יום חמישי, 21 ביוני 2012

מחר יומולדת

מחר יומולדת לאמא.




כמובן שיהיו כל מיני מאכלים טעימים, אבל הדבר הכי חשוב ביומולדת (חוץ ממתנות כמובן) זו העוגה!
עוד לא החלטתי איזה להכין וברור שאמא שלי תגיד לא צריך וזה סתם עבודה מיותרת, אבל בכל זאת...


אחד הדברים שהתחלתי להכין בזמן האחרון (ואני יכולה "להאשים" רק את האחיינים המתוקים שלי בזה) זה עוגות עם עבודת בצק סוכר מעל.
אז אולי אני אכין לאמא שלי עוגה עם בצק סוכר מעל, בעיקר כי אני לא אספיק עד מחר, אבל לפחות אני אביא את היצירות שלי ושל אחותי מהשנים האחרונות.


ניסיון ראשון ופשוט יחסית עם בצק סוכר:


יומולדת 30 לאחותי



באותה השנה, יומולדת שנה לאחיין שלי- הפעם בלי בצק סוכר רק בנייה עם קרם.

יומולדת שנה לקיקו- טוב אז זאת עוגה לפני ניסיונות עם הבצק סוכר, רק בנייה עם קרם.


ליומולדת שנתיים, מסיבה גדולה יותר- הכנו שתי עוגות.
כדור פורח:

התחלה של כדור פורח



קרם על האף, נורא מצחיק...

התוצאה הסופית

ועוגת רכבת:


עוגת ספוג פשוטה

מתחיל לתפוס צורה


מתחילות לצפות בבצק צבעוני






אי אפשר רכבת בלי חלונות


קצת משחקים עם הבצק לקישוט


והתוצאה הסופית





כמובן שזה לא נגמר פה, הגיעה האחות הקטנה וגם לה צריך לחגוג יומולדת!

נתחיל בעוגה הפסיכודאלית. באותו השבוע, במרחק של כמה קילומטרים אחד מהשני, שני מוחות לא נורמליים במיוחד ראו את אותה התמונה והתאהבו בה.
כן, אני ואחותי כנראה חולקות את אותה האונה כשזה נוגע לדברים ספציפיים, כמו העוגה הזו...


כמות כפולה של הבלילה לעוגה, מחולקת לחמש קערות עם חמישה צבעי מאכל שונים...

צבע ראשון נשפך לתבנית

אחריו השני בדיוק במרכז
אחריו השלישי וכך הלאה...

כמו שראיתם בטח, יש שתי תבניות
תבינו בהמשך למה...



לאחר האפייה

מצופה בקרם וניל פשוט

לא צריך לציין שהעוגה התחסלה...

שתי העוגות- אחת הפוכה על השניה כדי ליצור צורה כמו "שעון חול" למראה פסיכודלי...


והעוגה השניה, קצת פחות פסיכית ויותר מתאימה ליומולדת שנה:
ברבי!
אני לא חושבת שצריך הסברים.










וזהו לעכשיו.
דרך אגב, העוגה שאני רוצה ליומולדת היא:












יום שבת, 16 ביוני 2012

חלום של קובה


מכירים את זה שלפעמים אתם חולמים על מאכל כלשהו כבר כמה זמן וחייבים להכין אותו?
ככה זה עם הקובות האלו... לפעמים אני כ"כ רוצה לאכול אותן אבל דווקא בשבילן צריך לתכנן קצת מראש.
הגעתי למסקנה שטוב שיהיה בשר טחון בבית (אפילו להקפיא טרי בפריזר כי לא תמיד יוצא לי לקנות טרי. בד"כ בשביל קציצות אני משתמשת בבקר ועוף\הודו בכמות שווה, אז יש לי תמיד מנה מוכנה).
בקניות האחרונות קניתי בשר בקר טחון, מחלק קטן הכנתי קציצות טריות באותו היום, טיגנתי ובישלתי ברוטב עגבניות עם מלא עשבי תיבול ואתמול התחלתי עם הקובות.
אני מכינה את המתכון של חיים כהן (שף שאני מאוד מעריכה).
זה אולי תהליך קצת ארוך וסיזיפי אבל עם מוזיקת רקע הכול הולך יותר מהר.
ממליצה לבוא עם סבלנות למטבח, תמזגו כוס גדולה של שתייה קרה כי המטבח יתחמם...
אז בלי יותר מידי התמהמהות, קדימה לעבודה.

