פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

אחרי שלושת חודשי שקט מהאתגר, חזרתי!
תרגיל ההיעלמות לא קרה בגלל שלא היו לי רעיונות, בדרך כלל יש לי רעיונות ולא רק בדקה התשעים (למרות שזה המצב ברוב המקרים) אלא בעיקר מחסור בזמן וכוחות.
העבודה היתה הגורם מספר אחד להיתכנות התרגיל.
אבל גם התקופה הזאת נגמרה לה ועם כל תקופה שנגמרת, מתחילה תקופה חדשה.

טוב, אני אפסיק לקשקש לכם על העבודה ואתחיל עם האתגר.
למרות ששלושת החודשים האחרונים היו מאוד מפתים מבחינת המרכיבים (קינמון, אגסים וענבים למי שלא הספיק להתעדכן) לא הצלחתי להכניס את עצמי למטבח הפרטי חוץ מהחובה, סוג של מחסום מנטלי שגרם לי לרצות להתנתק מהכל.
זה לא שהמחסום נעלם, פשוט החלטתי שהגיע הזמן לנסות לקפוץ מעליו. כל המטר ובמבה שאני.
זה מזכיר לי את "קפיצת החלון" בצופים. למי שלא יודע, בטקס אש ביום צופה כל שכבה צריכה לעבור משימה בשביל לקבל את העליה בדרגה ואת העניבה החדשה. 
ה"חלון" שנבנה הוא ארבע סנדות הכפותות בצורת מלבן שעומד בגובה צעד מהאדמה, בדרך כלל ברוחב אורך רגל של ילד בכיתה ו'. חלון כזה שעולים עליו, מעבירים יד ואת הגוף אחריה מעל החלק העליון של החלון, תופסים את הסנדה התחתונה באלכסון (זאת שעומדים עליה, יד ימין ליד רגל שמאל) ותוך כדי תנופה מעבירים את שאר הגוף מעל ונוחתים באלגנטיות של מתעמלת סובייטית על הקרקע.
בואו תחשבו רגע, אם עכשיו אני מטר ובוטן אז לפני כמה וכמה שנים עדיין הייתי נמוכה יותר משאר הקבוצה.
תמיד פחדתי מהרגע הזה שאני אצטרך לקפוץ את החלון. ואם היד שלי לא תגיע לסנדה התחתונה ולא אצליח לקפוץ? אז אני לא אקבל דרגה ועניבה חדשה?
אני אכן לא הגעתי לסנדה התחתונה כשעמדתי עליה, אבל כן נשענתי מספיק קדימה וניתקתי את הרגליים מהסנדה למספיק זמן כדי להספיק לתפוס את הסנדה לפני שאני נמרחת על האדמה באלגנטיות של "Road kill"...

טוב, זה היה סיפור צופים שלא קשור לכלום.
ונחזור לאתגר, אבל הפעם באמת.
קשיו.
אחד האגוזים האהובים עלי ואני מאוד אוהבת אגוזים! אבל בחיי שקשה למצוא משהו מספיק מתוחכם כדי לחדש איתו...
באיזשהו שלב נשברתי ואמרתי למה לחדש? למה לא להוסיף אותו למנה ככה שיוכל רק להוסיף ולהעשיר אותה בעצמו.
כשהתחלתי לחשוב על המתכון הזה, נורא רציתי לקחת את השימוש בקשיו קצת יותר רחוק ולהכין את החלב קשיו מהבלוג של פני, שהוא יהיה חלק מהנוזלים, אבל כמו תמיד תיכנונים לחוד וזיכרון לחוד.
בכל מקרה, החלטתי להכין פודינג לחם. קינוח ממלא ומחמם איך שלא תסתכלו עליו.
קצת בננות, נטיפי חמאת בוטנים וסירופ מייפל בשביל משחק בטעמים וכמובן שהכל יחד עם הקשיו רק הופך הרבה יותר טעים.

