חטיפי ג'ינג'ר מסוכר

נו מה?! התגעגעתם?

כן, בסדר. קצת הרבה נעלמתי. אתם יודעים, החיים. היקום וכל השאר.

ככה זה בתקופות מסויימות אצלי, כמשהו לא מסתדר, אז הדומינו שנערם עד עכשיו מתחיל ליפול.

אז עזבתי עבודה (שוב) וטסתי לטייל קצת (שוב).

שני הדברים לא קשורים אחד לשני, במקרה זה יצא צמוד אחד לשני.

אני שוב מחפשת עבודה. ואת עצמי.

בעיקר בבית, מנסה להעסיק את עצמי בין טיפוס על הקירות ומשימות רנדומליות כלשהן.

ערימות הספרים גדלות בעיקר כי אני קונה ספרים בקצב גדול יותר ממה שאני מספיקה לקרוא וגם בגלל שהסבלנות לשבת ובאמת לקרוא באה אצלי בתקופות. שמתי לב שבתקופות טובות אני קוראת יותר ובפחות טובות אני פשוט בונה את המודלים שהתמכרתי אליהם (אתם מוזמנים לאינסטגרם שלי, לעקוב אחרי ולראות מה המודל החדש שאני בונה) תוך כדי האזנה לפלייליסט הנבחר או לפודקאסט.

אם כבר מדברים על פודקאסטים, אני חייבת להמליץ על שניים: S-EMEK וגיקונומי.

גילוי נאות, שני הפודקאסטים הם של חברים אבל לא בגלל זה אני ממליצה עליהם. הם פשוט מעניינים וכיף להעביר את הזמן איתם. העברתי איתם שעות בפקקים בחזרה מהעבודה חוץ מזמני הבנייה.

טוב, מספיק התקשקשתי עם עצמי. אבל אתם בטח התרגלתם לזה אז אתם יודעים כבר למה לצפות ממני ומהבלוג שהוא בסופו של דבר יחידה בלתי נפרדת ממני שקצת הזנחתי בזמן האחרון.

דרך אגב, תוך כדי כתיבת הפוסט אני מקשיבה לאלבומים מלאים של "תקווה לא עוד", Faith No More למי שלא הבין. עכשיו אני ב Angel Dust המעולה.

נחזור לנושא הפוסט שלשמו התכנסנו.

ג'ינג'ר מסוכר.

אני מאוד אוהבת ג'ינג'ר ואני חושבת שזה אחד השורשים הכי שימושיים במטבח, הוא מתאים להכל- ממנות ראשונות עד לקינוחים.

אבל לג'ינג'ר מסוכר אני פחות מתחברת. קצת קשה לי עם המתיקות והחריפות של הביס.

לעומתי, אבא שלי מאוד אוהב את הביס הזה והוא קונה מידי פעם איזה שקית או קופסא של החטיפים.

אחרי שבפעם האחרונה הוא קנה איזה שקית קטנה עם כמה חתיכות ונראה שהוא לא ממש נהנה מהן, החלטתי לנסות ולהכין בשבילו את הביסים האלה.

אחרי חיפוש קצר במרשתת הקרובה לביתי מצאתי כמה מתכונים שנראו נחמדים ובסופו של דבר החלטתי שאני אכין את המתכון של דיוויד ליבוביץ' הגדול.

מתכון ממש פשוט למעט העובדה שצריך להחזיק בבית מדחום לממתקים.

כן, אני יודעת שלא כל בית מחזיק כזה מדחום ואני מתנצלת מראש, אבל אין ממש דרך להכין את החטיף הזה בלי מדחום. אם אתם ממש אוהבים את הביס המעקצץ הזה, אני מציעה שתשקיעו במדחום שכזה (נכון, קצת יקר אבל השקעה חד פעמית אם קונים אחד טוב), או שתבקשו מחברים שיש להם.

התוצאה לפניכם.

ג'ינג'ר מסוכר

450 גר' ג'ינג'ר מקולף

800 גר' סוכר

1 ל' מים

קורט מלח

טריק קטן שלמדתי מאחת מתוכניות הבישול הבריטיות (כן, כן, דווקא הבריטיות), איך לקלף ג'ינג'ר בלי לאבד המון חומר גלם, לעומת קילוף עם קולפן או עם סכין. יכול להיות שכבר הכרתם אותו וזה נראה לכם אלמנטרי אבל לסיכוי הקטן שאני אעזור לבשלן\ית אחד\ת אני חולקת אותו.

