מאפינס כרובית ובטטה ללא גלוטן

אני מאוד אוהבת מאפי ירקות.
פשטידות, קישים, מאפינס. עם בצק או בלי בצק, זאת  דרך מצויינת לנצל ירקות שישבו במקרר או בסלסלה והם כבר לא בשיא שלהם.
עד כמה שאני אוהבת בצקים, לא תמיד צריך אותם.
תוספת של מעט קמח תירס, רק בשביל קצת לחזק את הבלילה, לתת לה יציבות עושה את העבודה ואין צורך בקמח לבן.

אני עכשיו עושה הפרדה בין קישים, שהמלית בהם באמת צריכה את החיזוק והמעטפת של בצק העלים\פריך לבין פשטידות שהם יכולים לעמוד בפני עצמם בלי בצק.
לפעמים אני אפילו מעדיפה מאפים בלי קמח. הירקות עושים את ההבדל, הם אלו שנותנים את הנפח למאפה והם גם אלה שעושים אותו עדין ומתאים לארוחת ערב קלילה או אפילו כתוספת לבראנץ'.

כמובן שהגבינות מאוד מוסיפות למלית וגם כאן חשוב לשים לב אליהן ולמינון אחרת אנחנו שוב חוזרים למנה כבדה.

הגבינות הקשות שבהן השתמשתי הן גאודה ושוויצרית, אבל אתם מוזמנים להשתמש בגבינות שאתם אוהבים, רק לא לעלות על הכמות הרשומה במתכון.
קשקבל ופטה גם כן יכולות להתאים, פשוט שימו לב לכמות המלח שאתם מוסיפים.
פרמזן או פקורינו יכולות מאוד להתאים אבל רק בכמות קטנה יחסית, אולי רק לפיזור מעל המאפינס.

כמובן שאפשר להכין את המאפינס מראש ולחמם לפני ההגשה, לילה במקרר מאוד יעזור להתייצבות שלהם.

מאפינס בטטה וכרובית ללא גלוטן

1 בטטה בינונית
1.5 כוס פרחי כרובית קצוצים דק
1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')
3 ביצים
1.5 כוס גבינה קשה מגורדת
5 עלי מרווה
גבעול בצל ירוק
חופן עלי פטרוזיליה
1/2 כוס קמח תירס דק (לפולנטה)
מלח
פלפל שחור גרוס
4 כפות שמן זית

מפרקים את הכרובית לפרחים ומשרים בקערת מים עם חומץ לכחצי שעה. שוטפים היטב לאחר מכן.
מקלפים את הבטטה, שוטפים היטב ומגדרים אל תוך קערה גדולה.
מתוך הכרובית ששטפנו קוצצים דק כמות שתמלא כוס וחצי, את הגבעולים קוצצים קטן ואת הפרחים מפרקים לפרחים כמה שיותר קטנים, לא צריך ממש לקצוץ לפירורים. בערך בגודל של חצי ס"מ.
קוצצים את עשבי התיבול ומוסיפים לקערה.

לקערה מוסיפים את שאר החומרים- קמח התירס,שמנת, ביצים, גבינות, שמן זית ומתבלים לפי הטעם.

מערבבים היטב ומעבירים לתבנית שקעים מכוסה בעטרות נייר.

ממלאים כל שקע כמעט עד הקצה ומכניסים לאפייה בחום בינוני-גבוה (175) לכעשרים דקות.
המאפינס מוכנים כשקיסם שננעץ יוצא יבש עם מעט פירורים.

סלט בורגול חמים וצבעוני

לאט לאט החורף התגנב לו חזרה והימים האפורים חזרו איתו.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד אוהבת את החורף ומעדיפה אותו על הקיץ בכל מובן אפשרי, אבל לא תמיד יש לי כוח לעמוד במטבח ולהכין ארוחה חמה אחרי יום עבודה מתיש.

לפעמים סלט גדול עם כמה מרכיבים לא שיגרתיים הם אלו שסוגרים את פינת ארוחת הערב בצורה נפלאה.

