סופגניות אשל במילוי ריבת דלעת-ג'ינג'ר

כבר די הרבה זמן שקבוצת הבלוגרים של מנטקה זוממת לה כל מיני דברים.
הדר מ"לילות שימורים" הכריזה בקבוצה שלנו בפייסבוק שחנוכה וחג ההודייה יוצא השנה אחד על השני.
ומי אנחנו שלא ננצל את ההזדמנות הזאת לשילוב של מתכוני החגים, ה-הו כה משמינים?! 
אנשים- ה"חנוכהגיבינג" הגיע!

את האמת, לא יצא לי לחשוב על הרעיון הזה רוב התקופה שבה הא עמד על הפרק. פשוט כי אין לי יותר מידי עודף זמן...
בין העבודה ולכתיבת הפוסטים בבלוג וגם מידי פעם צריך לנוח- אתם מוזמנים לדמיין אותי מרוחה מול המחשב\טלויזיה או לישון (כן, כן, אני יודעת שלישון זה לחלשים, אבל אני אוהבת לישון... מה לעשות?) לא ממש ישבתי וחשבתי ברצינות מה אני הולכת להכין.
עד שהחלטתי להכין משהו ויהי מה!
די הרבה דברים עברו במוחי, אבל רובם היו די סטנדרטיים.
לא שבסופו של דבר מה שנבחר כל כך אוונגרדי ושונה, אבל בכל זאת. 

לא יודעת למה, אני לא מתה על סופגניות קנויות, איכשהו אני תמיד שואפת את אבקת הסוכר כשאני באה לתת ביס ואז נחנקת ומשתעלת עננים לבנים.
יש לי שני זכרונות עיקריים מחנוכה עם המשפחה-
סבתא שלי מכינה סופגניות אמיתיות (כאלו עם שמרים וכל הטררם שמגיע איתן) וכל המטבח, מהשיש ועד לשולחן האוכל, מלא בגבעות של סופגניות מכוסות מגבות והמטבח חמים ולח כדי שלסופגניות לא יהיה קר חס וחלילה (זה היה עוד בתקופה שכבר בנובמבר היה חורף ולא הייתי הולכת ברחוב עם גופייה כי עדיין חום איימים בחוץ!) וכמובן גם לעטק'ס עם סוכר מעל.
והסופגניות אשל שמידי פעם אמא שלי היתה מכינה. נו אלה עם הקוצים שנראים כמו ניסוי בכור האטומי...

את חג ההודיה אני לא ממש מכירה חוץ ממה שכולם מכירים מהסרטים- הודו גדול מימדים, כזה שגם אם נורא נרצה באף חג יהודי מצוי לא נוכל לסיים אותו (לעומת כמויות האוכל שאליהן אנחנו רגילים, חג ההודיה מנצח בגדול), שוכב לו בנחת על מגש כסף מקושט יחד עם פשטידת דלעת, רוטב אוכמניות ושאר מטעמי החג. אז החלטתי לקחת מרכיב אחד ראשי ואיתו לעבוד.

בסוף המתכון שיצא, די מצא חן בעיני אבל לא כל בני הבית התלהבו ממנו. המרקם באמת קצת שונה מהמרקם של הריבות המוכרות ולבד על כפית הוא קצת מוזר, אבל בתוך הסופגניה הוא לא מורגש כשונה וה"קיק" שמתקבל מהג'ינג'ר מוסיף עוד משהו אקסטרה.


אז בגלל שאני סוג של סנילית ושכחתי את המצלמה אצל ההורים, התמונות ייתווספו שבוע הבא...

(מזל שצילמתי גם עם הנייד)

זהו לא צילום אילוסטרציה

ריבת דלעת וג'ינג'ר

1 קילו דלעת נקייה (לאחר קילוף הקליפה)

1 קילו סוכר (אבל אפשר קצת פחות)

1 אצבע ג'ינג'ר גדולה

5 גלעיני שזיפים

פד גזה חד פעמי

לחתוך את הדלעת לקוביות קטנות, בערך ס"מ, ולשים בסיר גדול.
לפזר את הסוכר מעל הדלעת ולתת לו ליפול בכל החריצים.
להתחיל לבשל על אש בינונית, עם מכסה, עד שכל הסוכר נמס. לערבב מידי פעם.

