחזיק בפני עצמו ולא חייב תוספת קמח, במקרה ואתם מנסים להימנע מקמח לבן ולא יודעים מה להכין לארוחת הערב, פשטידה זה הפתרון.

פשטידת תירס ללא גלוטן

3 קלחי תירס טרי
1 גביע יוגורט 3%
100 גר' גבינת פטה
2 גבעולי כרישה
1/2 כפית שמן סומסום
מלח גס גרוס
פלפל שחור גרוס
3 ביצים
5 כפות שמן זית

מנקים את גבעולי הכרישה וקוצצים לטבעות דקות. מחממים מחבת עם שמן הזית ומטגנים עד הזהבה.

מנקים את קלחי התירס מהעלים ומהשערות הלבנות. בעזרת סכין חדה חותכים את הגרעינים לכל אורך הקלח ומעבירים לקערה בינונית.

מוסיפים לגרעיני התירס הטריים את היוגורט, גבינת הפטה מגוררת, הכרישה המטוגנת ומתבלים במלח, פלפל ושמן סומסום. 

מערבבים היטב וטועמים אם צריך לתקן תיבול.

מוסיפים את הביצים ומערבבים היטב.

מעבירים לתבנית מתאימה ומכניסים לאפייה בחום בינוני-גבוה (185) לכ- 50 דקות, עד התייצבות ושהחלק העליון של הפשטידה זהוב.
רצוי להכין את הפשטידה לפחות שעה לפני ההגשה, אפילו רצוי לתת לה לילה במקרר להתייצבות מלאה.

פריטטת ירקות וגבינת פטה

למרות שנגמר החופש הגדול אנחנו עדיין לא סיימנו רשמית את עונת הקיץ, יעידו על כך הימים והלילות החמים שרק מחכים לנו מחוץ למזגן.

ארוחת ערב קלה היא הפתרון המומלץ לערבים החמימים שעדיין אין כוח לבלות בבישולים במטבח.
חביתה זה נחמד כשליד יש קצת ירקות וגבינות, אבל פריטטה עם הירקות מטוגנים והגבינה שנמסה בתוכה זה כבר הרבה יותר טעים!
קצת ירקות קצוצים, קצת טיגונים במחבת גדולה על להבה חזקה (בעיקר כדי לסיים עם הטיגונים מהר וכדי שהירקות לא יוציאו את הנוזלים ויתבשלו במקום להיצרב) עוד קצת סבלנות עם הביצים ויש ארוחת ערב מושקעת מספיק בשביל ערבי הקיץ הלוהטים.

יתרון נוסף לפריטטה הוא שאם נשארה לכם חתיכה מארוחת הערב, אפשר להכין ממנה אחלה ארוחת צהריים לעבודה או לבית הספר למחרת.
נכון, יש בתוך החביתה ירקות אבל לפעמים אם קוצצים קטן את הירקות ומטגנים אותם כמו שצריך, גם הילדים סרבני הירקות יאכלו ואפילו יאהבו.

פריטטת ירקות וגבינת פטה

1 בצל גדול
שיניים מראש שום שלם
1 פלפל אדום בינוני
1 פלפל צהוב בינוני
3 קישואים בינוניים
1 גבעול בצל ירוק
6 ביצים
70 גר' גבינת פטה
מלח
פלפל שחור

חוצים את הבצל לאורכו ופורסים לרצועות.

מחממים מחבת גדולה עם כ-4 כפות שמן זית ומטגנים את הבצל עד הזהבה.
קוצצים את שיניי השום ומוסיפים למחבת. מטגנים יחד עוד כשתי דקות.
קוצצים את הפלפלים לרצועות דקות ומוסיפים אותן למחבת. מטגנים יחד כחמש דקות, עד שהפלפלים מקבלים צריבה קלה.

את הקישואים חוצים לאורך וקוצצים לפרוסות דקות. גם את פרוסות הקישואים מוסיפים למחבת ומטגנים יחד עם שאר הירקות.
כשכל הירקות צרובים, מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם ומערבבים היטב.

