מרק בצל חורפי

מזג האוויר החורפי שבחוץ מביא איתו שלל מחשבות על מרקים.
אני מאוד אוהבת מרקים. אם מכינים אותם נכון, זאת ארוחה שלמה בקערה אחת, חמה ומשביעה.
לדעתי מרק צריך להיות מלא בכל טוב, כבד כזה שאחרי שמסיימים קערה ממנו רוצים עוד איזה מצקת קטנה ואחר כך כבר לא יכולים להכניס טיפה לבטן.

כבר הבאתי לכם מגוון הצעות למרקים טעימים ומחממים אבל את המרק הזה אני אוהבת במיוחד.
מרק בצל מכינים מכל הלב. הוא צריך את הזמן שלו ואם אין לכם סבלנות יש לכם שתי אפשרויות- תעברו למרק אחר או שתפנו לעצמכם זמן ותקדישו את כל כולכם למרק הזה.
זה לא שלוקח המון זמן להכין אותו, הוא פשוט קצת מפונק. הבצל צריך להיות מטוגן בקפידה- לא פחות מידי, אחרת לא יהיה מספיק טעם למרק ולא מטוגן מידי כך שיביא טעם שרוף למרק.

טיפ קטן להמשך הדרך, שאמנם לא קשור ישירות למרק אבל עוזר גם בהכנתו.
כשאתם קונים גוש פרמזן בסופר או במעדניה, נכון יש לו את השכבה החיצונית הקשה שאי אפשר לאכול ואז אתם זורקים אותה לפח? אז אל!
השכבה הזאת מלאה בטעמים! כדאי לכם מאוד לשמור את החתיכות האלו בקופסא או בשקית עטופות בנייר סנדביץ' לבישול רטבים או מרקים.

לסיר המרק שאני הכנתי הכנסתי 3 חתיכות קטנות של "קליפת פרמזן" לאחר הוספת הנוזלים, הן לא נמסות כך שבקלות אפשר להוציא אותן מהמרק בסיום הבישול והן מוסיפות המון טעם.

התוצאה הסופית של המרק הזה די סמיכה, אם אתם לא אוהבים מרק נורא סמיך אפשר להוריד מעט מכמות הקמח או לחילופין להוסיף עוד כוס נוזלים, רק שימו לב לתיבול, שלא תדללו את המרק מידי ויהיה חסר טעם.

יש המון אפשרויות שונות להכנת מרק בצל ולהגשתו. אני לא אומרת שהדרך שלי היא הכי טובה, היא פשוט הדרך שאני אוהבת.

להגשת המרק יש כמה אפשרויות מוצלחות, אבל זאת שאני אוהבת היא שלצד המרק אני מגישה לחם מתובל.
זה יכול להיות כל לחם שאתם אוהבים, אני מעדיפה סוג של לחם לבן- באגט או ג'בטה יעשו את העבודה מצויין, מתובל בהמון שום כתוש ועשבי תיבול, במקרה הזה בזיליקום עם מלח גס, פלפל שחור גרוס ושמן זית.
אפשר גם בסיום אפיית הלחם לסדר אותו על תבנית התנור, לפזר מעט פרמזן ולאפות עוד כמה דקות עד שהגבינה נמסה.

מרק בצל

5 בצלים גדולים
2 כרשות יפות
שיניים קצוצות דק מראש שום שלם
50 גר' חמאה
5 כפות שמן זית
3 כפות קמח
מלח גס גרוס
פלפל שחור גרוס
1.5 כוס יין לבן חצי יבש
7 כוסות מים\ציר ירקות חם (רצוי)

פרמזן

ללחם המתובל-
(הכמות היא לג'בטה בינונית)
6-8 שיני שום כתושות
צרור עלי בזיליקום
שמן זית
מלח גס
פלפל שחור גרוס

בסיר רחב רצוי עם תחתית כבדה ממיסים את החמאה, מוסיפים לה את שמן הזית ומחממים בעדינות שהחמאה לא תשרף.
בינתיים קוצצים את הבצלים, חוצים אותם לאורכם ופורסים כל חצי לרצועות כמה שיותר דקות לאורך.
את הבצלים הקצוצים מכניסים לסיר ומטגנים על להבה בינונית-גבוהה. 

שימו לב שיקח לבצלים די הרבה זמן להזהיב בגלל החמאה והכמות הגדולה שלהם, הם יוציאו די הרבה נוזלים וישארו במצב שקוף זמן שלפעמים נראה כנצח.

