שתי תוספות ל"על האש" שלא תפסיקו להכין

יום העצמאות כבר ממזמן נחשב לחג המנגל הלאומי.
כל חצר פנויה, כל פינת פארק ירוק וכל רצועת חוף הופכים לנקודה נחשקת בשביל המנגליסטים.
ואני ביניהם.
אמנם אנחנו חוגגים בחצרנו הפרטי והצנוע, אבל תמיד עם משפחה וחברים והופכים את החגיגה ליום שלם של אירוח והנאה צרופה עם הרבה מאוד אוכל, שתיה ומוזיקה.
לכל אחד יש את הבשרים האהובים עליו ואת התיבול האהוב עליו.
אצלנו הבשר מגיע כמעט נקי מתיבול, אולי רק הפרגיות שוחות להן לילה במרינדה, אבל בסך הכל התיבול היחיד שנוגע בבשר הוא מלח ופלפל שחור בתוספת של צ'ימיצ'ורי תוצרת בית.
אותי גידלו שאם כבר אוכלים בשר, צריך להנות מהטעם המקורי שלו וכל תוספת אחרת רק מאפילה על הטעמים הנפלאים שהוא מביא איתו.

הפעם אני לא מתקרבת למתכוני הבשר, אותם אני משאירה לחברי לרשת.
הפעם אני מביאה לכם "מתכוני צד", תוספת קטנה לצד הבשר וקינוח קטן ומתוק שאף אחד לא יתנגד אליו. שניהם פרווה ושניהם ללא גלוטן!

אצלנו בבית מאוד אוהבים שיני שום אפויות. בכל מנת עוף או תבנית של אנטיפסטי אפשר למצוא כמה ראשי שום מפורקים לשיניים, פשוט נאפים יחד עם המנה עצמה.
אני אפילו לא זוכרת לפני כמה שנים התחלנו עם המנהג הזה של לשים "כיס" מנייר אלומיניום עם שיני שום ו"לאפות" אותם מעל המנגל, מבחינתי הוא תמיד היה שם.

שיני שום על המנגל לנישנוש

4-5 ראשי שום
מלח גס
פלפל שחור גרוס
שמן זית

מפרקים את ראשי השום לשיניים אבל לא מקלפים אותם.
לוקחים רצועה ארוכה של נייר כסף, באורך 40 ס"מ לפחות, מקפלים לחצי לאורכה ולאחר מכן שוב מקפלים לחצי לאורכה. את כל אחד משני צידי הרצועה המקופלת מקפלים בקפל צר כדי לסגור את הכיס, בערך ברוחב ס"מ, אבל פעמיים ולוחצים חזק כך שלא יפתח בקלות.
מכניסים את כל שיני השום מהפתח שנשאר, מתבלים במלח גס, פלפל שחור גרוס ושמן זית, השיניים לא צריכות לשחות בשמן אבל שיהיה מספיק בשביל שיעטוף טוב את כולן.

סוגרים את הפתח שדרכו הכנסתם את שיני השום על ידי קיפול, כפול גם פה כמובן.
מנערים בזהירות, שלא לקרוע את הנייר ומניחים על הגריל ממש לאחר שהנחתם אותו על הגחלים.

כיס האלומיניום מתנפח בזמן הבישול, אל תבהלו.

כל תהליך הבישול לוקח כשעה, כך שבזמן אתם מחממים את המנגל למנות הרציניות ומוציאים את הנישנושים לילדים שיני השום יתבשלו להן בתוך תנור קטן וקומפקטי ויהיו מוכנות לצד המנה העיקרית.
כששיני השום מוכנות, כדאי להוציא אותן בזהירות לקערה קטנה או אפילו פשוט לקרוע את נייר האלומיניום ולתת להן להתקרר מעט.
הדרך הכי קלה וכיפית בשביל לאכול אותן היא פשוט לתת מעיכה קלה ושן השום קופצת לה מהקצה ישר לפה.

אפשרויות לגיוון- מעט יין לבן או עשבי תיבול טריים (אורגנו, טימין או זעתר הולכים מצויין).

הקינוח הוא משהו שלפעמים, אם אנחנו זוכרים לקנות בננות, עולה על האש.
הוא כל כך קל להכנה וכל כך טעים שגם אם אתם סיימתם את הארוחה ורק רוצים לנוח, אתם לא תוכלו לסרב לו כשתראו את השוקולד הנוזלי מבצבץ מתוך הבננה.