פשוט לוקחים כפית ובעזרת הקצה שלה מגרדים את הקליפה בצורה חלקה, בלי חלקיק מבשר הג'ינג'ר.

את השורשים הנקיים שוטפים במים וחותכים לפרוסות בעובי 2-3 מ"מ.

מעבירים לסיר וממלאים במים עד כיסוי. מביאים לרתיחה ומבשלים ברתיחה עדינה 10 דקות.

בסיום הזמן מסננים מהמים וחוזרים על הפעולה פעם שניה.

בסיום הרתיחה השניה מסננים וממלאים בליטר המים, 800 גר' הסוכר וקורט המלח.

מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל את הג'ינג'ר בסירופ עד שמגיעים לטמפ' של 106 מעלות.

אם זה נראה לכם שזה לוקח יותר מידי זמן, זה בסדר, יש שלב בבישול סירופ סוכר או קרמל שבו הטמפרטורה "נתקעת" ונראה שלא רוצה לעלות. קצת סבלנות ומגיעים לטמפ' היעד.

בסיום הבישול בסירופ מכבים את האש ופשוט מחכים שעה לצינון קל.

עכשיו יש לכם שתי אפשרויות- להשאיר בסירופ ולשמור סגור בצנצנת או לסנן מהסירופ ולצפות בסוכר כחטיף.

אם אתם רוצים להשאיר אותו ככה בסירופ, תעקרו צנצנת בגודל מתאים: תרתיחו מים ובזהירות תשפכו אותם לצנצנת ולמכסה ותשאירו כך כחמש דקות. לאחר 5 דקות תשפכו בזהירות את המים ומלאו את הצנצנת בג'ינג'ר והסירופ עד מילוי, סיגרו את הצנצנת והיפכו אותה ליצירת ואקום. כך תשאירו עד צינון מוחלט ולאחר מכן תאכסנו במקום קריר).

אם תחליטו לסנן מהסירופ ולפדר בסוכר, פשוט העבירו את הג'ינג'ר למסננת גדולה ותנו לסירופ להתנקז.

לאחר שכל הסירופ התנקז, תעבירו את הג'ינג'ר המסונן לתבנית ותפזרו מעל מעט סוכר. תערבבו, תנערו או תשקשקו את הכל יחד עד שכל הג'ינג'ר מכוסה בשכבה דקיקה של סוכר.

את הסירופ שנשאר כמובן לא זורקים! תעבירו לצנצנת ושימרו לשימוש בכל דבר שתירצו- להמתיק תה, להרטיב עוגות או כל דבר שעולה על דעתכם.

פזרו בשכבה אחידה ודקה את הג'ינג'ר המסוכר על התבנית והשאירו אותו כך ללילה לייבוש.

למחרת אפשר להעביר לכלי לאיחסון.

תהנו!

קלתית קדאיף עם מלבי מתובל, תותים ופיסטוקים

בשנים האחרונות גם אנחנו הישראלים הצטרפנו לחגיגות סוף\תחילת השנה האזרחית וכל סיבה למסיבה ולאירוח מביא איתו את החיפוש למנות קלות להכנה אבל שירשימו את האורחים וישאירו אותם עם רצון לעוד כפית אחת...

הפעם הכנתי קינוח שאמנם יש בו כמה שלבי הכנה אבל הוא ממש קליל לביצוע ויוציא מהאורחים קריאות התפעלות והנאה מכל ביס.
שילוב של מלבי מתובל וקרמי יחד עם בסיס שערות קדאיף קראנצ'י וסלט תותים ונענע מרענן, אפילו אני לא יכולתי להפסיק לטעום מהרגע שסיימתי לצלם.

המנה מאוד קלילה ומרעננת, המלבי לא מאוד כבד בעיקר מהסיבה שהוא מורכב משמנת וחלב והתותים החמוצים-מתוקים גורמים למנה להיות קלילה ונעימה בכל ביס מחדש.

