רוסטביף בקלות עם זיתים ליד

אתם מכירים את זה שיש לכם תוכניות, אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד?
אז תיכננתי להכין צלי בקר מושקע לערב החג שממנו אפשר להוציא עוד שתי מנות לפחות לארוחות של החג עצמו (כן מיחזור של מנות זה קטע כזה אצלי) אבל מפאת מחסור בזמן וכוח החלטתי ללכת על מנה פשוטה וממש קלה להכנה.
אני יודעת שאני כל טור כותבת שהמנה קלה להכנה אבל זו באמת בדיחה, כמובן במידה ויש לכם בבית את המצרכים.

אז הוצאתי מהפריזר את הבשר ביום שבת בלילה למקרר (כן, כבר הייתי במיטה כשניזכרתי שאני צריכה להכין משהו לטור של השבוע) והוא הפשיר במקרר במשך כל יום ראשון.
הבעיה הייתה שחזרתי מהעבודה בערך שלוש שעות יותר מאוחר ממה שתכננתי וגם הייתי צריכה להכין עוגה להרמת כוסית בעבודה לכבוד החג.
כמו טטלע נמרחתי למטבח בעשר בלילה, תיבלתי מהר את הבשר שנכנס עוד יותר מהר לתנור ובזמן הזה הכנתי את העוגה שנכנסה לטוסטר אובן.
כמובן שצריך גם בקרת איכות אחרי שפורסים את הבשר. ככה מצאתי את עצמי עומדת מעל קרש עם פרוסות רוסטביף קצת לפני 12 בלילה.
אני? אני רק טועמת...

אני יודעת שרוסטביף מכינים בדרך כלל עם גוש סינטה מיושן, אבל התכנון שלי היה אחר גמרי בהתחלה ושיניתי את המנה ברגע האחרון ואתם יודעים מה, דווקא הצליח (אז לא צריך להיות מקובעים שסוג אחד של בשר מתאים אך ורק למתכון כזה או אחר. ואני מהמפונקים, אם הבשר לא מדמם ורך כמו חמאה, אני לא נוגעת בו).
נכון שיש קצת יותר שומן בגוש ממה שצריך, אבל דווקא פה השומן הוא זה ששומר על העסיסיות של הבשר.

רוסטביף
6-8 מנות

צלי כתף במשקל 1.2 קילו
עלים משני ענפי רוזמרין
שיני שום מראש שלם
4 כפות חרדל איכותי (אפשר שתי כפות חרדל רגיל ושתי כפות חרדל גרגירים)
פלפל שחור גרוס

לחמם תנור לחום גבוה מאוד (220).
להניח את הצלי בתבנית מתאימה.

לקלף את שיני השום לכתוש אותן. חצי מכמות השום להניח על הצד העליון של הבשר.
לפזר עלים מענף אחד של רוזמרין, לגרוס פלפל שחור לפי הטעם. 

מעל למרוח שתי כפות חרדל ולעסות את הבשר שכולו יהיה מכוסה לגמרי בתערובת התיבול.
להפוך את הבשר ולחזור על הפעולות גם על הצד השני.

יש לדאוג שכל הצדדים יהיו מכוסים בתערובת התבלינים, גם הצדדים.
להכניס לתנור החם ולצלות כרבע שעה.
לאחר רבע שעה להנמיך את הטמפרטורה לחום בינוני-גבוה (180) להמשיך לצלות כ- 40 דקות.
לאחר 40 דקות מתקבלת דרגת עשייה "מדיום רייר"-"מדיום". אם רוצים דרגת עשייה מוכנה יותר, ממשיכים לצלות עוד כרבע שעה.
למי שיש מדחום בשר, הטמפרטורה שצריכה להיות במרכז הגוש היא 71 מעלות ל"מדיום" ו- 77 ל"וול דאן" (צלזיוס).
הבשר קצת מתכווץ בצלייה, לא להבהל.
כשמגיעים למידה העשייה הרצוייה, להוציא מהתנור ומהתבנית ולהניח בכלי\על קרש ולתת לבשר לנוח כרבע שעה, ככה הוא סופג את הנוזלים חזרה והוא לא מתייבש לגמרי כשכל הנוזלים בורחים להם בתחתית הכלי.