כשהסוכר נמס להעביר לאש נמוכה ולעשות חריץ קטן במכסה, ככה מבשלים בערך שעתיים, עד שהדלעת רכה.

תוך כדי הבישול לערבב מידי פעם ולדאוג שהתחתית לא נשרפת. אולי הדלעת תראה לכם לא מוכנה כי היא מתכסה בזיגוג סוכר ומקבלת מעטפת "קריספית", אבל לא באמת.

לאחר כשעה לתוך זמן הבישול, הכנסתי את גלעיני השזיפים קשורים בתוך הפד גזה (בעזרת חוט תפירה רגיל) בשביל שיעזרו בקרישת הריבה.
לאחר כשעתיים, אם המרקם נראה סמיך יותר וקיבל איכות "ג'לטינית", מוציאים את שקיק הגלעינים ובעזרת מועך תפוחי אדמה- כזה כמו של פירה, מועכים את הדלעת כמה שיותר. אם הריבה נראת נוזלית אפשר להמשיך לבשל עוד כרבע שעה עם השקיק בפנים ולהמשיך משם.
לי המרקם עדיין לא נראה חלק מספיק אז אפילו טחנתי בבלדר יד עד שהגעתי למרקם שרציתי. אם לא טוחנים, זה לא שמקבלים מרקם כמו של קונפיטורה עם חלקי פירות שלמים, אלא מן מרקם "חוטי" כזה כמו הבפנוכו של הדלעת, שליד הגרעינים... אז זה לא נראה כל כך מושך.

לאחר שהגעתם למרקם הרצוי מכבים את האש.

מגרדים את הג'ינגר על פומפיה דקה או מיקרופליין (למי שיש), אוספים את מה שגירדנו וסוחטים היטב לתוך הסיר. מה שנשאר ביד הולך לפח. תשתדלו שלא יפלו פנימה חלקי ג'ינג'ר מגורד.

מערבבים היטב וטועמים. בעיקרון טעם הג'ינג'ר חזק יותר כשהריבה קרה, כשהיא חמה טעם הג'ינג'ר הרבה פחות מורגש ככה שאל תבהלו כמוני ותשימו כמות כפולה כמעט ממה שתכננתם רק כי אתם מריחים ג'ינג'ר בכל פינה ולא בטוחים שהטעם מספיק מורגש... ואל תנסו ללקק את היד אחרי שסחטתם את הג'ינג'ר. זה חריף!!!

זה השלב של ביקבוק ואיטום הריבה.

הכמות הזו מספיקה ל 3-4 צנצנות סטנדרטיות של ריבה (כמו זו שבחנויות).

שימו את הצנצנות על מגש עם שוליים (שיכילו את המים שנשפכים) ומלאו אותן ואת המכסים במים רותחים. השאירו ככה כחמש דקות, רוקנו ומלאו מיד בריבה החמה. חשוב מאוד שהריבה תהיה חמה ושלא תתקרר מידי!

רוקנו מכסה, סגרו היטב את הצנצנת והיפכו אותה על הראש! ככה נוצר הוואקום שאוטם את הצנצנת.

השאירו את הצנצנות על הראש עד שהן כמעט קרות והיפכו אותן חזרה. שימו לב שהמכסים "נשאבו" פנימה ולא נוצר ה"קליק" שהמכסה עושה כשהוא פתוח.

שימרו במקרר.

הריבות יכולות להישמר כך חודשים טובים כשהן אטומות ובתנאי קירור מתאימים.

סופגניות אשל

350 גר' קמח תופח

4 כפות סוכר

1 סוכר וניל

קורט מלח

2 ביצים 

2 גביעי אשל

1 ליטר שמן לטיגון

1 גזר קטן

אבקת סוכר לקישוט

מנפים את הקמח לקערה גדולה, מוסיפים את שאר היבשים ומערבבים היטב.

