הושיעו נא!

משפחה, חברים וקוראים רנדומאלים יקרים שלום.
בקשה קטנה.
אני משתתפת בתחרות מתכונים של בייגלה
אם תוכלו להכנס ולהצביע, זה יהיה אחלה!
המתכון שלי

הסלט הוא רק תירוץ...

חום הקיץ בארץ לא משאיר יותר מידי מקום לבישולים כבדים, לפחות לא כל שבוע ובמיוחד לא באמצע השבוע.

כבר אכלתם סלט מושקע אתמול ולהתחיל להכין את הפסטה הכי מהירה שיש לכם גם אין כוח וסבלנות. כי מי רוצה לעמוד מעל סיר רותח כדי לבדוק אם הפסטה מוכנה...

בטור הראשון שכתבתי אליכם הסברתי איך להכין לחם שאור, התהליך אמנם ארוך ודי מייגע אבל שווה כל רגע של התפחה.

בטור הזה אני מקיימת הבטחה, מה לעשות עם לחם שקצת התייבש ואתם לא רוצים לזרוק אותו כי הוא יצא כ"כ טעים.

ברוסקטה. זה הפתרון הכי מהיר וטעים.

ארוחה שמכינים אותה בקלי קלות והתוצאה יכולה לצאת מעדן אם חומרי הגלם טריים.

אני קוראת למנה הזו "ארוחה" כי היא יכולה להיות ארוחה נפלאה אבל היא יכולה גם לבוא כמנת פתיחה או כמתאבן כשאתם מארחים חברים או משפחה לארוחה גדולה ורציתם עוד משהו קטן ליד מגש הירקות והדיפים, או אם אתם ממש משקיעים- ליד הפטריות הממולאות וחטיפי הזיתים (כדור של בצק שק"ם אפוי עם זית בתוכו, פשוט וטעים)...

מצרכים לארוחה קלה לזוג:

3 פרוסות לאדם (כיכר הלחם שיוצאת לי בד"כ קטנה מכיכר רגילה, אבל שכל אחד יכין כמה שהוא רוצה) אם לא הכנתם לחם לבד אפשר להשתמש בכל לחם כבד, כפרי

3 עגבניות גדולות טריות וקשות

2 ענפי בזיליקום טריים

חופן זיתים שחורים מרינד או בחומץ יין- לא מושחרים!

מלח גס

פלפל שחור גרוס טרי

שמן זית איכותי

את פרוסות הלחם אפשר לקלות בטוסטר אובן או בקווצ'ר פסים של טוסטים, תלוי מה רמת העשייה שאתם רוצים את הלחם. טוסטר אובן ייתן קראנצ'יות מבחוץ ועדיין ישאיר את הלחם רך מבפנים, לעומת הקווצ'ר שיעשה את הפרוסה לצנים קשיח.

אני אוהבת את שתי האפשרויות, אבל בשביל הארוחה שלנו אני חושבת שיותר יתאים הצנים הקשה יותר. את הטוסט הרך יותר אני מכינה בד"כ למרק בצל בחורף, עם קצת פרמזן מעל...

לסלט- קוצצים את העגבניות לקוביות לא נורא קטנות, מגלענים את הזיתים וחותכים כל זית לכמה חתיכות, קוצצים את הבזיליקום דק ומתבלים במלח פלפל ומעט שמן זית.

אני אוהבת להעמיד את הסלט לעשר דקות בערך כדי שכל המרכיבים יוציאו קצת נוזלים והם הופכים לרוטב משגע שתענוג לטבול בו את שארית הלחם...

ממש לפני ההגשה מסדרים את הפרוסות על הצלחת ומניחים עליה מהסלט בנדיבות, יחד עם הנוזלים.

כל מה שנשאר זה לטרוף את הפרוסות הקלויות עם הסלט ואם נשאר קצת לחם בצד ל"טינקן" (tinken טבילה) כמו שאומרים אצלנו בעדה, אפשר לסיים גם אותו.