הבשר מוכן, אחרי שהתכווץ מעט

ישנן שתי אפשרויות חיתוך: דק לרוסביף- בערך 5 מ"מ עובי פרוסה
                                     עבה יותר כמו צלי- בערך ס"מ עובי פרוסה
זו ההחלטה שלכם באיזה עובי לפרוס, תלוי כמה פיות צריך להאכיל ומה אופי הארוחה.
אם מכינים מזנון לאורחים כדאי לפרוס דק, יהיה הרבה יותר נוח ואלגנטי לאכול פרוסות דקות.
אם זו ארוחה שיושבים בה ליד השולחן אפשר לפרוס עבה יותר וכך גם אפשר לשלוט ברמת העשייה- אם הפרוסה אדומה מידי לאחד הסועדים אפשר לצרוב את הפרוסה על מחבת פסים למראה קצת פחות "מדמם".

ליד מנה בשרית מנצחת בדרך כלל לא צריך תוספת שתכביד, לא על הטעמים ולא על הבטן.
מנה של אורז לבן (למי שאוכל אורז בפסח) או תפוחי אדמה אפויים בתנור, יחד עם כף או שתיים של זיתים ברוטב וסלט ירוק, אצלי די סוגרים את הפינה של התוספת.

יש שתי אסכולות בבישול זיתים- להרתיח כדי להוציא את המרירות, להחליף את המים, פעם או פעמיים ורק אז לבשל ברוטב.
או פשוט לבשל ברוטב.
אני מהמבשלים ברוטב מההתחלה, אני רוצה את מעט המרירות שהזיתים מוציאים, זה חלק מהטעם הסופי. חוץ מזה, אני חושבת שזה פשוט בזבוז זמן והזיתים מאבדים ככה טעם.
אבל אם המרירות נורא מפריעה לכם, תרתיחו פעם אחת, תשפכו את מי הבישול ותכניסו את העגבניות.

זיתים ברוטב
4-6 מנות

קופסאת שימורי זיתים ירוקים מגולענים
3 עגבניות בינוניות רכות חתוכות לקוביות קטנות או קופסת שימורי עגבניות
קופסת רסק עגבניות קטנה
פלפל שחור גרוס
2 כפות פפריקה מתוקה
פפריקה חריפה או שבבי צ'ילי לפי הטעם (מי שרוצה יכול לוותר)

לסנן את הזיתים מהנוזלים להכניס לסיר קטן יחד עם העגבניות החתוכות ולהרתיח.
להוסיף את רסק העגבניות, לתבל ולערבב היטב.
לבשל על אש נמוכה כ 20 דקות עד שהטעמים מתחברים- הרוטב תפס את הטעם של הזיתים ולהיפך.

לשים הכל בסיר ולבשל

קציצות ברוטב

אני לא מחובבי העוף.
נכון, כמעט כל מתכון בשרי שהבאתי לכם הוא עם עוף. פשוט כי הוא זול יותר וזמין יותר מבקר. אבל אם תתנו לי מנה עם בקר או עם עוף, אני  אבחר בבקר. לא יודעת למה.
לדעתי עוף אם לא מכינים אותו כמו שצריך הוא לא מקבל מספיק טעמים ומתייבש מאוד מהר. אבל את זה אפשר לומר גם על בקר, אתם אומרים. צודקים, מה לעשות. אבל עדיין אני מעדיפה בקר. טוב נו, זה מה שקורה כשמגיעים עם שורשים דרום אמריקאיים...

טוב. אז המתכון הזה ממש לא מתקרב למה שאוכלים בדרום אמריקה, אבל הוא עדיין אחד האהובים עלי. הוא פשוט להכנה ובימים קרים כאלו, אם הסיר נשאר במקרר, לא צריך להתאמץ יותר מידי לאחר יום עבודה ארוך בשביל לחמם קערת קציצות ברוטב עם פסטה או אורז והרי לכם מנה מחממת ומשביעה.

הרוטב הוא רוטב בסיסי שאני משתמשת בו לכמעט כל מתכון עם רוטב עגבניות, רק בלי הדלעת.
פה בכל מקרה, אם אתם לא אוהבים דלעת אתם יכולים להחליף בכל ירק אחר שאתם כן אוהבים- קישואים, תפוחי אדמה (מאוד מוצלחים במתכון הזה) וכו'... 

אני גם מאוד אוהבת להכניס זיתים ירוקים מגולענים לתבשיל, הם נותנים טעם מריר מעניין.

הקציצות עשויות בקר אבל אפשר להחליף חצי מכמות הבקר בעוף או הודו טחון, למי שחשוב לשמור על תפריט דיאטטי, אבל אני לא ממליצה להכין רק עם עוף או הודו, הקציצות יתייבשו לפני שתשימו לב.

