פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

אחרי שלושת חודשי שקט מהאתגר, חזרתי!
תרגיל ההיעלמות לא קרה בגלל שלא היו לי רעיונות, בדרך כלל יש לי רעיונות ולא רק בדקה התשעים (למרות שזה המצב ברוב המקרים) אלא בעיקר מחסור בזמן וכוחות.
העבודה היתה הגורם מספר אחד להיתכנות התרגיל.
אבל גם התקופה הזאת נגמרה לה ועם כל תקופה שנגמרת, מתחילה תקופה חדשה.

טוב, אני אפסיק לקשקש לכם על העבודה ואתחיל עם האתגר.
למרות ששלושת החודשים האחרונים היו מאוד מפתים מבחינת המרכיבים (קינמון, אגסים וענבים למי שלא הספיק להתעדכן) לא הצלחתי להכניס את עצמי למטבח הפרטי חוץ מהחובה, סוג של מחסום מנטלי שגרם לי לרצות להתנתק מהכל.
זה לא שהמחסום נעלם, פשוט החלטתי שהגיע הזמן לנסות לקפוץ מעליו. כל המטר ובמבה שאני.
זה מזכיר לי את "קפיצת החלון" בצופים. למי שלא יודע, בטקס אש ביום צופה כל שכבה צריכה לעבור משימה בשביל לקבל את העליה בדרגה ואת העניבה החדשה. 
ה"חלון" שנבנה הוא ארבע סנדות הכפותות בצורת מלבן שעומד בגובה צעד מהאדמה, בדרך כלל ברוחב אורך רגל של ילד בכיתה ו'. חלון כזה שעולים עליו, מעבירים יד ואת הגוף אחריה מעל החלק העליון של החלון, תופסים את הסנדה התחתונה באלכסון (זאת שעומדים עליה, יד ימין ליד רגל שמאל) ותוך כדי תנופה מעבירים את שאר הגוף מעל ונוחתים באלגנטיות של מתעמלת סובייטית על הקרקע.
בואו תחשבו רגע, אם עכשיו אני מטר ובוטן אז לפני כמה וכמה שנים עדיין הייתי נמוכה יותר משאר הקבוצה.
תמיד פחדתי מהרגע הזה שאני אצטרך לקפוץ את החלון. ואם היד שלי לא תגיע לסנדה התחתונה ולא אצליח לקפוץ? אז אני לא אקבל דרגה ועניבה חדשה?
אני אכן לא הגעתי לסנדה התחתונה כשעמדתי עליה, אבל כן נשענתי מספיק קדימה וניתקתי את הרגליים מהסנדה למספיק זמן כדי להספיק לתפוס את הסנדה לפני שאני נמרחת על האדמה באלגנטיות של "Road kill"...

טוב, זה היה סיפור צופים שלא קשור לכלום.
ונחזור לאתגר, אבל הפעם באמת.
קשיו.
אחד האגוזים האהובים עלי ואני מאוד אוהבת אגוזים! אבל בחיי שקשה למצוא משהו מספיק מתוחכם כדי לחדש איתו...
באיזשהו שלב נשברתי ואמרתי למה לחדש? למה לא להוסיף אותו למנה ככה שיוכל רק להוסיף ולהעשיר אותה בעצמו.
כשהתחלתי לחשוב על המתכון הזה, נורא רציתי לקחת את השימוש בקשיו קצת יותר רחוק ולהכין את החלב קשיו מהבלוג של פני, שהוא יהיה חלק מהנוזלים, אבל כמו תמיד תיכנונים לחוד וזיכרון לחוד.
בכל מקרה, החלטתי להכין פודינג לחם. קינוח ממלא ומחמם איך שלא תסתכלו עליו.
קצת בננות, נטיפי חמאת בוטנים וסירופ מייפל בשביל משחק בטעמים וכמובן שהכל יחד עם הקשיו רק הופך הרבה יותר טעים.

כדאי להשתמש בחלה ישנה, נגיד בת 4-5 ימים. ככה היא תספוג את הנוזלים יותר טוב, חוץ מזה שזה אחלה ניצול שאריות למי שלא אוהב טוסט.
יש עוד אפשרות שימוש בחלה טרייה יחסית, פשוט לפרוס את הכמות שצריך ולתת לפרוסות לעמוד באויר החדר שעתיים-שלוש.

וכמובן שאתם יותר ממוזמנים ללכת לבדוק את שאר מתכוני האתגר...