כי החלק הכי טעים של כל סלט זה המיץ...

שבועות 2012

כמו כל שנה לפני חג "משמעותי", זאת אומרת כשיש גם ארוחת חג, בערך שבועיים קודם מתחילות ההכנות עם אמא.
זה מתחיל בהחלטה אם מתארחים או מארחים.
אם זו האפשרות הראשונה, אין שום בעיה פשוט שואלים אם להביא משהו ואם כן אז זה בד"כ מגיע יחד עם עוד משהו שלא ביקשו.
אם זו האפשרות השניה, אז מתחיל תהליך ספירת ראשים, חיפוש בספרים ורשימות על גבי רשימות.

חג שבועות הממשמש ובא לא שונה מאחרים והפעם מארחים.
הרשימה בדר"כ מתמלאת די מהר בדברים הרגילים- בלינצ'ס, פשטידות למיניהן, בורקסים ומשהו פרווה למי שלא אוהב גבינות, סלטים וכמובן משהו מתוק לסיום.
תמיד מכינים יותר מידי. לא שלא ידענו שככה זה יהיה מראש.
אז נשאר אוכל לפלוגה. כמו תמיד.
הבעיה היא שהרשימה היא על בסיס לשינויים. והיא תמיד משתנה. גם תוך כדי חשיבה.
ישבנו אמא שלי ואני על הרשימה הראשונה, את האמת חשבתי שהפעם זה נגמר מהר יחסית ואולי אין שינויים. טעיתי.
יומיים אחרי, שיחת טלפון די קצרה הראתה לי כמה אני טועה.
"אנחנו תמיד עושות יותר מידי" ככה אמא שלי אמרה "אז הורדתי כמה דברים".
אבל התווספו איזה סוג של לביבות גבינה ועוד איזה פשטידה.

את הלחם הכנתי היום, לחם שאור כבד כזה שמתחילת ההכנה עד סוף האפיה עובר יום שלם (אם יש לכם מחמצת מוכנה).
שני כיכרות עגולים ושלושה מאורכים.
אולי תגידו אולי קצת מוקדם מידי להכין עכשיו את הלחם, בעיקרון צודקים אבל בעינייני לחם אפשר לשחק קצת, ישר אחרי האפיה אני מכניסה אחד למקרר (כי כבר חיסלתי חצי ממנו בארוחת ערב) והשאר לפריזר. חימום של הכיכר עטופה בנייר אלומיניום בטוסטר בחום בינוני כחצי שעה מחזיר את הקראנצ'יות והריח המטריף הזה של לחם טרי...

את שאר הדברים כנראה שנתחיל להכין ביום חמישי, אני די בטוחה שהרשימה תשתנה עוד פעם אחת לפחות ואפילו עוד בערב החג עצמו.

אני מצרפת שני מתכונים- אחד למחמצת שאור והשני ללחם מדהים.
אולי לא תספיקו להכין את הלחם לערב חג אבל לערב שישי הבא תוכלו להתגאות בלחם מעשה ידיכם שיחשבו שקניתם במעדניה רוסית.

מחמצת שאור:
כן, זה לוקח כמה דקות השקעה כל יום במשך שבוע אבל התוצאות שוות את המאמץ.

יום 1- לשים במיכל פלסטיק (עם מכסה) חצי כוס מים (רצוי שהושרה בהם חצי תפוח בשל למשך כשעתיים יום), חצי כפית דבש וחצי כוס קמח מלא. לערבב ולכסות במגבת לחה 24 שעות.

יום 2- להוסיף 1/3 כוס מים פושרים, 1/2 כפית דבש וחצי כוס קמח לבן. לערבב היטב ולכסות במגבת לחה 24 שעות.

יום 3- להוסיף ¾ כוס מים פושרים וכוס קמח לבן. לכסות במכסה\ניילון נצמד ל- 24 שעות. בשלב הזה יש ריח חמוץ והתערובת נראית מקולקלת. היא לא, זו הפעולה הטבעית של השמרים.