תבשיל קציצות ברוטב עגבניות ודלעת

לתערובת הקציצות:
800 גר' בשר בקר טחון
2 בצלים בינוניים קצוצים דק
5 שיני שום כתושות
2 קישואים בינוניים מגורדים וסחוטים היטב
2 תפוחי אדמה בינוניים מגורדים (לא לסחוט)
חופן עלי פטרוזיליה קצוצים דק
5 כפות פירורי לחם
1 ביצה
2 כפות שמן זית
חצי כפית מלח
פלפל שחור גרוס לפי הטעם

לרוטב: (כמות הרוטב מספיקה לבערך 2/3 מכמות הקציצות)
בצל גדול קצוץ דק
6 שיני שום פרוסות דק
1 פלפל אדום בינוני חתוך לקוביות קטנות
2 עגבניות גדולות בשלות חתוכות לקוביות קטנות
חתיכה יפה וטריה של דלעת (בערך 400 גר' אבל כל אחד יכול להוריד או להוסיף בכמות) חתוכה לקוביות בינוניות
קופסא גדולה של שימורי עגבניות מגורדות (למי שיש הרבה עגבניות בשלות יכול פשוט להחליף את הקופסא ב 5 עגבניות גדולת בשלות)
1 קופסת רסק עגבניות קטנה
3 ענפי אורגנו
3 ענפי זעתר
מלח גס
פלפל שחור גרוס
כף פפריקה מתוקה

להכנת הקציצות-
בקערה גדולה שמים את כל החומרים ומערבבים היטב. אני אוהבת ללוש את הכל יחד בידיים, ככה אני בטוחה שהכל מעורבב כמו שצריך.

תערובת הקציצות מוכנה

התערובת צריכה להיות יציבה, לא יבשה מידי או רטובה מידי. אם היא יבשה (מתפוררת ולא אחידה) אפשר להוסיף מעט שמן זית, אם היא רטובה מידי אפשר להוסיף מעט פירורי לחם.
לתת לתערובת לעמוד כחצי שעה, בינתים מכינים את הרוטב.
אם אתם רואים שאתם מתעקבים יותר מחצי שעה, כדאי להכניס את התערובת למקרר.

להכנת הרוטב-
לחמם סיר גדול ושטוח או מחבת גבוהה ולהוסיף מעט שמן זית. לטגן את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב. להוסיף את השום ולהיזהר שלא ישרף.
להוסיף את הפלפל האדום הקצוץ ולטגן עוד כחמש דקות. לאחר מכן להוסיף את העגבניות ולתבל במעט מלח גס- כדי לעזור לנוזלים לצאת. אם אתם משתמשים רק בעגבניות טריות, לשים את כולן עכשיו.
להנמיך את הלהבה לבינונית ולהמשיך לבשל כעשר דקות. 

להוסיף את קוביות הדלעת, לערבב היטב, לכסות ולבשל עוד כרבע שעה. כשהדלעת מתחילה להחליף צבע- לכתום כהה- מוסיפים את קופסת העגבניות המגורדות ורסק העגבניות ולערבב היטב. לתבל ולבשל על אש בינונית תוך כדי רתיחה עדינה. את ענפי עשבי התיבול אני פשוט הנחתי מעל הרוטב, מי שרוצה יכול להפריד את העלים מהגבעולים ולהכניס את העלים לתוך הרוטב. לדעתי טעם העשבים נכנס לרוטב גם ככה.

לטעום את הרוטב לאחר כעשר דקות של בישול ואם צריך, לתקן תיבול.

בזמן שהרוטב מתבשל מכינים את הקציצות. לוקחים כמות של קציצה יפה (אני עושה קציצות בגודל קצת יותר גדול מכדור פינג פונג) ומעצבים בצורה הרצויה.
אני הכנתי בשתי צורות- כדור עגול וקציצה שטוחה, כדי להבחין בין שתי צורות הבישול.
סדרו את הקציצות על מגש ובמידה ויש יותר משכבת קציצות אחת על המגש, תפרידו עם נייר פרגמנט\סנדביץ. ככה הם לא ידבקו אחת לשניה ויהיה לכם יותר קל המשך תהליך העבודה.

שתי אפשרויות להמשך בישול הקציצות-
בישול ישיר בתוך הרוטב או טיגון הקציצות קודם הכנסתן לרוטב.
את שתיהן אני אוהבת, אבל אני מעדיפה לטגן קודם- הסיכוי שהן יתפרקו קטן יותר.
אתם יכולים לטגן את כל כמות הקציצות או לבשל אותן, החלטה שלכם.

אם החלטתם לבשל את כל כמות הקציצות שימו לב שצריך להוסיף עוד חצי כמות של רוטב לסה"כ. זה בגלל שאני לא מכניסה את כל כמות הקציצות לרוטב. חלק מוגשות לשולחן בלי רוטב וחלק נעלמות להן סתם ככה...

