תוספת תפוחי אדמה קטיפתיים

תוספות הן חלק גדול מהארוחה.
מה לעשות, אני אוהבת לאכול ואם זה לא סטייק עסיסי על הצלחת, רוב הסיכויים שהצלחת שלי תתמלא בתוספות מסוגים שונים.
אמנם יש עכשיו טרנד של להעלים את הפחמימות מהצלחת, כי הן חלק מהגורמים לעליה במשקל, אני טוענת שצריך לאכול במידה מכל דבר.

אחת הפחמימות האהובות עלי הם כמובן תפוחי האדמה. אני חושבת שעדיין לא מצאתי מנה עם תפוח אדמה שלא אהבתי, מבושל, מטוגן, ברוטב, בתנור, הכל הולך.

אחת הוריאציות שאני הכי אוהבת היא תפוחי אדמה קטיפתיים בעשבי תיבול.
מנה כל כך פשוטה להכנה ופשוט כל כך טעימה, שאפילו קצת קשה להתנתק מהסיר בסיום הארוחה.
אני יודעת שאולי זה נשמע כמו מנה פשוטה מידי בשביל טור אוכל, אבל לא ממש אכפת לי. אני כותבת על האוכל שאני אוהבת להכין, לאכול ולהאכיל איתו את המשפחה והחברים.
וגם המשפחה מתקשה להתנתק מהסיר בסיום הארוחה.
מה לעשות, צריך לנקות את הסיר...

במנה הזאת לא הייתי משנה דבר, גם לא את עשבי התיבול.
אם אתם לא אוהבים את אחד מעשבי התיבול, הייתי מנסה להכין לפי המתכון בכל זאת, הם לא מורגשים בטעמם נורא חזק והם פשוט משתלבים נהדר אחד עם השני ועם תפוחי האדמה.
את המנה כדאי להכין ממש לפני ההגשה, עשבי התיבול נראים פחות טוב אם המנה מתקררת ומחממים אותה מחדש, אלא אם אתם מבשלים את תפוחי האדמה מראש ומתבלים אותה ברגע האחרון.

פה מאוד חשוב להשתמש בסוג הספציפי של תפוח האדמה- דזירה. תפוחי אדמה עם קליפה אדומה דקה, פנים צהבהב בהיר ובעלי אחוז עמילן די גבוה מה שעוזר לו להישאר עמיד ולא להתפרק בקלות לאחר הבישול.
אני מאוד אוהבת להשתמש בו ואותו אני מחזיקה במטבח לכל סוגי הבישולים.

תוספת תפוחי אדמה קטיפתיים
2 מנות גדולות

3 תפוחי אדמה אדומים בינוניים (מסוג דזירה)
מלח גס
פלפל שחור גרוס
5 כפות שמן זית
6-8 שיני שום
חופן עלי פטרוזיליה טריים
חופן עלי שמיר טריים

מקלפים את תפוחי האדמה, חותכים לקוביות די גדולות- בערך 3 ס"מ, מכניסים לסיר עם מי ברז וחצי כף מלח גס.
מבשלים מכוסה על להבה גבוהה עד רתיחה, לאחר מכן מחלישים את הלהבה, פותחים מעט את המכסה ומבשלים ברתיחה עדינה עד שתפוחי האדמה כמעט מוכנים. חשוב מאוד שלא לבשל אותם ממש עד הסוף אחרת הם יהיו רכים מידי למנה ואם מבשלים אותם יותר מידי הם עלולים להתפרק בזמן ההכנה. אנחנו צריכים את תפוחי האדמה בשלב שבו סכין נכנס כמעט בקלות אבל לא יוצא בקלות. תפוחי האדמה ימשיכו להתבשל בסיר עוד כמה דקות אחר כך וגם עד ההגשה מהחום של עצמם.

בינתיים קוצצים דק את העלים ומקלפים את שיני השום.

כשתפוחי האדמה מגיעים לרמת המוכנות שאנחנו רוצים מסננים אותם מהמים בזהירות ומחזירים אותם עם הסיר לאש. מגבירים מעט את הלהבה ומייבשים אותם מהמים שנשארו. לערבב די הרבה שלא ישרפו.