כדאי להשתמש בחלה ישנה, נגיד בת 4-5 ימים. ככה היא תספוג את הנוזלים יותר טוב, חוץ מזה שזה אחלה ניצול שאריות למי שלא אוהב טוסט.
יש עוד אפשרות שימוש בחלה טרייה יחסית, פשוט לפרוס את הכמות שצריך ולתת לפרוסות לעמוד באויר החדר שעתיים-שלוש.

וכמובן שאתם יותר ממוזמנים ללכת לבדוק את שאר מתכוני האתגר...

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

150 גר' חלה ישנה (בערך 1/3 חלה)

2 בננות

120 גר' קשיו לא קלוי

1/2 כוס נטיפי חמאת בוטנים

1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')
50 גר' חמאה מומסת

2 ביצים
4 כפות סירופ מייפל אמיתי
קינמון טחון לפי הטעם

חותכים את החלה לקוביות קטנות ומעבירים לקערה גדולה.
מקלפים את הבננות, פורסים לפרוסות דקות ומוסיפים לקערה.
קוצצים דק את הקשיו ומוסיפים אל הבננות יחד עם נטיפי חמאת הבוטנים.

בקערה בינונית מוזגים את השמנת, אליה מוסיפים את הביצים, חמאה, מייפל וקינמון. טורפים היטב ושופכים מעל קוביות החלה והתוספות.

מערבבים היטב ומועכים בעדינות את החלה, ככה שתספוג את הנוזלים.

מעבירים את התערובת המוכנה לכלי המתאים לאפייה, נותנים לתערובת לעמוד כרבע שעה לספיגת הטעמים והנוזלים.

מחממים תנור לחום בינוני-גבוה (180) ומכניסים לאפייה לכ- 20 דקות, עד שהמאפה יציב והחלק העליון שחום.

כשהמאפה מוכן מוציאים מהתנור ונותנים לו לעמוד כרבע שעה להתייצבות.

מומלץ לטרוף חמים לצד כדור גלידה (אני מעדיפה וניל) ותוספת סירופ מייפל.

מאפינס פולנטה וחמוציות

לפני כמעט שנה פרסמתי מתכון למאפינס תירס וגבינות, טור המשלב שני פוסטים יחד.
אז מה שלא סיפרתי לכם אז זה שעשיתי ניסויים עם עוד כמה מרכיבים. חלק מתוקים וחלק מלוחים.

לא יצא לי לעבוד עם פולנטה לפני האתגר הזה, אז חקרתי קצת ברחבי האינטרנט ומצאתי כמה מתכונים שנראו לי מעניינים מאיזה אינדקס מתכונים אמריקאי.
נתקלתי במתכון למאפינס פולנטה ואוכמניות. יאללה ננסה.

כמובן שהסיכוי למצוא בארץ אוכמנית טריות הוא אפסי אם לא מכירים את האנשים הנכונים, אז ברור שהלכתי על הגרסה הקפואה שלהן בסוף.

ניסיון ראשון- אוכמניות קפואות.
לא משהו בעליל.
חמוץ מידי! המרקם של המאפה עצמו נחמד ודי מסקרן למי שלא רגילה אליו אבל כל האזור שליד הפרי בלתי אכיל.
הכל הלך לפח.

לא אמרתי נואש.
אולי חמוציות יעבדו! יש לי חמוציות מיובשות בפריזר והן די מתוקות. יאללה ננסה.

ניסיון שני- חמוציות מיובשות.
קצת יותר טוב אבל החמוציות ספגו את כל הנוזלים מהמאפה והכל יצא אבן!
גם הנגלה הזאת מצאה את דרכה לפח מאוד מהר.

לא יודעת למה התעקשתי ולא עזבתי את המתכון הזה אבל החלטתי שאני עושה ניסיון אחד אחרון וזהו.
הפעם אני משרה את החמוציות כדי להחזיר להן את העסיסיות.