בינתים מנקים את הכרשה, חוצים לחצי לאורכה, קוצצים לפרוסות דקות וכשהבצלים שקופים מוסיפים לסיר.

אם אין לכם יותר מידי סבלנות (כמוני, אחרי יום עבודה) אתם יכולים לחלק את כמות הבצל לחצי, חצי מהכמות להשאיר בסיר ולטגן שם ואת החצי השני לטגן על מחבת אחרת עם מעט שמן זית.
אל תפחדו אם תראו על דפנות ותחתית הסיר שאריות חומות, שם כל הטעם הנהדר. כל עוד התחתית לא נשרפת אין סיבה להנמיך את הלהבה. רק תדאגו לערבב את הבצלים תוך כדי.

כשהבצל זהוב ויפה מוסיפים את השום הקצוץ וממשיכים לטגן עוד כשתיים שלוש דקות.
כשהשום מטוגן ואפשר להריח את הריח הנהדר שהוא מוציא מתבלים את התערובת היטב, שימו לב שהבצל מאוד מתוק אז אפשר להוסיף בנדיבות מלח, רק תזהרו שלא להוסיף יותר מידי, אחר כך אנחנו מוסיפים פרמזן לקישוט.

לתערובת הבצל המטוגן מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב עד שהתערובת נהפכת לכדור, בשלב הזה אם הלהבה גבוהה מידי התחתית יכולה להישרף בגלל שהקמח ספח אליו את כל הנוזלים שנשארו בסיר, אז בזהירות.
אם חילקתם את כמות הבצל לחצי והוספתם מחבת לתהליך, את היין חממו במחבת שבה טיגנתם את הבצל, ככה תקבלו את מקסימום הטעמים בלי לבזבז אף טיפה. אם טיגנתם הכל בסיר פשוט תוסיפו את היין אליו וזהו. ערבבו היטב עד שהכדור מתמוסס לו ביין.
מוסיפים את שאר הנוזלים ומערבבים היטב.

מביאים לרתיחה, מנמיכים מעט את הלהבה ומבשלים את המרק כחצי שעה על רתיחה עדינה. טועמים אם צריך לתקן תיבול. אם תיקנתם תיבול, תמשיכו לבשל את המרק עוד כמה דקות, רק כדי שהטעמים יתפזרו היטב.
בזמן בישול המרק כדאי להכין את הלחם המתובל- קוצצים דק את עלי הבזיליקום ובקערה קטנה מערבבים אותם ואת שיני השום הכתושות יחד עם שמן זית והתיבול. אם יש לכם עלי ומכתש אפשר לכתוש הכל יחד. 

פורסים את הלחם שבחרתם ובין כל פרוסה מורחים צד אחד בממרח. עוטפים בנייר אלומיניום ומכניסים לאפייה בחום גבוה (200) לכרבע שעה, לאחר מכן פותחים מעט את נייר האלומיניום ואופים עוד כעשר דקות עד שהלחם נהיה זהוב וקראנצ'י בקצוות. 

בסיום הבישול מחלקים את המרק לקעריות, מפזרים מעל פרמזן כמה שרוצים ומגישים לצד הלחם המתובל.

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

אחרי שלושת חודשי שקט מהאתגר, חזרתי!
תרגיל ההיעלמות לא קרה בגלל שלא היו לי רעיונות, בדרך כלל יש לי רעיונות ולא רק בדקה התשעים (למרות שזה המצב ברוב המקרים) אלא בעיקר מחסור בזמן וכוחות.
העבודה היתה הגורם מספר אחד להיתכנות התרגיל.
אבל גם התקופה הזאת נגמרה לה ועם כל תקופה שנגמרת, מתחילה תקופה חדשה.