אני מאוד אוהבת לשלב בורגול בסלט, הוא מאוד בריא, משביע ומאוד מוסיף בטקסטורה שלו למונוטוניות של סלט רגיל לחלוטין.
גם שילוב של טמפרטורות שונות בסלט מאוד מגוון את הארוחה, הוספה של בטטה ובצל צלויים בתנור משדרגת את הסלט ומעלים אותו בכמה רמות.
עוד אחד מהשילובים שאני אוהבת להכניס לסלטים, זה פרי מתקתק שיכול להיכנס ולהוסיף מימד חדש לסלט ואגס עושה את העבודה מצויין. הפעם בחרתי באגס אדמדם, סתם כי הוא ישב אצל הירקן וקרץ לי מהמדף אבל אגס רגיל מתאים פה כמובן.

משהו נוסף שאני אוהבת לשלב בסלטים בשביל להוסיף מרקם לכל ביס אלו אגוזים או גרעינים. הפעם החלטתי לנסות צנוברים וסומסום. בדרך כלל אני מוסיפה מעט שמן סומסום לסלט, בעיקר כי הטעמים משתלבים מצויין אבל הפעם רציתי את הטעם והמרקם יחד.

כמעט בכל מרכיב אפשר לשחק, אני השתמשתי בחסה צבעונית, בשביל להוסיף עוד קצת צבע לצלחת ואת הגזר אפשר לחתוך לגפרורים ולא לפרוסות דקות עם הקולפן.

הסלט הוא רק תירוץ למשחקים.

סלט צבעוני לימים אפורים

1 בטטה בינונית
1 בצל בינוני-גדול
6 שיני שום
טימין
שבבי צ'ילי
מלח גס
פלפל שחור גרוס
שמן זית

1 כוס בורגול מושרה
4-5 עלי חסה
1 גזר קטן
1 אגס
גבעול בצל ירוק
סומסום
צנוברים

לרוטב-
1 כפית חומץ בלסמי
מיץ מחצי לימון
מלח גס גרוס
פלפל שחור גרוס
שמן זית

מקלפים את הבטטה וחותכים לקוביות בגודל ס"מ בערך, מעבירים לקערה בינונית.
מקלפים את הבצל, פורסים אותו ל"פלחים" לאורך ומעבירים לקערה.
מקלפים את שיני השום, חותכים גס ל 2-3 חתיכות ומעבירים לקערה יחד עם הבטטה והבצל.

מתבלים במלח, פלפל, שבבי צ'ילי, טימין ושמן זית, מערבבים היטב, מעבירים לתבנית מתאימה ומכניסים לאפייה בחום גבוה (200) לכחצי שעה. אם צריך, מוסיפים עוד כמה דקות. כשהם מוכנים מוציאים מהתנור ומצננים מעט, שיהיו בחום החדר.

שוטפים היטב את הבורגול, מעבירים לקערה גדולה ומכסים במים רותחים. משאירים את הבורגול כך עד לסיום אפיית הבטטה והבצל.

שוטפים את החסה ומייבשים היטב, מקלפים את הגזר וממשיכים "לקלף" בעזרת הקולפן פרוסות דקות של הגזר לסלט לפי הכמות הרצויה. מעבירים לקערה גדולה ומוסיפים אליה את החסה היבשה, חתוכה בגודל הרצוי.
חותכים את האגס ומשאירים את הליבה בצד. פורסים אותו הכי דק שאפשר ומוסיפים לקערה.
את הבצל הירוק גם כן פורסים כמה שיותר דק ומוסיפים לקערה.

על מחבת יבשה קולים מעט סומסום וצנוברים עד הזהבה, מצננים מעט.

כשהבורגול מוכן מסננים היטב את המים שנשארו, מודדים כוס ומוסיפים לקערה.
לאחר שהבטטה והבצל התקררו מעט וכבר לא מאוד חמים מוסיפים אותם לסלט. מערבבים את מרכיבי הרוטב, שופכים מעל הסלט ומערבבים היטב.
מעבירים לקערת הגשה (אם רוצים) ומעל מפזרים את הסומסום והצנוברים הקלויים.