השיטה הכי טובה כדי לדעת אם התיבול של הקציצות לטעמכם היא פשוט לטגן קציצה אחת לטעום.
אם צריך להוסיף תיבול, זה השלב המושלם (לפני תטגנו\תבשלו את כולן ותגלו שחסר לכם מלח בקציצות ואז הכל חסר טעם).
לטיגון הקציצות אתם פשוט צריכים מחבת גדולה ומעט שמן רגיל (עדיף לא שמן זית, הוא נשרף מהר מידי בשביל הטיגון הזה). חממו את המחבת עם מעט שמן והניחו את כמות הקציצות שנכנסת למחבת.
טגנו את הקציצות על להבה בינונית על צד אחד, עד שהקציצה נפרדת בקלות מהמחבת והיא קיבלה צבע שחום. היפכו צד וטגנו כך את הצד השני. במידה וצריך להוסיף מעט שמן- הוסיפו כדי הקציצות והמחבת לא ישרפו.

שימו לב שאם אתם מגישים את הלביבות בלי לבשל אותן ברוטב לאחר הטיגון, חשוב לבדוק שפנים הקציצה מבושל לחלוטין (למי שזה מפריע אם הקציצה לא עשויה היטב).

לאחר שהקציצות מוכנות הוציאו אותן לצלחת\תבנית עם נייר סופג לספיגת שמן מיותר.

טוב, אז החלטתם מה המינון שאתם רוצים ברוטב. את הקציצות שיבושלו ברוטב בלבד אני שמה לפני שאני מכניסה את הקציצות המטוגנות וכשהרוטב ממש רותח. אני מחלישה את הלהבה ומכניסה בעדינות את הקציצות ועם כף מזיזה את הרוטב שמתחת לכל קציצה כדי שתכנס ל"חור" שבה היא תתבשל. אם הרוטב לא מכסה את הקציצות אל תדאגו, עם הביעבוע של הרוטב הוא יכסה הכל.

הקציצות המבושלות

לאחר כעשר דקות שהקציצות מתבשלות ברוטב אפשר להוסיף את הקציצות המטוגנות. אני אוהבת להכניס אותן "עומדות", ככה הן מקבלות את הרוטב מכל הצדדים וגם תופסות פחות מקום בסיר בלי הצורך בסידור בקומות.

לאחר שכל הקציצות בתוך הרוטב, מביאם לרתיחה ולאחר מכן ממשיכים לבשל על אש נמוכה עוד כחצי שעה, כדי שכל הקציצות יקבלו את הטעמים של הרוטב ושהרוטב יסמיך מעט.

כתוספת אפשר להגיש עם פסטה, אורז לבן או תפוחי אדמה אפויים.

פיצה מהבית

אני לא מכירה אדם אחד שיגיד שהוא לא אוהב פיצה.
מה רע בשילוב של בצק, ירקות וגבינה צהובה רותחת ונמתחת?

אוכל זה דבר שנחרט בזיכרון ואחד הזיכרונות שיש לי מהטיול הראשון שלי לחו"ל, טיול בת מצווה יחד עם המשפחה, נו הטיול הזה שעושים 70 מדינות בעשרה ימים, היה מהיום הראשון באיטליה (בעצם היום הראשון של הטיול) הסתובבנו באחת ממאות הפיאצות (הכיכרות) שבאזור והשעה היתה שעת צהריים מוקדמת.
מה אוכלים כשאין הרבה זמן ולא מכירים את האזור? פיצה כמובן!
נכנסו למקום קטן עם דלפק עמוס פיצות מכל הסוגים והצבעים והריח שיגע את כל החושים. פעם ראשונה שראיתי פיצה מלבנית. זה לא מפתיע אותי עכשיו כי עם בצק אפשר לעשות מה שרוצים אבל לילדה בת 12 שמגיעה למקום כזה בפעם הראשונה העיניים נפערו כמו שלא נפערו אף פעם (אז עוד לא היה פיצה מטר, לפחות לא בארץ).
התוספת שפעם ראשונה שראיתי על פיצה היתה תפוחי אדמה. פשוט פרוסות דקות שיושבות חופפות אחת על השניה כמו במסדר. זה היה מדהים!
כמובן שלא לקחתי את החתיכה הזו כי מי אוכל תפוחי אדמה על פיצה (אוי, כמה שטעיתי) ולקחתי משהו בנאלי כמו זיתים ועגבניות. שלא תבינו אותי לא נכון, הפיצה היתה מדהימה, אבל אם אני עד עכשיו, 18 שנים אחר כך, עדיין חושבת על הפיצה הזו, כנראה שיבוא יום ואחזור לפיאצה לאכול את הפיצה הזו (אני רק מקווה שהמקום עדיין קיים).