קובה סלק

מרכיבים:
למלית
חצי קילו בשר בקר טחון
1 בצל - בינוני, מגורר וסחוט
פטרוזיליה- כ-15 גבעולים, קצוצים דק
עלים מארבעה גבעולים של סלרי עלים, קצוצים דק מאוד
נענע- ארבעה עלים בלבד, קצוצים דק
שן שום כתושה
מלח, בהרט, סוכר - קמצוץ
מעט שמן זית
למרק
2 בצלים סגולים- בינוניים קצוצים
6 שיני שום פרוסות
5 סלקים בינוניים, קלופים לחצות ולפרוס לפרוסות בעובי חצי ס"מ בערך
2.5 ליטר מים רותחים
מיץ לימון - משלושה לימונים גדולים
2 כפות סוכר חום
1 כף מלח
5 גבעולים חצויים של סלרי עלים

700 גר' סולת

אופן ההכנה:
המלית:
שמים בקערה את הבשר, הבצל הסחוט, עלי הפטרוזיליה, עלי הסלרי, עלי הנענע, שן השום, מלח, בהרט, קמצוץ סוכר ומעט שמן זית. מערבבים לעיסה אחידה.



יוצרים מהעיסה כ-25 כדורים בגודל של כדור פינג-פונג. מניחים את הכדורים בתבנית ומאחסנים במקפיא עד שהם קפואים לגמרי, לפחות שעתיים, אני הכנתי יום אחד את המלית ולמחרת את כל השאר.



המרק:
מחממים בסיר 5 כפות שמן זית, מוסיפים את הבצלים הסגולים ומטגנים במשך כחמש דקות.
מוסיפים את השום ומטגנים עוד כדקה, מבלי שהשום ישחים. מוסיפים את הסלק ומקפיצים עוד כארבע דקות. 




מוסיפים את המים ומבשלים חמש דקות נוספות. מוציאים כוס מהנוזל ומניחים בצד (לשימוש בהכנת הבצק).
מוסיפים לסיר את מיץ הלימון, מלח, בהרט, סוכר חום וגבעולי הסלרי.
מבשלים במשך 20-15 דקות, טועמים ומתקנים תיבול כך שהמרק יהיה חמוץ מתוק.

חשוב שהמרק ירתח בזמן הכנסת הקובות- הם יתפרקו אם לא...

הבצק:
שמים בקערה סולת, מעט בהרת וכפית מלח ומערבבים. מוסיפים את מי הסלק (מוסיפים מים במידת הצורך, אני הוספתי קצת פחות מרבע כוס) ולשים את מרכיבי הבצק כך שתיווצר עיסה במרקם של פלסטלינה רכה. לכסות ולהניח לעשר דקות בערך.

לשים לב שהבצק לא יתייבש

הקובה:
לוקחים חתיכה מהבצק ומשטחים אותה. שמים במרכז הבצק כדור בשר קפוא וסוגרים סביבו את הבצק. עובי עיגול הבצק בערך 4 מ"מ.
מסירים עודפי בצק ומחליקים את הקובה עם מעט מים (אם בזמן המילוי הבצק מתייבש, אפשר להוסיף לו מעט מים וללוש שוב).

מגולגלים ומחכים להכנס למרק

מרתיחים את המרק, מניחים בו בעדינות את הקובות ומבשלים כשעה וחצי על להבה בינונית עם חריץ קטן במכסה. מידי פעם לערבב בעדינות כדי להחליף במיקום הקובות ברוטב.
כדאי להגיש על אורז לבן או כמרק.

מוכן!


בתיאבון!

יום שלישי, 12 ביוני 2012

שעועית בטעם של שוק


ביום שלישי האחרון נפגשתי עם חברה טובה בת"א אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו.
טיילנו קצת בנחלת בנימין, מקום נחמד לעבור בו כדי לקבל השראה וליצור דברים חדשים. נכנסתי לחנות הבדים האהובה עלי וכמובן שלא יכולתי שלא לקנות כמה בדים...
לאחר הסיבוב הקצר חשבנו לאן עכשיו ושתינו הסכמנו ל'שוק הכרמל' כמובן!
התחלת השוק היא לתיירים בעיקר (אני חושבת), כל הבגדים עם ההדפסים של צה"ל וקוקה קולה.
כשממשיכים ונכנסים לתוך השוק ומגיעים לאזור הירקות והפירות, לדעתי מתגלה הקסם. ערימות הפירות והירקות, הריחות של המאפים והדוכנים של החמוצים גורמים לי להתחרט שלא הבאתי איתי עגלת קניות... הכל כל כך טרי ומזמין.
אני מאוד אוהבת שווקים ובזמן הלימודים בירושלים כשגרתי באיזור הכניסה לעיר מאוד אהבתי לעשות את הקניות שלי בימי ראשון בשוק 'מחנה יהודה', ימי ראשון שלי לא היו עמוסים בלימודים והשוק לא היה מלא באנשים.
הייתי מסתובבת עם האוזניות באוזניים, שומעת את המוזיקה שלי כשברקע קולות השוק מתנגנים.
כמובן שאז היו לי הדוכנים הקבועים- דוכן לשורשים ועשבי תיבול, דוכן לירקות ופירות וכמובן דוכן הפרחים הקטן שצמוד לכניסה שמרח' אגריפס.
גם היום, אחרי שחזרתי למרכז, אני מאוד אוהבת לעשות קניות בשוק.
היום זה 'שוק רמלה'. אפשר לומר מקום שגדלתי בו.
להסתובב עם אבא שלי ולקנות פרחים מול דוכן מיץ הלימון עם הבורקס הבולגרי. לאכול פלאפל באותו מקום כבר כמעט 20 שנה. לדעת למי יש את הכלים שחיפשתי וכשמתחילה עונת המסיק צריך ללכת לחנות של הזקן עם התבלינים כדי לקנות את הזיתים הכי טריים לכבישה.