מנמיכים מעט את הלהבה, טורפים את הביצים היטב ומוסיפים אל המחבת, דואגים שהבלילה תגיע גם לתחתית על ידי הזזה עדינה של התחתית בלי "לקשקש" את החביתה.
מפוררים את הגבינה על החלק העליון של הפריטטה על כל שטח הביצה החיה, קוצצים את הבצל הירוק ומוסיפים כמעט את כולו גם כן. משאירים חלק לקישוט.

ישנן שתי אפשרויות להמשך הבישול-
הראשונה והקלאסית- להכניס את המחבת לתנור שחומם מראש לחום בינוני לכמה דקות כדי לסיים את בישול הפריטטה.
השנייה וה"חאפרית"- בעזרת צלחת גדולה שמניחים מעל הפריטטה, הופכים בזהירות את החביתה ובעדינות מחזירים אותה למחבת לטיגון קצר של הצד העליון שעכשיו הוא התחתון.
שתי השיטות מוצלחות ואין לי אחת שהיא מועדפת, פשוט מה שיותר נוח לי באותו הרגע.
חשוב לציין שידית המחבת צריכה להיות עמידה בחום במידה ואתם מכניסים אותה לתנור, זאת אומרת שלא תהיה מפלסטיק.
כשהפריטטה מוכנה מעבירים לצלחת הגשה.

פסטה עם עגבניות שרי וצלפים

הרבה בדרך כלל אין לי במקרר, בעיקר כי אני אוכלת בעבודה וכשאני מגיעה הביתה אני לא רעבה.
אז תכולת המקרר שלי מכילה 90% חמוצים... שאת רובם אני מכינה לבד.
למרות זאת יש כמה דברים שאני מחזיקה דרך קבע במקרר כי אני יודעת שהם מחזיקים מעמד מספיק זמן ולא מתקלקלים בקלות והם גם מרכיבים די בסיסיים שאיתם אפשר להכין די הרבה מנות מגוונות.

שני דברים שאני מחזיקה קבוע הם צלפים וזיתים. זיתי קלמטה ליתר דיוק. שני מרכיבים מאוד בסיסיים במטבח האיטלקי, אחד המטבחים שאני יותר אוהבת.
בשילוב עם עגבניות שרי אפשר להכין יופי של מנה חמה ומשביעה שלא לוקח להכין יותר מעשרים דקות.

נכון שבדרך כלל ברטבים לפסטה עדיף עגבניות רכות, אבל דווקא פה עדיף עגבניות שרי קשות יחסית, הן עדיין צריכות לשמור על הצורה שלהן במנה ולא לאבד אותה לגמרי לרוטב נוזלי.
הרוטב שנוצר פה הוא לא נוזלי כמו רוטב עגבניות רגיל, הוא בעצם בא לתבל את הפסטה ולא להטביע אותה בנוזלים, כל המרכיבים פה הם בעצם התבלינים.

דווקא במנה הזאת השתמשתי בעלי לזניה שבישלתי בדיוק כמו פסטה רגילה, אני מאוד אוהבת את הגודל המאסיבי של העלים ברטבים פשוטים, אבל אתם יכולים להשתמש בכל פסטה גדולה אחרת שיש לכם בבית, הכוונה היא פסטה שתכיל את הרוטב.
 

פסטה עם עגבניות שרי וצלפים

כ- 20 עגבניות שרי קשות
1 כף גדושה צלפים, מנוקזים מנוזלים
6-8 שיני שום
8 זיתי קלמטה, מגולענים
פלפל שחור גרוס
שבבי צ'ילי
עלים מגבעול בזיליקום
פרמזן מגורד

חוצים את עגבניות השרי לחצי ואת הצלפים, השום והזיתים קוצצים דק, יחד.

מחממים מחבת בינונית עם 3 כפות שמן זית ומוסיפים את העגבניות.

מטגנים את העגבניות עד שהן מעט מתרככות והוציאו את הנוזלים, מוסיפים את הצלפים, השום והזיתים הקצוצים ומטגנים יחד עדיין על להבה גבוהה. שימו לב שהתערובת מתייבשת מעט במחבת אבל אל תדאגו הנוזלים יחזרו לאט, רק תזהרו שלא לשרוף את הרוטב.

