סופגניות אשל במילוי ריבת דלעת-ג'ינג'ר

כבר די הרבה זמן שקבוצת הבלוגרים של מנטקה זוממת לה כל מיני דברים.
הדר מ"לילות שימורים" הכריזה בקבוצה שלנו בפייסבוק שחנוכה וחג ההודייה יוצא השנה אחד על השני.
ומי אנחנו שלא ננצל את ההזדמנות הזאת לשילוב של מתכוני החגים, ה-הו כה משמינים?! 
אנשים- ה"חנוכהגיבינג" הגיע!

את האמת, לא יצא לי לחשוב על הרעיון הזה רוב התקופה שבה הא עמד על הפרק. פשוט כי אין לי יותר מידי עודף זמן...
בין העבודה ולכתיבת הפוסטים בבלוג וגם מידי פעם צריך לנוח- אתם מוזמנים לדמיין אותי מרוחה מול המחשב\טלויזיה או לישון (כן, כן, אני יודעת שלישון זה לחלשים, אבל אני אוהבת לישון... מה לעשות?) לא ממש ישבתי וחשבתי ברצינות מה אני הולכת להכין.
עד שהחלטתי להכין משהו ויהי מה!
די הרבה דברים עברו במוחי, אבל רובם היו די סטנדרטיים.
לא שבסופו של דבר מה שנבחר כל כך אוונגרדי ושונה, אבל בכל זאת. 

לא יודעת למה, אני לא מתה על סופגניות קנויות, איכשהו אני תמיד שואפת את אבקת הסוכר כשאני באה לתת ביס ואז נחנקת ומשתעלת עננים לבנים.
יש לי שני זכרונות עיקריים מחנוכה עם המשפחה-
סבתא שלי מכינה סופגניות אמיתיות (כאלו עם שמרים וכל הטררם שמגיע איתן) וכל המטבח, מהשיש ועד לשולחן האוכל, מלא בגבעות של סופגניות מכוסות מגבות והמטבח חמים ולח כדי שלסופגניות לא יהיה קר חס וחלילה (זה היה עוד בתקופה שכבר בנובמבר היה חורף ולא הייתי הולכת ברחוב עם גופייה כי עדיין חום איימים בחוץ!) וכמובן גם לעטק'ס עם סוכר מעל.
והסופגניות אשל שמידי פעם אמא שלי היתה מכינה. נו אלה עם הקוצים שנראים כמו ניסוי בכור האטומי...

את חג ההודיה אני לא ממש מכירה חוץ ממה שכולם מכירים מהסרטים- הודו גדול מימדים, כזה שגם אם נורא נרצה באף חג יהודי מצוי לא נוכל לסיים אותו (לעומת כמויות האוכל שאליהן אנחנו רגילים, חג ההודיה מנצח בגדול), שוכב לו בנחת על מגש כסף מקושט יחד עם פשטידת דלעת, רוטב אוכמניות ושאר מטעמי החג. אז החלטתי לקחת מרכיב אחד ראשי ואיתו לעבוד.

בסוף המתכון שיצא, די מצא חן בעיני אבל לא כל בני הבית התלהבו ממנו. המרקם באמת קצת שונה מהמרקם של הריבות המוכרות ולבד על כפית הוא קצת מוזר, אבל בתוך הסופגניה הוא לא מורגש כשונה וה"קיק" שמתקבל מהג'ינג'ר מוסיף עוד משהו אקסטרה.


אז בגלל שאני סוג של סנילית ושכחתי את המצלמה אצל ההורים, התמונות ייתווספו שבוע הבא...

(מזל שצילמתי גם עם הנייד)

זהו לא צילום אילוסטרציה

ריבת דלעת וג'ינג'ר

1 קילו דלעת נקייה (לאחר קילוף הקליפה)

1 קילו סוכר (אבל אפשר קצת פחות)

1 אצבע ג'ינג'ר גדולה

5 גלעיני שזיפים

פד גזה חד פעמי

לחתוך את הדלעת לקוביות קטנות, בערך ס"מ, ולשים בסיר גדול.
לפזר את הסוכר מעל הדלעת ולתת לו ליפול בכל החריצים.
להתחיל לבשל על אש בינונית, עם מכסה, עד שכל הסוכר נמס. לערבב מידי פעם.