אני הכנתי את הקינוח כמנות אישית בתוך רינגים של טארטלטים שהיו לי אבל אתם יכולים להכין אותה בתבנית שקעים של מאפינס, המנות יצאו אמנם קטנות יותר אבל תצא גם כמות גדולה יותר של מנות.
שימו לב שבאפייה שערות הקדאיף מעט מתכווצות, אז תדאגו לכך שהגדלים של חלקי המנה יתאימו אחד לשני.
את דיסקיות המלבי יצקתי בתוך חותכנים עגולים, כאלה של עוגיות, פשוט בגודל קטן יותר מגודל הרינג של הבסיס, אותם עטפתי בניילון נצמד כשצד אחד פתוח והצד השני מנויילן היטב.

אם אין לכם כלים מתאימים אתם יכולים גם למזוג את המלבי לכלי אחד גדול ובעזרת כף להעביר לקלתית האפוייה בזמן הרכבת המנה.

את המלבי תיבלתי בפקעות ורדים, למי שיש תמצית מי ורדים מוזמן להשתמש בה רק בעדינות כי היא הרבה יותר מרוכזת מהפקעות והתיבול צריך להיות מאוד עדין ומרומז.

טארטלט קדאיף ומלבי מתובל

2 מנות גדולות

100 גר' שערות קדאיף
50 גר' חמאה
2 כפות אבקת סוכר

למלבי-
כוס חלב
1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')
75 גר' סוכר
10 פקעות ורדים
2 עלי כפיר ליים
גרידה מלימון אחד
30 גר' קורנפלור
60 מל' מים

לקישוט-
תותים
פיסטוק קלוי
עלי נענע

להכנת המלבי- בסיר קטן שמים את השמנת, חלב, סוכר והתבלינים ומביאים לרתיחה עדינה.

מבשלים כשלוש דקות למיצוי מקסימלי של הטעמים, מסננים את הנוזלים לקערה ומחזירים אותם לסיר.
בינתיים מכינים את הכלים אליהם נמזוג את המלבי.
בקערה קטנה מערבבים היטב את הקורנפלור והמים עד שאין גושים או משקעים בתחתית הקערה ומוסיפים לסיר תוך כדי בישול על להבה בינונת-קטנה, מערבבים כל הזמן עד שהנוזלים מסמיכים והמלבי מקבל את המרקם הרצוי.

חשוב מאוד שלא לבשל יותר מידי או לשכוח את המלבי על האש כי התחתית נשרפת מאוד מהר אם לא שומרים עליה.
מכבים את האש ומוזגים ישר לכלים שאיתם המלבי יכנס למקרר להתייצבות.

מכסים בניילון נצמד בצמוד לפני השטח ומכניסים למקרר ללילה.

להכנת קלתית הקדאיף- בקערה גדולה מפרקים את שערות הקדאיף כמה שיותר, עליהן מפזרים את אבקת הסוכר ובעזרת הידיים מערבבים היטב עד שכל השערות מכוסות.

ממיסים את החמאה ומוזגים מעל שערות הקדאיף. מערבבים היטב וממש עושים מסאז' לשערות עד שכולן ספגו את החמאה באופן שווה.
מניחים את הרינגים על נייר אלומיניום ובתוכן מסדרים את שערות הקדאיף בשכבה שווה בתחתית ועל הדפנות. רצוי לדחוס בעדינות שהצורה תשמר כמה שיותר טוב.

מכניסים לאפייה בחום בינוני-נמוך (150) לכחצי שעה עד שהקלתית אפוייה וזהובה.
מוציאים מהתנור ומקררים לחלוטין, רק אז אורזים בכלי אטום עד להגשה.

לסלט התותים- מכינים אותו כחצי שעה לפני ההגשה.
לקערה קטנה חותכים קטן את התותים, לפי הכמות הרצויה (אני חתכתי לשתי מנות 8 תותים יפים) ומעל מפזרים 2 כפיות סוכר.

בעזרת מזלג מועכים בעדינות את התותים ומניחים בצד עד להרכבה.

לקישוט קולים מעט פיסטוקים, כ- 10 דקות על חום בינוני-נמוך (150). כשמוכנים מוציאים ומקררים לחלוטין ורק אז קוצצים גס.

להרכבה- כדאי מאוד להרכיב את המנה ממש לפני ההגשה.
לוקחים קלתית קדאיף ומניחים על הצלחת. לוקחים בזהירות את אחת מדיסקיות המלבי והופכים אותה בעדינות על הקלתית, שימו לב שלא לשבור את השוליים.