בננות חמות בשוקולד מריר
4 מנות

4 בננות כמעט בשלות
100 גר' שוקולד מריר
50 גר' אגוזי לוז קלויים

חורצים את קליפת הבננה לאורכה ופותחים אותה מעט. מניחים אותן על המנגל כשהחריץ בחלקו העליון וחורצים בבננה עצמה כמה חריצים קטנים.
שוברים את השוקולד המריר לקוביות ומסדרים אותו בתוך חריצי הבננה.

מניחים לבננות להתחמם ותוך כדי השוקולד המריר נמס לאט לאט. לאחר כחמש דקות אפשר לנסות לטעום אם הבננות מוכנות והשוקולד מספיק נמס. אם לא, תשאירו את הבננות לעוד כשלוש דקות.

קוצצים את אגוזי הלוז ומפזרים מעל הבננות והשוקולד המומס.
אפשר לשדרג את המנה עם כמה כדורי גלידה קצפת ולהפוך אותה ל"סאנדיי" אם אין לכם בעיית כשרות.

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

אחרי שלושת חודשי שקט מהאתגר, חזרתי!
תרגיל ההיעלמות לא קרה בגלל שלא היו לי רעיונות, בדרך כלל יש לי רעיונות ולא רק בדקה התשעים (למרות שזה המצב ברוב המקרים) אלא בעיקר מחסור בזמן וכוחות.
העבודה היתה הגורם מספר אחד להיתכנות התרגיל.
אבל גם התקופה הזאת נגמרה לה ועם כל תקופה שנגמרת, מתחילה תקופה חדשה.

טוב, אני אפסיק לקשקש לכם על העבודה ואתחיל עם האתגר.
למרות ששלושת החודשים האחרונים היו מאוד מפתים מבחינת המרכיבים (קינמון, אגסים וענבים למי שלא הספיק להתעדכן) לא הצלחתי להכניס את עצמי למטבח הפרטי חוץ מהחובה, סוג של מחסום מנטלי שגרם לי לרצות להתנתק מהכל.
זה לא שהמחסום נעלם, פשוט החלטתי שהגיע הזמן לנסות לקפוץ מעליו. כל המטר ובמבה שאני.
זה מזכיר לי את "קפיצת החלון" בצופים. למי שלא יודע, בטקס אש ביום צופה כל שכבה צריכה לעבור משימה בשביל לקבל את העליה בדרגה ואת העניבה החדשה. 
ה"חלון" שנבנה הוא ארבע סנדות הכפותות בצורת מלבן שעומד בגובה צעד מהאדמה, בדרך כלל ברוחב אורך רגל של ילד בכיתה ו'. חלון כזה שעולים עליו, מעבירים יד ואת הגוף אחריה מעל החלק העליון של החלון, תופסים את הסנדה התחתונה באלכסון (זאת שעומדים עליה, יד ימין ליד רגל שמאל) ותוך כדי תנופה מעבירים את שאר הגוף מעל ונוחתים באלגנטיות של מתעמלת סובייטית על הקרקע.
בואו תחשבו רגע, אם עכשיו אני מטר ובוטן אז לפני כמה וכמה שנים עדיין הייתי נמוכה יותר משאר הקבוצה.
תמיד פחדתי מהרגע הזה שאני אצטרך לקפוץ את החלון. ואם היד שלי לא תגיע לסנדה התחתונה ולא אצליח לקפוץ? אז אני לא אקבל דרגה ועניבה חדשה?
אני אכן לא הגעתי לסנדה התחתונה כשעמדתי עליה, אבל כן נשענתי מספיק קדימה וניתקתי את הרגליים מהסנדה למספיק זמן כדי להספיק לתפוס את הסנדה לפני שאני נמרחת על האדמה באלגנטיות של "Road kill"...