מוסיפים את הביצים והאשל ומערבבים עם מטרפה (הכי נוח).

מחממים את השמן בסיר בינוני-גדול וכשהוא נראה חם מכניסים אליו את הגזר. 

אם הגזר מעלה בועות- השמן מספיק חם בשביל הסופגניות, אם עוד אין בועות חכו עוד כמה דקות ואם נראה שיש יותר מידי בועות סביב הגזר, תחלישו את האש, השמן חם מידי.

בעזרת כף וכפית תורידו כל פעם בערך 2/3 כף אל תוך השמן, קבוצות של 4-5 יחידות.

חכו שהסופגניות יתהפכו מעצמן, ככה יודעים שהחלק הפנימי מטוגן לגמרי.

לאחר שהן התהפכו מעצמן, טגנו אותן עוד כשלוש דקות, עד שהן מקבלות את בערך אותו הצבע של הצד הראשון. הוציאו אותן על מגש\צלחת עם הרבה נייר סופג.

תנו להן להתקרר מעט לפני המילוי.

מלאו אותן בעזרת שקית זילוף עם צנטר (אני השתמשתי במס' 8) או בעזרת מזרק למילוי סופגניות.

סדרו על צלחת הגשה ופזרו מעל אבקת סוכר לקישוט.

ואם בא לכם על לביבות תפוחי אדמה או בטטה אתם מוזמנים לבדוק את הפוסט שלי משנה שעברה.

והינה רשימת הבלוגים המשתתפים באירוע המטורף הזה:
בובעלה
בלוזוגי
לילות שימורים
מורקייק
משו טעים
EX COCINA
ניחוח לישה

מרק כתום קצת לפני סוף החורף

מאוד קיוויתי שאספיק לבשל עוד כמה מרקים בחורף הקצר (מאוד אפילו) שיש בארץ, אבל נו טוב, יצאו רק שלושה בינתיים.
אני חושבת שמרק זה מאכל שנמצא בעשיריה הפותחת מבין המאכלים שאני אוהבת, גם כי הוא בריא (במיוחד אם הוא לא צרפתי עם 2.5 קילו חמאה כמו מרק בצל. מממ... מרק בצל... עם טוסטים מבאגט מרוחים בשמן זית ושום עם קצת פרמזן מעל. טוב לנגב את הריר) אבל בעיקר כי מאוד פשוט להכין אותו- רק צריך לזרוק לסיר את מה שרוצים, קצת תיבול ובדרך כלל תוך חצי שעה יש מנה חמה, משביעה ובריאה.

אז לפני שהקיץ שוב משתלט על החוץ, ניצלתי את הירקות המדהימים שספגו את הגשמים שכן ירדו בחורף האחרון (אם אפשר לקרוא לו ככה. כמו שאתם מבינים, אני מתומכי החורף והייתי שמחה אם הוא היה ארוך בחודשיים-שלושה) והכנתי מרק כתום.
מרק "כתום", כשמו כן הוא- כתום. הוא מורכב בעיקר מירקות כתומים- גזר, בטטה, דלעת ודלורית שאליהם מתווספים ירקות שורש (שהם עצמם לבנים אבל למי אכפת בדיוק?) שרק מוסיפים טעם.

זה מרק סמיך (טוב, תלוי כמה נוזלים אתם שמים, כמה טוחנים את המרק כשהוא מוכן וכמה ממשיכים לבשל לאחר הטחינה) ודי משביע, בשבילי הוא יכול להחליף ארוחת ערב די בקלות.
שימו לב לאחר הקירור הוא נהיה סמיך קצת יותר ממקודם, אז לפעמים צריך להוסיף בחימום שלו עוד מעט נוזלים.

ליד צלחת ההגשה תניחו כמה רבעי לימון כדי שכל אחד יוכל להוסיף במידה וירצה.
לימון מוסיף המון!

