שוב מרק אדום עם אורז

שוב חזר אלינו החורף עם גל קור וגשם.

בשבילי, אחד הרגעים הכי מספקים במזג אוויר שכזה, הוא הרגע שפותחים סיר מרק מהביל וריחני ומוזגים ממנו לקערה.

אדי הריח והחום שיוצאים מהקערה ומרגיעים את הבטן והנפש אחרי יום עבודה מתיש, שווים את העבודה וה"טירחה" בלהכין את המרק.

נכון, לפעמים רק המחשבה על לעמוד עכשיו במטבח ולהכין ארוחה מעייפת גם אותי. אבל כשזה נוגע למרקים, ובמיוחד המרק הזה, בדרך כלל יש לי כוח.

מרק אדום עם אורז, ככה הוא נקרא בבית.

מרק עגבניות עשיר עם מנת אורז שמתבשלת בתוכו ומסמיכה אותו לכדי כמעט נזיד, מספק בשבילי ארוחה שלמה ויותר ממנו אני לא צריכה.

הפעם השתמשתי בכמה סוגי עגבניות, פשוט כי במקרה הייתי בשוק האיכרים והיו שם כל מיני סוגי עגבניות שלא השתמשתי בהן קודם ועניין אותי להשתמש בהן. אבל אתם מוזמנים להכין את המרק מכאלה שקניתם בשוק או בסופר.

כמובן שרצוי עגבניות מלאות במיץ וטעם ואם הן התחילו להתרכך במקרר, גם הן מצוינות למרק.

אני יודעת שעגבניות חורף הן לא הכי מלאות בטעם, לכן למצוא כאלה ועוד להכין מהן מרק זה לא תמיד הגיוני, בשביל זה המציאו את שימור העגבניות!

כיום אפשר למצוא בשוק עגבניות משומרות נפלאות, פשוט תמצאו חברה טובה שלא משתמשת בחומרים משמרים ותוספי טעם וריח -עגבניות נטו- ויהיה לכם מרק נפלא.

דבר חשוב מאוד שלמדתי על עגבניות- עגבניות אוהבות מלח, אז ניתן לתבל את המרק נדיב יחסית אך שימו לב שלא להמליח יותר מידי, לכן כדאי לתבל בכמה פעמים, לאחר הוספת העגבניות לסיר ולפני הטחינה של המרק.

אם אתם מרגישים שהעגבניות חמוצות מידי והמרק לא מאוזן, ניתן להוסיף מעט סוכר.
אני יודעת שכבר הבאתי לכם מתכון למרק עגבניות, אבל תמיד אפשר לשפר...

מרק אדום עם אורז

4-6 מנות

8 עגבניות גדולות ועסיסיות

1 כרשה בינונית

5 בצלי שאלוט

1 קופסת רסק עגבניות קטנה

מלח
פלפל שחור

אבקת שום גבישי

½ כוס אורז לבן (אפשר גם יותר, תוסיפו לפי הטעם)

1 ליטר נוזלים רתוחים (ציר ירקות\מים)

קוצצים את הבצלים והכרשה ובסיר עם תחתית עבה מטגנים אותם ב 5 כפות שמן זית

שוטפים היטב את העגבנית וקוצצים גס.

כשהבצלים זהובים מוסיפים את העגבניות הקצוצות ומתבלים במלח ופלפל שחור.

מכסים את הסיר וממשיכים לבשל על אש בינונית כעשר דקות, אנחנו רוצים שהעגבניות יוציאו את כל הנוזלים שלהם, רק שימו לב שלא ישרפו לכן ערבבו מידי פעם.

לאחר שהעגבניות הגירו את כל הנוזלים והן כמעט הפכו למחית, מוסיפים לסיר בזהירות את הנוזלים הרתוחים. מערבבים היטב ומביאים שוב לרתיחה.

לאחר רתיחה מבשלים את המרק עוד כחצי שעה על להבה נמוכה.

בתום הזמן מתבלים באבקת שום גבישי, טועמים את המרק ואם צריך לתקן תיבול, מתקנים.

טוחנים את המרק היטב בעזרת בלנדר יד ומוסיפים את רסק העגבניות. מערבבים היטב.

מביאים את המרק שוב לרתיחה, מוסיפים את האורז הלבן ומכסים.

מבשלים את האורז כ-12 דקות, עד שהוא מוכן ומכבים את הלהבה.