טוב, זה היה סיפור צופים שלא קשור לכלום.
ונחזור לאתגר, אבל הפעם באמת.
קשיו.
אחד האגוזים האהובים עלי ואני מאוד אוהבת אגוזים! אבל בחיי שקשה למצוא משהו מספיק מתוחכם כדי לחדש איתו...
באיזשהו שלב נשברתי ואמרתי למה לחדש? למה לא להוסיף אותו למנה ככה שיוכל רק להוסיף ולהעשיר אותה בעצמו.
כשהתחלתי לחשוב על המתכון הזה, נורא רציתי לקחת את השימוש בקשיו קצת יותר רחוק ולהכין את החלב קשיו מהבלוג של פני, שהוא יהיה חלק מהנוזלים, אבל כמו תמיד תיכנונים לחוד וזיכרון לחוד.
בכל מקרה, החלטתי להכין פודינג לחם. קינוח ממלא ומחמם איך שלא תסתכלו עליו.
קצת בננות, נטיפי חמאת בוטנים וסירופ מייפל בשביל משחק בטעמים וכמובן שהכל יחד עם הקשיו רק הופך הרבה יותר טעים.

כדאי להשתמש בחלה ישנה, נגיד בת 4-5 ימים. ככה היא תספוג את הנוזלים יותר טוב, חוץ מזה שזה אחלה ניצול שאריות למי שלא אוהב טוסט.
יש עוד אפשרות שימוש בחלה טרייה יחסית, פשוט לפרוס את הכמות שצריך ולתת לפרוסות לעמוד באויר החדר שעתיים-שלוש.

וכמובן שאתם יותר ממוזמנים ללכת לבדוק את שאר מתכוני האתגר...

פודינג לחם בננות-קשיו-מייפל

150 גר' חלה ישנה (בערך 1/3 חלה)

2 בננות

120 גר' קשיו לא קלוי

1/2 כוס נטיפי חמאת בוטנים

1 קרטון שמנת מתוקה (250 מל')
50 גר' חמאה מומסת

2 ביצים
4 כפות סירופ מייפל אמיתי
קינמון טחון לפי הטעם

חותכים את החלה לקוביות קטנות ומעבירים לקערה גדולה.
מקלפים את הבננות, פורסים לפרוסות דקות ומוסיפים לקערה.
קוצצים דק את הקשיו ומוסיפים אל הבננות יחד עם נטיפי חמאת הבוטנים.

בקערה בינונית מוזגים את השמנת, אליה מוסיפים את הביצים, חמאה, מייפל וקינמון. טורפים היטב ושופכים מעל קוביות החלה והתוספות.

מערבבים היטב ומועכים בעדינות את החלה, ככה שתספוג את הנוזלים.

מעבירים את התערובת המוכנה לכלי המתאים לאפייה, נותנים לתערובת לעמוד כרבע שעה לספיגת הטעמים והנוזלים.

מחממים תנור לחום בינוני-גבוה (180) ומכניסים לאפייה לכ- 20 דקות, עד שהמאפה יציב והחלק העליון שחום.

כשהמאפה מוכן מוציאים מהתנור ונותנים לו לעמוד כרבע שעה להתייצבות.

מומלץ לטרוף חמים לצד כדור גלידה (אני מעדיפה וניל) ותוספת סירופ מייפל.

עוגיות שיבולת שועל-בננות-חמאת בוטנים

כן כן, גם החודש אני עם האתגר של מנטקה.

הפעם המרכיב לא ממש מסובך כמו חודש שעבר וזה שלא הכנתי מתכון זה לא בגלל שלא היה לי מה להכין, להיפך- היו יותר מידי רעיונות ופחות מידי זמן לבצע...
מבטיחה לפצות!!

מפתיע כמה שזה ישמע, בננה זה חומר גלם בעייתי! אני פשוט כל כך אוהבת בננות שאני לא ידעתי מה להכין! 

פתאום שמתי לב שאין לי מספיק מתכוני בננות בבלוג, אז גם על זה תקבלו פיצוי.

עכשיו אני אתן את אחד הטיפים, אם לא ה-! (אם עדיין לא ידעתם את זה קודם כמובן...)

בננות לא זורקים, אלא מקפיאים!

בדרך כלל כשאני קונה בננות אני לא מספיקה לאכול את כולן, כי אתם מכירים את זמן ההבשלה של בננות- צהובות\ירוקות וחצי בשלות בערך שלושה ימים, בשלות וטובות לאכילה חצי שעה בערך ואחר כך כבר שחורות ו"דבש".
אז מה עושים? מקפיאים. בשלב הדבש כמובן. באופן קבוע יש לי בננות במקפיא. ובדרך כלל כמות מטורפת, בערך חצי מקפיא... ככה אם מתחשק לי מאפינס אני לא צריכה לקפוץ לירקן ולחכות שבוע עד שיהיו לי בננות בשלות מידי.