מרק "כתום"
10-12 מנות

2 בצלים גדולים
חצי ראש שום
5 גזרים בינוניים
2 בטטות בינוניות
500 גר' דלעת (בערך)
דלורית בינונית
שורש סלרי גדול
2 שורשי פטרוזיליה
ג'ינג'ר טרי- אצבע גדולה (אורך 5 ס"מ בערך)
מיץ משני לימונים
מלח גס
פלפל שחור גרוס (מי שלא רוצה נקודות שורות במרק יכול להחליף בפלפל לבן, אין הבדל בטעם)
כ- 5 ליטר ציר ירקות\מים רותחים

לקלף את הבצל, שום, דלעת, דלורית ושורשים. את הגזר אין צורך לקלף,רק לשטוף היטב.

לחתוך לקוביות גדולות- בערך 3 ס"מ, אבל זה לא ממש משנה כי טוחנים בסוף את הכל.
בסיר גדול (בערך 7 ליטר) לחמם מעט שמן זית ולטגן את הבצל. כשהוא משחים מוסיפים את השום ומטגנים עוד כשתי דקות. להזהר שלא ישרף.

מוסיפים את השורשים ומטגנים עוד כ-5 דקות. לאחר מכן את הגזר ומטגנים עוד כ- 5 דקות.

בסוף מוסיפים את הדלעת והדלורית ומטגנים עוד כ- 5 דקות.

מתבלים במעט מלח גס ופלפל שחור, מוזגים את הנוזל הרותח שבחרתם ומכסים את הסיר.
מבשלים כחצי שעה ובודקים שהירקות רכים, בדרך כלל כדאי לבדוק את הגזר כי לו לוקח הכי הרבה זמן להתבשל. אם הירקות עוד קצת קשים, מבשלים עוד כ-10 דקות ובודקים שוב.
כשהירקות מוכנים מכבים את האש ועם בלנדר יד טוחנים למרקם הרצוי.

מדליקים שוב את האש וממשיכים לבשל את המרק כדי לצמצם ולחזק טעמים.
את אצבע הג'ינג'ר מגרדים על פומפיה דקה- עם הקליפה- אוספים את מה שיצא וסוחטים אל תוך הסיר (טיפ קטן שלמדתי מהשף בועז צאירי, ככה מקבלים את הטעם הכי חזק של הג'ינג'ר).

כשמגיעים למרקם הרצוי לאחר הצמצום, מורידים מהאש ומוסיפים את מיץ הלימון (כמובן שאפשר לשים יותר או פחות, הכל לפי הטעם).

קרוטונים קטנים מאוד מתאימים למרק.

קציצות ברוטב

אני לא מחובבי העוף.
נכון, כמעט כל מתכון בשרי שהבאתי לכם הוא עם עוף. פשוט כי הוא זול יותר וזמין יותר מבקר. אבל אם תתנו לי מנה עם בקר או עם עוף, אני  אבחר בבקר. לא יודעת למה.
לדעתי עוף אם לא מכינים אותו כמו שצריך הוא לא מקבל מספיק טעמים ומתייבש מאוד מהר. אבל את זה אפשר לומר גם על בקר, אתם אומרים. צודקים, מה לעשות. אבל עדיין אני מעדיפה בקר. טוב נו, זה מה שקורה כשמגיעים עם שורשים דרום אמריקאיים...

טוב. אז המתכון הזה ממש לא מתקרב למה שאוכלים בדרום אמריקה, אבל הוא עדיין אחד האהובים עלי. הוא פשוט להכנה ובימים קרים כאלו, אם הסיר נשאר במקרר, לא צריך להתאמץ יותר מידי לאחר יום עבודה ארוך בשביל לחמם קערת קציצות ברוטב עם פסטה או אורז והרי לכם מנה מחממת ומשביעה.

הרוטב הוא רוטב בסיסי שאני משתמשת בו לכמעט כל מתכון עם רוטב עגבניות, רק בלי הדלעת.
פה בכל מקרה, אם אתם לא אוהבים דלעת אתם יכולים להחליף בכל ירק אחר שאתם כן אוהבים- קישואים, תפוחי אדמה (מאוד מוצלחים במתכון הזה) וכו'... 