את  סלט התותים מסדרים במרכז המלבי ומעל מפזרים מעט פיסטוקים ועלי נענע קצוצים.
אפשר גם לפזר מעט פיסטוקים מסביב לקישוט.

ירקות מטוגנים בטמפורת בירה

חג חנוכה שמח ומואר!
אז ככה, בגלל שהרשת מוצפת במתכוני סופגניות מטוגנות או אפויות, בריאות יותר או פחות, אני לא אצטרף לעדר ואביא לכם עוד מתכון מהארסנל שלי. למרות שאם אתם נורא רוצים יש לי בבלוג מתכון לסופגניות אשל נהדרות, לכו לבדוק!

כבר די הרבה זמן אני זממתי להכין את המתכון הזה, פשוט כי הוא כל כך קל ומהיר הכנה (יחסית כמובן) שאת האמת זאת קצת בדיחה לכתוב עליו טור שלם.
זה שלא הכנתי השנה סופגניות או לביבות לא אומר שחסכתי מכם (או ממני) את מנת השמן התקופתית שכל אדם שחוגג את חנוכה מחוייב לצרוך. כן, אני צוחקת. נדיר למצוא אצלי טיגונים מטורפים כמו אלה, אבל מידי פעם גם אני חוטאת במנת מטוגנים יפה לצד בירה צוננת.

ירקות בטמפורה זאת אחת האהבות שלי.
ירק חמים ורך בתוך ציפוי קראנצ'י שמתפצפץ בכל ביס, טבול במטבל ריחני ופיקנטי בדרך כלל.
מה יכול להיות יותר טוב?

היתרון במתכון הזה, הוא מתאים לכל סוגי הירקות שאתם אוהבים, פשוט תזרמו עם הדמיון ולכו לטגן מה שבא לכם.
הרי הדברים הראשונים שעולים בראש הם לא ארטישוק ושעועית רחבה, אבל תתפלאו כמה הם מתאימים וטעימים כל כך.

ירקות בטמפורת בירה

1 בטטה בינונית
3 ארטישוקים גדולים
1 בצל גדול
6-8 תרמילי שעועית שטוחה

1 כוס בירה
3 קוביות קרח
1 כפית גדושה שום גבישי
מלח
פלפל שחור גרוס
שבבי צ'ילי חריף
1 כוס קמח

קמח לציפוי

לקערה בינונית מוזגים את הבירה ואליה מוסיפים את קוביות הקרח ומתבלים. מערבבים, מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב עד שלא נשארים גושים. מניחים בצד בזמן שמכינים את הירקות.

בינתיים מחממים שמן לטיגון בסיר בינוני.
מקלפים את הבטטה ופורסים לפרוסות בעובי חצי ס"מ בערך.
את הבצל מקלפים ופורסים לפרוסות בעובי ס"מ ומפרקים לטבעות.
מנקים את הארטישוקים, משאירים בערך 5 ס"מ מהגבעול ומשרים במים עם לימון שלא ישחירו.
מורידים את הקצוות של השעועית וחותכים למעויינים, משתדלים שיהיו שווים בגודלם.

שמים קמח בקערה בינונית, מכניסים כמות קטנה ומקמחים בעדינות. מורידים עודפי קמח ומעבירים לקערת הבלילה. טובלים מכל הכיוונים בבלילה, מנערים בעדינות שהעודפים ירדו ומכניסים בזהירות רבה לשמן החם.

שימו לב שלכל ירק יש את זמן הטיגון שלו, הבטטה לוקחת יחסית הכי הרבה זמן (4-5 דקות) והשעועית הכי פחות זמן (2-3 דקות), אז תשתדלו שלא לערבב בין סוגי הירקות.

הירקות מוכנים כאשר מזלג ננעץ בהם בקלות.

כשהירקות מוכנים מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
כדאי להגיש כמעט מיד, לצד מטבלים שאתם אוהבים ובירה קרה.

עוגת תה ועוגיות

קריר בחוץ הייתי אומרת וזה מגיע ממישהי שבילתה קצת במקומות קרים to say the least...

לא קר ברמות פסיכיות של חרמונית (לפחות לא באזור שלי) ואני גם לא ממש הולכת עם מעיל נורמלי, למרות שאני מאוד אוהבת מעילים וגם אפילו יש לי כמה כאלה בארון, אני פשוט בשנים האחרונות הולכת עם מעילון כחול, קטן ודי מחמם דמוי ג'קט שדי מספיק לגוף הקטן שלי.