פיצה זה אחד הדברים הכי קלים להכין במטבח הביתי, לחובב האוכל ואפילו למי שאין הרבה ניסיון במטבח.
לא צריך כלים מיוחדים, קערה וכף עץ או אפילו הידיים יספיקו. כמובן שיש אין סוף שיפורים ואביזרים נלווים כמו אבן שמוט לתנור כדי ליצור טעם אותנטי ותחתית קראנצ'ית אבל כל אחד יכול להסתדר עם מה שיש לו בבית. תבנית פשוטה ונייר אפייה מספיקים לחלוטין.
יש גם כל כך הרבה סוגי בצקים שמה שבטוח, כל אחד ימצא את הבצק שהוא אוהב.
הפעם המתכון שאני מביאה הוא באמת אחד הקלים, לא צריך להסתבך עם שמרים וזמני התפחה, פשוט לערבב, לשטח ולאפות.
והיתרון הכי גדול בפיצה, שאני חושבת עליו, כל אחד בוחר את התוספות שהוא אוהב.

פיצה ללא שמרים

2 גביעי גבינה לבנה 5%
500 גר' קמח רגיל
1 אבקת אפייה
150 גר' חמאה רכה
כפית מלח

רסק עגבניות או רוטב עגבניות (אפשר מוכן ואם רוצים להשקיע מגרדים 3 עגבניות בשלות ורכות לקערה ומערבבים יחד עם שתי כפות שמן זית, מעט אורגנו יבש ומלח לפי הטעם)

גבינה צהובה או פרמזן מגורדת
פרוסות גבינת עיזים או מוצרלה

הצעות לתוספות
פרוסות עגבניה
רצועות פלפל
פרוסות בצל
טונה
תירס
עלי בזיליקום ואורגנו טריים
פרוסות פטריות
זיתים ירוקים\שחורים

לערבב היטב את כל החומרים בקערה גדולה ולתת לבצק לנוח כחצי שעה.

לשטח את כמות הבצק הרצויה על תבנית עם נייר אפייה לעובי של חצי ס"מ בערך.

למרוח רסק או רוטב עגבניות מעל הבצק ולסדר את התוספות שרוצים.

לאפות כעשר דקות בחום גבוה (190), לפזר את הגבינה שרוצים מעל ולהכניס לתנור לעוד כחמש דקות.

ניוקי תוצרת בית

אני מודה מראש, אני אוהבת אוכל שמקצר תהליכים.

כן, אני מסוגלת לעמוד באמצע הלילה ולבשל כי אני בשוונג, כי אני רעבה, כי אני אצטרך לאכול משהו מחר בצהריים או כי סתם משעמם לי. אבל אם אפשר לקצר תהליכים, אני בעד.

בגלל זה אין לי בעיה עם פסטה יבשה או עם ניוקי מוכן בואקום, אבל אני גם מאוד אוהבת לנסות דברים חדשים כמו להכין לבד אפילו את חומרי הגלם הבסיסיים.

בתקופה האחרונה נפל לי די הרבה זמן פנוי לידיים אז אם אני לא מול המחשב אני בד"כ במטבח...

בשישי האחרון החלטתי שאני רוצה להכין ניוקי מההתחלה. כמובן נתקלתי בכמה מכשולים כי לפי המתכון שהשתמשתי בו צריך תפוחי אדמה לבנים (ענייני עמילן) ישנים והיו לי אדומים ישנים.

קניתי לבנים כדי שיתיישנו ובינתיים החלטתי לנסות עם האדומים שיש בבית.

בשביל להכין את התפו"א יש שתי דרכים- לאפות עם הקליפה או לבשל במים.

המטרה בניוקי היא להוציא כמה שיותר נוזלים מהתפו"א וחשבתי שבאפייה התוצאה תהיה טובה יותר.

מסקנה- לדעתי יותר טוב לבשל אותם, לסנן היטב ולהמשיך לחמם אותם בסיר עד שהמים יתאדו לגמרי מאשר לעמוד ולקלף את התפו"א כשהם יחסית חמים. הם גם יוצאים מהתנור כשהקליפה קצת שרופה (שזה טוב סתם לאכול כתפו"א אפוי עם רוטב יוגורט שום-שמיר) אבל בשביל המרקם של הניוקי לא אהבתי...