תבשיל בקר, חומוס ואורז

איך שלא יהיה, אוכל שמכינים באותו הסיר\מחבת\תבנית תמיד קורץ לי. פחות כלים לשטוף...
קוצצים, מטגנים, מערבבים, מכסים ונותנים לזמן לעשות את שלו. הזמן הוא המרכיב הכי חשוב כשזה מגיע לתבשילים של הכל בסיר אחד.
מזל שלפעמים יש גם קצת קיצורי דרך, בעיקר בזכות האפשרות לבשל קיטניות, לחלק למנות ולהקפיא, ככה יש מנות מוכנות מתי שרוצים ולא צריך לדחות יותר מידי סיפוקים.
אותו דבר לגבי עשבי תבלין, זה נכון שיש שקיות שנמכרות בסופר של עשבי תבלין יבשים, אבל אני מעדיפה לקנות טרי ולייבש בעצמי, הם נשמרים ככה יותר טוב לדעתי. פשוט שוטפת אותם, מייבשת היטב מהמים, מפרידה את העלים מהגבעול ומניחה על נייר מגבת עד שהם יבשים לחלוטין ואז מאחסנת בצנצנות אטומות, תהליך שלוקח כמה ימים (כמובן תלוי בעונה ובטמפרטורה בחדר).

בקיצור, התבשיל המצורף הוא קיצור דרך אחד גדול. חוץ מזמן הבישול כמובן, שם אי אפשר לזייף. טוב, אולי בסיר לחץ אפשר אבל זה לא יוצא אותו דבר.
קצת חומוס מבושל מראש, קצת שמיר מיובש (כמובן שאפשר גם טרי למי שיש) יחד עם בשר ואורז ויש לכם יופי של ארוחה חמה ומשביעה.
רוב גרגירי החומוס המבושל מתפרקים הופכים לחלק נכבד מהרוטב, תהליך פשוט אבל מוסיף המון טעם ומרקם למנה. אם אתם רוצים שהם יהיו יותר דומיננטיים כשלמים כדאי להשאיר חלק מהכמות בצד ולהוסיף אותם יחד עם האורז בתחילת זמן הבישול שלו.

ואם הייתם פה שבוע שעבר אני יכולה לומר שהתבשיל הזה הולך נהדר יחד עם חמוצי הלפת-סלק!

תבשיל בקר אורז וחומוס

500 גר' בשר בקר (כתף או צוואר)
3 בצלים גדולים
שיניים מראש שום
1 כוס חומוס מבושל
1 כוס אורז בסמטי
שמן זית
שמיר
מלח גס
פלפל שחור גרוס

חותכים את הבשר לקוביות בגודל 2-3 ס"מ בערך ומטגנים אותם בסיר בינוני בשמן זית עד שכל הצדדים צרובים.

מוציאים מהסיר ומניחים בצד.
מקלפים את הבצל, חוצים לאורכו ופורסים רצועות לאורך. מקלפים את השום וקוצצים גס.
באותו השמן מטגנים את הבצל עד הזהבה ואז מוסיפים את השום לטיגון קצר. 

כשהבצל והשום מטוגנים מוסיפים את קוביות הבשר ומטגנים יחד כחמש דקות. מתבלים במלח גס, פלפל שחור ושמיר לפי הטעם.

מוסיפים נוזלים (ציר בקר אם יש אבל גם מים רותחים זה מספיק) עד כיסוי ועוד קצת מעל, מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה שתהיה כל הזמן רתיחה עדינה, מכסים ומבשלים כשעה וחצי. מידי פעם מערבבים ובודקים שאין צורך להוסיף נוזלים.

לאחר שעה וחצי מוסיפים את החומוס המבושל, מערבבים וממשיכים לבשל עוד כחצי שעה כשהמכסה פתוח מעט ויש חריץ קטן. הבשר צריך להיות רך ומתפרק בקלות.
לאחר כחצי שעה מוסיפים את כוס האורז וכחצי כוס נוזלים נוספים, מערבבים, מכסים ומבשלים עוד כעשר דקות עד שהאורז מוכן. אם נראה שחסרים נוזלים אפשר להוסיף מעט.

כדאי להשאיר את הסיר מכוסה מעט לאחר גמר הבישול, לתת לתבשיל לעמוד קצת.