טוב, אני אפסיק לקשקש לכם על העבודה ואתחיל עם האתגר.
למרות ששלושת החודשים האחרונים היו מאוד מפתים מבחינת המרכיבים (קינמון, אגסים וענבים למי שלא הספיק להתעדכן) לא הצלחתי להכניס את עצמי למטבח הפרטי חוץ מהחובה, סוג של מחסום מנטלי שגרם לי לרצות להתנתק מהכל.
זה לא שהמחסום נעלם, פשוט החלטתי שהגיע הזמן לנסות לקפוץ מעליו. כל המטר ובמבה שאני.
זה מזכיר לי את "קפיצת החלון" בצופים. למי שלא יודע, בטקס אש ביום צופה כל שכבה צריכה לעבור משימה בשביל לקבל את העליה בדרגה ואת העניבה החדשה. 
ה"חלון" שנבנה הוא ארבע סנדות הכפותות בצורת מלבן שעומד בגובה צעד מהאדמה, בדרך כלל ברוחב אורך רגל של ילד בכיתה ו'. חלון כזה שעולים עליו, מעבירים יד ואת הגוף אחריה מעל החלק העליון של החלון, תופסים את הסנדה התחתונה באלכסון (זאת שעומדים עליה, יד ימין ליד רגל שמאל) ותוך כדי תנופה מעבירים את שאר הגוף מעל ונוחתים באלגנטיות של מתעמלת סובייטית על הקרקע.
בואו תחשבו רגע, אם עכשיו אני מטר ובוטן אז לפני כמה וכמה שנים עדיין הייתי נמוכה יותר משאר הקבוצה.
תמיד פחדתי מהרגע הזה שאני אצטרך לקפוץ את החלון. ואם היד שלי לא תגיע לסנדה התחתונה ולא אצליח לקפוץ? אז אני לא אקבל דרגה ועניבה חדשה?
אני אכן לא הגעתי לסנדה התחתונה כשעמדתי עליה, אבל כן נשענתי מספיק קדימה וניתקתי את הרגליים מהסנדה למספיק זמן כדי להספיק לתפוס את הסנדה לפני שאני נמרחת על האדמה באלגנטיות של "Road kill"...

טוב, זה היה סיפור צופים שלא קשור לכלום.
ונחזור לאתגר, אבל הפעם באמת.
קשיו.
אחד האגוזים האהובים עלי ואני מאוד אוהבת אגוזים! אבל בחיי שקשה למצוא משהו מספיק מתוחכם כדי לחדש איתו...
באיזשהו שלב נשברתי ואמרתי למה לחדש? למה לא להוסיף אותו למנה ככה שיוכל רק להוסיף ולהעשיר אותה בעצמו.
כשהתחלתי לחשוב על המתכון הזה, נורא רציתי לקחת את השימוש בקשיו קצת יותר רחוק ולהכין את החלב קשיו מהבלוג של פני, שהוא יהיה חלק מהנוזלים, אבל כמו תמיד תיכנונים לחוד וזיכרון לחוד.
בכל מקרה, החלטתי להכין פודינג לחם. קינוח ממלא ומחמם איך שלא תסתכלו עליו.
קצת בננות, נטיפי חמאת בוטנים וסירופ מייפל בשביל משחק בטעמים וכמובן שהכל יחד עם הקשיו רק הופך הרבה יותר טעים.

כדאי להשתמש בחלה ישנה, נגיד בת 4-5 ימים. ככה היא תספוג את הנוזלים יותר טוב, חוץ מזה שזה אחלה ניצול שאריות למי שלא אוהב טוסט.
יש עוד אפשרות שימוש בחלה טרייה יחסית, פשוט לפרוס את הכמות שצריך ולתת לפרוסות לעמוד באויר החדר שעתיים-שלוש.

וכמובן שאתם יותר ממוזמנים ללכת לבדוק את שאר מתכוני האתגר...

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

150 גר' חלה ישנה (בערך 1/3 חלה)

2 בננות

120 גר' קשיו לא קלוי

1/2 כוס נטיפי חמאת בוטנים

1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')
50 גר' חמאה מומסת

2 ביצים
4 כפות סירופ מייפל אמיתי
קינמון טחון לפי הטעם

חותכים את החלה לקוביות קטנות ומעבירים לקערה גדולה.
מקלפים את הבננות, פורסים לפרוסות דקות ומוסיפים לקערה.
קוצצים דק את הקשיו ומוסיפים אל הבננות יחד עם נטיפי חמאת הבוטנים.

בקערה בינונית מוזגים את השמנת, אליה מוסיפים את הביצים, חמאה, מייפל וקינמון. טורפים היטב ושופכים מעל קוביות החלה והתוספות.

מערבבים היטב ומועכים בעדינות את החלה, ככה שתספוג את הנוזלים.

מעבירים את התערובת המוכנה לכלי המתאים לאפייה, נותנים לתערובת לעמוד כרבע שעה לספיגת הטעמים והנוזלים.

מחממים תנור לחום בינוני-גבוה (180) ומכניסים לאפייה לכ- 20 דקות, עד שהמאפה יציב והחלק העליון שחום.

כשהמאפה מוכן מוציאים מהתנור ונותנים לו לעמוד כרבע שעה להתייצבות.