ירקות מטוגנים בטמפורת בירה

חג חנוכה שמח ומואר!
אז ככה, בגלל שהרשת מוצפת במתכוני סופגניות מטוגנות או אפויות, בריאות יותר או פחות, אני לא אצטרף לעדר ואביא לכם עוד מתכון מהארסנל שלי. למרות שאם אתם נורא רוצים יש לי בבלוג מתכון לסופגניות אשל נהדרות, לכו לבדוק!

כבר די הרבה זמן אני זממתי להכין את המתכון הזה, פשוט כי הוא כל כך קל ומהיר הכנה (יחסית כמובן) שאת האמת זאת קצת בדיחה לכתוב עליו טור שלם.
זה שלא הכנתי השנה סופגניות או לביבות לא אומר שחסכתי מכם (או ממני) את מנת השמן התקופתית שכל אדם שחוגג את חנוכה מחוייב לצרוך. כן, אני צוחקת. נדיר למצוא אצלי טיגונים מטורפים כמו אלה, אבל מידי פעם גם אני חוטאת במנת מטוגנים יפה לצד בירה צוננת.

ירקות בטמפורה זאת אחת האהבות שלי.
ירק חמים ורך בתוך ציפוי קראנצ'י שמתפצפץ בכל ביס, טבול במטבל ריחני ופיקנטי בדרך כלל.
מה יכול להיות יותר טוב?

היתרון במתכון הזה, הוא מתאים לכל סוגי הירקות שאתם אוהבים, פשוט תזרמו עם הדמיון ולכו לטגן מה שבא לכם.
הרי הדברים הראשונים שעולים בראש הם לא ארטישוק ושעועית רחבה, אבל תתפלאו כמה הם מתאימים וטעימים כל כך.

ירקות בטמפורת בירה

1 בטטה בינונית
3 ארטישוקים גדולים
1 בצל גדול
6-8 תרמילי שעועית שטוחה

1 כוס בירה
3 קוביות קרח
1 כפית גדושה שום גבישי
מלח
פלפל שחור גרוס
שבבי צ'ילי חריף
1 כוס קמח

קמח לציפוי

לקערה בינונית מוזגים את הבירה ואליה מוסיפים את קוביות הקרח ומתבלים. מערבבים, מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב עד שלא נשארים גושים. מניחים בצד בזמן שמכינים את הירקות.

בינתיים מחממים שמן לטיגון בסיר בינוני.
מקלפים את הבטטה ופורסים לפרוסות בעובי חצי ס"מ בערך.
את הבצל מקלפים ופורסים לפרוסות בעובי ס"מ ומפרקים לטבעות.
מנקים את הארטישוקים, משאירים בערך 5 ס"מ מהגבעול ומשרים במים עם לימון שלא ישחירו.
מורידים את הקצוות של השעועית וחותכים למעויינים, משתדלים שיהיו שווים בגודלם.

שמים קמח בקערה בינונית, מכניסים כמות קטנה ומקמחים בעדינות. מורידים עודפי קמח ומעבירים לקערת הבלילה. טובלים מכל הכיוונים בבלילה, מנערים בעדינות שהעודפים ירדו ומכניסים בזהירות רבה לשמן החם.

שימו לב שלכל ירק יש את זמן הטיגון שלו, הבטטה לוקחת יחסית הכי הרבה זמן (4-5 דקות) והשעועית הכי פחות זמן (2-3 דקות), אז תשתדלו שלא לערבב בין סוגי הירקות.

הירקות מוכנים כאשר מזלג ננעץ בהם בקלות.

כשהירקות מוכנים מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
כדאי להגיש כמעט מיד, לצד מטבלים שאתם אוהבים ובירה קרה.

עוף עם ירקות שרש מתוקים בתיבול לא סטנדרטי

כשזה מגיע לעוף, איפה כבר אפשר לחדש?
כולם מכינים את העוף בצורה שהם הכי אוהבים, בתיבול האהוב ובדרך כלל זה יחד עם תוספת ירקות כדי לסיים את הכנת הארוחה בפעם אחת.