המשך התהליך עבר די חלק, לא היה צריך יותר קמח ממה שהמתכון דרש והם יצאו די טעימים.

הכנתי אחרי צהריים והגשתי אותם עם רוטב עגבניות פשוט לארוחת ערב ויחד עם גבינת פרמזן מגורדת מעל היה פשוט טעים.

ההכנה די פשוטה-

על כל קילו של תפוחי אדמה מבושלים, רבע קילו קמח לבן.

לקלף, לחתוך לקוביות גדולות בגודל שווה ולבשל את תפוחי האדמה בסיר מים עד שסכין ננעץ בקלות במרכז.

לסנן את המים ולהחזיר את הסיר עם התפו"א ללהבה בינונית בשביל לאדות את שארית המים. לשים לב לא לשרוף את התפו"א.

תפוחי האדמה אחרי האפייה, מקולפים

להעביר לקערה גדולה ולמעוך בעזרת מזלג עד קבלת תערובת רכה. למי שיש מכשיר שמועך תפו"א מוזמן להשתמש בו, אבל לא להעביר במסננת, ה"פירה" יהפוך לדביק.

להוסיף קמח ולהתחיל ללוש עד קבלת בצק אחיד.

הבצק מוכן

לחלק לכמה כדורים בגודל שיהיה נוח לעבוד איתו ולהתחיל לגלגל לנחש בעובי 1.5 ס"מ בערך. אם צריך אפשר לפזר מעט קמח על משטח העבודה במידה והנחש נדבק.

לחתוך עם סכין חתיכות ברוחב 1 ס"מ בערך.

להניח את הניוקי המוכנים בצד משטח העבודה ואם הם קצת נדבקים אחד לשני אפשר לפזר מעט קמח ו"לערבב" אותם כדי שכל הצדדים יהיו מצופים. רצוי לא לעשות ערמות, אלא לשמור על שכבה אחת כדי שלא ידבקו אחד לשני.

ההמלצה היא להשתמש בכמה שפחות קמח כי הוא מייבש את הבצק, אבל אם צריך אז במידה.

להרתיח סיר גדול עם מים וכף גדושה של מלח.

כשהמים רותחים, להכניס בכמה פעמים את הניוקי. הוא מוכן כדקה לאחר שהוא צף על פני המים. להשתדל לא הכניס כמות גדולה מידי בכל פעם כדי שהמים לא יתקררו.

אם לא אוכלים את הניוקי ממש לאחר הבישול, כדאי לזלף מעט שמן זית ולערבב בעדינות כדי שלא ידבקו ויהפכו לגוש.

רוטב עגבניות פשוט:

בצל גדול קצוץ דק

חצי ראש שום קצוץ דק

5 עגבניות בשלות גדולות קצוצות

חופן עלי בזיליקום

מלח

פלפל שחור גרוס

במחבת גדולה לטגן את הבצל במעט שמן זית עד הזהבה. להוסיף את השום ולשים לב שלא יישרף.

להוסיף את העגבניות, להמליח מעט, לערבב ולכסות.

לבשל את העגבניות עד שהן מתרככות לגמרי, להוסיף פלפל שחור גרוס ואם צריך- להוסיף מלח.

להוסיף את הכמות הרצויה של הניוקי למחבת ולערבב בעדינות עד שהניוקי סופג את הטעמים.

להוסיף את עלי הבזיליקום, אפשר לקצוץ, לקרוע או אפילו שלמים.

רוטב עגבניות פשוט

רק להוסיף את הניוקי לרוטב ולאכול!

להגיש עם גבינת פרמזן מגורדת ויין לבן קר.

אפשרויות לרטבים אחרים מומלצים:
חמאה ומרווה
פטריות- עם שמנת או בלי
פלפלים ושום
תרד וחמאת בוטנים שהצגתי פה לפני חודשיים...

מתכון היום- פלפלים ממולאים

הדבר שאני הכי לא אוהבת לעשות במטבח זה כלים, אולי זו הסיבה שאני כ"כ אוהבת מנות ששמים הכול בסיר אחד, מקסימום שניים.

אחת המנות שאני מאוד אוהבת להכין היא פלפלים ממולאים, בלי יותר מידי עבודה והשקעה והתוצאה הסופית שווה כל רגע מההכנה. זו מנה שאני מכינה בדרך כלל בשישי בבוקר\צהריים בשביל לאכול בשבת בצהריים, זה לא שהיא לוקחת כל כך הרבה זמן להכין, היא פשוט יותר טעימה למחרת לדעתי.