מומלץ לטרוף חמים לצד כדור גלידה (אני מעדיפה וניל) ותוספת סירופ מייפל.

בייגל'ס אמריקאים קלים להכנה

ריח של מאפים חמים וטריים עושה לי טוב על הלב. ובבטן. וקצת רעב קל. כזה שגורם לי לרצות להכין סנדביץ' מלא בדברים טובים.
לחמניות זה אחלה לכריך לבית הספר וחלה טרייה מושכת איתה המון רוטב של החריימה אבל יש עוד מאפה אחד קטן יחסית, כזה שביחסית קצת השקעה מקבלים תמורה שמביאה איתה קריאות התפעלות וקולות הנאה בלתי נגמרים.
הבייגל'ס.

לפני כמה ימים החלטתי שמתחשק לי להכין בייגל'ס, כאלה כמו של האמריקאים עם הגבינת שמנת והסלמון המעושן, או לחילופין ארוחת בוקר בקפולסקי. גם זה סוג של נוסטלגיה.
במתכון המקורי השתמשו בסירופ לתת. אין לי מושג איפה אפשר להשיג את המרכיב הזה בהתראה קצרה אז החלטתי לנסות לעבוד עם ההיגיון ולהגיע לחלופה שקצת יותר בהישג ידי.
פתאום עלתה לי מחשבה, למה לא לנסות להחליף את המים וסירופ הלתת שבמתכון עם בירה?
אולי הטעם לא יהיה אותו הדבר בדיוק, אבל שווה לנסות!
ותקשיבו, זה אחד הבצקים שהכי נהנתי לעבוד איתם בזמן האחרון! הוא כל כך נעים וקל לעבודה שהיה שווה את ההשקעה בכל השלבים והפרטים הקטנים.
הוא אמנם בצק קצת כבד בסופו של דבר, אבל הבייגל'ס הרי לא אמורים להיות קלים כמו נוצה ככה שהייתי מאוד מרוצה מהתוצאה הסופית.

מבחינת הבירה- ממש לא משנה באיזה תשתמשו, פשוט פתחו בקבוק, קחו שלוק קטן ובכל השאר תשתמשו (זה מה שאני עשיתי, רק כדי לבדוק שהבירה טובה. באמת!)
מבחינת התוספות שעל הבייגל'ס- שימו מה שבא לכם. אני עשית מיקס של סומסום, פרג ומלח גס וסומסום, גרגירי חרדל ומלח גס. סתם ככה כי זה מה שהיה לי קרוב ליד באותו הרגע.

ועוד טיפ קטן לפני שאתם מתחילים בעבודה, אני מציעה שתכינו כבר כמות כפולה מראש כי הם מתחסלים במהירות...
אמנם אין לי גבינת שמנת וסלמון מעושן במקרר, אבל חמאת בוטנים וריבה עושים את העבודה לא רע בכלל. 

בייגל'ס
8 יח'

500 גר' קמח לבן
20 גר' מלח גס
300 מל' בירה
10 גר' שמרים יבשים
20 גר' סוכר
1 ביצה
50 גר' חמאה או 2 כפות שמן צמחי

שמים את הקמח והמלח בקערת המיקסר.

בקערה בינונית מערבבים את הבירה, שמרים וסוכר ומניחים בצד לכ- 5 דקות. מוסיפים לקערת המיקסר.

ממיסים את החמאה ומוסיפים לקערה, טורפים את הביצה וגם אותה מוסיפים לקערת המיקסר.

מעבדים את הבצק עם וו לישה עד שהוא נאסף לכדור אחיד. אם הבצק מעט דביק, אפשר להוסיף מעט קמח.

מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח וממשיכים ללוש את הבצק ביד עוד כעשר דקות עד שהבצק הופך חלק, גמיש ורך. כדאי מאוד שלא לוותר על השלב הידני, ממש אפשר להרגיש את ההבדל ביד, הבצק הופך כמעט מבריק.

מעבירים את הבצק לקערה, מכסים בניילון נצמד ומתפיחים עד הכפלת הנפח כשעה וחצי.
לאחר כשעה וחצי מורידים את הניילון, מוציאים את האוויר מהבצק ומעבירים למשטח עבודה מקומח קלות. מחלקים את הבצק ל- 8 חלקים שווים.

כל חלק משטחים בעדינות, את הקצוות מקפלים למרכז והופכים. את הכדור מגלגלים על משטח העבודה עד שהשכבה העליונה חלקה ומתוחה.