כשהסוכר נמס להעביר לאש נמוכה ולעשות חריץ קטן במכסה, ככה מבשלים בערך שעתיים, עד שהדלעת רכה.

תוך כדי הבישול לערבב מידי פעם ולדאוג שהתחתית לא נשרפת. אולי הדלעת תראה לכם לא מוכנה כי היא מתכסה בזיגוג סוכר ומקבלת מעטפת "קריספית", אבל לא באמת.

לאחר כשעה לתוך זמן הבישול, הכנסתי את גלעיני השזיפים קשורים בתוך הפד גזה (בעזרת חוט תפירה רגיל) בשביל שיעזרו בקרישת הריבה.
לאחר כשעתיים, אם המרקם נראה סמיך יותר וקיבל איכות "ג'לטינית", מוציאים את שקיק הגלעינים ובעזרת מועך תפוחי אדמה- כזה כמו של פירה, מועכים את הדלעת כמה שיותר. אם הריבה נראת נוזלית אפשר להמשיך לבשל עוד כרבע שעה עם השקיק בפנים ולהמשיך משם.
לי המרקם עדיין לא נראה חלק מספיק אז אפילו טחנתי בבלדר יד עד שהגעתי למרקם שרציתי. אם לא טוחנים, זה לא שמקבלים מרקם כמו של קונפיטורה עם חלקי פירות שלמים, אלא מן מרקם "חוטי" כזה כמו הבפנוכו של הדלעת, שליד הגרעינים... אז זה לא נראה כל כך מושך.

לאחר שהגעתם למרקם הרצוי מכבים את האש.

מגרדים את הג'ינגר על פומפיה דקה או מיקרופליין (למי שיש), אוספים את מה שגירדנו וסוחטים היטב לתוך הסיר. מה שנשאר ביד הולך לפח. תשתדלו שלא יפלו פנימה חלקי ג'ינג'ר מגורד.

מערבבים היטב וטועמים. בעיקרון טעם הג'ינג'ר חזק יותר כשהריבה קרה, כשהיא חמה טעם הג'ינג'ר הרבה פחות מורגש ככה שאל תבהלו כמוני ותשימו כמות כפולה כמעט ממה שתכננתם רק כי אתם מריחים ג'ינג'ר בכל פינה ולא בטוחים שהטעם מספיק מורגש... ואל תנסו ללקק את היד אחרי שסחטתם את הג'ינג'ר. זה חריף!!!

זה השלב של ביקבוק ואיטום הריבה.

הכמות הזו מספיקה ל 3-4 צנצנות סטנדרטיות של ריבה (כמו זו שבחנויות).

שימו את הצנצנות על מגש עם שוליים (שיכילו את המים שנשפכים) ומלאו אותן ואת המכסים במים רותחים. השאירו ככה כחמש דקות, רוקנו ומלאו מיד בריבה החמה. חשוב מאוד שהריבה תהיה חמה ושלא תתקרר מידי!

רוקנו מכסה, סגרו היטב את הצנצנת והיפכו אותה על הראש! ככה נוצר הוואקום שאוטם את הצנצנת.

השאירו את הצנצנות על הראש עד שהן כמעט קרות והיפכו אותן חזרה. שימו לב שהמכסים "נשאבו" פנימה ולא נוצר ה"קליק" שהמכסה עושה כשהוא פתוח.

שימרו במקרר.

הריבות יכולות להישמר כך חודשים טובים כשהן אטומות ובתנאי קירור מתאימים.

סופגניות אשל

350 גר' קמח תופח

4 כפות סוכר

1 סוכר וניל

קורט מלח

2 ביצים 

2 גביעי אשל

1 ליטר שמן לטיגון

1 גזר קטן

אבקת סוכר לקישוט

מנפים את הקמח לקערה גדולה, מוסיפים את שאר היבשים ומערבבים היטב.

מוסיפים את הביצים והאשל ומערבבים עם מטרפה (הכי נוח).