ניסיון שלישי- חמוציות מיובשות מושרות.
וואלה הצליח!
עדיין מרקם קצת מוזר אבל התחלתי להתרגל אליו!

רוב מי שטעם אמר שהמרקם מעניין (מעניין, מוזר?) בשביל מאפה מתוק, אבל היו כמה שמאוד אהבו.
יכול להיות שאם מורידים מעט מהכמות של הפולנטה ומשלימים בקמח הלבן המרקם יוצא עדין יותר, למרות שכמות הפולנטה במתכון לא גדולה.

מאפינס קמח תירס וחמוציות
כ- 20 יח'

¼ 1 כוס קמח לבן
1/2 כוס פולנטה דקה
½ כוס סוכר חום
1/2 כפית מלח
1 כף אבקת אפייה
1 כוס חלב
1/2 כוס חמאה מומסת (בערך 100 גר')
1 ביצה
1 כוס חמוציות מיובשות

שמים את החמוציות בקערה בינונית ומכסים במים רותחים. משרים כעשרים דקות, עד ריכוך.

לנפות לקערה גדולה את הקמח הלבן ולהוסיף את שאר החומרים היבשים.

מערבבים היטב ומוסיפים את שאר החומרים.
מסננים את החמוציות מהמים ומוסיפים לתערובת. מערבבים היטב עד קבלת תערובת אחידה.

מניחים עטרות נייר בתבנית שקעים ובכל שקע ממלאים כ 2/3 מהגובה.

אופים בתנור שחומם מראש לחום גבוה (190) כ- 20 דקות, עד שקיסם שננעץ יוצא יבש.

מאפינס דובדבנים בניחוח רום וניל

אני מאוד אוהבת לאפות עם פירות עונתיים.
הם מלאי מיץ טבעי ומתוקים בפני עצמם כך שהם לא צריכים יותר מידי תוספות מסביב, רק אולי כמה טעמים שרק ידגשו ויעצימו את הטעם הטבעי והמדהים כמו שהוא הגיע מהטבע.

כמעט כל פירות הקיץ מלאי המיץ משתלבים נהדר במאפים, בין אם בעוגות בחושות וטארטים או אפילו בקרמים ומליות של פירות מבושלים או אפילו סתם מושרים במעט סוכר וליקר.

עוגות בחושות מקצרות תהליכים. פשוט מערבבים את כל החומרים עד קבלת בלילה אחידה וזהו, לתנור. בגלל העובדה הפשוטה הזאת אני אוהבת לשלב בהן פירות טריים.
העוגה רכה כבר מההתחלה, אבל השילוב של רכות העוגה והמיץ שיוצא מהפרי בזמן האפייה רק גורם לעוגה להפוך רכה ונמסה בפה הרבה יותר. חתיכות הפרי העטופות בבצק העוגה שומרות שהעוגה לא תתייבש ותשאר רטובה גם לאחר האפייה ולפעמים יום למחרת היא אפילו טעימה הרבה יותר.

דובדבנים זו אחת הדוגמאות הכי טובות לפרי מלא טעם ומיץ שמשתלב מצויין באפייה ובזכות העובדה שאנחנו בעיצומה של העונה אפשר למצוא פירות מצויינים במחירים שפויים בשווקים.

כמה דגשים:
- שילוב הטעמים של הוניל והרום מאוד מעשיר את טעם הדובדבנים ואני מאוד ממליצה להשתמש במקל וניל ולא בסוכר וניל או בתמצית.
- את מקל הוניל הריק כמובן שלא זורקים, אלא מכניסים לצנצנת עם סוכר וכך מקבלים סוכר וניל נהדר לקפה.
- מי שנורא רוצה, את הדובדבנים אפשר להחליף בכל פרי עונתי אחר שאוהבים, רצוי שיהיה בשל+.
- כנראה שגם בסוף עונת הדובדבנים אפשר יהיה להכין את המאפינס, פשוט להשתמש בדובדבנים משומרים. נכון, זה לא יהיה אותו הטעם הטרי של הפרי, אבל עדיין טעים.
- פרוסות השקדים מאוד מוסיפות למרקם לדעתי ולא כדאי לוותר עליהם, אבל אם לא אוהבים אפשר להוריד.