מתבלים בפלפל שחור ושבבי צ'ילי, את עלי הבזיליקום קורעים פנימה וטועמים, אין צורך להוסיף מלח, הצלפים והזיתים מספיק מלוחים.

תוך כדי הכנת הרוטב מבשלים את הפסטה וכשהיא מוכנה מעבירים אותה ישר לתוך המחבת עם הרוטב, ומבשלים אותה בתוכו כשתי דקות שתספוג את הטעמים.

מעבירים את הפסטה לקערת הגשה ומפזרים פרמזן מגורד מעל.

פסטה עם אפונה ושום מטוגן

כמעט כל מנה אצלי מתחילה עם בצל ושום מטוגנים. פשוט כי הם נותנים כל כך הרבה טעם וזה בסיס התחלתי מצויין כמעט לכל מאכל- רוטב, מרק או תבשיל מלא בכל טוב.

הפעם אני נותנת את הבמה רק לשום. כשמשתמשים בו בחוכמה ובמידה (למרות שאני ידועה בשימוש שלי בשום, אתם יכולים לראות את הכמויות שלו בערך בכל מתכון של עוף אצלי...) הוא מוציא את הטעמים הנכונים ונותן דגש על הטעמים של חומרי הגלם הנלווים אליו.
בעבודה עם שום צריך מאוד להיזהר שלא לשרוף אותו בזמן הטיגון אחרת הוא ייתן טעם מר נוראי לכל המנה.

הפעם אני מכינה מנת פסטה קלילה עם שום מטוגן יחד עם צלפים שנותנים מליחות אחרת לשילוב הטעמים של השום והאפונה וטעם מיוחד לכל המנה.
שקית של אפונה קפואה שיושבת בפריזר היא המוצא האידאלי לכל מנת פסטה זריזה.
שילוב האפונה יחד עם שאר המוצרים שבדרך כלל אני מחזיקה בבית- שום תמיד יש וצנצנת של צלפים שמחזיקה המון זמן כי כל פעם אני משתמשת בכמות קטנה, פותר את המחשבה הקבועה שיש בראש כשחוזרים מהעבודה ואין כוח לחשוב מה עכשיו מכינים לארוחת הערב.

פסטה עם אפונה ושום
2 מנות

5 שיני שום כתושות
1 כף צלפים
3 כפות שמן זית
1 כוס אפונה קפואה
פלפל שחור גרוס
אורגנו מיובש
50 גר' גבינת פטה עיזים מפוררת
פרמזן מגורד

חצי חבילת פסטה גדולה (קונכיות גדולות או פנה)

מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן
מחממים מחבת בינונית עם שמן הזית ומטגנים את השום הכתוש על להבה נמוכה כדי שלא ישרף עד שהוא שחום.

קוצצים את הצלפים ומוסיפים למחבת לטיגון קצר יחד עם השום.

כשהפסטה מוכנה, מסננים אותה מהמים ומוסיפים את השום והצלפים. מערבבים היטב, מוספים את האפונה הקפואה ואת גבינת הפטה ומתבלים בפלפל שחור ואורגנו. לדעתי אין צורך להוסיף מלח כי הצלפים והגבינה מספיק מלוחים אבל כדאי לטעום למקרה שצריך לתקן תיבול.

מבשלים הכל יחד כשתי דקות כדי שהפסטה תתפוס את הטעמים ושהגבינה תתרכך.
מעבירים לכל הגשה ומפזרים פרמזן מגורד מעל.

סלט עוף לממהרים

כן, נעלמתי קצת.
אבל חוזרת לאט, לאט.

בימים חמים כאלה אין באמת כוח לעמוד במטבח החם עוד יותר, אבל בן אדם צריך לאכול משהו.
בדיוק בשביל ימים כאלה אני שמחה שאני סוג של אוגר.
זוכרים את שקיות הקיטניות שאני ממליצה לכם לאגור בפריזר בכל הזדמנות אפשרית?