אני גם מאוד אוהבת להכניס זיתים ירוקים מגולענים לתבשיל, הם נותנים טעם מריר מעניין.

הקציצות עשויות בקר אבל אפשר להחליף חצי מכמות הבקר בעוף או הודו טחון, למי שחשוב לשמור על תפריט דיאטטי, אבל אני לא ממליצה להכין רק עם עוף או הודו, הקציצות יתייבשו לפני שתשימו לב.

תבשיל קציצות ברוטב עגבניות ודלעת

לתערובת הקציצות:
800 גר' בשר בקר טחון
2 בצלים בינוניים קצוצים דק
5 שיני שום כתושות
2 קישואים בינוניים מגורדים וסחוטים היטב
2 תפוחי אדמה בינוניים מגורדים (לא לסחוט)
חופן עלי פטרוזיליה קצוצים דק
5 כפות פירורי לחם
1 ביצה
2 כפות שמן זית
חצי כפית מלח
פלפל שחור גרוס לפי הטעם

לרוטב: (כמות הרוטב מספיקה לבערך 2/3 מכמות הקציצות)
בצל גדול קצוץ דק
6 שיני שום פרוסות דק
1 פלפל אדום בינוני חתוך לקוביות קטנות
2 עגבניות גדולות בשלות חתוכות לקוביות קטנות
חתיכה יפה וטריה של דלעת (בערך 400 גר' אבל כל אחד יכול להוריד או להוסיף בכמות) חתוכה לקוביות בינוניות
קופסא גדולה של שימורי עגבניות מגורדות (למי שיש הרבה עגבניות בשלות יכול פשוט להחליף את הקופסא ב 5 עגבניות גדולת בשלות)
1 קופסת רסק עגבניות קטנה
3 ענפי אורגנו
3 ענפי זעתר
מלח גס
פלפל שחור גרוס
כף פפריקה מתוקה

להכנת הקציצות-
בקערה גדולה שמים את כל החומרים ומערבבים היטב. אני אוהבת ללוש את הכל יחד בידיים, ככה אני בטוחה שהכל מעורבב כמו שצריך.

תערובת הקציצות מוכנה

התערובת צריכה להיות יציבה, לא יבשה מידי או רטובה מידי. אם היא יבשה (מתפוררת ולא אחידה) אפשר להוסיף מעט שמן זית, אם היא רטובה מידי אפשר להוסיף מעט פירורי לחם.
לתת לתערובת לעמוד כחצי שעה, בינתים מכינים את הרוטב.
אם אתם רואים שאתם מתעקבים יותר מחצי שעה, כדאי להכניס את התערובת למקרר.

להכנת הרוטב-
לחמם סיר גדול ושטוח או מחבת גבוהה ולהוסיף מעט שמן זית. לטגן את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב. להוסיף את השום ולהיזהר שלא ישרף.
להוסיף את הפלפל האדום הקצוץ ולטגן עוד כחמש דקות. לאחר מכן להוסיף את העגבניות ולתבל במעט מלח גס- כדי לעזור לנוזלים לצאת. אם אתם משתמשים רק בעגבניות טריות, לשים את כולן עכשיו.
להנמיך את הלהבה לבינונית ולהמשיך לבשל כעשר דקות. 

להוסיף את קוביות הדלעת, לערבב היטב, לכסות ולבשל עוד כרבע שעה. כשהדלעת מתחילה להחליף צבע- לכתום כהה- מוסיפים את קופסת העגבניות המגורדות ורסק העגבניות ולערבב היטב. לתבל ולבשל על אש בינונית תוך כדי רתיחה עדינה. את ענפי עשבי התיבול אני פשוט הנחתי מעל הרוטב, מי שרוצה יכול להפריד את העלים מהגבעולים ולהכניס את העלים לתוך הרוטב. לדעתי טעם העשבים נכנס לרוטב גם ככה.

לטעום את הרוטב לאחר כעשר דקות של בישול ואם צריך, לתקן תיבול.