"מרק אדום עם אורז"

לכבוד החורף שקפץ לביקור קצרצר בשבת האחרונה החלטתי לחזור למרקים שהבטחתי לכם.
נכון שהחורף לא חושב לחזור בקרוב עד כמה שהתחזית מראה, אבל מי באמת צריך תירוץ של חורף בשביל לאכול מרק עם טעם שמחזיר לילדות?

כשאחותי ואני היינו קטנות והיינו חוזרות מבית הספר בחורף, בדרך כלל כשהיה מרק בתפריט לארוחת הצהריים, הוא היה מחכה לנו בתרמוס על השיש כדי שישאר חם עד שנגיע הביתה.
כל פעם היה מרק אחר- מרק גריסים, מרק עוף, מרק ירקות או מרק עגבניות עם אורז.
מרק עגבניות עם אורז, או בעצם בשמו הרשמי "מרק אדום עם אורז", הוא אחד המרקים הקלים להכנה עם מספר המרכיבים הקטן ביותר, נראה לי.

אני די בטוחה שאני לא מכינה כמו אמא שלי או סבתא שלי (אני מוסיפה דברים בדרך כלל), אבל הוא תמיד יזכיר לי טעמים של בית.
לשכב על השטיח בסלון מול התנור גז ולאכול מרק חם.

המתכון המקורי הוא רק עם עגבניות רגילות אבל מרק זו אחלה סיבה להשתמש בירקות שקצת עברו את שלב האכילה בסלט בגלל זה עגבניות השרי נכנסו למרק.

לדעתי אין צורך בטעמים נוספים חוץ ממלח ופפריקה (וכמובן העגבניות), אבל אם אתם רגילים לטעם של אבקות המרק וחסר לכם משהו אתם יכולים לשים מעט רק בשביל להדגיש טעמים.

שימו לב שלא לשים יותר מידי אורז, כן אני יודעת שאורז במרק זה טעים אבל הוא גם לאט לאט ישתה לכם את כל הנוזלים מהמרק והמרק יהפוך לנזיד.

אני אגלה לכם סוד קטן, לפעמים אני חוטאת ומבשלת קצת יותר ממה שצריך את האורז, רק בשביל שהוא יתפצל בקצוות ויהיה כמו פעם...

מרק עגבניות ואורז

1 בצל בינוני
4 שיני שום כתושות
3 עגבניות גדולות בשלות
חופן עגבניות שרי
מלח
1 כפית פפריקה מתוקה
3 כוסות מים רותחים\ ציר ירקות
1/2 כוס אורז פרסי\בסמטי

קוצצים לא דק מידי את הבצל ומטגנים במעט שמן זית בסיר בינוני

בינתיים חותכים את העגבניות גס, לא צריך קטן מידי הן גם ככה יתרככו בבישול.
כשהבצל זהוב מוסיפים את השום ומטגנים עוד כדקה.
לאחר דקה מוסיפים את שני סוגי העגבניות, ממליחים מעט ומערבבים היטב. המלח יעזור לנוזלים לצאת מהעגבניות.

לאחר כחמש דקות הנוזלים של העגבניות כבר כמעט יכסו אותן, בשלב הזה מוסיפים את שאר הנוזלים לסיר ומערבבים היטב. מתבלים בפפריקה.

מכסים את הסיר ונותנים למרק להתבשל עד שהעגבניות רכות לגמרי, בערך כעשרים דקות על להבה בינונית כך שתמיד תהיה רתיחה עדינה.

לאחר כעשרים דקות בודקים את העגבניות ואם הן רכות מועכים אותן מעט עם המועך של הפירה (אם אתם רוצים אפשר גם לטחון מעט, אבל שעדיין ישאר מרקם של חתיכות עגבניות) אם הן עדיין לא מוכנות, בשלו עוד כעשר דקות ובידקו שוב.
בשלב הזה כדאי לטעום ולראות אם צריך לתקן תיבול.
לאחר שהעגבניות נמעכו להן, מוסיפים את האורז לסיר ומערבבים היטב שלא ידבק לתחתית הסיר.

מבשלים את האורז כרבע שעה, עד שהוא רך. מידי פעם מערבבים את המרק.

ריזוטו שורשים

אפשר לומר שיש לי כמה סיפרי בישול. וכשאני אומרת כמה, אני מתכוונת להרבה. גם אצל ההורים יש כמה. ואני לא מרשה לזרוק אותם. ככה הם יושבים להם בספריה ומידי פעם יוצאים לאיוורור.
על רוב המתכונים שאני מכינה ומביאה לכם אני חושבת ומכינה לבד, ללא עזרה של מתכון ספציפי מספר (אלא אם אני כותבת בדיוק מאיזה ספר ושל מי המתכון) ואחרי כמה פעמים שאני מכינה את הדברים, עם שיפצורים וניסיונות שונים, אני חולקת איתכם.