טוב, אז אולי קצת נסחפתי עם התיאורים הרומנטיים על השווקים שאני מכירה, אבל ככה אני באמת מרגישה, אני אוהבת שווקים.
וכמו שאני אוהבת שווקים אני גם אוהבת ירקות עונתיים ואחד מהם הוא השעועית השטוחה, ירק מדהים שמשתלב בהרבה מאוד תבשילים ויכול לעמוד בפני עצמו בכמה מהם.
היום המתכון שאני אחלוק איתכם הוא של שעועית שטוחה ברוטב עגבניות. תבשיל פשוט להכנה שהולך מצויין עם תוספות כמו אורז לבן או פסטה.

שעועית שטוחה ברוטב עגבניות
קילו שעועית שטוחה טרייה
בצל אחד גדול
5 שיני שום
1 פלפל אדום
5 עגבניות גדולות, בשלות ורכות או קופסת שימורים גדולה של עגבניות חתוכות
1 רסק עגבניות קטן
5 כפות שמן זית
מלח, פלפל שחור גרוס
2 כפות גדושות פפריקה מתוקה
(מי שרוצה יכול להוסיף גם פפריקה חריפה לפי הטעם)



- לשטוף היטב את השעועית, לקטום את הקצה הקשיח ולחתוך לחתיכות בגודל 4 ס"מ בערך (אני בדר"כ חותכת כל שתי בליטות של הקטנייה).

השעועית שטופה וחתוכה

- לחצות את הבצל לאורכו וכל חצי לפרוס לאורך לרצועות דקות.
- לפרוס את השום לפרוסות דקות.
- לטגן בסיר גדול את הבצל בשמן הזית, אחרי שהבצל זהוב להוסיף את השום ולהקפיץ שתי דקות נוספת. להזהר מאוד שלא לשרוף את השום- שום שרוף יוצא מר.
- לחתוך את הפלפל האדום לרצועות דקות ולהוסיף לבצל ולשום. לטגן כחמש דקות.
- להוסיף את השעועית השטופה והחתוכה לסיר.

הוספתי את השעועית 

- בשלב הזה אני אוהבת לתבל במעט מלח, רק בשביל שיעזור להוציא את הנוזלים מהשעועית.
- לערבב בעדינות, לכסות את הסיר ולהקטין מעט את הלהבה, שתהיה בינונית.
- אחרי כחמש דקות כדאי לבדוק את השעועית ולערבב שלא תשרף בתחתית. בינתיים לחתוך את העגבניות לקוביות בגודל 1 ס"מ (בערך).
- לערבב שוב את השעועית בעדינות, כשהיא מתחילה להתבשל היא מחליפה צבע מירוק בהיר לירוק כהה והופכת  לפחות קשה.
- להוסיף את העגבניות החתוכות ואת שאר התיבול.
- לערבב, לכסות ולבשל עוד כעשר דקות על להבה בינונית. לערבב מידי פעם.
- לאחר כעשר דקות, העגבניות מתחילות להתבשל ולהוציא נוזלים, בשלב הזה מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים היטב.
- לבשל עשרים דקות כשהמכסה סגור, לערבב מידי פעם. לאחר עשרים דקות לפתוח חריץ קטן במכסה ולבשל עוד כרבע שעה, לתת לנוזלים להתאדות ולרוטב להסמיך.
- התבשיל מוכן כשהשעועית ניתנת לנגיסה בקלות.

עוד בישול קצר ומוכן

- אם צריך- לתקן תיבול.
אני אוהבת להגיש את המנה עם אורז לבן וקציצות טריות.





בקשה קטנה

סרטון חמוד של אחות של חברה טובה עלה לחצי הגמר בתחרות סרטונים של יוטיוב,
פרסים מדהימים לזוכה!!!

אם בא לכם לצפות בסרטון ולהצביע בקישור, זה יהיה מאוד נחמד.
לטיפולכם,
בתודה מראש.