אני מאוד אוהבת תוספת של ירקות שורש ובמיוחד בטטות, גזר וסלק. המתיקות הטבעית של הירקות והבצלים מאוד מוסיפה לטעמי העוף שהפעם מתובל בצורה קצת שונה מבדרך כלל.
בעיקר בגלל שהירקות מאוד מתוקים וגם בגלל שרציתי משהו קצת שונה, החלטתי לנסות תיבול קצת לא קונבנציונאלי.

בהרט וחומץ בלסמי הם תבלינים שלא נמצאים בשימוש בדרך כלל במנות עוף. בהרט מתאים מאוד לשימוש עם בקר וחומץ בלסמי הולך מצויין עם פסטות וסלטים.

זאת היתה הפתעה שהתיבול יצא מאוד מוצלח עם העוף. מתיקות הירקות והבהרט מקבלת חיזוק מהחמיצות של החומץ הבלסמי.
כמובן שאפשר להוסיף גם תפוחי אדמה או כל ירק אחר שאוהבים .

את המנה אפשר להכין לפני הארוחה או כמו כל מנה בשרית, רצוי להכין יום לפני הארוחה.

עוף עם ירקות שורש מתוקים

2 כרעיים מחולקים
2 בטטות גדולות
4 גזרים גדולים
3 בצלים בינוניים
שיניים מראש שום גדול
2 סלקים גדולים
1 כפית פפריקה מתוקה
2 כפיות בהרט
מלח גס גרוס
פלפל שחור גרוס
שמן זית
4 כפות חומץ בלסמי

מקלפים את הירקות וחותכים לחתיכות בגודל אחיד. שמים בקערה גדולה.

מקלפים את השום וכ- 2/3 מהכמות מוסיפים לירקות החתוכים. את שאר השום כותשים ומערבבים יחד עם מלח גס, פלפל שחור ושמן זית ומתבלים את העוף.

מתבלים את הירקות באותו התיבול יחד עם החומץ הבלסמי, מערבבים היטב ומעבירים לתבנית אפייה.
מעל מסדרים את העוף, מכסים בנייר אלומיניום ומכניסים לתנור שחומם מראש לחום גבוה (200) לכשעה וחצי.
לאחר שעה וחצי מורידים את נייר האלומיניום ומוסיפים עוד כחצי שעה להשחמה.

ניוקי בטטה ריקוטה וטימין

אפשר לומר שרוב המאכלים שאני מכינה הם בסגנון איטלקי. אני מדגישה ב"סגנון", כי רוב הסיכויים שאם איזה דודה איטלקיה רואה את המתכונים שלי היא תזרוק עלי איזה מערוך, אז אני אומרת בסגנון איטלקי.

אני פשוט אוהבת את שילובי הטעמים. טעמים פשוטים יחסית ויחד הם חיים בהרמוניה בבטן שלי.

אני יודעת שהבאתי לכם לפני כמה שבועות שני מתכונים עם בטטות ונכון שהבטחתי לגוון, אז הינה- אני מגוונת עם ניוקי בטטה!
אבל לא סתם ניוקי בטטה, אלא ניוקי בטטה וריקוטה עם עלי טימין. בחמאת מרווה. עם פרמזן מגורד מעל...

שילוב מתיקות הבטטה עם המליחות העדינה של הריקוטה במרקם של הניוקי פשוט נמסים בפה.

פה אני מביאה לכם רוטב שהוא לא באמת רוטב, חמאת המרווה עוטפת את הניוקי ולא ממש משאירה סימני רוטב, אלא רק טעם עדין של חמאה ומרווה (ואתם צריכים להזהר עם המרווה, היא מאוד משתלטת ומרירה אם יש יותר מידי ממנה) שמונעת מהניוקי להדבק אחד לשני ומשאיר הד אחרי הביס.
אני ממש מתחילה להשמע כמו אייל שני. אוי.