פלפלים ממולאים:

8-10 פלפלים אדומים קטנים

חצי קילו בשר טחון- אני ערבבתי חצי בקר חצי עוף

1 בצל גדול קצוץ דק

10 שיני שום גדולות

חופן עלי פטרוזיליה קצוצים גס

2 גזרים גדולים מגורדים

2 קישואים בינוניים מגורדים

חצי כוס אורז לבן שטוף

מלח

פלפל שחור גרוס

2 כפות פפריקה מתוקה

1 כפית כמון

6 עגבניות גדולות בשלות חתוכות לקוביות גדולות או קופסת שימורים גדולה עגבניות שלמות\קוביות

2 רסק עגבניות

פלפל אדום אחד חתוך לרצועות

כוס מים

- לטגן את בצל במחבת גדולה עם מעט שמן זית עד הזהבה קלה, לקצוץ 5 שיני שום ולהוסיף לבצל. לערבב ולשים לב שהשום לא יישרף.

- להוסיף את הבשר הטחון, לערבב ולפורר את הגושים עד שהבשר מוכן, הוא נהיה לבן. כדאי לטגן את הבשר על להבה גבוהה כדי לא לבשל את הבשר בנוזלים שלו.

אנחנו צריכים כמה שפחות נוזלים בתערובת.

- להעביר את התערובת לקערה לקירור קל. להוסיף לתערובת את הגזר, קישואים, פטרוזיליה ואורז ולתבל בכמון, מלח ופלפל לפי הטעם.

- לפתוח את הפלפלים לרוחבם כס"מ מתחת לקצה הגבעול- לשמור את ה"כתר", הוא ישמש אותנו כמכסה ולרוקן את הליבה עם הגרעינים.

- למלא כל פלפל בתערובת המילוי, לא לדחוס יותר מידי, האורז גם ככה מתנפח בזמן הבישול.

- לסדר את הפלפלים הממולאים בסיר גדול שמתאים לתנור. אני מעדיפה סיר גדול ונמוך יחסית, שבו הפלפלים מסודרים בשכבה אחת- ככה הרוטב מכסה את הפלפלים בצורה הטובה ביותר.

- במידה ונשאר לכם מילוי, לא לזרוק אותו. באותה הקערה, יחד עם מה שנשאר מהתערובת  לערבב את חומרי הרוטב- עגבניות, פלפל, רסק, מים, מלח, פלפל שחור ופפריקה.

- לשפוך את הרוטב מעל הפלפלים ולפזר את שאר שיני השום מעל.

- במידה והרוטב לא מגיע לגובה של ה"מכסה", כדאי להוסיף קצת רסק מעורבב עם מעט מים, עד שהרוטב יגיע לפתח.

- לבשל על להבה גבוהה עד רתיחה, להנמיך את הלהבה ולהמשיך לבשל עוד 45 דקות עם רתיחה עדינה. לשים לב שיש נוזלים מתחת לפלפלים. אפשר עם כף לשפוך בעדינות מהרוטב לתוך הפלפלים.
- להמשיך בבישול עוד כשעתיים בתנור בחום 150 מעלות.

במידה ואני מגישה את הפלפלים יום למחרת ההכנה, את שלב התנור אני משאירה ללפני הארוחה שבה הם נאכלים, ככה הם לא מתבשלים כפול.

בתיאבון!

שעועית בטעם של שוק

ביום שלישי האחרון נפגשתי עם חברה טובה בת"א אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו.
טיילנו קצת בנחלת בנימין, מקום נחמד לעבור בו כדי לקבל השראה וליצור דברים חדשים. נכנסתי לחנות הבדים האהובה עלי וכמובן שלא יכולתי שלא לקנות כמה בדים...
לאחר הסיבוב הקצר חשבנו לאן עכשיו ושתינו הסכמנו ל'שוק הכרמל' כמובן!

התחלת השוק היא לתיירים בעיקר (אני חושבת), כל הבגדים עם ההדפסים של צה"ל וקוקה קולה.
כשממשיכים ונכנסים לתוך השוק ומגיעים לאזור הירקות והפירות, לדעתי מתגלה הקסם. ערימות הפירות והירקות, הריחות של המאפים והדוכנים של החמוצים גורמים לי להתחרט שלא הבאתי איתי עגלת קניות... הכל כל כך טרי ומזמין.