בזמן שהרוטב מתבשל מכינים את הקציצות. לוקחים כמות של קציצה יפה (אני עושה קציצות בגודל קצת יותר גדול מכדור פינג פונג) ומעצבים בצורה הרצויה.
אני הכנתי בשתי צורות- כדור עגול וקציצה שטוחה, כדי להבחין בין שתי צורות הבישול.
סדרו את הקציצות על מגש ובמידה ויש יותר משכבת קציצות אחת על המגש, תפרידו עם נייר פרגמנט\סנדביץ. ככה הם לא ידבקו אחת לשניה ויהיה לכם יותר קל המשך תהליך העבודה.

שתי אפשרויות להמשך בישול הקציצות-
בישול ישיר בתוך הרוטב או טיגון הקציצות קודם הכנסתן לרוטב.
את שתיהן אני אוהבת, אבל אני מעדיפה לטגן קודם- הסיכוי שהן יתפרקו קטן יותר.
אתם יכולים לטגן את כל כמות הקציצות או לבשל אותן, החלטה שלכם.

אם החלטתם לבשל את כל כמות הקציצות שימו לב שצריך להוסיף עוד חצי כמות של רוטב לסה"כ. זה בגלל שאני לא מכניסה את כל כמות הקציצות לרוטב. חלק מוגשות לשולחן בלי רוטב וחלק נעלמות להן סתם ככה...

השיטה הכי טובה כדי לדעת אם התיבול של הקציצות לטעמכם היא פשוט לטגן קציצה אחת לטעום.
אם צריך להוסיף תיבול, זה השלב המושלם (לפני תטגנו\תבשלו את כולן ותגלו שחסר לכם מלח בקציצות ואז הכל חסר טעם).
לטיגון הקציצות אתם פשוט צריכים מחבת גדולה ומעט שמן רגיל (עדיף לא שמן זית, הוא נשרף מהר מידי בשביל הטיגון הזה). חממו את המחבת עם מעט שמן והניחו את כמות הקציצות שנכנסת למחבת.
טגנו את הקציצות על להבה בינונית על צד אחד, עד שהקציצה נפרדת בקלות מהמחבת והיא קיבלה צבע שחום. היפכו צד וטגנו כך את הצד השני. במידה וצריך להוסיף מעט שמן- הוסיפו כדי הקציצות והמחבת לא ישרפו.

שימו לב שאם אתם מגישים את הלביבות בלי לבשל אותן ברוטב לאחר הטיגון, חשוב לבדוק שפנים הקציצה מבושל לחלוטין (למי שזה מפריע אם הקציצה לא עשויה היטב).

לאחר שהקציצות מוכנות הוציאו אותן לצלחת\תבנית עם נייר סופג לספיגת שמן מיותר.

טוב, אז החלטתם מה המינון שאתם רוצים ברוטב. את הקציצות שיבושלו ברוטב בלבד אני שמה לפני שאני מכניסה את הקציצות המטוגנות וכשהרוטב ממש רותח. אני מחלישה את הלהבה ומכניסה בעדינות את הקציצות ועם כף מזיזה את הרוטב שמתחת לכל קציצה כדי שתכנס ל"חור" שבה היא תתבשל. אם הרוטב לא מכסה את הקציצות אל תדאגו, עם הביעבוע של הרוטב הוא יכסה הכל.

הקציצות המבושלות

לאחר כעשר דקות שהקציצות מתבשלות ברוטב אפשר להוסיף את הקציצות המטוגנות. אני אוהבת להכניס אותן "עומדות", ככה הן מקבלות את הרוטב מכל הצדדים וגם תופסות פחות מקום בסיר בלי הצורך בסידור בקומות.

לאחר שכל הקציצות בתוך הרוטב, מביאם לרתיחה ולאחר מכן ממשיכים לבשל על אש נמוכה עוד כחצי שעה, כדי שכל הקציצות יקבלו את הטעמים של הרוטב ושהרוטב יסמיך מעט.

כתוספת אפשר להגיש עם פסטה, אורז לבן או תפוחי אדמה אפויים.