יום ראשון, 3 ביוני 2012

חזרה לשגרה


זהו, עבר החג האחרון לשנה.
אז אחרי ארוחות החג הדשנות בטח מתחשק משהו קליל, בלי הרבה עבודה ובלאגן במטבח.
אז היום לעומת המתכון של שבוע שעבר, אני אביא לכם שני מתכונים קלים, שמתאימים לאירוח במקרה וקופצים אליכם אורחים בהתראה קצרה.
המתכון הראשון הוא של כרובית בתנור.
עד לפני שנתיים לא אכלתי כרובית כשהיא לא בצורה חיה\מוחמצת. פשוט לא הצלחתי להתקרב אליה בגלל הריח שהיא מוציאה בזמן הבישול.
במפגש עם חברים, שישבנו ב"סוהו" בראשל"צ, הוזמנה לשולחן מנת הכרובית המטוגנת שלהם והיא הגיעה עם המון המלצות. ניסיתי והתאהבתי.
בגלל שאני משתדלת לא לטגן בבית, החלטתי לחפש מתכון שיחליף את שלב הטיגון אבל עדיין יהיה טעים.
אחרי ניסיונות רבים ושילובים של כמה מתכונים, הגעתי לתוצאה שאני מאוד מרוצה ממנה ואני בטוחה שגם אתם תאהבו.
אין הרבה עבודה ומרכיבים והתוצאה מאוד טעימה.

1 כרובית בינונית יפה- כמה שיותר לבנה וטריה
2 ביצים
חצי כוס שמן רגיל
מלח
פלפל שחור גרוס
1 כפית שום גבישי
שלושת רבעי כוס פירורית זהב
רבע כוס פירורית מתובלת
5 כפות סומסום

מפרקים את הכרובית לפרחים בינוניים, שמים בקערה עם מי מלח וקצת חומץ רגיל ומשרים כחצי שעה.
אחרי חצי שעה מסננים את המים ושוטפים היטב.
לחמם תנור לחום בינוני-גבוה.
בקערה בינונית מערבבים את שני סוגי הפירורית והסומסום.
בקערה שניה טורפים את הביצים, שמן ותיבול.
לטבול את פרחי הכרובית בתערובת הביצים, לנער היטב כדי להוריד עודפים להניח בתערובת הפירורים.
לכסות היטב את פרח הכרובית בפירורים.
אני עושה את השלבים האלו בסבבים של 3 פרחים, ככה זה הולך מהר.
להניח בתבנית עם נייר אפייה ולאפות בערך 40 דקות, המנה מוכנה כאשר מזלג ננעץ בקלות.
כדאי לבדוק קצת קודם, כל תנור שונה.
אני מגישה עם תערובת של מיונז וצ'ילי מתוק, אבל כל אחד יכול להגיש עם מה שהוא אוהב (מטבל יוגורט או טחינה).






המנה השניה היא ריבועי בצק עלים עם פסטו ועגבניות שרי.
זו מנה מאוד מרשימה בגלל שהיא פשוט יפה. שילוב הצבעים של הפסטו והעגבניה מושך את העין והרי קודם אוכלים עם העיניים.
נכון, זו אולי מנה שצריכה קצת הכנה מראש בגלל שהבצק עלים צריך להפשיר אבל גם אם אתם יודעים בבוקר שאתם מארחים או מתארחים, בערב המנה תהיה מוכנה.

1 גליל בצק עלים מופשר
1 צנצנת פסטו (בהזדמנות אני אביא מתכון לרוטב פסטו)
סלסלת עגבניות שרי או 5 עגבניות רגילות בשלות

לחמם תנור לחום גבוה.
להניח נייר אפייה על תבנית גדולה של התנור.
לפרוס את הבצק על התבנית ולהשאיר רווח של שני ס"מ מכל צד.
לחתוך את הבצק לריבועים בגודל 10X10 ס"מ (בערך, לא צריך למדוד) וקצת לרווח בין הריבועים.
כדי שהבצק יתפח יפה ויצור "שוליים" למילוי, עם סכין חדה יש לחרוץ-לא לחתוך!- בעדינות ריבוע הקטן בכס"מ מהשוליים.




  
לשים חצי כפית של רוטב פסטו במרכז הריבוע ומעל ארבעה חצאים של עגבניות שרי או פרוסה עבה של עגבניה גדולה.




ככה להמשיך למלא את התבנית בכמה יחידות שרוצים.
לאפות כחצי שעה, המנה מוכנה כאשר הבצק עלים זהוב ותפוח והתחתית יבשה.
אפשר כמובן להוסיף פרמזן מגורד מעל להגשה או אפילו להחליף את רוטב הפסטו ב"טפנד"- ממרח זיתים שחורים.

בתיאבון!