אני מאוד אוהבת שווקים ובזמן הלימודים בירושלים כשגרתי באיזור הכניסה לעיר מאוד אהבתי לעשות את הקניות שלי בימי ראשון בשוק 'מחנה יהודה', ימי ראשון שלי לא היו עמוסים בלימודים והשוק לא היה מלא באנשים.
הייתי מסתובבת עם האוזניות באוזניים, שומעת את המוזיקה שלי כשברקע קולות השוק מתנגנים.
כמובן שאז היו לי הדוכנים הקבועים- דוכן לשורשים ועשבי תיבול, דוכן לירקות ופירות וכמובן דוכן הפרחים הקטן שצמוד לכניסה שמרח' אגריפס.

גם היום, אחרי שחזרתי למרכז, אני מאוד אוהבת לעשות קניות בשוק.
היום זה 'שוק רמלה'. אפשר לומר מקום שגדלתי בו.
להסתובב עם אבא שלי ולקנות פרחים מול דוכן מיץ הלימון עם הבורקס הבולגרי. לאכול פלאפל באותו מקום כבר כמעט 20 שנה. לדעת למי יש את הכלים שחיפשתי וכשמתחילה עונת המסיק צריך ללכת לחנות של הזקן עם התבלינים כדי לקנות את הזיתים הכי טריים לכבישה.

טוב, אז אולי קצת נסחפתי עם התיאורים הרומנטיים על השווקים שאני מכירה, אבל ככה אני באמת מרגישה, אני אוהבת שווקים.
וכמו שאני אוהבת שווקים אני גם אוהבת ירקות עונתיים ואחד מהם הוא השעועית השטוחה, ירק מדהים שמשתלב בהרבה מאוד תבשילים ויכול לעמוד בפני עצמו בכמה מהם.

היום המתכון שאני אחלוק איתכם הוא של שעועית שטוחה ברוטב עגבניות. תבשיל פשוט להכנה שהולך מצויין עם תוספות כמו אורז לבן או פסטה.

שעועית שטוחה ברוטב עגבניות
קילו שעועית שטוחה טרייה
בצל אחד גדול
5 שיני שום
1 פלפל אדום
5 עגבניות גדולות, בשלות ורכות או קופסת שימורים גדולה של עגבניות חתוכות
1 רסק עגבניות קטן
5 כפות שמן זית
מלח, פלפל שחור גרוס
2 כפות גדושות פפריקה מתוקה
(מי שרוצה יכול להוסיף גם פפריקה חריפה לפי הטעם)

- לשטוף היטב את השעועית, לקטום את הקצה הקשיח ולחתוך לחתיכות בגודל 4 ס"מ בערך (אני בדר"כ חותכת כל שתי בליטות של הקטנייה).

השעועית שטופה וחתוכה

- לחצות את הבצל לאורכו וכל חצי לפרוס לאורך לרצועות דקות.
- לפרוס את השום לפרוסות דקות.
- לטגן בסיר גדול את הבצל בשמן הזית, אחרי שהבצל זהוב להוסיף את השום ולהקפיץ שתי דקות נוספת. להזהר מאוד שלא לשרוף את השום- שום שרוף יוצא מר.
- לחתוך את הפלפל האדום לרצועות דקות ולהוסיף לבצל ולשום. לטגן כחמש דקות.
- להוסיף את השעועית השטופה והחתוכה לסיר.

הוספתי את השעועית 

- בשלב הזה אני אוהבת לתבל במעט מלח, רק בשביל שיעזור להוציא את הנוזלים מהשעועית.
- לערבב בעדינות, לכסות את הסיר ולהקטין מעט את הלהבה, שתהיה בינונית.
- אחרי כחמש דקות כדאי לבדוק את השעועית ולערבב שלא תשרף בתחתית. בינתיים לחתוך את העגבניות לקוביות בגודל 1 ס"מ (בערך).
- לערבב שוב את השעועית בעדינות, כשהיא מתחילה להתבשל היא מחליפה צבע מירוק בהיר לירוק כהה והופכת  לפחות קשה.
- להוסיף את העגבניות החתוכות ואת שאר התיבול.
- לערבב, לכסות ולבשל עוד כעשר דקות על להבה בינונית. לערבב מידי פעם.
- לאחר כעשר דקות, העגבניות מתחילות להתבשל ולהוציא נוזלים, בשלב הזה מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים היטב.
- לבשל עשרים דקות כשהמכסה סגור, לערבב מידי פעם. לאחר עשרים דקות לפתוח חריץ קטן במכסה ולבשל עוד כרבע שעה, לתת לנוזלים להתאדות ולרוטב להסמיך.
- התבשיל מוכן כשהשעועית ניתנת לנגיסה בקלות.

עוד בישול קצר ומוכן

- אם צריך- לתקן תיבול.

אני אוהבת להגיש את המנה עם אורז לבן וקציצות טריות.