דגשים-
* כדאי לאפות את הבטטות ותפוח האדמה ולא לבשל, הבישול מוסיף נוזלים שאנחנו לא רוצים. אבל אם כבר בישלתם או שיש לכם בטטות מבושלות שאתם לא יודעים מה לעשות איתן, כדאי להחזיר לסיר לאחר סינון המים ולבשל על אש נמוכה עד שכל המים מתאדים והחתיכות נראות יבשות. להיזהר שלא לשרוף את הסיר ואת הבטטות.
* את הטימין בתערובת עצמה אפשר להחליף באגוז מוסקט שהולך מצויין עם הבטטה, אם אתם לא אוהבים טימין או אוהבים יותר אגוז מוסקט.
* לדעתי ריקוטה היא הגבינה המתאימה ביותר למתכון הזה, היא מספיק עדינה בשביל לא להשתלט על הטעמים האחרים במנה אבל לא נעלמת לגמרי.
*אני השתמשתי במרווה יבשה, פשוט כי לא הייתה לי מרווה טרייה. לא באמת משנה אם המרווה טרייה או יבשה.

אם אתם לא אוהבים בטטה (איך אפשר שלא?!), אבל מתחשק לכם ניוקי, אתם יכולים לקפוץ למתכון שלי של הניוקי הסטנדרטי- מתפוחי אדמה.

ניוקי בטטה, ריקוטה וטימין    

2 מנות גדולות

2 בטטות גדולות
1 תפוח אדמה בינוני
150 גר' ריקוטה מסוננת
עלים מגבעול טימין, קצוצים
1 חלמון
2 כוסות קמח
מלח
פלפל שחור

חמאת מרווה
50 גר' חמאה
6 עלי מרווה

פרמזן מגורד לקישוט

מתחילים עם סינון המים מהריקוטה- מעבירים את תוכן הקופסא על מרכז מגבת דקה או בד חיתול נקי, מסובבים את המגבת סביב הגבינה ותולים לניקוז מעל הכיור או מעל קערה גדולה.

...כן אמא, צילמתי את הבלאגן של הכלים

להשאיר את הגבינה ככה לפחות חצי שעה, עד אפילו שעתיים, רצוי שכמה שיותר מים ירדו.
מחממים תנור לחום גבוה (220)
עוטפים את הבטטות ותפוח האדמה בנייר כסף ומכניסים לאפייה, לשעה.

לאחר שעה דוקרים עם סכין כדי לבדוק את הם מוכנים. אם כן אפשר להוציא ולקרר, אם לא- לאפות עוד כעשר דקות ולבדוק שוב.

כשהם קרים לרוקן את התוכן מהקליפה לתוך קערה גדולה, שיהיה נוח לערבב בה.
את תפוח האדמה אני גירדתי על הצד הדק של הפומפיה, אבל אם למישהו יש מועך תפוחי אדמה (מכשיר שנראה כמו מועך שום גדול) מוזמן להשתמש בו. את הבטטה פשוט מעכתי עם מזלג.

כדאי לגרד דק, המרקם שווה את ההשקעה

מוציאים את הריקוטה מהמגבת ושוקלים את הכמות הדרושה, מוסיפים אותה לתערובת ומתבלים במלח, פלפל שחור וטימין.

מערבבים היטב וטועמים למקרה שצריך לתקן תיבול.
מוסיפים את החלמון וכוס אחת של קמח ומערבבים היטב.
מקמחים מעט את משטח העבודה ומעבירים את התערובת על הקמח.

מעבדים מעט את התערובת,  בעדינות- היא עדיין לא מספיק יציבה ודי דביקה.
לאט מוסיפים את הקמח שנשאר, כל פעם כמות קטנה. עדיף להשאיר בצד קמח מאשר להוסיף יותר מידי. ככה עד שהתערובת נהיית בצק רך אבל נוח לעבודה. אפשר לחלק את הבצק לכמה חלקים, לפעמים יותר נוח לעבוד בחלקים קטנים. אם אתם מרגישים שהבצק עדיין דביק מידי אפשר להוסיף מעט קמח נוסף מעבר לכמות הרשומה, אבל שימו לב שככל שהיה יותר קמח במתכון, הניוקי יצאו כבדים יותר.