מחממים את השמן בסיר בינוני-גדול וכשהוא נראה חם מכניסים אליו את הגזר. 

אם הגזר מעלה בועות- השמן מספיק חם בשביל הסופגניות, אם עוד אין בועות חכו עוד כמה דקות ואם נראה שיש יותר מידי בועות סביב הגזר, תחלישו את האש, השמן חם מידי.

בעזרת כף וכפית תורידו כל פעם בערך 2/3 כף אל תוך השמן, קבוצות של 4-5 יחידות.

חכו שהסופגניות יתהפכו מעצמן, ככה יודעים שהחלק הפנימי מטוגן לגמרי.

לאחר שהן התהפכו מעצמן, טגנו אותן עוד כשלוש דקות, עד שהן מקבלות את בערך אותו הצבע של הצד הראשון. הוציאו אותן על מגש\צלחת עם הרבה נייר סופג.

תנו להן להתקרר מעט לפני המילוי.

מלאו אותן בעזרת שקית זילוף עם צנטר (אני השתמשתי במס' 8) או בעזרת מזרק למילוי סופגניות.

סדרו על צלחת הגשה ופזרו מעל אבקת סוכר לקישוט.

ואם בא לכם על לביבות תפוחי אדמה או בטטה אתם מוזמנים לבדוק את הפוסט שלי משנה שעברה.

והינה רשימת הבלוגים המשתתפים באירוע המטורף הזה:
בובעלה
בלוזוגי
לילות שימורים
מורקייק
משו טעים
EX COCINA
ניחוח לישה

לביבות ועוד קצת לביבות.

חנוכה, חנוכה. חג השמן.
אני מודיעה מראש לכל מי שרוצה להתלונן ששוב מטגנים בשמן, כן גם פה מטגנים בשמן.
מה לעשות שבחנוכה כל מה שאפשר להכין ספוג בשמן. אז אפשר לחסוך קצת בכמות ולא לשפוך חצי בקבוק כשמכינים את מאכלי החג אבל אני לא חושבת שאפשר להמנע לחלוטין מהשמן לשמונה ימים הקרובים.
בכל מקום שתפנו אליו בשבועיים האחרונים תראו סופגניות מציצות אליכם ולוחשות בלאט: "תנו לי ביס..." אז למזלי, סופגניות לא עושות לי את זה, לפחות לא ברמה שאני לא יכולה להתאפק מלתת לה ביס בלחי.
כשאחותי ואני היינו קטנות אבא שלנו היה מביא סופגניות של הנס ברטלה, אז אחד הקונדיטורים המוכרים והחשובים בארץ, אני מדברת על יותר מ-20 שנה...
סופגניות עם מילוי קרם קיווי! מי לעזאזל חשב על זה?! או סופגניות טבולות בשוקולד לבן או ריבת חלב כשהיא עוד לא היתה מרכיב מוכר שכיום יש אותו בכל בית.

אבל לא בסופגניות עסקינן, אלא בלביבות! כן, כן זו החמה והמתוקה. אבל לא פה.
זאת אומרת, כן פה והיא כן חמה אבל לא מתוקה. המתכונים היום הם כמובן ללביבת המיינסטרים- תפוחי האדמה והלביבה החביבה עלי במיוחד- בטטה! שילוב מנצח של בטטה ושום-שמיר, אני לא עומדת בפניו, באמת.
שימו מולי צלחת עם סופגניות או צלחת עם לביבות בטטה, הבטטה לוקחת ובגדול.

אני בטוחה שלכל אחד יש את המתכון האהוב עליו וכן, שמעתי על הלביבות בטטה של אורנה ואלה, אבל תאמינו לי, תנסו ולא תתאכזבו.
עוד שתי עדויות להצלחה של הלביבות בטטה הם אבא שלי, שכל שנה מבקש שנכין לו אותן ליום הולדת וגיסי שלא משנה כמה הלביבה תהיה לו חמה, כשהיא תצא מהמחבת לצלחת היא תעלם כלא היתה "והתיקרה יפה מאוד היום, אני לא הייתי פה בכלל..."
בקיצור, הלביבות הן הצלחה מסחררת.