מאפינס דובדבנים

250 גר' קמח לבן
חצי כפית אבקת אפייה
חצי כפית סודה לשתיה
200 גר' סוכר לבן
180 מל' שמן צמחי
2 ביצים XL     
1 גביע שמנת חמוצה 9% (200 גר')
1/4 כוס חלב

2 כוסות דובדבנים טריים מגולענים
2 כפות סוכר
¼ כוס רום בהיר
גרגירים מ- 1 מקל וניל

שקדים פרוסים

בקערה בינונית שמים את הדובדבנים, סוכר, וניל והרום ומשרים לרבע שעה.

בקערה גדולה מערבבים את כל חומרי הבלילה לתערובת אחידה.

מסדרים עטרות נייר בתבנית שקעים ומחלקים את הבלילה עד ל 2/3 גובה השקע

מניחים כף מתערובת הדובדבנים מעל הבלילה, לאחר שמסיימים לחלק את הדובדבנים, מחלקים את המיץ שנאגר בקערה באופן שווה בין כל השקעים.

מפזרים מעט שקדים פרוסים מעל כל שקע.

מכניסים לאפייה בתנור שחומם מראש לחום בינוני (170) לכ- 18 דקות.
המאפינס מוכנים כאשר מכניסים קיסם והוא יוצא עם מעט פירורים עדינים עליו.

מקררים לחלוטין ושומרים בכלי אטום. 

בימים חמים כמו בתקופה הזו רצוי לשמור במקרר ולהוציא כחצי שעה לחום החדר לפני ההגשה.

ט"ו בשבט הגיע!

ט"ו בשבט הגיע, חג הפירות היבשים.
לפעמים אני לא מבינה למה לייבש פירות כשיש כזה מבחר בשוק של פירות מלאי מיץ ועסיסיים. למה לייבש קלמנטינה?!

אבל מילא, לא נכנס ללמה. יש פירות יבשים שאני מאוד אוהבת וכנראה שלא הייתי אוכלת אותם אם הם לא היו מיובשים- דוגמאת חמוציות.

בטח כבר ראיתם את כל מתכוני החג שרצים בשבועיים האחרונים ברשת.
אז ברור שאני אנסה להתחכם ולא להביא עוד איזה עוגה בחושה עם פירות יבשים, דבר שמאוד מפתה כשהדד ליין של הטור הוא כמה שעות מאותו הרגע, אבל לא! אני משקיעה בכם.

הפעם אני מביאה לכם מתכון לכיסוני תפוחי עץ ופירות יבשים.
קצת השקעה אבל התוצאה שווה כל רגע של עמידה בטבח.

המתכון הוא שילוב של בצק לאמפנד'ס שאני מכינה כל "על האש" ומלית ניסיונית. אני יודעת שהבצק מוצלח, אז למה בעצם לא לנסות למלא אותו במלית מתוקה?

תשמעו, כמה שהבצק מוצלח עם מילוי של בשר או פטריות, ככה הוא מוצלח עם מלית התפוחים.
ואם תרצו להשקיע עוד קצת במרקם מעל הכיסון, פזרו קצת סוכר קינמון (הסבר בהמשך המתכון) ותראו מהו אושר רגעי אמיתי.

מבחינת הפירות היבשים- אני עשיתי תערובת של תמרים, שזיפים, משמש, חמוציות ודבלים אבל אתם יכולים להשתמש בכל פרי שאתם אוהבים, בכל שילוב ומינון, כל עוד הוא מגיע למשקל הכולל למתכון.