אז יומם הגיע!
אם אתם כמוני אז בטח יש לכם גם איזה חזה עוף מסכן בשקית בתחתית הפריזר, רק מחכה שיוציאו אותו לאוויר המטבח.
אז גם יומו של חזה העוף המסכן הגיע!

אז מה יש לנו?
חזה עוף? יש!
שקיות של קיטניות מבושלות? יש!
ירקות טריים במקרר? יש!
יאללה, מכינים סלט. הפתרון הכי הגיוני בחום הזה.

נכון, צריך להכין את חזה העוף, צודקים. אבל זה הרע במיעוטו בכל מה שקשור לטמפרטורות הזוועה השוררות בצהרי היום בחוץ.
וכן, יכול להיות שאני סתם מסבכת עם ירקות מקורמלים, אבל מה אני אביא לכם, סתם סלט עם חזה עוף במחבת? לא, אני משקיעה בכם.
ותאמינו לי, ההשקעה הקטנה של לעמוד ליד הכיריים את החצי שעה (ואני קצת מגזימה חצי שעה, אם הכל מוכן וחתוך מראש זה לוקח הרבה פחות) שווה את זה.

סלט עוף עם ירקות מקורמלים
2 מנות

חזה עוף נקי
1 כף זרעי חרדל צהובים
1 כף זרעי חרדל שחורים
שבבי צ'ילי מיובש
טימין מיובש
מלח
פלפל שחור גרוס
1 בצל סגול בינוני
1 עגבניה גדולה
1 פלפל אדום גדול
8-10 שיני שום
1 כוס עדשים שחורים מבושלים
1 כוס חומוס מבושל
1 מלפפון בינוני
6 עלי חסה ערבית גדולים
מיץ מלימון בינוני
2 כפות חומץ בלסמי

על מחבת יבשה קולים את זרעי החרדל עד שהם משמיעים קולות התפצפצות. מעבירים לקרש ומועכים עם תחתית המחבת בזהירות.

מנקים את חזה העוף ומתבלים במעט שמן זית, מלח, פלפל שחור,טימין, מחצית משיני השום- כותשים, זרעי החרדל הקלויים ומעט שבבי צ'ילי גרוס. מניחים בצד לחצי שעה לפחות. אם רוצים אפשר לתבל מראש ולשמור במקרר עד כחצי שעה לפני ההכנה ורק אז להוציא לחום החדר.
חותכים את הבצל הסגול, העגבניה והפלפל האדום לפלחים.

מחממים מחבת עם 3 כפות שמן זית ומטגנים את הבצל עד הזהבה, מוסיפים את הפלפל האדום ומטגנים יחד עוד כשלוש דקות.

פורסים דק את שארית השום ומוסיפים למחבת.

לאחר כשתי דקות מוסיפים את העגבניה הפרוסה ומקפיצים יחד עד שכל הנוזלים שהעגבניה הוציאה התאדו.

מתבלים במעט מלח, פלפל שחור והחומץ הבלסמי ומבשלים תוך כדי ערבוב עד שכל הנוזלים מצטמצמים שוב.
מעבירים את הירקות לקערה ובאותה המחבת מחממים את העדשים והחומוס, אפשר לתבל במעט מלח ופלפל שחור. מעבירים גם אותם לקערה נפרדת.

במחבת נקייה מחממים מעט שמן זית ומטגנים את חזה העוף כ 3-4 דקות מכל צד, עד שהוא זהוב ומוכן לאכילה. כדאי מאוד להוסיף את כל השום הכתוש וזרעי החרדל מהמרינדה למחבת ולטגן גם אותם, הם מאוד מוסיפים למרקם של הסלט.

מוציאים את העוף לקרש\צלחת ופורסים אותו לרצועות.

חותכים את החסה והמלפפון לרצועות ומסדרים על צלחת הגשה, מתבלים במיץ הלימון ומעט מלח ופלפל שחור גרוס, מעל מסדרים את הירקות המקורמלים והקיטניות ומעל הכל מסדרים את חזה העוף הפרוס. 

כדאי להגיש מיד לאחר סידור המרכיבים החמים אחרת החסה תתקווצ'ץ' לגמרי. כן, זה מונח מקצועי.