את התערובת ללביבות הבטטה אני אוהבת להכין כשעה לפני שצריך לטגן, בזמן שהתערובת עומדת היא סופגת את הטעמים יותר טוב לדעתי וגם מתייצבת יותר. פשוט לערבב את כל החומרים לפי ההוראות, לכסות בניילון נצמד ולהשאיר על השיש כשעה.
את לביבות תפוחי האדמה כדאי לטגן ברגע שמסיימים להכין את התערובת. לעומת הבטטות שיכולות לעמוד בגלל שהן כבר בושלו, תפוחי האדמה והבצל יוציאו נוזלים עם הזמן שעובר בגלל המלח. לכן אתם תראו נוזלים בקערה תוך כדי טיגון הלביבות, אז להשתדל לסנן כמה שיותר נוזלים כבר מההתחלה וגם לקראת סוף התערובת. חבל שהן יתפרקו כי היו רטובות מידי.

כדאי להגיש כמה שיותר קרוב לזמן הטיגון, הכי טרי שאפשר.
חימום נוסף לאחר יום- רצוי במחבת עם ממש מעט שמן, כדי שיחזרו למרקם המקורי.

לביבות בטטה- כ-15 לביבות

4 בטטות בינוניות קלופות ומבושלות לפירה
1 בצל גדול קצוץ דק
2 כפות עלי שמיר קצוצים
1 כף קמח לבן
1 כף קמח תופח (או עוד כף קמח לבן עם מעט אבקת אפייה)
3 כפות פירורי לחם
4 ביצים
מלח
פלפל שחור

רוטב יוגורט שום-שמיר
גביע יוגורט 3% שומן בטעם טבעי
2-3 שיני שום כתושות
1 כף עלי שמיר קצוצים
מלח גס
פלפל שחור
שמן זית

מועכים את הבטטות לפירה חלק, מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים.

הבטטות המבושלות

התערובת צריכה להיות במרקם יחסית יציב כבר בקערה, שלא תהיה נוזלית. אז אם נראה לכם שחסר מעט קמח, תוסיפו בעדינות.

להניח כמות של כף במחבת חמה עם מעט שמן זית כמה לביבות שנכנסות עם רווחים ביניהן. למעוך מעט לעובי של כחצי ס"מ.

לטגן כחמש דקות על אש בינונית, עד שהלביבה משתחררת בקלות מהמחבת והחלק התחתון מתחיל להשחים.
להפוך ולטגן בצד השני עוד כחמש דקות עד שהיא שחומה.

כשהלביבות מוכנות להוציא לצלחת מרופדת בנייר סופג.

לרוטב יוגורט- לערבב את כל החומרים בקערה, לתבל במלח ופלפל לפי הטעם.

לביבות בטטה ורוטב יוגורט שום-שמיר. לא צריך יותר מזה...

לביבות תפוחי אדמה- כ- 15 לביבות

4 תפוחי אדמה אדומים בינוניים
בצל גדול
2 ביצים
2 כפות שמן רגיל
מלח
פלפל שחור

לגרד בחורים הגדולים של הפומפיה את תפוחי האדמה והבצל לקערה (אם יש לכם מג'ימיקס זה יהיה יותר מהר) ולסחוט אותם היטב, פשוט לקחת כמות שנכנסת בכף יד ולסחוט חזק עד שכל הנוזלים יצאו.

להוסיף את הביצים והשמן, לתבל לפי הטעם במלח ופלפל שחור ולערבב היטב.

לקחת כמות של כף ולהניח במחבת חמה עם מעט שמן רגיל, לשטח מעט ולסדר ללביבה מסודרת.

לטגן כחמש דקות על להבה בינונית עד שהתחתית נפרדת בקלות מהמחבת והיא זהובה, להפוך בעדינות ולהמשיך לטגן עד שגם הצד השני זהוב.

להוריד לצלחת עם נייר סופג.

אפשר להגיש כתוספת למנה בשרית או כחלק מארוחה חלבית עם גבינה לבנה או שמנת חמוצה.