העוגיות האלו נולדו מתוך שיעמום וחוסר החלטיות טוטאלית על מה להכין.

אבל ברצינות, ידעתי שבננות וחמאת בוטנים הולך מצויין יחד וכבר הרבה זמן רציתי להכין עוגיות שיבולת שועל "בריאות" יחסית (כי ברור שהכל יחסי במתוקים), אז החלטתי לשלב בין כל המרכיבים.

הן לא נורא מתוקות, כמובן שהכל תלוי במתיקות הבננות שבהן אתם משתמשים ככה שאם הבננות ממש, אבל ממש בשלות כמות הסוכר במתכון היא מושלמת, אם הן קצת פחות "דבש", אפשר להוסיף עוד כף-שתיים סוכר.

אני השתמשתי בחמאת בוטנים עם שברי בוטנים בפנים שמאוד מוסיפים למרקם אבל אם אין לכם אתם יכולם להשתמש בחמאת בוטנים רגילה.

ועוד משהו קטן- העוגיות הרבה יותר טעימות יום אחרי האפייה, הן מחזירות לעצמן את הלחות וממש רכות.

אולי בימים חמים כדאי לשמור במקרר.

וגם ניסוי קטן- שמתי כמה במקפיא, בהמשך אני אעדכן איך הן עוברות הקפאה.

כמובן אתם מוזמנים לעבור על שאר המתכונים השווים לחלוטין של שאר הבלוגרים!

עוגיות שיבולת שועל-בננות-חמאת בוטנים

1.5 כוס (120 גר') שיבולת שועל טחונה

1.5 כוס (190 גר') קמח לבן

0.5 (100 גר') כוס סוכר 

1 שקית אבקת אפייה

1 כוס חלב
1/3 כוס שמן
1 כוס חמאת בוטנים

2 בננות בשלות מאוד

בקערה גדולה מערבבים את כל החומרים היבשים

מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים היטב

כן, בננות קפואות לא נראות משהו...

בעזרת ידיים רטובות (רצוי) לוקחים כמות של כף, יוצרים כדורים ומניחים על תבנית עם נייר אפייה ברווחים של בערך 2 ס"מ (העוגיות לא מתפשטות מידי אבל כדאי לתת קצת מקום שלא ידבקו)

מכניסים לאפייה בתנור שחומם מראש לחום גבוה (200) לכ- 20 דקות בטורבו.

כשהעוגיות זהובות להוציא מהתנור ולקרר, רצוי על רשת.
לשמור בכלי אטום.

מתכון היום

שתי בננות שחורות יושבות להן בסלסלת הפירות שעל השיש.

תמיד במצב הזה אתם ישר זורקים לפח...

טעות חמורה!!! לקלף, לשים בשקית אטומה ומיד לפריזר.

בגלל שאני כ"כ אוהבת את המאפינס האלו, אני מרגישה שכולם צריכים לדעת שלא זורקים בננות! וצריך להפיק (מהן לפחות) את המיטב.

זה באמת מתכון של לערבב את כל החומרים, לפזר בעטרות נייר ולתנור.

והריח....

ולהלן המתכון:

2.5 כוסות קמח לבן

3/4 כוס סוכר לבן

2 כפיות שטוחות אבקת אפייה

1.5 כפית סודה לשתיה

1 כפית תמצית וניל

1/2 כוס שמן

3/4 כוס חלב

2-3 בננות מעוכות (במידה ובננות ממש, אבל ממש בשלות אפשר להוריד מכמות הסוכר שלא יהיה נורא מתוק)

1/2 כוס שוקולד צ'יפס

לערבב חומרים יבשים- קמח, אבקת אפייה, סודה לשתיה וסוכר.

להוסיף את כל השאר ולערבב עד קבלת תערובת אחידה.

לשים בתבנית שקעים עטרות נייר ולמלא אותם בערך 3/4 מהגובה- המאפינס תופחים.

לאפות בחום בינוני, 160-170 מעלות כ-25 דקות במרכז התנור.

(בגלל סוגי התנורים השונים כדאי לבדוק קצת קודם)

להוציא מתבנית השקעים ולקרר בחום החדר. 

נשאר טרי כשבוע וחצי בכלי אטום. אם חם בחוץ, כדאי לשמור במקרר.

בתיאבון!

(הכמות הבלתי מוסברת של הבננות שיש לי בפריזר רק ממחישה כמה אני אוהבת את המאפינס האלו)