בעזרת אצבע מקומחת יוצרים חור במרכז הכדור ומותחים אותו בעדינות. כדאי לעשות חור קצת יותר גדול מהמתוכנן כי הוא נסגר מעט בזמן ההתפחה השניה והאפייה.

מניחים את הבייגל'ס המוכנים מעל נייר אפייה משומן מעט, מכסים במגבת דקה ומתפיחים עוד כ- 20 דקות.
מרתיחים סיר עם מים, כפית דבש ומעט מלח. כשהמים רותחים מכניסים את הבייגל'ס לסיר ומבשלים למשך 30 שניות וכשהבייגל צף הופכים ומבשלים עוד כ 30 שניות.

מוציאים מהמים בעזרת כף מחוררת, מסננים מכמה שיותר מים ומניחים חזרה על התבנית.
כשכולם מבושלים מורחים אותם בחלבון ומפזרים מעל את התוספות שרוצים.

מכניסים לאפייה בתנור מחומם מראש לחום גבוה (200) כ- 25 דקות.
כשהבייגל'ס מוכנים מניחים על רשת לקירור מוחלט.

לחמניות גבינות וכרשה

החום הזה יכול להוציא אדם מדעתו. אני לא מעיזה להוציא את האף שלי מהמזגן אם אני לא צריכה.
הדבר היחיד שהטמפרטורות המשוגעת האלה טובות בשבילו זה להתפיח בצק. באמת.
אז ניצלתי את העובדה שיש לי קצת זמן ביום חופש ואת החום הבלתי נסבל והכנתי לחמניות.
ולא סתם לחמניות, לחמניות עם גבינות וכרשה. רכות כמו עננים.

אמנם להכין לחם\לחמניות בחום הזה דורש מבן אדם להיות לא שפוי בעליל, כי מי ירצה להתחיל להתעסק עם תנור בשרב הכי גדול שהיה לנו השנה (עד כה)?
אז כן, אפשר להגדיר אותי לפעמים כלא שפויה, בעיקר כשזה קשור לאוכל ולרצונות שלי.
וכן נו, בין לישה ולהתפחה חזרתי לסלון עם המחשב והמזגן.

המתכון המקורי הכיל יוגורט בלבד, אבל אני רציתי לשדרג מעט את הטעמים אז החלפתי בגבינה לבנה והוספתי את גבינת הקשקבל והכרשה המטוגנת.
בחלוקה לעשר לחמניות, מתקבלות לחמניות די גדולות, כאלה שמספיקות לכריך לבית הספר. אם אתם  רוצים קצת יותר קטנות, לדוגמא לשולחן של בראנץ', אפשר לחלק את הכמות ל 12-14 לחמניות.

לחמניות גבינות וכרשה
10-12 לחמניות

60 גר' קמח לבן
2 כפיות שמרים יבשים
1/2 כוס מים פושרים

2 ביצים L
1/2 גביע גבינה לבנה 5%
50 גר' גבינת קשקבל מגורדת
2 כפיות סוכר
1 כפית מלח
1/2 כוס מים

גבעול כרשה

450 גר' קמח לבן
20 גר' חמאה מומסת

בקערת המיקסר שמים את הקמח, שמרים ומים, מערבבים ומניחים בצד לתסיסה.

בינתיים מנקים את הכרשה, מורידים את העלים הירוקים ואת השורש, חוצים לאורך וקוצצים לפרוסות דקות. 

מחממים מחבת בינונית עם מעט שמן זית ומטגנים את הכרשה על להבה בינונית עד הזהבה.

לאחר כרבע שעה מערבבים בקערה נפרדת את הביצים, גבינות, סוכר, מלח ומים ומוסיפים לקערת המיקסר. מוסיפים גם את הכרשה המטוגנת.

מעבדים לתערובת אחידה ומוסיפים בהדרגה את הקמח.
לשים עד קבלת בצק אחיד ואז מוסיפים את החמאה. מעבדים את הבצק עד שהוא נהפך גוש אחיד שנפרד מהדפנות.

את הבצק המוכן מעבירים לקערה משומנת להתפחה ראשונה, מכסים בניילון נצמד ומניחים במקום חמים.

לאחר כשעה והכפלת נפח מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח.

אוספים את הבצק לכדור אחיד ומחלקים אותו למספר הלחמניות הרצוי. מכדררים כל כדור על משטח העבודה ומניחים בתבנית מעל נייר אפייה.

כך ממשיכים עם כל הכדורים, מניחים מעל הכדורים מגבת ומתפיחים פעם שניה, הפעם כחצי שעה.