השבוע לא היה לי רעיון אז החלטתי לדפדף באחד הספרים.
תבינו, אני מנסה לעשות סבב של מתכונים, מן רוטציה כדי שלא אשעמם ואכין כל הזמן את אותו הדבר,  כל הזמן מתכוני בשר או קינוחים (למרות שאני מאוד אוהבת. את שניהם.) והגעתי למסקנה שמזמן לא הבאתי מתכון לתוספת, איזו פחמימה חמימה.

הספר שדיפדפתי בו הוא "לא רק פסטה" של מנה שטרום. ומצאתי בו די הרבה רעיונות למתכונים חדשים שלא ניסיתי.
הפעם החלטתי להביא מתכון שיצא מתוך הספר, אבל עבר כמה שידרוגים בדרך עם כמה תוספות.
המתכון המקורי הוא ריזוטו כרישה ובטטה. אני חשבתי לתומי- למה לעצור בשני סוגי ירקות? אז הוספתי גם שורשים. יצא אחלה.

וכמובן שאם מתכננים מראש (מראש אצלי הכוונה יום לפני הכנת המתכון, או לפעמים כמה שעות לפני) גם יש את כל החומרים בבית. ככה זה שנמצאים יותר שעות מחוץ לבית מאשר בבית ורוב שעות העירות הם מול המחשב. וככה זה כשה "Day Job" זה המטבח, כשמגיעים הביתה הדבר היחיד שרוצים זה להתרחק מהמטבח.
ופיתה עם חומוס.

ריזוטו שורשים
4 מנות

1 כוס אורז לריזוטו (מסוג ארבוריו)
1 בצל גדול
5 שיני שום
2 כרישות בינוניות- החלק הלבן
1 שורש פטרוזיליה
1 שורש סלרי
1 בטטה בינונית
3 כוסות ציר ירקות
1 כוס יין לבן
80 גר' חמאה
3 כפות שמן זית
פרמזן מגורד
מלח
פלפל שחור גרוס
אגוז מוסקט

מחממים סיר בינוני עם השמן זית ומחצית מכמות החמאה.

קוצצים את הבצל לקוביות קטנות ומטגנים בסיר.

את הכרישה חוצים לאורך וקוצצים דק גם כן. כשהבצל מתחיל להזהיב מוסיפים את הכרישה.

קוצצים את השורשים לקוביות קטנות מאוד, כמה שיותר קטן- כמעט בגודל של גרגרי האורז. 

קוצצים גם את השום ומוסיפים את הכל לסיר לאחר כחמש דקות כשהכרישה איבדה מנפחה והזהיבה מעט.

מערבבים היטב ומוסיפים מעט מלח, שיעזור להוציא את הנוזלים מהירקות. מטגנים כחמש דקות נוספות עד שהשורשים מקבלים צבע.
קוצצים את הבטטה לקוביות קטנות (אבל מעט יותר גדולת מהשורשים, בערך בגודל חצי ס"מ), מוסיפים אותה לסיר ומערבבים היטב.

מוסיפים את האורז- לא לשטוף את האורז, אנחנו צריכים את העמילן, ומערבבים.

מתחילים להוסיף את הנוזלים בחלקים, כל פעם בערך חצי כוס. לאחר כל הוספה של נוזלים מערבבים היטב עד שכל הנוזלים נספגים באורז ואז מוסיפים כמות חדשה של נוזלים ושוב מערבבים.

כך מוסיפים את כל כמות הנוזלים- ציר הירקות היין הלבן, כשהיין נכנס אחרון (מי שלא רוצה להוסיף יין, יכול להחליף אותו בכוס נוזלים נוספת, אבל לדעתי כדאי לפחות חצי כוס בשביל הטעם המיוחד שהיין מוסיף).
הריזוטו מוכן כשגרגירי האורז והבטטה רכים.
מכבים את האש ומוסיפים את שאר החמאה. מערבבים עד שהיא נמסה.
מתבלים במלח, פלפל שחור גרוס ואגוז מוסקט לפי הטעם.
מעבירים לקעריות הגשה ומפזרים מעל מעט פרמזן מגורד.