מקמחים קלות את משטח העבודה, לוקחים בערך רבע מכמות הבצק ומתחילים לגלגל לנחש בערך בקוטר 1-1.5 ס"מ. כשמגיעים לקוטר הרצוי חותכים בעזרת סכין חדה, בלי שיניים, לחתיכות באורך 2 ס"מ.

את החתיכות המוכנות מעבירים לצד ומקמחים אותן מעט, כדי שלא ידבקו אחת לשנייה.

תוך כדי עבודת החיתוך, מרתיחים מים בסיר גדול עם חופן (שתי כפות גדושות בערך) מלח גס.
כשהניוקי חתוך והמים רותחים, מתחילים לבשל את ניוקי בכמה סבבים, רצוי לבשל כמויות קטנות כל פעם כדי שטמפרטורת המים לא תרד וזמן הבישול יתארך.
מכניסים את הכמות הרצויה של הניוקי לסיר בזהירות שהמים לא יקפצו על הידיים. אני אוהבת להעביר סיבוב של כף בתחתית כדי לוודא שהם לא נדבקו לתחתית הסיר.
כשהם מתחילים לצוף, ממשיכים לבשל עוד כדקה, מוציאים לקערה בצד ומזלפים מעט שמן זית מעל (למקרה שאתם לא רוצים רוטב).
ככה ממשיכים עם כל הניוקי.
רצוי להכין תוך כדי הבישול את חמאת המרווה- במחבת גדולה להמיס את החמאה. כשהיא נמסה מוסיפים את עלי המרווה ומטגנים אותה כשתי דקות בפנים.

בשלב הזה אני מנמיכה את האש ומחכה שהסיבוב הראשון של הניוקי המבושל יצא מהסיר ישר אל תוך המחבת. 

אם אתם רוצים שהם רק יתפסו את הטעם של החמאה מטגנים אותם בערך דקה ומוציאים לקערה, אבל אם אתם רוצים שהניוקי יקבלו מעט פריכות מבחוץ מטגנים אותם כמה דקות יותר, עד שהצדדים מקבלים חריכות עדינות ורק אז מוציאים לקערה. 

במידה ויש לכם רוטב אחר שאתם רוצים להגיש אותו עם הניוקי, רצוי שגם הוא יהיה חם במחבת ויחכה לניוקי המוכנים שיכנסו אליו.
כשכל הניוקי מוכנים, מעבירים לקערת הגשה או מחלקים לקערות אישיות ומעל מפזרים פרמזן מגורד לפי הטעם.

מוכן!

עוף עם בטטה ברוטב גרגירי חרדל מתקתק

אני מאוד אוהבת חנויות בישול.

לא משנה איזה, בין אם זה סתם סופר או חנות המתמחה בכלי בישול "פלצניים". ולא משנה מה, אני תמיד אבהה בסיר בישול מברזל יצוק ואנסה לשכנע את עצמי לא לקנות כי א. אין לי מקום במטבח הקטן ו-ב. אני לא מצליחה להרים אותו כשהוא ריק אז מה יהיה עם אוכל בפנים?

לפני כמה חודשים כשעוד היה לי זמן פנוי להסתובב סתם ככה, נכנסתי לאחת מהחנויות המתמחות שגם מוכרות חומרי גלם לבישול.

קניתי גרגירי חרדל. שחור וצהוב.

מה אני אעשה איתם? לא יודעת, אבל התחשק לי אז קניתי דוגמית מכל אחד.

כבר הבנתם שעוף מקבל כמעט כל תבלין באהבה. 

אז החלטתי לנסות לשלב כמה טעמים יחד.

טעמתי את גרגירי החרדל כמו שהם, רק כדי לקבל מושג של כמה חרדליים הם ובכמה אני צריכה להשתמש כדי לקבל טעם חרדלי, אבל לא כדי שהמנה תיהרס.