לאחר חצי שעה התפחה מורידים את המגבות ומחממים תנור לחום גבוה (200).
מכניסים לתנור, מורידים את הטמפרטורה ל 190 מעלות ואופים כעשרים דקות, עד שמתקבל קרום זהוב.

מוציאים מהתנור, מורחים שמן זית בעזרת מברשת, מפזרים מעט מלח גס ומקררים לחלוטין על רשת. 

פוקאצ'ה בסיסית וקלה להכנה

בצק זה אהבה שלי.
אף פעם לא הבנתי את הפחד מבצקים ומשמרים. כנראה השמרים מרגישים את הפחד מהאנשים. כמו כלב.


הבצק לא מצליח? לא מצליח. זורקים ועושים חדש.


שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא בעד לזרוק אוכל. אבל אם קורה שמנסים ולא מצליחים, חבל "להתבחבש" עם זה ופשוט לנסות שוב. רק ככה לומדים ומצליחים.

ההרגשה של הבצק בזמן הלישה בידיים או הרגע שהוא יוצא מהמיקסר ואתם כבר רואים שהוא הצליח וכמה הוא רך ויפה (כן, אפשר לומר על בצק שהוא יפה!) באותו הרגע אפשר להתאהב בבצק.
באמת שאפשר.
אני בטוחה שזו לא רק סטייה שלי, אחרת איך יש כל כך הרבה אופים בעולם?

הפעם אני לא מסבכת אתכם עם לחם בהכנה ארוכה כמו המחמצת, אלא פוקאצ'ה עם הכנה קצרה וקלה יחסית.
הפוקאצ'ה אצלנו בבית מוגשת כמעט כל יום שישי בגרסה שונה, פעם פוקאצ'ה רגילה עם שום ושמן זית ופעם כפיצה עם רוטב עגבניות ותוספות שגם הילדים יאכלו.


כמובן שכל אחד יכול לשים תספות שהוא רוצה ואוהב. ירקות קלויים מתקבלים בשמחה וגבינות גם כמובן.

פוקאצ'ה

600 גר' קמח לבן
1 כף שמרים יבשים או 25 גר' שמרים טריים (חצי קוביה)
1 כף סוכר
1 כף מלח
2 כפות שמן זית
2 כוסות מים

רעיונות לפיזור על הפוקאצ'ה-
- תערובת של שום כתוש, רוזמרין, שמן זית, מלח גס ופלפל שחור גרוס.
- רצועות פלפל אדום ובצל סגול מוקפצות עם חומץ בלסמי
- תוספות של פיצה גם מתקבלות בשמחה- רוטב עגבניות, זיתים וכו'...
- ירקות קלויים כמו: עגבניות שרי, פרוסות חציל, פרוסות קישואים, פרוסות בצל
- כמובן שתוספות של גבינה גם כן- מוצרלה, פטה, בולגרית ועוד.

בקערת המיקסר שמים את הקמח והשמרים היבשים. מערבבים מעט כדי שהשמרים לא יהיו חשופים לשאר החומרים.

אם אתם משתמשים בשמרים טריים כדאי להמיס אותם ברבע כוס מים לפני ההוספה לקמח.
מוסיפים את הסוכר, שמן זית ומלח.
מתחילים לעבד את הבצק עם וו לישה ותוך כדי מוסיפים את המים. הבצק הסופי צריך להיות יחסית נוזלי ודביק אבל אם הוא נראה לכם ממש נוזלי אפשר להוסיף מעט קמח.

לפני התפחה

מעבדים את הבצק כעשר דקות, גם אחרי שהבצק נראה אחיד ואין גושים של קמח.
בסיום הלישה מזלפים מעט שמן זית מעל, מכסים במגבת ומניחים בצד במקום חמים לכשעה, עד הכפלת הנפח.

אחרי התפחה

כשהבצק מגיע לנפח הרצוי מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה ובעזרת ידיים משומנות או מרית משטחים את הבצק על כל התבנית.

מניחים את התבנית בצד לעוד כ- 20 דקות להתפחה שניה.
בינתים מחממים תנור לחום גבוה (220).
לאחר ההתפחה השניה מפזרים על הפוקצ'ה איזה תוספת שרוצים.

שום, שמן זית, רוזמרין, מלח גס ופלפל שחור גרוסים

מכניסים לאפייה לכ- 20 דקות עד שהבצק אפוי.

בסיום האפייה מוציאים למגש\קרש חיתוך, מורחים במעט שמן זית ומגישים.