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

150 גר' חלה ישנה (בערך 1/3 חלה)

2 בננות

120 גר' קשיו לא קלוי

1/2 כוס נטיפי חמאת בוטנים

1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')
50 גר' חמאה מומסת

2 ביצים
4 כפות סירופ מייפל אמיתי
קינמון טחון לפי הטעם

חותכים את החלה לקוביות קטנות ומעבירים לקערה גדולה.
מקלפים את הבננות, פורסים לפרוסות דקות ומוסיפים לקערה.
קוצצים דק את הקשיו ומוסיפים אל הבננות יחד עם נטיפי חמאת הבוטנים.

בקערה בינונית מוזגים את השמנת, אליה מוסיפים את הביצים, חמאה, מייפל וקינמון. טורפים היטב ושופכים מעל קוביות החלה והתוספות.

מערבבים היטב ומועכים בעדינות את החלה, ככה שתספוג את הנוזלים.

מעבירים את התערובת המוכנה לכלי המתאים לאפייה, נותנים לתערובת לעמוד כרבע שעה לספיגת הטעמים והנוזלים.

מחממים תנור לחום בינוני-גבוה (180) ומכניסים לאפייה לכ- 20 דקות, עד שהמאפה יציב והחלק העליון שחום.

כשהמאפה מוכן מוציאים מהתנור ונותנים לו לעמוד כרבע שעה להתייצבות.

מומלץ לטרוף חמים לצד כדור גלידה (אני מעדיפה וניל) ותוספת סירופ מייפל.

פילה סלמון בציפוי קשיו, פרמזן ועשבי תיבול

לכבוד שבועות החלטתי להכין משהו קצת שונה.
כמובן שכל הרשת מלאה במתכוני גבינות ובצקים למיניהם, לכן החלטתי דווקא להכין דג. משהו קליל שהולך נהדר ליד כל שאר המנות החגיגיות שעל שולחן החג.

פילה סלמון בחתיכה אחת פותר הרבה מאוד בעיות, כשמכינים את הדג בצורה הזאת אין צורך להתחיל להתעסק עם כמה מנות יחד, לדאוג שכולן אפויות באותה המידה ומה אם נגלה אחת לא תצא טוב?
כשיודעים שמהחתיכה הגדולה שמכינים כל אחד לוקח כמה שהוא רוצה וכל אחד יהיה מרוצה, הרבה דאגות כבר יורדות מהראש.

את המנה הזאת אני בטוחה שאתם מכירים, כל אחד בגרסא קצת אחרת.
הפעם החלטתי לשלב בין הסלמון לציפוי הקראנצ'י של אגוזי קשיו, פרמזן ועשבי תיבול. הטעם האגוזי של הקשיו תורם פה מאוד לעושר של הסלמון והמרירות של גרידת הלימון ועלי המרווה.
חשוב שהציפוי יהיה משמעותי ולא דק מידי, הוא אחד הגורמים לכך שהדג נשאר עסיסי ולא מתייבש באפייה.

כמה דגשים-
- אני השתמשתי בסלמון עם עור, הורדתי אותו לבד. אם אתם לא יודעים איך, בקשו ממוכר הדגים לעשות זאת. למרות שהעובדה אם יש עור או אין עור לא משנה כלום במנה, סתם משהו אחד פחות להתעסק איתו.
- שילוב הטעמים של עשבי התיבול מאוד מתאים לדעתי לדג. כמובן שבזיליקום גם כן יכול מאוד להתאים רק אל תעמיסו יותר מידי טעמים יחד.
- במקום אגוזי קשיו אפשר לשים אגוזי לוז.
- כמובן שאפשר להכין את המנה כמנות אישיות ולפרוס את הפילה למנות בגודל אישי, רק שימו לב לזמן האפייה שמתקצר משמעותית.

פילה סלמון בציפוי קשיו ועשבי תיבול
4-6 מנות

1 ק"ג פילה סלמון
שמן זית

לציפוי-
50 גר' קשיו
2 פרוסות לחם
100 גר' פרמזן
חופן עלי פטרוזיליה
10 עלי מרווה
גרידה מלימון גדול
3 כפות שמן זית
מלח גס
פלפל שחור גרוס

מנקים את הסלמון אם נשארו קשקשים, מזלפים מעט שמן זית על נייר האלומיניום ומניחים את הדג כשצד העור בחלק התחתון.

שמים את כל חומרי הציפוי בבלנדר וטוחנים היטב עד שמקבלים פירורים אחידים.

כשהציפוי מוכן מכסים איתו את הדג, ממש מועכים אותו כדי לקבל מעטה אחיד וקשיח שמצפה את הדג.

מכניסים לאפייה בתנור שחומם מראש לחום גבוה (200) ל-20 דקות בדיוק.

בגמר האפייה מוציאים את הדג מהתנור ונותנים לו לעמוד כמה דקות בודדות לפני ההגשה.