אתם תתפלאו, אבל יחסית לחרדל שבצנצנת, טעם גרגירי החרדל הרבה פחות חזק.

מאוד אהבתי את השילוב של הבטטות והחרדל, החריפות העדינה של החרדל מדגישה את המתיקות של הבטטות יחד עם החמצמצות של החומץ הבלסמי. טעמים שהופכים את המנה למאוד מיוחדת.

שימו לב שאין צורך להשתמש בהרבה מלח בתיבול של העוף, הסויה שבנוזלי הבישול מספיק מלוחה. 

טיפ קטן, התבשיל מקבל טעמים הרבה יותר חזקים יום למחרת הבישול, ככה שאם אין לכם זמן לבשל את המנה ביום שבו אתם רוצים להגיש, עוד יותר טוב- המנה תהיה יותר טעימה.

עוף עם בטטות ברוטב מתקתק

2 כרעיים מחולקות

6-8 בצלים בינוניים לבנים וסגולים

שיניים מראש שום שלם

2 בטטות גדולות 

חופן גרגירי חרדל צהוב

חופן גרגירי חרדל שחור

1/4 כוס סויה

¼ כוס חומץ בלסמי

צ'ילי מתוק לפי הטעם

2 כפות שטוחות סוכר חום

2 כוסות ציר עוף (500 מל')

1 כוס יין לבן

שני ס"מ אצבע ג'ינג'ר מגורדת דק (אפשר גם קפוא אם אין טרי)

מלח גס

פלפל שחור גרוס

שמן זית

מנקים את העוף ומניחים בצד

קולים את גרגירי החרדל על מחבת יבשה עד ששומעים קולות פיצפוץ. מכבים את האש ונותנים לגרגירים להתקרר.

מעבירים את הגרגירים לקרש ובעזרת ספל או קערה קטנה מועכים אותם (למי שיש עלי ומכתש יכול להשתמש בהם) ומעבירים לקערה בינונית.

אליהם מוסיפים חצי מכמות השום- כתוש, מלח, פלפל שחור גרוס ושתי כפות שמן זית.

מערבבים היטב ומורחים את העוף במרינדה, גם מתחת לעור.

בסיר גדול מחממים 4-5 כפות שמן זית ומטגנים את העוף, קודם על צד העור עד שהוא שחום ואחר כך הופכים ומטגנים את הצד השני.

כשהעוף שחום משני הצדדים מוציאים אותו מהסיר.

מכניסים לסיר את הבצלים כשהם חתוכים לפלחים- רבעים ומטגנים באותו השמן.

כשהבצלים זהובים ומתחילים להתרכך, מוסיפים את שארית השום- הפעם חתוך לחצי ומערבבים.

מחזירים את העוף לסיר, כשהעור כלפי מטה.

מעל מסדרים את הבטטות כשהן חתוכות ל"פלחים" (אפשר בכל צורה אחרת שנוחה לכם).

בקערה בה ערבבתם את המרינדה של העוף מערבבים את כל שאר הנוזלים- ציר עוף, יין לבן, סויה, חומץ בלסמי יחד עם הג'ינג'ר, סוכר חום, צ'ילי מתוק ומעט פלפל שחור. אין צורך במלח, הסויה מספיק מלוחה.

שופכים את הנוזלים לסיר, הם לא צריכים לכסות לגמרי את הבטטות, הן יכולות להציץ מחוץ לרוטב.

מבשלים על להבה גבוהה עד רתיחה.

מכסים, מנמיכים את הלהבה לבינונית וממשיכים לבשל כשעה. מידי פעם מערבבים בעדינות (כן, אני יודעת שאי אפשר באמת לערבב, אבל מנסים בזהירות להכניס את הבטטות המציצות לתוך נוזלי הבישול כדי שגם הן יקבלו את הטעמים).

לאחר כשעה לפתוח את המכסה לחצי כך שיהיה חריץ ממנו יוכלו האדים לצאת וממשיכים לבשל עוד כחצי שעה.

מכבים את הלהבה ונותנים לתבשיל לעמוד קצת לפני ההגשה.