שימו לב שמתחילה להיווצר שכבה דקה מתפוחי האדמה שנדבקו לתחתית, כל עוד התחתית לא נשרפת הכל בסדר.

כשכל המים מתפוחי האדמה התאדו מוסיפים את שמן הזית ומערבבים היטב.
מתבלים במלח גס, פלפל שחור גרוס, כותשים פנימה את שיני השום, מוסיפים את העלים הקצוצים ומערבבים היטב.

אם תפוחי האדמה נראים יבשים מידי, אפשר להוסיף עוד מעט שמן זית.
מערבבים בשלב הזה די הרבה, גם כדי שתפוחי האדמה לא ישרפו אבל בעיקר כדי ליצור את המרקם הקטיפתי שמייחד את התוספת הזאת.
ברגע שאתם רואים שגם תפוחי האדמה וגם הכף מצופים בשכבה דקה של "קטיפה", תפוחי האדמה מוכנים.

סול אפוי ברוטב גבינות

מנות דגים זה לא הצד החזק שלי, מודה.
אני לא כל כך אוהבת דגים. טוב אולי רק סלמון, אבל גם הוא כשהוא מעושן ובתוך כריך עם גבינת שמנת ועוד דברים טובים...  ובסושי (וגפילטע). וגם הסלמון בבצק עלים די נחמד. אבל זה בערך המקסימום דגים שעוברים אצלי.

כן, אני יודעת שדגים זה בריא וצריך לאכול שלוש מנות דגים בשבוע, אבל מה לעשות שהם לא עושים לי את זה וכשעושים בבית דגים על האש, תמיד יש משהו נוסף בשבילי. דגים פשוט לא משביעים אותי ואני ממש לא אוהבת לשחק עם העצמות.

אבל אני כן מוכנה לנסות דברים חדשים והמתכון הזה דווקא כן מצא חן בעיני.
ושוב אני מביאה מתכון של רות סירקיס. מה לעשות, הספרים שלה מוצלחים לרוב ובדרך כלל אני מוצאת אצלה מתכונים לדברים שאני רוצה להכין.

במתכון היא כותבת שאפשר להשתמש בפילה של דג סול, בקלה או הליבוט. בבית ניסינו מדג סול ומבקלה והדעות היו חלוקות. אני יותר אהבתי את הסול.

פרט חשוב מאוד: כשאתם קונים את הדג, כדאי ללכת לחנות דגים ולא לקנות מהקפואים מהסופר.
נכון שהם לפעמים יותר זולים, אבל הם עם חומר משמר וממולאים במים עודפים ואז כשמפשירים אותם הם "שוחים" במים (ולא במובן הטוב) והריח, בואו נגיד את זה ככה- לא משהו...
חוץ מזה שאחרי שהמים העודפים יוצאים מהדג, יוצאים ממנו גם הנוזלים שכן אמורים להיות בו כדי לשמור עליו עסיסי ואז הוא יוצא יבש וקשה.

סול מול בקלה- הטעם של הסול עדין יותר אבל הוא הרבה פחות בשרני. טעם הבקלה מאוד דומיננטי ואולי יהיו שיאהבו, אני פחות אהבתי אבל הבקלה גם הרבה יותר עבה ועם יותר בשר.

מבחינת הגבינה- מטרת הגבינה הצהובה היא בעיקר להסמיך ולהקרים את הרוטב, טעם הגבינה לא שולט ברוטב. אם אתם רוצים טעמים חזקים יותר של גבינה אפשר להחליף חלק מהגבינה הצהובה בפרמזן או קשקבל.