חוץ מזה שהאצבעות שלי ברגליים הן תמיד הנפגעות הראשונות, נראה לי שהסבילות שלי לקור עלתה בזמן האחרון, מעניין למה...

מבטיחה שאני מגיעה לפואנטה מתישהו.

למרות שאני מסתדרת די טוב עם הקור, גם אני אוהבת להחזיק ספל תה מהביל כדי לחמם את כפות הידיים כשאני נכנסת הביתה אחרי יום עבודה מתיש.

טוב, אבל לא לכבוד כמות המעילים בארון וחום הגוף שלי התכנסנו פה, אלא לכבוד אתגר החודש!

אם עדיין לא הבנתם לאן אני חותרת, אז המרכיב החודש הוא תה כמובן.

החודש עבר לו די מהר בשבילי. 

מקום עבודה חדש מגיע עם לחצים משלו, הסתגלות ואינטרקציה עם אנשים חדשים. לא ממש הייתי בטוחה שאספיק להכין משהו החודש.

מזל שמור כבר רגילה לבקשות הדחיה שלי ובטח לא התפלאה לקבל הודעה יום לפני הדד ליין אם אפשר לקבל עוד יום, כך אולי אספיק להצטרף החודש.

אבל תה אני אוהבת. בעיקר כזה שמגיע בכוס זכוכית ענקית עם מלא צמחים בפנים. מלא טעם.

וגם אתמול (היום, נכון לדקות כתיבת הפוסט הנ"ל) הייתי בחופש אז החלטתי שאחרי שאני אקום (כשאני בחופש הכל אופציונלי, גם לקום מהמיטה, אבל החלטתי שאני מכינה משהו ויהי מה!) אגרור את עצמי למטבח הפרטי ואכין משהו לאתגר.

כמו כל אדם שאוהב את התה שלו, גם אני מעדיפה משהו קטן ומתוק לידו בין אם זאת חתיכת עוגה או שתיים, שלוש, עשר עוגיות מהשקית.

לא יצא לי הרבה לחשוב על מה אני רוצה להכין לאתגר, אבל כן ידעתי שאני רוצה לשלב עוגיות ואיזה עוגיות הכי הולכות אצלי ליד התה? אוראו כמובן!

אז הכנתי עוגת תה ועוגיות אוראו!

עוגה בחושה, רכה ונהדרת עם שברי עוגיות אוראו בתוכה, בשביל משהו אקסטרה בכל ביס.

אני השתמשתי בתה ויסצקי רגיל, אבל אתם יכולים להשתמש באיזה תה שיש לכם בבית ואתם אוהבים וכמובן שכמות האוראו היא לבחירתכם, אני הרגשתי שיכולתי להכניס עוד כמה עוגיות בכיף שלי לבלילת העוגה והכל יהיה בסדר...

עידכון מיום למחרת הכנת העוגה- היא כל כך הרבה יותר רכה וטעימה עכשיו!

לשאר מתכונים עם המחמם הרשמי של החורף לחצו כאן!

עוגת תה ועוגיות

180 גר' חמאה רכה

3/4 כוס סוכר (160 גר')

2 ביצים

2 כוסות קמח (220 גר')

1/2 כפית סודה לשתיה

1/2 כפית אבקת אפיה

1 כוס תה חזק מאוד

10 עוגיות אוראו

בקערת המיקסר שמים את החמאה הרכה ומעבדים אותה עם וו הגיטרה, תוך כדי מוסיפים את הסוכר. מידי פעם כדאי לעצור ובעזרת מרית להוריד את החמאה מהדפנות.

כשהחמאה והסוכר הפכו מסה אחידה מוסיפים את הביצים בכמה פעמים, גם כאן צריך להוריד את המסה מהדפנות כדי שהיא תוכל להתערבב היטב.

מעבדים את  הבצקבעוצמה נמוכה-בינונית.

בקערה נפרדת מערבבים את הקמח, סודה לשתיה ואבקת האפיה ומוסיפים אותם לקערת המיקסר בכמה פעמים, כשבין לבין מוסיפים מעט מהתה.

כך ממשיכים לחילופין עד שמסיימים את כל כמות הקמח והתה, כשהקמח סוגר את הערבוב.