חוץ מתפוחי עץ, אני בטוחה שהמתכון יכול להצליח גם עם אגסים, רק המרקם שלהם יהיה גרגירי יותר אבל לא נראה לי שזה משהו שיכול להפריע.

כמובן שאתם יכולים להכין גם את עוגת הגזר של ט"ו בשבט של שנה שעברה ואת חטיפי האנרגיה שפירסמתי לפני כמה חודשים.

כיסוני תפוחי עץ ופירות יבשים

לבצק-
3.5 כוסות קמח
1 כפית מלח
1 שקית אבקת אפייה
250 גר' חמאה קרה
0.5 כוס מים קרים

שמים את הקמח, מלח ואבקת אפייה בקערת המיקסר.
מוסיפים את החמאה חתוכה לקוביות קטנות ומעבדים עד קבלת  מרקם חולי.
מוסיפים את המים וממשיכים לעבד עד שמתקבל בצק אחיד.
עוטפים בניילון נצמד ומניחים בצד (אם החדר חם או כשמכינים בקיץ, כדאי להכניס למקרר לכרבע שעה).

למלית-
3 תפוחי עץ גרני סמית
3 מקלות קינמון (מי שלא אוהב קינמון יכול לשים מקל ווניל אחד במקום)
3 כפות סוכר
200 גר' פירות יבשים לפי הטעם (בערך כוס גדושה)
5 כפות שקדים גרוסים\אבקת שקדים

ביצה להברשה

מקלפים את התפוחים, חותכים לקוביות קטנות (פחות מחצי ס"מ) ושמים בסיר בינוני.

מוסיפים את מקלות הקינמון והסוכר ומבשלים על אש בינונית עד שהתפוחים מתרככים וכל הנוזלים שיצאו מהם התאדו. לא לבשל יותר מידי שהתפוחים לא יהפכו לרסק.

מוציאים את מקלות הקינמון ומעבירים לכלי ולהכניס למקרר לקירור מוחלט.

קוצצים את הפירות היבשים לאותו הגודל של התפוחים. כשהתפוחים קרים מוסיפים אליהם את הפירות היבשים הקצוצים ואת השקדים הגרוסים ומערבבים היטב.

מוציאים מהבצק בערך 1/3 מהכמות (אפשר גם יותר או פחות, פשוט כמות שיהיה נוח לעבוד איתה), מקמחים קלות את משטח העבודה ומרדדים את הבצק עד עובי של 3-4 מ"מ.

בזמן הרידוד לדאוג שהבצק לא נדבק למשטח העבודה, כל כמה רידודים להזיז את הבצק ואפילו להפוך לצד השני ואם צריך לקמח מעט שוב.

קורצים עיגולים בקוטר 8 ס"מ (לא חייבים מדוייק, אפשר גם יותר או פחות), מניחים כפית מלית במרכז העיגול, מקפלים לחצי וסוגרים היטב את הקצוות. ממש לצבוט את הקצה.

לדאוג שהקצוות סגורים חזק כי יש לבצק נטייה להיפתח אם הוא מלא מידי.
להניח על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה וכשהתבנית מלאה למרוח בביצה טרופה.

לתוספת מרקם-
אפשר לפזר שברי שקדים או סוכר קינמון (סוכר מעורבב במעט קינמון טחון) מעל הביצה המוברשת.

להכניס לאפייה בתנור שחומם מראש לחום גבוה לכרבע שעה. המאפים מוכנים כשהם זהובים.
להוציא מהתנור ולקרר לגמרי.

לתוספת ברק אפשר להבריש בסירופ סוכר לאחר האפייה וכשהמאפים עדיין חמים.

סירופ סוכר- כמות שווה של מים וסוכר, להביא לרתיחה עד שכל הסוכר נמס (כמות סבירה למתכון הזה היא 50 מל' מים ו 50 גר' סוכר).