דגים ברוטב גבינה  4-6 מנות

½ קילו פילה מהדג הנבחר
מיץ מחצי לימון
50 גר' חמאה
1 בצל בינוני קצוץ דק
1 כף קמח
1 כוס חלב
1 כף יין לבן
מלח
פלפל לבן\שחור
½ כפית פפריקה מתוקה
¾ כוס גבינה צהובה מגורדת

להפשיר את הדגים (במקרה והם קפואים) ולספוג את כל המים עם מגבות נייר. שממש יהיו יבשים.
להניח את הדגים בתבנית, לפזר מעט מלח ואת מיץ הלימון ולהניח כרבע שעה.
לחמם מחבת ולהמיס בה מחצית מכמות החמאה.
לטגן את הדגים בחמאה- מתחילים על הצד של העור, אל תדאגו אם הדג קצת מתעגל זה נורמלי... כשהצד הראשון מוכן ומעט שחום, הופכים ומטגנים את צידו השני של הדג. תזהרו שלא לטגן יותר מידי את הדג ולייבש אותו.

צד ראשון

צד שני

כשהדג מוכן מוציאים בעדינות לצלחת ומניחים בצד.

להכנת הרוטב- שמים את שארית החמאה במחבת (אפשר להשתמש באותה אחת, אין צורך להחליף מחבת) ומטגנים את הבצל הקצוץ.
כשהבצל שקוף מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב לרביכה. להזהר שלא ישרף.
מוסיפים את הנוזלים- חלב ויין ומערבבים היטב.

מתבלים במלח, פלפל ופפריקה מתוקה ומערבבים שוב. מבשלים כמה דקות עד שהרוטב מסמיך מעט.
כשהרוטב מוכן מכבים את האש ומכניסים את הגבינה הצהובה. מערבבים היטב.
מסדרים את הדג בתבנית מתאימה (אני השתמשתי בפיירקס 20X30 ס"ב בערך) ומעליו מוזגים את הרוטב כך שיכסה את כל שכבת הדג.

עד השלב הזה אפשר להכין מראש ולהכניס למקרר.
מכניסים לאפייה בתנור שחומם מראש לחום בינוני (170) לעשרים דקות, עד שהרוטב מקבל מעט צבע זהוב.

מג'דרה מהירה ובריאה

תוספות על בסיס אורז תמיד מוצלחות.
יש לי כמה מנות קבועות ברפרטואר כמו אורז עם פלפלים, אורז שום עם פטריות ואורז עם תרד (כמובן שנעשו עם חלק מהר התרד מהשוק). 

אחת מהמנות האהובות עלי היא המג'דרה. מנה קלה להכנה ולא מכבידה על העיכול.
במיוחד אם מחליפים את האורז הלבן באורז מלא. שילוב של הקיטניות עם דגנים יוצר את חלבון בריא לגוף- חלבון מלא.
טוב, זה אמנם לא הבלוג הטבעוני, אבל גם אני יודעת כמה עובדות על מאכלים בריאים ושמחה לשתף מהידע המועט שלי.
אני מכירה ויודעת בעיקר מה טעים לי ומה טעים למי שאני מכינה את האוכל. ומג'דרה זה גם טעים וגם בריא.

לאחרונה הכרתי גם את העדשים השחורות. יש להן טעם עדין יותר מהירוקות, מהן אני מכינה סלט עם בורגול ומלא ירקות קצוצים ברוטב שמן זית-חומץ בלסמי.
אותם אולי קצת יותר קשה להשיג, הן לא נמצאות בכל סופר שכונתי אבל הן כן נמכרות בחנויות טבע ובמקרים מסוימים מצאתי גם בחנויות של תבלינים וקיטניות, כאלה עם שורות של שקי יוטה עם מטעמים וניחוחות.

בדרך כלל כשאני מכינה את המג'דרה, אני מכינה כמות כפולה. תמיד טועמים קצת יותר מהתכנון ולא ממש נשאר לארוחה עצמה.
חוץ מזה, אם נשארת כמות גדולה תמיד אפשר להקפיא את מה שנשאר ולהפשיר מתי שרוצים במקרר.

הצעות לגיוון- אפשר להחליף את האורז הלבן באורז מלא, בורגול, קינואה או חיטה. כל אחת מהאפשרויות מציעה טעם שונה ומיוחד.