כשכל הקמח והתה בתוך תעררובת הבצק, מפעילים את המיקסר על עוצמה גבוהה לערבוב אחיד וסופי של המסה.

מוציאים את קערת המיקסר מהתושבת, שוברים פנימה את העוגיות ומערבבים בעזרת מרית.

מעבירים את המסה לתבנית אפיה מתאימה ומכניסים לאפייה בחום בינוני-גבוה (175) לכחצי שעה.

כשהעוגה אפויה מוציאים אותה מהתנור ומקררים היטב.

לחמניות גבינות וכרשה

החום הזה יכול להוציא אדם מדעתו. אני לא מעיזה להוציא את האף שלי מהמזגן אם אני לא צריכה.
הדבר היחיד שהטמפרטורות המשוגעת האלה טובות בשבילו זה להתפיח בצק. באמת.
אז ניצלתי את העובדה שיש לי קצת זמן ביום חופש ואת החום הבלתי נסבל והכנתי לחמניות.
ולא סתם לחמניות, לחמניות עם גבינות וכרשה. רכות כמו עננים.

אמנם להכין לחם\לחמניות בחום הזה דורש מבן אדם להיות לא שפוי בעליל, כי מי ירצה להתחיל להתעסק עם תנור בשרב הכי גדול שהיה לנו השנה (עד כה)?
אז כן, אפשר להגדיר אותי לפעמים כלא שפויה, בעיקר כשזה קשור לאוכל ולרצונות שלי.
וכן נו, בין לישה ולהתפחה חזרתי לסלון עם המחשב והמזגן.

המתכון המקורי הכיל יוגורט בלבד, אבל אני רציתי לשדרג מעט את הטעמים אז החלפתי בגבינה לבנה והוספתי את גבינת הקשקבל והכרשה המטוגנת.
בחלוקה לעשר לחמניות, מתקבלות לחמניות די גדולות, כאלה שמספיקות לכריך לבית הספר. אם אתם  רוצים קצת יותר קטנות, לדוגמא לשולחן של בראנץ', אפשר לחלק את הכמות ל 12-14 לחמניות.

לחמניות גבינות וכרשה
10-12 לחמניות

60 גר' קמח לבן
2 כפיות שמרים יבשים
1/2 כוס מים פושרים

2 ביצים L
1/2 גביע גבינה לבנה 5%
50 גר' גבינת קשקבל מגורדת
2 כפיות סוכר
1 כפית מלח
1/2 כוס מים

גבעול כרשה

450 גר' קמח לבן
20 גר' חמאה מומסת

בקערת המיקסר שמים את הקמח, שמרים ומים, מערבבים ומניחים בצד לתסיסה.

בינתיים מנקים את הכרשה, מורידים את העלים הירוקים ואת השורש, חוצים לאורך וקוצצים לפרוסות דקות. 

מחממים מחבת בינונית עם מעט שמן זית ומטגנים את הכרשה על להבה בינונית עד הזהבה.

לאחר כרבע שעה מערבבים בקערה נפרדת את הביצים, גבינות, סוכר, מלח ומים ומוסיפים לקערת המיקסר. מוסיפים גם את הכרשה המטוגנת.

מעבדים לתערובת אחידה ומוסיפים בהדרגה את הקמח.
לשים עד קבלת בצק אחיד ואז מוסיפים את החמאה. מעבדים את הבצק עד שהוא נהפך גוש אחיד שנפרד מהדפנות.

את הבצק המוכן מעבירים לקערה משומנת להתפחה ראשונה, מכסים בניילון נצמד ומניחים במקום חמים.

לאחר כשעה והכפלת נפח מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח.

אוספים את הבצק לכדור אחיד ומחלקים אותו למספר הלחמניות הרצוי. מכדררים כל כדור על משטח העבודה ומניחים בתבנית מעל נייר אפייה.

כך ממשיכים עם כל הכדורים, מניחים מעל הכדורים מגבת ומתפיחים פעם שניה, הפעם כחצי שעה.

לאחר חצי שעה התפחה מורידים את המגבות ומחממים תנור לחום גבוה (200).
מכניסים לתנור, מורידים את הטמפרטורה ל 190 מעלות ואופים כעשרים דקות, עד שמתקבל קרום זהוב.

מוציאים מהתנור, מורחים שמן זית בעזרת מברשת, מפזרים מעט מלח גס ומקררים לחלוטין על רשת.