יום 4- לחלק ל-2 (במתכון המקורי היה כתוב לזרוק חצי מהכמות, לדעתי זה ביזבוז לזרוק חצי אז פשוט מסרתי חצי מהתערובת למשמורת בבית אחר) להוסיף ¾ כוס מים פושרים וכוס קמח מלא. לכסות במכסה אבל לא אטום לגמרי.

יום 5- להוסיף כוס חצי מים ושתי כוסות קמח לבן. כשהתערובת מתחילה לתסוס לכסות ולהכניס למקרר.

יום 6- אפשר להכין לחם.

שימור ורענון המחמצת:
לשמור במקרר.
"להאכיל" את המחמצת ביחס של 4:3 מים לקמח בערך פעם בחודש.

לחם שאור:

יש להכין "סטרטר" ערב קודם (בין 12-16 שעות לפני התחלת הכנת הבצק)-
אני מכינה בדר"כ בסביבות אחה"צ של יום קודם.
כוס וחצי מתערובת השאור
2 כוסות קמח (אחד מלא והשני לבן)
כוס מים.

לערבב את כל החומרים בקערה גדולה (התערובת תוססת ותופחת, רצוי שיהיה לה לאן...)
לכסות במגבת לחה ולהניח במקום חמים.

הבצק:

סטרטר מיום קודם
5 כוסות קמח- אני מחלקת בין לבן, מלא ושיפון אבל אפשר לשחק עם מה שרוצים העיקר שתהיה כוס אחת של לבן.
כוס וחצי מים
שתי כפות סילאן\סוכר חום
1 כף מלח

להכניס את ל החומרים כשהמלח בסוף למיקסר ולעבד עד קבלת בצק אחיד.

אם הבצק רטוב מידי- להוסיף מעט קמח, אם יבש מידי- להוסיף מעט מים.
לכסות במגבת ולהתפיח 4 שעות בחום החדר.

לפני התפחה

אחרי 4 שעות של התפחה

מה שחשוב זה בועות האויר...

אחרי 4 שעות ליצור כיכרות או לחמניות (באיזה צורה שרוצים), להניח בתבנית עם נייר אפייה ולהתפיח עוד שעתיים.

לאחר עוד שעתיים התפחה בצורה הסופית

לחמם תנור לחום גבוה (240) ולהניח תבנית קטנה ריקה בתחתית בשביל מים.
כשהתנור מגיע לטמפרטורה הרצויה, לשפוך בזהירות מי ברז לתבנית הריקה שבתחתית התנור- יווצרו הרבה אדים (זו הכוונה- אדים יוצרים את הקשה של הלחם) ולסגור את התנור.
לפזר מעט קמח לבן ולחרוץ את הלחם עם סכין חדה.
להכניס את התבנית לתנור ולאפות 15 דקות ב 240 מעלות.
לאחר 15 דקות להוריד טמפרטורה ל 190 מעלות לעוד 15 דקות.
לאחר עוד 15 דקות להוציא את תבנית המים בזהירות מהתנור, להוריד ל 170 מעלות ולאפות עוד כ-10 דקות.
הלחם מוכן כאשר דופקים על התחתית והצליל שנשמע הוא חלול.

להשאיר את הכיכר על רשת לקירור מוחלט.

אני יודעת שקשה להתאפק ולא לאכול את הלחם הטרי, אבל כדאי לחכות כחצי שעה שהלחם יתקרר.

תנאי איחסון (אם הוא לא נגמר, הכוונה):
כיכרות שלא הולכים לאכול אותם באותו היום, אני עוטפת בכמה שכבות של ניילון נצמד ומכניסה לפריזר.
אם נשאר לחם, פשוט לעטוף טוב בניילון ולשמור במקום קריר ויבש.

אם נשאר לחם והוא התייבש, תמיד אפשר להכין טוסטים או ברוסקטות.
אבל זה כבר לפעם אחרת...