מג'דרה

4-6 מנות

¾ כוס עדשים ירוקות שטופות
בצל גדול קצוץ דק
6-8 שיני שום קצוצות דק
1 כוס אורז לבן שטוף (אני משתמשת בבסמטי אבל כל אחד יכול להשתמש במה שהוא אוהב)
מלח
פלפל שחור גרוס
כמון- בערך חצי כפית אבל אפשר להוסיף לפי הטעם

להשרות את העדשים השטופות במים כשעה ולסנן.

העדשים לאחר שעה השריה

להעביר לסיר עם מים, בערך כמות כפולה מכמות העדשים, להביא לרתיחה ולבשל כחצי שעה, עד שהעדשים מתרככות. חשוב לזכור שלא להוסיף מלח למי הבישול, המלח יקשה את העדשים ויאריך את זמן הבישול.
כשהעדשים מוכנות, לסנן מהמים.

העדשים לאחר הבישול

בסיר מתאים מבשלים את האורז- על כל כוס אורז- כוס וחצי מים. מחממים מעט שמן זית בסיר ומוסיפים את האורז השטוף. מערבבים מעט עד שכל הגרגירים מכוסים בשמן ומוסיפים את המים.
מתבלים במעט מלח, סוגרים את הסיר עם מכסה (אני שמה מגבת דקה על המכסה ותופסת עם גומיה את הקצוות) ומבשלים מכוסה כעשר דקות, בלי לערבב.
לאחר עשר דקות פותחים את הסיר, מערבבים עם מזלג כדי להפריד את הגרגירים וסוגרים שוב לעוד כעשר דקות.
במחבת גדולה לטגן את הבצל הקצוץ במעט שמן זית, עד הזהבה. להוסיף את השום הקצוץ ולטגן עוד כחמש דקות.

להוסיף את העדשים המבושלות למחבת, לתבל במלח, פלפל שחור וכמון ולערבב היטב.

לפעמים העדשים סופגות את מעט הנוזלים שהיו במחבת אז אפשר להוסיף בעדינות שמן זית.
מוסיפים את האורז המבושל, מערבבים וטועמים.
מתקנים תיבול אם צריך.

להוסיף את האורז למחבת 

מוכן!

תוספת מושלמת לצד שניצל טרי וסלט ירקות קצוץ דק.

שעועית בטעם של שוק

ביום שלישי האחרון נפגשתי עם חברה טובה בת"א אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו.
טיילנו קצת בנחלת בנימין, מקום נחמד לעבור בו כדי לקבל השראה וליצור דברים חדשים. נכנסתי לחנות הבדים האהובה עלי וכמובן שלא יכולתי שלא לקנות כמה בדים...
לאחר הסיבוב הקצר חשבנו לאן עכשיו ושתינו הסכמנו ל'שוק הכרמל' כמובן!

התחלת השוק היא לתיירים בעיקר (אני חושבת), כל הבגדים עם ההדפסים של צה"ל וקוקה קולה.
כשממשיכים ונכנסים לתוך השוק ומגיעים לאזור הירקות והפירות, לדעתי מתגלה הקסם. ערימות הפירות והירקות, הריחות של המאפים והדוכנים של החמוצים גורמים לי להתחרט שלא הבאתי איתי עגלת קניות... הכל כל כך טרי ומזמין.

אני מאוד אוהבת שווקים ובזמן הלימודים בירושלים כשגרתי באיזור הכניסה לעיר מאוד אהבתי לעשות את הקניות שלי בימי ראשון בשוק 'מחנה יהודה', ימי ראשון שלי לא היו עמוסים בלימודים והשוק לא היה מלא באנשים.
הייתי מסתובבת עם האוזניות באוזניים, שומעת את המוזיקה שלי כשברקע קולות השוק מתנגנים.
כמובן שאז היו לי הדוכנים הקבועים- דוכן לשורשים ועשבי תיבול, דוכן לירקות ופירות וכמובן דוכן הפרחים הקטן שצמוד לכניסה שמרח' אגריפס.

גם היום, אחרי שחזרתי למרכז, אני מאוד אוהבת לעשות קניות בשוק.
היום זה 'שוק רמלה'. אפשר לומר מקום שגדלתי בו.
להסתובב עם אבא שלי ולקנות פרחים מול דוכן מיץ הלימון עם הבורקס הבולגרי. לאכול פלאפל באותו מקום כבר כמעט 20 שנה. לדעת למי יש את הכלים שחיפשתי וכשמתחילה עונת המסיק צריך ללכת לחנות של הזקן עם התבלינים כדי לקנות את הזיתים הכי טריים לכבישה.

טוב, אז אולי קצת נסחפתי עם התיאורים הרומנטיים על השווקים שאני מכירה, אבל ככה אני באמת מרגישה, אני אוהבת שווקים.
וכמו שאני אוהבת שווקים אני גם אוהבת ירקות עונתיים ואחד מהם הוא השעועית השטוחה, ירק מדהים שמשתלב בהרבה מאוד תבשילים ויכול לעמוד בפני עצמו בכמה מהם.

היום המתכון שאני אחלוק איתכם הוא של שעועית שטוחה ברוטב עגבניות. תבשיל פשוט להכנה שהולך מצויין עם תוספות כמו אורז לבן או פסטה.

שעועית שטוחה ברוטב עגבניות
קילו שעועית שטוחה טרייה
בצל אחד גדול
5 שיני שום
1 פלפל אדום
5 עגבניות גדולות, בשלות ורכות או קופסת שימורים גדולה של עגבניות חתוכות
1 רסק עגבניות קטן
5 כפות שמן זית
מלח, פלפל שחור גרוס
2 כפות גדושות פפריקה מתוקה
(מי שרוצה יכול להוסיף גם פפריקה חריפה לפי הטעם)

- לשטוף היטב את השעועית, לקטום את הקצה הקשיח ולחתוך לחתיכות בגודל 4 ס"מ בערך (אני בדר"כ חותכת כל שתי בליטות של הקטנייה).

השעועית שטופה וחתוכה

- לחצות את הבצל לאורכו וכל חצי לפרוס לאורך לרצועות דקות.
- לפרוס את השום לפרוסות דקות.
- לטגן בסיר גדול את הבצל בשמן הזית, אחרי שהבצל זהוב להוסיף את השום ולהקפיץ שתי דקות נוספת. להזהר מאוד שלא לשרוף את השום- שום שרוף יוצא מר.
- לחתוך את הפלפל האדום לרצועות דקות ולהוסיף לבצל ולשום. לטגן כחמש דקות.
- להוסיף את השעועית השטופה והחתוכה לסיר.

הוספתי את השעועית 

- בשלב הזה אני אוהבת לתבל במעט מלח, רק בשביל שיעזור להוציא את הנוזלים מהשעועית.
- לערבב בעדינות, לכסות את הסיר ולהקטין מעט את הלהבה, שתהיה בינונית.
- אחרי כחמש דקות כדאי לבדוק את השעועית ולערבב שלא תשרף בתחתית. בינתיים לחתוך את העגבניות לקוביות בגודל 1 ס"מ (בערך).
- לערבב שוב את השעועית בעדינות, כשהיא מתחילה להתבשל היא מחליפה צבע מירוק בהיר לירוק כהה והופכת  לפחות קשה.
- להוסיף את העגבניות החתוכות ואת שאר התיבול.
- לערבב, לכסות ולבשל עוד כעשר דקות על להבה בינונית. לערבב מידי פעם.
- לאחר כעשר דקות, העגבניות מתחילות להתבשל ולהוציא נוזלים, בשלב הזה מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים היטב.
- לבשל עשרים דקות כשהמכסה סגור, לערבב מידי פעם. לאחר עשרים דקות לפתוח חריץ קטן במכסה ולבשל עוד כרבע שעה, לתת לנוזלים להתאדות ולרוטב להסמיך.
- התבשיל מוכן כשהשעועית ניתנת לנגיסה בקלות.

עוד בישול קצר ומוכן

- אם צריך- לתקן תיבול.

אני אוהבת להגיש את המנה עם אורז לבן וקציצות טריות.